עונת הדו"חות הכספיים הגיעה לסיומה וכל החברות הציבוריות שנסחרות בבורסה בתל אביב, כולל חברות ה-IT וה-ICT, פרסמו את התוצאות שלהן ל-2025. כמדי שנה, וכמתחייב מהיותן חברות בורסאיות בישראל (למעט חברות דואליות), הן פרסמו גם את עלות השכר השנתית של הבכירים שלהן. החברות הללו הן מענקיות ה-IT וה-ICT הישראליות: מטריקס, חילן, מלם תים, בזק, פרטנר, וואן טכנולוגיות ועוד. עלות השכר של כלל הבכירים שלהן ירדה אשתקד ב-8% ל-180.15 מיליון שקלים. מוטי גוטמן, מנכ"ל מטריקס. צילום: אינגה כמו בכל השנים האחרונות, בראש הדירוג ניצב מוטי גוטמן, מנכ"ל מטריקס, שעלות שכרו ירדה ב-2025 ב-23% ל-18.18 מיליון שקלים. שלושת המקומות הראשונים לא השתנו מהשנה שעברה, כשאחרי גוטמן, בפער, נמצאים אלי זיברט, מנכ"ל חילן, ותומר ראב"ד, יו"ר בזק. השנה יש ברשימה שבע נשים – עלייה לעומת חמש בלבד ברשימה של השנה הקודמת. אלא שמדובר בנתון נמוך מאוד – כ-12% בלבד מכלל השמות, כאשר הנשים מהוות יותר מ-50% מהאוכלוסיה. עוד נתון עגום הוא שהאישה הראשונה ברשימה – אפרת מדמוני, סמנכ"לית משאבי האנוש של סלקום – נמצאת במקום ה-28. לשם השוואה, בדירוג הקודם, האישה הראשונה ברשימה, דגנית קרמר, הגיעה למקום ה-11, אולם היא פרשה מתפקידה כמשנה למנכ"ל פרטנר בנובמבר 2024. אפרת מדמוני, סמנכ"לית משאבי האנוש של סלקום. צילום: רועי חרזי זה המקום להזכיר את החשיבות והיתרונות של שילוב נשים בצמרת תעשיית ההיי-טק – לארגונים ולחברה הישראלית בכללותה.   ** אלעד מערכות הפכה לחברה ציבורית ב-2025. *** לא נכלל.ה בין חמשת מקבלי השכר הגבוה ביותר ב-2024.

לרגל יום המודעות הבינלאומי לאוטיזם שיצוין בסוף השבוע (2.4.2026) ובצל המציאות הביטחונית, אלו"ט משיקה סוכנת AI בשם "ליאורה", שתנגיש מידע בנושא זכויות עבור עשרות אלפי משפחות לילדים ומבוגרים אוטיסטים. השם ליאורה נבחר לא במקרה. היא קרויה על שם אחת ממייסדות אלו"ט, ליאורה אביגדורי ז"ל. ליאורה הסוכנת תנהל שיחות אישיות עם הורים ותעניק מידע קריטי בארבע שפות: עברית, ערבית, אנגלית ורוסית. אחד הקשיים המרכזיים שחווים הורים לילדים אוטיסטים בישראל הוא תהליך מיצוי הזכויות של ילדיהם: מדובר בהתמודדות מול ריבוי גופים ומידע בירוקרטי מבוזר ומורכב. המציאות הביטחונית רק מוסיפה קשיים על האתגרים הרבים שעומדים בפני ההורים ואוכלוסיית האוטיסטים. הנתונים מהשטח מצביעים על הצורך בשירות זה: ב-2025 אובחנו יותר מ-12 אלף ילדים – זינוק שממשיך את מגמת הצמיחה השנתית של כמעט 20% עם יותר מ-72 אלף ילדים מקבלי גמלה, והמענה הטכנולוגי הופך להכרחי. בשונה מכלי בינה מלאכותית אחרים, ליאורה הונדסה בסטנדרטים של "בינה מלאכותית אחראית". המערכת פועלת בסביבה סגורה, מה שמבטיח, כי הסוכנת נשענת אך ורק על מאגר הידע המפוקח של האגף לקידום זכויות באלו"ט ועוברת עדכונים שוטפים בהתאם לשינויי חקיקה ולמצבי חירום (כדוגמת זכויות הורים במילואים במסגרת מבצע "שאגת הארי"). בבדיקות פיילוט מקיפות שנערכו בקרב כ-2,000 נסיינים לקראת ההשקה, רשמה המערכת 95% הצלחה במתן מענה מדויק. זוהי אחת מיוזמות שאלו"ט מקיימת כיום בתחום הבינה המלאכותית. לצורך כך הקימה העמותה ועדה מקצועית, שבה חברים, בין היתר, עינת שמעוני – סמנכ״לית בכירה ב-STKI; אמיר שבט – משקיע ובכיר לשעבר בטוויטר, טוויץ׳ וגוגל; יהונתן וקסלר – CTO וממייסדי Q-AI; אפרת מנצור – יועצת אסטרטגית בתחום ה-AI; ושירי טלר – מנהלת בכירה בתחום התפעול בחברת למונייד (Lemonade) דדי עטאס, מנכ"ל אלו"ט: "אנו ניצבים בנקודת מפנה, שבה הטכנולוגיה הופכת לגשר הכרחי בין המשפחות לבין הזכויות המגיעות להן. בימים של חירום ומלחמה, כשהמשפחות זקוקות למענה זמין יותר מתמיד, החשיבות של כלי כזה מתחדדת אף יותר". עו"ד מיכאל זץ, מנהל חטיבת קהילה ומדיניות באלו"ט: "זהו כלי שמעניק כוח להורים ומבטיח שהזכויות של האוטיסטים בישראל לא יישארו ללא מענה מעשי".

"MongoDB היא חברה ציבורית מאוד גדולה, עם עשרות אלפי לקוחות שרצים על התשתיות שלה. היכולות שאנחנו מספקים הן הרבה מעבר לבסיס נתונים (דאטה-בייס). אנחנו מספקים, לדוגמה, יכולת לבצע חיפוש חופשי גם בעברית, ממש כמו חוויה של אפליקציה. אנחנו יודעים לתת את השירות הכי טוב בעיתות שלום וגם במלחמה – והכלים שאנחנו מספקים מסייעים לפתח פתרונות מעולים, ובמהירות רבה, מה שבדרך כלל נדרש בתקופות מלחמה בהן צריך מענה זריז", כך אמר רועי מנדלר, ארכיטקט פתרונות בכיר ב-MongoDB, שסיפר כיצד אפשר לפתח פתרונות גם תחת התקפות טילים, ואפילו לעשות זאת בזמן שיא, כשכל רגע חשוב, באמצעות Atlas הפתרון שמציעה החברה. מנדלר אמר את הדברים במסגרת הוובינר "חוסן ושרידות הממשל בזמן מלחמה – וובינר נוסף שהפיקה אנשים ומחשבים כדי לבחון את החוסן ואת ההמשכיות העסקית במשק הישראלי, על כל הוורטיקלים שלו, וכמובן עם דגש על ההיבטים הטכנולוגיים. "אנחנו מציעים מה שנקרא סכמה גמישה" מנדלר סיפר באירוע כיצד הסיוע לפיתוח מהיר בא לידי ביטוי. "אנחנו מציעים מה שנקרא סכמה גמישה, וזה אומר שאפשר להתחיל לרוץ מבלי בהכרח לסגור את ההסכמה לפני שמתחילים את העבודה בפועל, מה שהרבה פעמים נדרש בתהליכי פיתוח. לצד זה יש לנו את Atlas, שהיא תשתית מנוהלת שמאפשר לעבוד עם כמה צמתים, עם שמירה באזורים נוספים – וכן, אפשר לעשות את הכל בישראל, אבל אנחנו במלחמה ויכולות להיות בעיות. לדוגמה, הדטה סנטר של אמזון שנפגע במפרץ… אז פתחתי עוד שני אזורים לצורך גיבוי", אמר. הוא הוסיף שזה לא דבר שמוגדר כחובה: "אם אי אפשר, אז לא. זה לא צריך, אבל זה כ משהו שהוא מאוד חשוב. תשתית כזו, היום לוקח לבצע בערך 5-10 דקות. פשוט אומרים איפה ומה להרים, מקבלים פרופיל התקשרות ומתחילים לעבוד. משהו מאוד פשוט שכמובן מביא איתו את כל מערך האבטחה והתשתיות שאנחנו יודעים לתת". הסכמה הגמישה, כך הוא הסביר, מאפשרת להתחיל לרוץ מהר ולממש אב-טיפוס של מוצר מבלי שיהיה צורך בעצירות לצורך הגירת נתונים. לדוגמה, "אפשר להתחיל לפתח משהו מאוד קטן ואז לבצע הגדלה לפי הצורך בהמשך", הוסיף ואמר. מנדלר הציג כדוגמה לפיתוח מערכת דמה של רשות המיסים, לכאורה, שמאפשרת להגיש תביעות בגין נזקי מלחמה, כסוג של אפליקציית רשת שלצורך הקמתה הוא השתמש גם ב-AI, "כי אי אפשר בלי", לדבריו. באתר הדוגמה שהוא הציג יש אפשרות לבדוק את כל התביעות שהוגשו, לסנן לפי נושאים, וכמובן – להגיש תביעות חדשות לפי כמה נושאים, עם כל הטפסים הנלווים. "לא חיברתי פה את הענן עד הסוף, אבל אפשר להעלות תמונות ובעצם לשמור את הקישורים לתמונות האלה בתוך הסכמה של MongoDB ישירות. זה בעצם היופי בסופו של דבר בתוך הפלטפורמה של Atlas, שמה שהיא יודעת לתת לנו זה פלטפורמה מנוהלת שהיא מערכת מאוד חזקה, שיכולה לרוץ בכל מקום שאתם צריכים", הוא סיפר. מנדלר המליץ במקביל לדאוג שיהיה גם גיבוי מקומי שמאפשר פיתוח מהיר מול Atlas, גם אם יש בעיה בגישה חיצונית, והוא הזכיר שוב את הפיתוח במקביל בכמה אזורים, כך שגם אם האתר בישראל נופל, ממשיכים לעבוד עם האתרים המרוחקים, כשהאפליקציה מבחינתה לא רואה שום הבדל. לסיום דבריו הוא הוסיף וסיפר כי "משתמשים ב-MongoDB גם בתוך המגזר הממשלתי, בין אם זה משרד המשפטים, משטרה או שב"ס, ויש דברים שרצים כבר היום, והם מכירים את היכולת הזו לפתח מהר".

זירוקס מינתה למנכ"ל החדש שלה את לואי פסטור, לאחר שסטיב בנדרוצ'אק התפטר מתפקידו. המינוי נכנס לתוקף מיידי. ענקית ההדפסה הודיעה על כך אתמול (ב'). פסטור החל לעבוד בזירוקס בסוף 2018 כסגן נשיא בכיר ויועץ משפטי ראשי. עד לא מכבר הוא היה נשיא החברה ומנהל התפעול הראשי שלה. סקוט לטייר, יו"ר זירוקס, אמר שבנדרוצ'אק הוביל את החברה בתקופה של שינוי וציין כי "פסטור מביא לתפקיד שילוב של משמעת תפעולית, תובנות אסטרטגיות והיכרות עמוקה עם החברה. במהלך תקופתו בחברה הוא מילא תפקיד מרכזי בקידום האסטרטגיה שלנו, בחיזוק מודל התפעול שלנו ובהובלת טרנספורמציה ארגונית רחבה". בנדרוצ'אק עבד בזירוקס יותר משבע שנים והיה מנכ"ל מאז אוגוסט 2022. הוא מונה לתפקיד לאחר מותו של ג'ון וידנטין, המנכ"ל, ביוני אותה שנה. מומחים ציינו כי עזיבתו הפתאומית של בנדרוצ'אק נראית ידידותית, ולא על רקע חילוקי דעות או משבר כלשהו. המנכ"ל הפורש ציין בהודעה כי "בשנים האחרונות נקטנו צעדים חשובים לחיזוק החברה, ואני גאה בעמידות של הצוות שלנו". תקופה מאתגרת עבור זירוקס פסטור נכנס לתפקידו החדש בתקופה מאתגרת עבור זירוקס, שעוברת כמה שינויים שהחלו להתחולל תחת הנהגת בנדרוצ'אק. המקור של שניים מאותם שינויים הוא ברכישות: בדצמבר 2024 הודיעה זירוקס על רכישת לקסמרק עבור 1.5 מיליארד דולר. העסקה, שמיזגה שתי חברות שפעלו כיריבות וגם כשותפות, נסגרה ביולי 2025. באוקטובר 2024 היא קנתה את ITsavvy, ספקית פתרונות IT שממוקמת באילינוי, תמורת 400 מיליון דולר. לפני כחודשיים דיווחה זירוקס על הכנסות של 7.02 מיליארד דולר בשנת הכספים 2025 שלה – נתון שמשקף עלייה של 12.9% לעומת השנה הקודמת. ההפסד הנקי עמד על 1.03 מיליארד דולר – ירידה של קרוב ל-300 מיליון דולר לעומת הפסד של 1.32 מיליארד בשנת הכספים 2024 של החברה. אלא שהנתונים לא מציגים את התמונה במלואה: לו דו"חות זירוקס לשנה החולפת היו כוללים את שתי החברות שרכשה, הרי שהכנסותיה היו יורדות ב-7.6%. מהלך נוסף שבנדרוצ'אק היה אחראי עליו כמנכ"ל היה גיוס של 450 מיליון דולר באמצעות כניסה למיזם משותף עם TPG, מנהלת נכסים אלטרנטיביים גלובלית מסן פרנסיסקו. לפי הסכם זה, TPG ומשקיעים נוספים גייסו את הסכום שניתן לזירוקס למטרות "תאגידיות כלליות", כלומר – הגדלת הנזילות ומטרות נוספות. בתמורה לסכום הגיוס, חברות בת של זירוקס העבירו נכסי קניין רוחני ספציפיים למיזם המשותף.

שם ותפקיד: "רונית פטר, סמנכ"לית טכנולוגיות במימון ישיר". ותק בתפקיד: "18 שנים כסמנכ"לית טכנולוגיות, וכ-20 שנה בחברה". תפקידים קודמים: "לאורך השנים במימון ישיר הובלתי את הקמת מערכות הליבה של החברה ואת התפתחותה כחברת אשראי חוץ-בנקאי בתחומי הרכב והמשכנתאות, מבוססת טכנולוגיה ודאטה. במסגרת התפקיד אני אחראית על תחומי הפיתוח, הדאטה, התשתיות והחדשנות הטכנולוגית בארגון, ומובילה עשרות פרויקטים וצוותים טכנולוגיים במימון ישיר ובמימון ישיר משכנתאות". מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? "הגעתי לעולם הזה מתוך תחום ניהול הפרויקטים והחיבור בין ביזנס לטכנולוגיה. כבר בתחילת הדרך נחשפתי לעוצמה שיש לטכנולוגיה וליכולתה להשפיע על כל תחומי הפעילות של הארגון – על תהליכים, על קבלת החלטות ועל חוויית הלקוח וכלל העובדים והמנהלים בחברה. מה שמושך אותי בתחום עד היום הוא השילוב בין חשיבה עסקית לחדשנות טכנולוגית: הדינמיות, הצורך לעבוד במקביל על עשרות נושאים, לקבל החלטות תחת לחץ, ובעיקר – ללמוד כל הזמן. זה תחום שמחייב סקרנות מתמדת ויכולת להסתכל קדימה – וזה בדיוק מה שהופך אותו לכל כך מעניין ומרכזי. אם ניקח את התקופה האחרונה – שהיא ללא ספק מהפכה ארגונית – הובלת הכנסת יכולות AI (בינה מלאכותית) לארגון זאת משימה מאתגרת ובעלת חשיבות עליונה בכל ארגון". האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשיית ההיי-טק? "אני חושבת שהמציאות משתנה, אבל עדיין יש פערים בייצוג נשים בתעשיית הטכנולוגיה, במיוחד בתפקידי הנהלה. אחד הדברים החשובים בעיניי הוא יצירת סביבה ארגונית שמקדמת מגוון והזדמנויות אמיתיות. במימון ישיר אנחנו רואים את זה גם במספרים: כ-55.5% משדרת הניהול באגף הטכנולוגיה הן נשים. בעיניי זה לא רק עניין של שוויון – אלא גם של איכות. ארגונים שמביאים מגוון נקודות מבט מקבלים החלטות טובות יותר ומייצרים משמעות אמיתית". האם נתקלת באפליה בענף, נגדך אישית, על רקע היותך אישה? "באופן אישי אני יכולה לומר שבמהלך הקריירה שלי נמדדתי תמיד לפי התוצאות והיכולת להוביל. עבדתי בסביבה מקצועית, שבה מי שמביא ערך ומוביל עשייה – מתקדם. יחד עם זאת, אני בהחלט חושבת שחשוב להמשיך לעודד נשים לבחור במסלולים טכנולוגיים ולהיכנס לעמדות השפעה. הבעיה שאני יותר נתקלת בה היא היכולת של נשים לראות את עצמן שוות לגברים בכל מה שקשור לקידום ותגמול, ועל זה יש לנו עוד עבודה לעשות, בעיקר בחינוך של הגיל הצעיר".

"בשל הא-סימטריה המובנית בתחום הסייבר, בו תוקף אחד יכול ליצור עבודה למיליוני מגנים, הוא מקבל יכולות תקיפה מהירות יותר ועדיפות על פני אלו של ההגנה. הבינה המלאכותית הפכה את גילוי הפגיעויות לכמעט טריוויאלי, בעוד שהתיקון דורש זמן ומאמץ. כך נוצר פער הולך ומתרחב שמעניק לתוקפים עדיפות בכל שלב במתקפה. בטווח הקרוב, יש יתרון לתוקפים כשהם עושים שימוש במודלי שפה גדולים ובסוכני AI לבצע מתקפות רבות", כך אמר קווין מנדיה, מייסד חברת אבטחת הסייבר מבוססת בינה מלאכותית, ארמדין (Armadin). מנדיה דיבר בכנס RSA שהתקיים לפני ימים אחדים בסן פרנסיסקו, בהשתתפות 40 אלף מומחי אבטחה מהעולם. לדבריו, "זו 'הסערה המושלמת' להתקפה – בשנה או שנתיים הקרובות". מנדיה ייסד את מנדיאנט (Mandiant) ב-2004, שהיא כיום מבית גוגל קלאוד (Google Cloud). גוגל רכשה ב-2022 את ענקית הייעוץ ומודיעין האיומים בסייבר, תמורת 5.4 מיליארד דולר. בעברו שימש מנדיה כחוקר הונאות סייבר בחיל האוויר האמריקני, וחיבר כמה טקסטים בנושא, שאותם האנליסטים בתחום מכנים "מכוננים ומשפיעים". כך, מנדיאנט הפכה לפורצת דרך בתחום הקריטי של תגובה לאירועים. "יכולות התקיפה של סוכן בינה מלאכותית שפוגע בך – אינן מובנות מבחינה אנושית", אמרה מנדיה, "בדרך הישנה, הייתה קבוצה, 'צוות אדום', שמנסה או מצליחה לחדור לקורבן. מולו יש בן אדם על מקלדת שמקליד פקודות. זה מצב בדיחה לעומת מה שסוכני בינה מלאכותית עושים: הם יכולים להתחמק ממערכות זיהוי ותגובה בקצה במהירות ולפעול במהירות אנושית כדי להימנע ממנגנוני זיהוי. ברגע שהוא נכנס לרשת, סוכן AI יכול לנתח תיעוד, לאסוף ו'לקרוא' חבילות ומדריכים טכניים מהר יותר מבני אדם, ולעצב התקפות המותאמות למערכות בקרה ספציפיות – תוך כדי תנועה". "בעבר, לאחר שארגון ערך מבדקי חדירה, ההנהלה רצתה לדעת מה הסיכוי שתתרחש מתקפה מוכחת, בעולם האמיתי. אז, אף פעם לא יכולת באמת לענות. אבל עם בינה מלאכותית, זה יהיה זול ויעיל יותר, בו זמנית". לשאלה לגבי פעילות האקרים בגיבוי מדינות, השיב מנדיה, כי "אני חושב שהן מנצלות פחות מ-50% מיכולות הבינה המלאכותית שלהן כרגע", אמר, "הן לא לוחצות. אף מדינה לא רוצה להיות הראשונה שתפתח את הדלת הזו". "כשאתה בונה את ההתקפה, זה מפחיד בטירוף," סיכם מנדיה. "אם נשחרר את החיה מהכלוב היום, אף אחד לא יהיה ערוך לקראת מצב זה. בעוד כמה שנים, בינה מלאכותית התקפית שנבנתה על ידי מגנים, תאמן בהצלחה מערכות הגנה אוטונומיות. אך המצב הנוכחי חמור. ארגונים יצטרכו מערכות אוטונומיות, המסוגלות לבודד מיד התנהגות חריגה – כי לוחות הזמנים המסורתיים של זיהוי ותגובה יתמוטטו: לא יהיה לך זמן להתקשר למנדיאנט ביום חמישי אחר הצהריים, להביא אנשים, לחתום על חוזה. תצטרך להיות מסוגל להגיב במהירות של מכונה".

פרופ' נאוה רצון מונתה לתפקיד יו"רית המועצה הלאומית למחקר ופיתוח (המולמו"פ). דבר מינויה פורסם היום (ג') על ידי משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, לאחר שנבחרה על ידי השרה במשרד, גילה גמליאל. המינוי אושר על ידי נשיא המדינה, יצחק הרצוג, והוא לתקופה של ארבע שנים. פרופ' רצון מחליפה בתפקידה את פרופ' נגה קרונפלד-שור. עד לאחרונה שימשה פרופ' רצון כראשת בית הספר למקצועות הבריאות בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב, שם ניהלה מערך של כ-2,000 סטודנטים וכ-200 אנשי סגל. היא מחזיקה בתואר דוקטור מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית והשלימה לימודי פוסט דוקטורט בבית הספר לרפואה הר סיני בניו יורק. כמו כן, פרופ' רצון כיהנה בשורה של תפקידים ציבורים, בהם יו"רית המועצה לקידום נשים במדע במשרד המדע והטכנולוגיה, חברה במועצה הלאומית לשיקום וחברה במועצה הלאומית לבריאות העובד. היא אף הובילה פרויקטים חברתיים-אקדמיים משמעותיים, כגון תוכנית צוות"א לשילוב בעלי מוגבלויות כסטודנטים באקדמיה. האתגר: הגדלת החלק של הממשלה במולמו"פ אחד האתגרים שיעמדו בפני פרופ' רצון הוא הגדלת חלקה של הממשלה במימון פעילות המועצה הלאומית למחקר ופיתוח. באופן מסורתי, הוא עומד על כ-15% בלבד, והיתר הם תקציבים שמגיעים מהמגזר העסקי, ומעט מהאקדמיה. באירופה המצב שונה: במדינות כמו צרפת וגרמניה, הממשלה היא הגורם הדומיננטי במימון מחקרים בסיסיים בתחומי המדע והטכנולוגיה. פרופ' רצון היא האישה השנייה שמונתה בחודשים האחרונים לתפקיד בכיר במשרד המדע. בנובמבר מונתה פרופ' מירי ימיני למדענית הראשית של המשרד, ושני המינויים הם חלק מהמדיניות של השרה גמליאל להעצמת נשים. "המו"פ – המנוע מאחורי הכלכלה, הביטחון והרווחה" לדברי פרופ' רצון, "המחקר והפיתוח הם המנוע מאחורי הכלכלה, הביטחון והרווחה החברתית של ישראל. אפעל יחד עם חברי המועצה כדי להבטיח שההשקעה הלאומית במדע תתורגם לחדשנות פורצת דרך ולפתרונות לאתגרים הלאומיים המורכבים ביותר". "מדינת ישראל ניצבת בפני אתגרים טכנולוגיים ומדעיים כבירים, שמחייבים תכנון אסטרטגי ארוך טווח. המולמו"פ, תחת הנהגתה של פרופ' רצון, תמשיך להוות את המצפן המדעי של הממשלה", אמרה גמליאל.

חברת הסייבר Linx Security הודיעה על השלמת סבב גיוס B בהיקף של 50 מיליון דולר, צעד המביא את סך ההשקעות בה ל-83 מיליון דולר. את הסבב הובילה קרן Insight Partners, והשתתפו בו גם המשקיעים הקיימים CyberStarts ו-Index Ventures. החברה מפתחת פלטפורמה מבוססת בינה מלאכותית המיועדת לניהול ובקרת זהויות בארגונים (IGA). Linx הוקמה בשנת 2023 על ידי המנכ"ל ישראל דואניס וסמנכ"ל המוצר ניב גולדנברג, שהגיעו עם רקע מקצועי בתחום הסייבר מחברות דוגמת צ'ק פוינט, מיקרוסופט וטרנסמיט. כיום מעסיקה החברה כ-100 עובדים ומספקת שירותים ליותר מ-60 לקוחות בצפון אמריקה, בהם ארגונים ממגזרי הפיננסים, הבריאות והטכנולוגיה, וכן חברות מרשימת Fortune 500. "ניהול זהויות הפך לאחד האתגרים המרכזיים בארגונים" שוק ניהול הזהויות הארגוני, המוערך בכ-50 מיליארד דולר, מתמקד בבקרה על הרשאות גישה לנתונים. מערכות מסורתיות בתחום זה נשענות לרוב על בדיקות תקופתיות ידניות ופותחו בעבר הרחוק עבור סביבות מחשוב מקומיות. עם זאת, המעבר לסביבות ענן והגידול במספר האפליקציות הפכו את ניהול ההרשאות למורכב משמעותית. מורכבות זו מוחרפת עקב העלייה המהירה בשימוש בזהויות לא אנושיות, כגון שירותים אוטומטיים וסוכני AI, שלעתים קרובות עולות במספרן על המשתמשים האנושיים בארגון הדורשים גישה למערכות. כדי להתמודד עם אתגרים אלו, הפלטפורמה של Linx אוספת מידע באופן רציף ממערכות הארגון וממפה את הקשרים בין המשתמשים להרשאות הגישה. במקביל להודעת הגיוס, חשפה החברה את Autopilot – מערכת הפועלת כסוכן AI אוטונומי, המנטר את סביבת הזהויות, מזהה שינויים חריגים כמו הענקת הרשאות רגישות, מבצע הערכת סיכונים ומפעיל פעולות תיקון באופן עצמאי. על פי נתוני החברה, הטמעת המערכת חסכה לצוותי האבטחה של הלקוחות עד 90% מהזמן שהוקדש קודם לכן למשימות ניהול זהויות. ישראל דואניס, מנכ"ל ומייסד שותף של Linx Security אמר: "ניהול זהויות הפך לאחד האתגרים המרכזיים בארגונים. מספר הזהויות והמערכות רק הולך וגדל, והכלים הקיימים מתקשים לעמוד בקצב השינוי. בנינו את Linx מתוך ההבנה שבינה מלאכותית יכולה לנתח ולנהל את סביבת הזהויות באופן רציף, ולאפשר לארגונים להתמודד עם הסיכון בזמן אמת. Autopilot מאפשר לנהל את אבטחת הזהויות בצורה אוטומטית ורציפה, תוך שילוב בין פעולה של AI לבין פיקוח אנושי כאשר נדרש״ נציגי הקרנות המשקיעות, טדי וארדי מ-Insight Partners וגילי רענן מ-CyberStarts, הוסיפו כי נוצר צורך מהותי לבחון מחדש את הארכיטקטורה של תחום ה-IGA, במיוחד לאור השילוב הגובר של סוכני AI בסביבות עבודה מודרניות, שהופכים לתשתית מרכזית בפני עצמה.