הנה התפתחות שמוכיחה שהמציאות אכן עולה על כל דמיון: אתמול (א') הגישה, בפעם הראשונה, שדרנית AI תוכנית ברדיו הישראלי. שמה של השדרנית הוא אודליה, והיא משדרת בכל יום בין 14:00 ל-16:00 ב-102 תל אביב – תחנה שבעבר נקראה רדיו תל אביב. בתחנה קראו לה אודליה AI, כנראה כדי לבדל אותה מהמגישים האחרים, בני האנוש, של התחנה. דמות ה-AI החדשה של 102 תל אביב משדרת מוזיקה ברצועה שנקראת AIO. אודליה AI מתייחסת בשידור להיותה בינה מלאכותית, בשקיפות ובהומור. בתחנה אומרים ששדרנית ה־AI "מגלמת את האיזון שבין חדשנות טכנולוגית לרוח אנושית, ברדיו שמביט קדימה, מתחדש, ויחד עם זאת שומר על החום והקשר האנושי שמגדירים אותו". לדבריהם, "הטכנולוגיה מאפשרת לייצר מודל קולי ייחודי עבור שדרנית ה-AI, לצד עריכה אנושית קבועה. העורך כותב ומלטש את הטקסטים בכדי לשמור על אופי אנושי, חם וטבעי. אפיון דמותה של השדרנית, נעשה בקפידה ובשיתוף עם שדרני רדיו ואנשי תוכן מהתחנה ומחוצה לה". לשדרנית החדשה קוראים אודליה AI כי היא מבוססת על קולה של אודליה ספרן, מנהלת הפרסום של 102 תל אביב, שנבחרה, כפי שסיפרו בתחנה, משום ש-"יש לה את הקול הכי יפה ברדיו". ספרן הוקלטה באולפן, ועל בסיס ההקלטות נבנה המודל הממוחשב. שינויים בלוח השידורים של התחנה התל אביבית השקתה של אודליה AI היא חלק מהשינויים בלוח השידורים של 102 תל אביב, שבמסגרתם עוברת התחנה ללוח שידורים מוזיקלי, עם פחות תוכניות דיבורים. בעקבות כך, למשל, אופירה אסייג תעבור מהגשת תוכנית הספורט הוותיקה שלה לשידור מוזיקה. את המהלך מובילים אלדד קובלנץ, נציג הבעלים והיועץ המיוחד לרדיו, ורועי דלמדיגו, סמנכ"ל התוכן והדיגיטל. לדברי דלמדיגו, "102 תל אביב משיקה את שדרנית הבינה המלאכותית הראשונה בישראל, שתעמיק את החיבור שלנו למוזיקה ולמאזינים. השילוב בין טכנולוגיה מתקדמת לבין עריכה אנושית קפדנית משקף את הדרך שבה אנחנו רואים את העתיד של התחנה: חכם, מוזיקלי ומותאם להרגלי ההאזנה החדשים". מגמה עולמית שהולכת ומתפתחת אודליה היא אמנם שדרנית ה-AI הראשונה בישראל, אבל תחנות רדיו בעולם מפעילות שדרניות ושדרנים מבוססי בינה מלאכותית כבר כמה שנים, והמגמה הולכת וצוברת תאוצה. כך, למשל, בלוצרן שבשווייץ יש תחנת רדיו שמופעלת 24/7 על ידי שדרן AI בשם מייק, באחת התחנות באוסטרליה, דמות ה-AI ת'אי משדרת מדי יום כמה שעות של מוזיקת היפ הופ ורית'ם אנד בלוז, ובתחנה ספרדית, שדרנית הבינה המלאכותית ויקטוריה מעבירה שידורי כדורגל. דוגמה נוספת מגיעה מקרקוב שבפולין, שם OFF Radio החליף את העיתונאים בתוכנית שלו, שמיועדת לדור ה-Z, ב-"עיתונאי" בינה מלאכותית. גם המנחים הוחלפו לדמויות דיגיטליות – בשמות אמיליה, קובה ואלכס. שילוב שדרני AI בתחנות רדיו הוא דבר שמעורר לא מעט ביקורת, כולל במקרה של OFF Radio. המבקרים טוענים, למשל, שזהו (עוד) מקרה שבו הבינה המלאכותית לוקחת מקומות עבודה של בני אנוש, ושהוא עלול להוריד את המספר ואת הגיוון של הקולות שאנשים יכולים להאזין להם. יש אף החוששים ממצבים שבהם מפעילי תחנות רדיו ישתמשו בקולות של שדרנים ללא רשותם – מה שאיננו המקרה כאן.

חילופי מנמ"רים בתנובה: מירב חליוה מונתה לסמנכ"לית מערכות מידע בקבוצה והיא תחליף את שי מיקהל, שמונה למשנה למנכ"ל ולמנמ"ר חברת הביטוח מגדל. מיקהל פרש מתפקידו בתנובה לאחר שבע שנות כהונה. לחליוה נסיון עשיר של מעל 20 שנה בניהול מערכות מידע בארגונים בארץ ובעולם, ובין היתר היא הובילה פרויקטים שעסקו בטרנספורמציה דיגיטלית ובחיבורים בין אסטרטגיה לטכנולוגיה. בתפקידה האחרון היא שימשה כסמנכ"לית טכנולוגיות ומערכות מידע וחברת הנהלה בקבוצת הוט, שם ניהלה את חטיבות ה-IT והטכנולוגיה, שבהן הועסקו מעל 550 עובדים, וכן קבלני משנה. חליוה היא בוגרת תואר ראשון בכלכלה וניהול מהאוניברסיטה הפתוחה ובוגרת יחידת ממר"ם בצה"ל. היא תיכנס לתפקידה בתנובה בחודש ינואר. היא אמרה כי "אני מודה על האמון ומצפה לפעול יחד עם ההנהלה והעובדים להמשך פיתוח היכולות הטכנולוגיות של תנובה, כחלק מתמיכה ביעדי החברה". גדי קוניא, מנכ"ל תנובה, ציין כי "חליוה מביאה עימה ניסיון ניהולי עשיר בהובלת מערכות מידע ודאטה בארגונים גדולים ומורכבים. ניסיונה יתרום לחיזוק היכולות הטכנולוגיות של תנובה". פרויקט ה-IT הגדול בתולדות תנובה תנובה סיימה ביוני האחרון את השלב הראשון בפרויקט ה-IT הגדול ביותר בתולדותיה עד כה, והעלתה לאוויר מערכת ליבה מבוססת סאפ. הפרויקט יצא לדרך במחצית 2021, והוא אחד מפרויקטי ההטמעה של מערכת טכנולוגית הגדולים ביותר בישראל – בהיקף של כ-350 מיליון שקלים. בפרויקט זכו אנשי DXC ישראל (לשעבר EDS), אלא שלאחר כמה חודשים הסניף נרכש על ידי נס מקבוצת חילן, והיא המשיכה בו. במסגרת הפרויקט רב השנים תנובה החליפה את כלל המערכות שלה, 120 במספר, שפעלו ב-23 אתרי החברה, ואיחדה אותן תחת פלטפורמה אחת. המניע למהלך העצום הוא רצון של ענקית המזון במערכות חדשות, שיאפשרו לה להאיץ את תהליכי הייצור, הליקוט, המכירה וההפצה, ולהגיב באופן מהיר יותר למה שקורה בשוק. בין השאר, מדובר באיחוד של מערכות ה-ERP בכל היחידות בתנובה, שעד כה התנהלו באופן עצמאי. מנמ"רים זזים בתקופה האחרונה היו מספר עזיבות של מנמ"רים ומנמ"ריות בארגונים בולטים בשוק. אורן אריאב סיים את תפקידו כמנמ"ר רשות האוכלוסין וההגירה. במקומו מונתה שירה איזנטל, עובדת הרשות, שעבדה עם אריאב בשנים האחרונות. כמו כן, יש שלושה תפקידי מנמ"ר שטרם אוישו – בבנק ישראל, שם ליאור ג'ורג'י מסיים את תפקידו בתחילת ינואר, באגף החשב הכללי במשרד האוצר, שבו עדיין לא נבחר מנמ"ר במקום ישראל מור, שפרש בחודש יולי האחרון, ובאל על, שם רונן יוכפז מסיים בימים אלה את תפקידו.

וואן טכנולוגיות (קבוצת ONE) הודיעה היום (ב') על מינוי יניר לאובשטיין, בכיר בתעשיית הסייבר הגלובלית, למנהל חטיבת וואן סקיוריטי (ONE Security) שלה. לאובשטיין יוביל את האסטרטגיה העסקית והטכנולוגית של החטיבה – המשמשת כגוף הייעוץ וביצוע הפרויקטים של הקבוצה בעולמות הסייבר – תוך התמקדות בחדשנות טכנולוגית, שירותי AI וכניסה לשווקים חדשים. לאובשטיין מביא עימו כ-25 שנות ניסיון בהובלת מערכי סייבר מורכבים. בתפקידו האחרון כיהן כ-VP Velocity XDR בחברת סיגניה (Sygnia), ולפני כן כסמנכ"ל פתרונות סייבר בסטארט-אפ NanoLock Security. כמו כן, שימש כדירקטור ומוביל מרכז המצוינות הגלובלי להגנת תשתיות קריטיות (ICS/OT) בפירמת הייעוץ PwC. את דרכו המקצועית החל לאובשטיין במשרד רוה"מ והקים וניהל את יחידת הסייבר של משרד האנרגיה והתשתיות הלאומיות. נתי נחמיאס, חבר הנהלה בכיר ומנכ"ל אשכול חברות בקבוצת וואן, ציין כי: "הצטרפותו של יניר לאובשטיין מהווה הצהרת כוונות משמעותית עבור וואן סקיוריטי. הניסיון הבינלאומי העשיר של יניר, החל מהקמת מערכי הגנה מדינתיים ועד להובלת מוצרים טכנולוגיים בחזית התעשייה העולמית, הוא בדיוק מה שנדרש כדי להוביל את החטיבה לקפיצת המדרגה הבאה ולפריצה לשווקים חדשים".

כבר מתגעגעים לקיץ? אנחנו אמנם בעיצומו של חורף, אבל יש כאלה שמספיקים להם יומיים של גשם חזק, המכונה אצלנו "סערה", כדי שישתוקקו לשמש חמה, שתאפשר להם שוב לצאת החוצה, לטיולים או סתם להיפגש עם חברים בפארק. ומוזיקה היא תמיד דרך טובה לספק אווירה נעימה בכל סביבה. ואפשר גם לעשות את זה בקטן, אבל עדיין בעוצמה, עם רמקול נייד כמו ה-Pop Party החדש בארץ של JLab, יצרנית מוצרי אודיו שצבעוניות ועיצוב הם חלק מהותי ב-DNA שלה. ה-Pop Party החדש בארץ של JLab. צילום: יחצ זהו רמקול Bluetooth נייד וקל במיוחד, שלפי החברה מציע סאונד איכותי ביחס לגודלו, ובמיוחד למשקלו, שעומד על פחות מ-210 גרם. הוא כולל דרייבר טווח מלא בגודל 2 אינץ' וגם וופר פסיבי בגודל 2 אינץ', ועוצמה כוללת של כ-5 וואט. כמו מוצרים אחרים של JLab, אפשר לחבר אותו באמצעות LabSync לרמקולים דומים אחרים כדי ליצור בימת סאונד עוד יותר עוצמתית. ניתן גם ליהנות מאורות ה-RGB שעוטפים אותו – ואז אפשר לשמוע מוזיקה עד חמש שעות ברציפות, ועד שמונה שעות בלי התאורה. הרמקול כולל כמובן עמידות למים בתקן IP55, וגם חיבור מגנטי להצמדה למשטחים מתכתיים, ושליטה מלאה באמצעות אפליקציית JLab. המחיר: 149 שקלים.

"האתגרים בפניהם ניצבים.ות מנהלי.ות אבטחת המידע והגנת הסייבר בארגונים הם רבים, והולכים וגדלים. האיומים מגיעים ממגוון וקטורים ומקומות, יש מתקפות על מערכות IT ו-OT, ומתקפות מבוססות בינה מלאכותית. לכן, עליהם.ן לבנות מערך הגנה שעונה לכלל האיומים, הקיימים והחדשים, לדעת איך לסגור את החורים, ולפעול מהר על מנת לזהות ולהגיב במהירות", כך אמר שי נחום, מייסד ומנכ"ל סייט (Cyght). נחום דיבר בכנס השנתי שערכה אתמול (א') עמותת בוגרי ממר"ם באולם האירועים והכנסים לאגו בראשון לציון, בהפקת אנשים ומחשבים. הכנס נערך זו הפעם השלישית והשתתפו בו מאות בוגרי היחידה. האירוע ציין מלאות 66 שנים להקמת ממר"ם והנחה אותו פיטר פלצ'יק, פעמיים מדליסט אולימפי בג'ודו.  סיכום ועריכת וידיאו: ליטל רובינשטיין נחום, בוגר היחידה, ציין ש-"ממר"ם לימדה אותי מהי עליונות טכנולוגית. הייתי אחראי לביצוע מתקפות סייבר מתקדמות ברשתות אזרחיות וצבאיות. היינו צוות אדום, והראינו ללקוחות, ה-'קורבנות', כיצד הרעים משתלטים להם על הרשת ומצפינים את הנתונים והתעבורה". נחום שירת בצה"ל ובמערכת הביטחון במשך שש שנים כעתודאי, למד שני תארים בהנדסה וסיים את שירותו ב-2017 בדרגת סרן. הוא וצוותו זכו בפרס ביטחון ישראל. לאחר סיום שירותו, נחום הקים ב-2018 את סייט, שצוות העובדים שלה מורכב מבוגרי יחידות עילית טכנולוגיות בצה"ל, לוחמי סייבר לשעבר. "הם מביאים מהיכולות והידע של הסייבר המדינתי לעולם העסקי-אזרחי, תוך מיקוד על התהליכים העסקיים של הארגון", ציין. "אנחנו מביאים ל-'מגרש המשחקים' הפעיל הזה יכולות של האקרים, ומספקים לשוק האזרחי יכולות שהיו בעבר רק בחסות של מדינה – הן בממד ההגנה והן בהתקפה". "אנחנו מתמחים בהגנה ובתקיפה, 'כובע לבן', של מערכות ורשתות", אמר נחום. "תחומי ההתמחות שלנו הם איתור מתקפות ועצירתן בדרכים חדשניות, טיפול ותגובה לאירועי סייבר, וגם שירותי הגנת סייבר שוטפים, כגון בדיקות חוסן, טיפול ותגובה לאירועים, סקרי סיכונים, CISO as a Service, שירותי SOC ושירותי 'צוות אדום'. אנחנו מעניקים שירותים לגופים אזרחיים, ממשלתיים וביטחוניים בארץ ובחו"ל". לחברה יש כ-100 לקוחות, בהם TSG, אורדע, שפועלת בעולם הדפוס הדיגיטלי, בתי תוכנה, מפעלים וארגונים פיננסיים. אירועי סייבר באפריקה ובאסיה נחום סיפר כי "בתחילת השנה היה אירוע סייבר גדול בחברת גז, דלק ואנרגיה אפריקנית. הארגון הותקף בכופרה והרשת הוצפנה – ככל הנראה על ידי האקרים רוסיים. אנשי ה-IT של הארגון התקשרו אלינו לפנות בוקר, נואשים. בשל קוצר הזמן, השגנו יכולת שליטה מרחוק על המערכות דרך טימס והעברנו את קוד ההגנה שלנו בצ'ט לעצירת ההתפשטות של הכופרה ברשת הארגון. הכלי משנה את שמות הקבצים וכך משטה בהאקרים. שיבשנו את המתקפה, וגילינו שרק 25 מתוך עשרות אלפי מכונות ומחשבי הארגון הוצפנו. מנענו הצפנה של כל הרשת. החזרנו את המערכת לפעול על בסיס נתוני הגיבוי שלא נפגעו, וידאנו שאין יותר נוזקה פעילה ושהעבודה לא נפגעה. כל זה נעשה בזמן שיא של שעתיים. לאחר מכן, צוות שלנו הגיע פיזית לאתר הלקוח בחו"ל, ואנשיו ניקו את המערכות וזיהו מהיכן הגיעה המתקפה. בשורה התחתונה, חסכנו לחברה מאות מיליוני דולרים, כי מנענו השבתה של המערכות על פני ימים. שנתיים קודם לכן היה להם אירוע דומה שהסתיים רע: שני עובדים מתו". מתקפה נוספת שנחום סיפר עליה אירעה באחת ממדינות אסיה: "שם הצלנו קבוצה של 40 חברות, שפועלות בעולמות התקשורת, הסלולר והתעשיה. הארגון הותקף בכופרה וכל מערכותיו הוצפנו. הצלחנו לשבש את ההצפנה בזמן אמת ומנענו את השבתת הקבוצה. גם בישראל הצלנו חברות". "בשנת 2026 נגדיל את היקף פעילותנו. אנחנו שואפים לפתוח סניף בארצות הברית כדי לחדור לשוק שם, ונגדיל גם את היקף פעילותנו בישראל ובאירופה", סיכם נחום.

פגיעות קריטית נחשפה באחרונה ב-MongoDB. הפגיעות, שזכתה לציון סיכון גבוה ונרשמה למעקב תחת הקוד CVE-2025-14847, כבר זכתה לכינוי Mongobleed (מונגו מדממת), והיא מאפשרת לתוקפים לשאוב נתונים מבסיס הנתונים בלי בכלל צורך בהרשאה. הפגיעות קשורה ליישום zlib, המשמש לדחיסת נתונים של MongoDB, והיא מאפשרת לנצל אותו בצד הלקוח של השרת כדי לקבל חשיפה של נתונים רגישים, שמאוחסנים בזיכרון ערמה (Heap) שלא עבר אתחול. בזמן שהמערכת מנסה לפתוח קובץ מכווץ שמכיל חבילת נתונים מהונדסת, היא יכולה לגרום לתקלה שמאפשרת את הקריאה של חלקים מהזיכרון. לפי ההערכות, הפגיעות הזו קיימת ביותר מ-87 אלף התקנות של היישום, אך טרם ידוע על פגיעה שלה בפועל. כך או כך, חוקר אבטחה בשם ג'ו דזימונה יצר כלי הוכחת יכולת, שיכול לבדוק האם הפגיעות קיימת בשרת של הארגון. הפגיעות נחשבת למסוכנת במיוחד מכיוון שכאמור, היא לא זקוקה לאימות מצד השרת, ועקב כך היא יכולה, ולו באופן תיאורטי, לשמש להורדת מחסומים לחדירה של רושעות נוספות. הפתרון של MongoDB: לשדרג ל-MongoDB, בסיס הנתונים שנחשב למוביל בקטגוריית ה-NoSQL, יש גרסאות רבות, והפגיעות הזו קיימת גם בגרסאות ותיקות מאוד שלו. החברה קוראת לשדרג את בסיס הנתונים שלה באופן מיידי לגרסאות 8.2.3, 8.0.17, 7.0.28, 6.0.27, 5.0.32, או 4.430. אחת הדרכים לעקוף את הבעיה באופן זמני היא להגדיר למערכת להפסיק להשתמש בכלל בכיווץ נתונים, או להשתמש באופן זמני לפחות בחלופות ל-zlib שידוע שהן בטוחות, כמו Snappy או Zstd.

כבכל שנה, גם השנה לא היה מפתיע לגלות ששחקני האיום בסייבר, כמו גם אנשי הגנת הסייבר ואבטחת המידע שניצבים מולם, המשיכו את משחק החתול והעכבר האינסופי שלהם. להלן כמה מהאירועים הבולטים של 2025: אחת ממתקפות הסייבר הגדולות של השנה באפריל, לקראת חג הפסחא, התרחשה אחת ממתקפות הסייבר הגדולות של השנה: מרקס אנד ספנסר נאלצה להשבית כמה שירותים שלה, כולל קניות מקוונות. ימים לאחר מכן, במתקפת סייבר שנייה, הותקפה רשת קו-אופ (Co-op Group) הבריטית. המתקפות לא בוצעו על ידי האקרים רוסים מקצוענים, אלא על ידי קולקטיב פצחנים בשם Scattered Spider (עכביש מפוזר). הן בוצעו בטכניקת שרשרת האספקה, באמצעות פגיעה ב-TCS ההודית. המתקפות הסבו נזקים של מאות מיליוני ליש"ט. נפגעה קשה ממתקפת הסייבר. מרקס אנד ספנסר. צילום: ShutterStock עכביש, פעם שנייה עד אמצע הקיץ, המתקפות של עכביש אחר – Spaced Spider – התפשטו במהירות, וחברי הקבוצה פנו למגזרי הביטוח והתעופה. הם ביצעו בספטמבר מתקפת כופרה, שכללה את הכופרה HardBit, שמיועדת להצפנה, על נמלי תעופה באירופה, שהביאה לשיבושים של כמה ימים בהית'רו שבלונדון, ובנמלי תעופה בברלין ובבריסל. נגרמו שיבושים במערכות הצ'ק אין והעלייה למטוס שלהם – מה שאילץ את צוותי הקרקע לטפל בנוסעים ובכבודה באופן ידני. מאות טיסות עוכבו, והמתקפה השפיעה על מאות אלפי נוסעים. ההאקרים כיוונו למערכות IT שהטמיעו את תוכנת Muse של קולינס איירוספייס, שמוטמעת ב-170 נמלי תעופה. בריטניה, פעם שנייה בתחילת ספטמבר, יצרנית הרכב הבריטית יגואר לנד רובר נפלה קורבן למתקפת סייבר גדולה. בשבועות שלאחר מכן, היקף המתקפה התרחב – והחברה נאלצה לדחות שוב ושוב את חידוש קווי הייצור המושבתים שלה. העלות הכספית של האירוע נאמדת ב-1.9 מיליארד ליש"ט. הנתון צפוי להאמיר, והיא תוארה כ-"מתקפת הסייבר ההרסנית ביותר שפגעה אי פעם בבריטניה". בריטניה – קורבן מרכזי של מתקפות סייבר. צילום: BigStock עוד מתקפת שרשרת אספקה באוגוסט בוצעה מתקפת שרשרת אספקה נגד חלק מלקוחות סיילספורס. התוקפים השיגו גישה ל-Tokens Refresh OAuth הקשורים ללקוחות אלה והדליפו מידע רב שנוגע לארגונים וללקוחותיהם. המתקפה לא כללה ניצול פגיעויות במערכות של סיילספורס, אלא בתוכנות שעובדות מולן, ובראשן Salesloft. התוקפים קצרו מידע רב מלקוחות אלה. בסופו של יום, יותר מ-700 ארגונים הותקפו, ביניהם אדידס, לואי ויטון דיור, פנדורה, טיפאני, KLM-אייר פראנס ועוד. ניצול לרעה של ג'מיני בתחילת השנה, GTIG, קבוצת מודיעין האיומים של גוגל, חשפה כיצד שחקני איומים, הנתמכים על ידי מדינות כמו סין, איראן, צפון קוריאה ורוסיה, ניסו לנצל לרעה את כלי הבינה המלאכותית שלה, ג'מיני. שחקני האיום השתמשו בו כדי לתמוך בשלבים במתקפות שלהם. אלה כללו רכישת תשתיות ושירותי אירוח חסינים, סיור מטרות, חקר פגיעויות, פיתוח מטענים וטכניקות התחמקות לאחר פריצה. על הקשר בין AI והגנת סייבר עוד לא נאמרה המילה האחרונה. מים, מלח קבוצת התקיפה הסינית Salt Typhoon ביצעה השנה את הקמפיין המשמעותי ביותר שלה ופרצה למערכות של מרבית חברות התקשורת בארצות הברית, בהן וריזון, AT&T, לומן וטי-מובייל. הקמפיין היה פעיל במשך שנה-שנתיים טרם גילויו, ולצד ארצות הברית, עשרות מדינות נוספות נפגעו בפריצה. הקמפיין נערך באמצעות ניצול חולשה קריטית בדרגת חומרה 10 מ-10 ופריסת נוזקות דלת אחורית. אילון מאסק. צילום: ShutterStock "פגיעה משמעותית ביכולות הסייבר של ארה"ב" באפריל נחשף כי אנשי DOGE, משרד היעילות הממשלתית שהוקם תחת הנהגתו של אילון מאסק בממשל טראמפ, עקפו את נהלי אבטחת המידע, מנעו תיעוד של פעולותיהם, כיבו רכיבי ניטור, השיגו בלא אישור הרשאות גישה, מהגבוהות ביותר, למערכות הענן של הסוכנות והוציאו מידע רגיש באופן חשאי. בנוסף, נטען נגדם, בשל שינויים נרחבים שהם ערכו במשרד, ש-"הם פגעו באופן משמעותי ביכולות אבטחת הסייבר של ארצות הברית". מה עוד? על רצפת חדר העריכה נותרו אירועים רבים, ביניהם: מחקרים רבים בעולם ה-AI, שמראים על גידול בהיקפי המתקפות ובאיכות שלהן, מכיוון שכלי הבינה המלאכותית מעצימים אותם. זאת, לצד עדויות שלפיהן כלי AI פעלו תוך הפרת מדיניות האבטחה או בניגוד להנחיות שקיבלו מהמשתמשים. האירועים הציפו את הצורך בבינה מלאכותית אחראית ומוסרית. עוד בינה מלאכותית: הדיפ פייק המריא, בשל יכולות זיוף מוצלחות בתחומי הקול והחוזי. קריפטו: הייתה זו שנה מוצלחת להאקרים המתמחים בתחום, בפרט מצפון קוריאה. גם המלחמה המתמשכת בין רוסיה ךאוקראינה לא חדלה בממד הסייבר. מלחמה קינטית נוספת שלוותה בממד הקיברנטי הייתה זו שבין ישראל לאיראן.

שנת 2025 שמסתיימת בימים אלו הייתה בהיבטים רבים שנת מעבר, שנה שבה ה-AI הפכה ממשהו שמדברים עליו למשהו שמתחילים ליישם ואף כבר משתמשים בו באופן נרחב. שנה שבה הוגבר הקצב של המעבר לענן, ועוד שנה שבה כל זה מתרחש בישראל, שבה חוסר הוודאות עדיין חזק בתמונה – והדבר נכון, כמובן, גם למגזר הממשלתי והציבורי. מערכות המחשוב של המשרדים הממשלתיים עברו בשנה הזו מסע דומה לכלל המשק, עם התחזקות המגמה של העלייה לענן והשימוש ב-AI. זה קורה בעיקר בזכות השימוש ההולך וגובר ב'נימבוס' – הנדבך החמישי שלו מציע כיום יותר כלים מתמיד, כך שבאופן תיאורטי כבר אפשר להעלות לענן את כל הכלים כמעט של השירות הציבורי והממשלתי, כלים לשימוש פנימי, משרדי ובין-משרדי, וגם כלים עסקיים שמופנים לשימושים של האזרחים עצמם. במהלך ועידת AI-e-GOV 2025, כנס המחשוב הממשלתי השנתי הגדול של אנשים ומחשבים, שבא לסכם עוד שנה סוערת ומאתגרת למערך התקשוב הממשלתי, אירחה עפרה פרנקל, המנמ"רית הממשלתית ממערך הדיגיטל הלאומי, פאנל מיוחד וייעודי שהפגיש מנמ"רים ממשרדים ממשלתיים ומהמגזר הציבורי כדי להתייחס בדיוק לנקודות הללו – מה קרה ב-2025, ומה אפשר כבר לספר על 2026? עפרה פרנקל, המנמ"רית הממשלתית ממערך הדיגיטל הלאומי. צילום: ניב קנטור ראשון הדוברים היה ששון סופרי, מנהל אגף בכיר, טכנולוגיות דיגיטליות ומידע במשרד המשפטים, שהתבקש לספר איך הוא מגדיר הצלחה, בעיקר כשמדובר במשרד עם הרבה מאוד יחידות שונות (למעלה מ-40) ועם הרבה מאוד פעילות. "אכן, אחד הדברים שמייחד אותנו הוא שיש המון יחידות עסקיות, ולכל אחת יש קו עסקי שונה, עם מעט משותף ודי הרבה ניגודיות – כמו, למשל, פרקליטות מצד אחד וסנגוריה מצד שני. יש ערב-רב של יחידות מטה, ויחידות שנותנות שירות לציבור כמו רשם העמותות, עזרה לגיל השלישי ועוד. איך מגדירים הצלחה? מעבר לדברים הסטנדרטיים שהם עמידה בלוח זמנים ובתקציב, זה מדידת ה-KPI, איזה שינויים אנחנו באמת עושים, בין אם זה ברמה העסקית, שזה אומר הצד של האזרחים שמקבלים את השירות, ואם זה העובדים במשרד", הוא אמר. סופרי סיפר כי במהלך השנה האחרונה משרד המשפטים כבר ביצע כמה פרויקטים, וההישג העיקרי היה לראות כיצד כל פרויקט שעולה עושה שינוי של ממש בכל האקוסיסטם של הנושא אליו הוא מקושר – וזו גם לדבריו אמת המידה ל-2026. "אחת הדוגמאות", הוא סיפר, "זה המעבר לצו ירושה עם חתימה דיגיטלית, וזה הפך לתהליך קל יותר לשני הצדדים. 2026 תהיה שנה מאוד משמעותית במשרד המשפטים, אנחנו הולכים להוציא את מכרז הטאבו, בהיקף של יותר מ-100 מיליון שקל, להחלפת הספק שמתחזק את המערכת. זו אחת המערכות עם הכי הרבה זרימת עבודה בממשלה, והיא גם קריטית, מכיוון שהיא זו שאחראית לניהול את האקוסיסטם של הקרקעות והנדל"ן במדינה. זה גם עומד לעשות שינוי מאוד גדול, כי אנחנו יוצאים למיקור חוץ, ועד כה פיתחנו הכל בפנים. יהיו עוד כמה מכרזים שיצאו למיקור חוץ". ומה עם עולם ה-AI, הוא נשאל. "ב-1 בינואר אנחנו מעלים לפרודקשן את הצ'טבוט של המשרד עם הרבה מאוד משתמשים, והתוצאות היו מדהימות בפיילוט שלנו. ה-AI תשפיע מאוד על העובדים, בהתאם לתפקידים שלהם ואנחנו כמנמ"רים צריכים לחשוב על התאמה לצרכים בכל רמה של עובדים", הוא סיכם. מאיר ימיני, מנכ"ל שע"מ – זרוע המחשוב של רשות המיסים. צילום: ניב קנטור "נוכל להגדיל את הגבייה בעוד 25 מיליארד שקלים בלי להעלות את המיסים" ממאיר ימיני, מנכ"ל שע"מ – זרוע המחשוב של רשות המיסים, ביקשה פרנקל שיספר קצת על המלחמה בהון השחור, כולל העלייה של פרויקט 'חשבונית ישראל', וכן על הדרך בה מתכוונים במשרד לממש תוכניות עתידיות. "התפקיד שלנו זה לייצר את הכסף לתקציב המדינה, והשנה אנחנו נמצאים עם למעלה מ-40 מיליארד שקל יותר מיעד הגבייה שלנו, ואני יכול להגיד שמרבית הגבייה העודפת הזו היא כתוצאה מטכנולוגיה. היעד שלנו ב-שע"מ זה קודם כל לגרום ללקוחות שלנו להפסיק לפחד, ושהם יתמסרו למה שהטכנולוגיה מסוגלת להציע, ו'חשבונית ישראל' בהיבט הזה זו הצלחה גדולה: אפשר לקשר לזה 20 מיליארד שקל מההכנסות העודפות", הוא אמר. הוא סיפר כי ב-1 בינואר, בעוד ימים ספורים, תעלה גם מערכת „תרומות ישראל”, שתאפשר להפעיל את מנגנון הזיכוי לפי סעיף 46 באופן אוטומטי – לאחר בדיקה חד-פעמית של העמותה ושל כל תורם, וללא צורך בהתערבות מקצועית. "הצורך בהגדלת התקציב מאוד גדול, למשל בגלל הדרישה הענקית של צה"ל. מאיפה מביאים את הפער הזה? מרשות המיסים, באופן טבעי. אבל העלאת מיסים זה החוכמה הכי קטנה. ההשפעה של המערכות הטכנולוגיות מסייעת לסגור את הפער הזה", הוא הצהיר. לדבריו, הכוונה היא להעלות כמה שיותר מהמידע לענן, כדי להוביל את מס הכנסה לדיגיטציה מלאה, וכדי להשיג עוד מטרה חשובה. "נכון להיום אין רשות בעולם שבודקת יותר מ-3% מהתיקים שמוגשים לה, ולכן הסיכוי להיבדק לא גדול. אנחנו הולכים להפוך את זה ל-100%, שכל התיקים יעברו דרך המערכות. אנחנו צריכים לאפשר למפקחים לבחון את כל הדאטה הזה, והמערכת תעשה את כל הבקרות הממוחשבות. שכבת AI כבדה תופעל כדי ללמוד מהתיקים והענפים מה שאפשר ללמוד, והמפקח יקבל לידיים תיק מעובד, כולל כמה כסף אפשר יהיה להפיק מזה, בצורה מובנית ומנומקת. ולדעתנו נוכל להגדיל את הגבייה בעוד 25 מיליארד שקלים בלי להעלות את המיסים. זו ההוכחה שטכנולוגיה היא המפתח להצלחה, גם בארגון כמו ממשלה", סיכם ימיני. רונה קייזר, מנהלת המגזר הציבורי בקבוצת יוניטסק. צילום: ניב קנטור "האתגר הכי גדול זה להבין איפה הערך בעידן ה-AI" רונה קייזר, מנהלת המגזר הציבורי בקבוצת יוניטסק, ששירתה בעבר במגזר הציבורי, סיפקה נקודת מבט משלה על מה שהיא חושבת שהוא האתגר הגדול ביותר של המנמ"רים בממשלה ומה האתגר שעומד בפני השותפות והספקים כדי להצליח בעבודה מול הממשלה. לדברי קייזר, "כפי שצוין, וזה נכון, זה שותפות, וזה אומר שזה אתגר שקיים עבור שני הצדדים. עם זאת, לצערי אנחנו כספקים עדיין נתקלים לא מעט בקושי ליצור את השותפות הזו, ולא תמיד זה בגלל המנמ"רים שעובדים מולם, וזה בא לידי ביטוי בהתחלה בעולם הרכש שעבר תהפוכות רבות. כמו כן יש אתגר שנובע מכך שעדיין יש בעיה עם כוח אדם מיומן", היא אמרה. אם עוברים את האתגרים הללו, "צריך כמובן לעבור את כל המכשולים הבירוקרטיים, וכדי ליצור את השותפות בפועל זה אומר מבחינת המנמ"רים שהם זקוקים ליכולת לשלוט בצוות עבודה שהוא בעצם לא שלהם. התשובה לכך, לפחות בצד של המנמ"רים, זה ליצור צוותים משותפים בהם מעורבים גם אנשי המשרד. מהצד של הספק אני חושבת שהאתגר הכי גדול זה להבין איפה הערך בעידן ה-AI. ספק חייב ללמוד איך ליצור ערך אמיתי מתוך השותפות, ולהבין את האתגר העסקי של הלקוח שלו. אחרת הוא ימצא את עצמו מחוץ למשחק, בטח ביקום הממשלתי", הוסיפה קייזר. רוויטל וייצמן, מנהלת אגף בכירה, מערכות מידע, בנציבות שירות המדינה. צילום: ניב קנטור "אני ממש לא מסתכלת על הטכנולוגיה אלא על האנשים" רוויטל וייצמן, מנהלת אגף בכירה, מערכות מידע, בנציבות שירות המדינה, אמרה שמבחינתה הטכנולוגיה לא בדיוק מעניינת, בוודאי לא בשלב הראשון. "הלקוחות שלי הם פנים ממשלתיים, סמנכ"לים לניהול הון אנושי, ואנחנו בודקים מה כואב להם, ואז בודקים מה אפשר לשפר באמצעות טכנולוגיה, ולא משנה איזו. אנחנו שואלים מה הם מעדיפים, מה יותר חשוב להם, כי בסופו של דבר יש חוסר במשאבים, ואפשר להשיג לעיתים קרובות את המטרות בטכנולוגיות שונות", היא הסבירה. וייצמן סיפרה כי בתחילת השנה הבאה תעלה מערכת לניהול בתי דין למשמעת, לאחר שבימים אלו עולה מערכת לניהול רוטציות וקדנציות, "וזה משהו שדיברו עליו שנים ולא היה, ועכשיו עולים. המערכת מנהלת את כל המהלך הזה כדי לאפשר לכל בכיר שצריך לבחור את התפקיד הבא, והוא מקבל בדחיפה מה שאפשרי עבורו", סיפרה וייצמן. היא הוסיפה: "יש לנו מערכת BI מטורפת שמפתחים אותה עוד ועוד כדי לקדם עובדים, לדוגמה. לוקחים את כל הדו"חות על עובד, כולל של מנהלים, מנתחים ובודקים איזו הכשרה צריכים עבורו וזה מוביל לרשימה של קורסים מתאימים – ובן אנוש לא יעשה דבר כזה". היבט נוסף שנידון לאחרונה נוגע לתקשי"ר – תקנון שירות המדינה, המסדיר את כללי ניהול משאבי האנוש בממשלה. "המערכת מאפשרת כיום להבין בקלות מהו הכלל עבור תרחישים מסוימים, והיא פועלת גם בסלולר. אנחנו מבינים של-AI יש סיכונים רבים, אבל אנחנו משתמשים בה כי זה העתיד. אנחנו נוגעים היכן שצריך – אבל כפי שאמרתי בתחילה, אני לא מסתכלת על הטכנולוגיה, אלא על האנשים. כיום הבחירה בטכנולוגיה היא יחסית פשוטה", סיכמה ויצמן. עידן גרינשפון, סמנכ"ל שירותי ענן בבינת תקשורת מחשבים. צילום: ניב קנטור "כדי להצליח בפרויקט מעבר לענן צריך ליצור היברידיות" עידן גרינשפון, סמנכ"ל שירותי ענן בבינת תקשורת מחשבים – אחת החברות הנוספות שמספקת שירותים למשרדים ממשלתיים – התייחס לכך שאנחנו נמצאים בעידן שבו דוחפים קדימה מערכות חדשות והרבה מאוד AI, אבל זה קורה מול ארגון ענק שבו יש הרבה מאוד מערכות ישנות, כאלה שהמידע וההיסטוריה שצבור בהן גדול בכל קנה מידה – וכזה שחייבים לשמור עליו. "זו אחת השאלות שאנחנו נשאלים לגביה רבות, לא רק בעבודה מול הממשלה, אלא בכלל מול ארגונים גדולים מאוד שבהם יש מערכות ישנות שמכילות מידע יקר מאוד. בהיבט של הממשלה זה מתלווה לשאלה איך יוצרים משטח היברידי רציף בין הענן הציבורי לצרכים הממשלתיים. הגישה הרווחת מדברת על משולש או מרובע הזהב. אנחנו מבינים שכדי להצליח בפרויקט מעבר לענן צריך ליצור היברידיות, ולכן נכון להשתמש בפתרונות צד שלישי של ספקיות תוכנה שונות ולייצר חיבור בין אותן חברות תוכנה בפלטפורמות הענן הציבוריות שהן מציעות, אל פלטפורמות הענן הפרטי, וכך בעצם מצד אחד לשמר את היכולות האירגוניות ועם זאת להנגיש את החדשנות אל תוך הארגון, המשרד. זה חיוני מאוד כי זה מאפשר עקומת למידה של הטכנולוגיות החדשות והשימושים בהן שמצטמצמת באופן משמעותי, עם שליטה יותר גמישה, ומבלי לאבד את השליטה על החומרים המקומיים", הוא הסביר.