תחרות הסטארט-אפים ע"ש קולר של אוניברסיטת תל-אביב מציינת עשור לפעילותה, וממשיכה לבסס את מעמדה כאחת מתחרויות היזמות האקדמיות הבולטות בישראל –  ואף בזירה הבינלאומית. מאז הקמתה השתתפו בתחרות מאות סטארט-אפים, וחלק מזוכיה הפכו לחברות פעילות וגייסו יחד למעלה מ-150 מיליון דולר בהשקעות המשך, ביניהן: Remilk, Solutum, Journeyz ו- X-Trodes. לפי נתוני התחרות, השווי המצטבר של המיזמים הזוכים מוערך כיום בכ-900 מיליון דולר. בתחרות השנה – שנת העשור שמציין האירוע – יעמוד היקף ההשקעה הכולל במיזמים הזוכים על סך 400 אלף דולר, שיחולקו בין שלושה מסלולים ייעודיים: DeepTech, Climate Tech ו-Animal-Free Tech. הזוכה בכל מסלול יקבל השקעה של 100 אלף דולר, ו-200 אלף דולר במסלול ה-DeepTech, לצד מעטפת ליווי מקצועית. מהאקדמיה אל השוק תחרות קולר פועלת מתוך הפקולטה לניהול ע"ש קולר, ומושכת אליה מדי שנה מאות סטודנטים, בוגרים וחוקרים ממגוון רחב של תחומים, בהם מדעי המחשב, רפואה, הנדסה, מדעי החיים, כלכלה ועיצוב. השילוב הרב-תחומי הזה הפך לאורך השנים לאחד ממאפייני הליבה של התחרות, ומאפשר חיבור ישיר בין מחקר אקדמי, פיתוח טכנולוגי וצרכים עסקיים מהשטח. בעשור האחרון צמחו במסגרת התחרות מיזמים בתחומי הבריאות, הביוטכנולוגיה, ה-AI והקליימט-טק – החל מטכנולוגיות רפואיות מצילות חיים ועד פלטפורמות אוטונומיות שמבקשות לייעל תהליכים ארגוניים. התחרות נבנתה כתהליך עומק הכולל ליווי, סינון מקצועי וחיבור לאקוסיסטם היזמי, ולא כאירוע פיץ' חד-פעמי. הפקולטה לניהול ביצעה לאחרונה מחקר שבחן את השפעתן של תחרויות סטארט-אפים על ביצועי החברות הזוכות בהמשך דרכן. ממצאי המחקר, שנערך על ידי רינת קורבט, אנליסטית מטעם הפקולטה, מצביעים על קשר מובהק בין תכנון עומק של התחרות – לבין סיכויי הצמיחה של הסטארט-אפים, במיוחד כאשר מדובר בתהליך ליווי מתמשך, ולא באירוע פיץ' נקודתי. מחזור העשור (2026) ישקף את המגמות המרכזיות שמעצבות כיום את עולם הסטארט-אפים: DeepTech Track – מסלול המוקדש לטכנולוגיות ליבה כגון AI, רובוטיקה, חומרים מתקדמים, ביוטכנולוגיה ועוד. Climate Tech Track – מסלול המתמקד בפתרונות להפחתת פליטות, קליטת פחמן, אנרגיה ירוקה, מים, חקלאות בת-קיימא ומיחזור, עם דגש על אימפקט סביבתי מוחשי. Animal-Free Tech Track – מסלול שמוקדש לחדשנות בתחומי המזון, הקוסמטיקה והפארמה – המייתרים חומרים מן החי או ניסויים בבעלי חיים, בליווי ותמיכה של גופים ומשקיעים בינלאומיים. מעבר להשקעה הכספית, מציעה תחרות קולר ליווי של כ-70 מנטורים ומומחים, בהם משקיעים, יזמים סדרתיים, מנהלי מו'פ, אנשי אקדמיה, תעשייה ושיווק, לצד חיבורים לקרנות הון סיכון, תאגידים וגורמים גלובליים. המשתתפים זוכים גם לחשיפה רחבה באירוע הגמר החגיגי, הנחשב לאחד מאירועי החדשנות הגדולים בישראל. את פתיחת ההרשמה הרשמית ציינה התחרות באירוע Reverse Pitching, שנערך השבוע (ג') באוניברסיטת תל-אביב. בפורמט ההפוך מהמקובל, היו אלה המשקיעים שעלו לבמה והציגו את תחומי ההשקעה שלהם בפני יזמים ויזמיות. לאחר מכן, התקיימו מפגשי נטוורקינג בשולחנות עגולים עם שותפים ונציגי הקרנות, בעברית ובאנגלית. האירוע נערך בשיתוף RAMOT, במעמד כ-200 משתתפים. בין הגופים והקרנות שהשתתפו בהצגות החיות: TAU Ventures, i3 Partners, lool Ventures, Elron Ventures, Ariel Group, Crescendo, Aristogora VC ורשות החדשנות. "דוגמה מצוינת לאופן שבו יזמות, אקדמיה והון סיכון נפגשים" ד"ר אייל בנימין, מנהל המכון ליזמות ע"ש קולר, שבפקולטה לניהול באוניברסיטת ת"א: "יזמות איננה תגובה רגעית להזדמנות, אלא מיומנות נרכשת שמתבטאת ביכולת לפעול גם כשאין תשובות ברורות, משאבים בשפע או קיצורי דרך. תחרות קולר נולדה מתוך תפישה לפיה תפקיד האקדמיה הוא לא רק ללמד איך לבנות סטארט-אפ, אלא לפתח יזמים ויזמיות עם מסוגלות: חשיבה מערכתית, אומץ להתנסות, ויכולת לחבר ידע עמוק לעשייה בעולם האמיתי. זה ההבדל בין רעיון מבריק לבין יזמות שמחזיקה לאורך זמן". חנן ברנד, סמנכ"ל חטיבת הזנק ברשות החדשנות: "תחרות הסטארט-אפים של קולר, שכבר הפכה למסורת, היא דוגמה מצוינת לאופן שבו יזמות, אקדמיה והון סיכון נפגשים כבר בשלבים המוקדמים ביותר – לא כאירוע חד-פעמי, אלא כתהליך עומק. זהו בדיוק המודל הנדרש להצמחת דיפ-טק: לא מרדף אחרי אקזיט מהיר, אלא בנייה סבלנית של טכנולוגיות ליבה שנותנות מענה לאתגרים הגדולים של העולם. כדי שישראל תמשיך להוביל בעשור הקרוב, הצמיחה חייבת להתרחב מעבר לסייבר ו-SaaS – אל פתרונות דיפ-טק בתחומי האנרגיה, קליימט-טק, ביוטכנולוגיה, חומרים מתקדמים, קוונטים ותשתיות קריטיות שהעולם חייב. תחרויות הפועלות כתהליך מתמשך מאפשרות להפוך ידע עמוק ליתרון ישראלי בשרשראות הערך הגלובליות". ליסיה בכר מנוח, יו"ר אלרון ונצ'רס ושותפה מנהלת בקבוצת אריאל: "תחרות קולר מייצרת מודל נכון לפיתוח יזמות: שילוב בין עומק אקדמי, חשיפה מוקדמת לשוק, ותהליך שמלווה יזמים לאורך זמן, ולא רק ברגע השיא של הפיץ'. ה-Reverse Pitching הוא ביטוי לגישה הזו, שבה נבנית מערכת יחסים הדדית כבר מהשלבים הראשונים. עבור משקיעים, זו הזדמנות לפגוש צוותים עם טכנולוגיה משמעותית, חשיבה בוגרת ויכולת לצמוח לחברות מובילות בשוק". שימו לב שההרשמה לשנה העשירית של תחרות קולר נפתחה ממש כעת ותינעל ב-6 במאי 2026. *בתמונה הראשית מימין לשמאל: אוהד גולדברט; Ramot Tech transfer, חנן ברנד; רשות החדשנות, נימרוד כהן; TAU Ventures, אביחי ניסנבאום; lool Ventures, אורלי ארבל; תחרות קולר, טל ישראלי; Ramot Tech transfer, דורון שמחי; תחרות קולר, ליסיה בכר מנוח; קבוצת אריאלי וקרן אלרון, ד"ר אייל בנימין; אוניברסיטת תל אביב, נגה קפ; i3 Partners, ד"ר יובל אבני; Crescendo Venture Partners, אלונה שטיין; Reblonde PR.

אחרי שלא מזמן חגגה "בר מצווה" להנפקה שלה בנאסד"ק, פאלו אלטו הודיעה אתמול (ד') כי היא תירשם למסחר גם בבורסת תל אביב, תחת הסימול CYBR. הרישום הוא חלק מהסכם הרכישה שלה את סייברארק הישראלית, באקזיט השני בגודלו בתולדות ההיי-טק הישראלי. ענקית הסייבר תהיה החברה הגדולה ביותר שנסחרת בבורסת תל אביב: שווי השוק שלה עומד כיום על 115 מיליארד דולר, שהם כ-355 מיליארד שקלים. החברה בעלת שווי השוק הגדול ביותר כיום בבורסה הישראלית היא טבע, שנסחרת לפי שווי של 125 מיליארד שקלים. הכניסה של פאלו אלטו היא מתנה גדולה לבורסה בתל אביב, שחברות היי-טק ישראליות מעדיפות להיסחר בניו יורק מאשר בה. ישראל נחשבת לאומת הסייבר, אולם רק מעט חברות ישראליות בתחום הונפקו ונסחרות בארץ, בהן אלוט, אלארום והאב סקיוריטי. בנוסף, המסחר בתל אביב ייטיב עם מרכז הפיתוח הישראלי של פאלו אלטו. ענקית הסייבר הכריזה על רכישת סייברארק ביולי האחרון, תמורת 25 מיליארד דולר – שניים מהם במזומן והיתר במניות. על פי תנאי ההסכם, בעלי המניות של סייברארק זכאים לקבל 45 דולר במזומן ו-2.2005 מניות רגילות של פאלו אלטו עבור כל מנייה אחת של סייברארק שברשותם. בפאלו אלטו אומרים כי הרכישה "מבססת את תחום אבטחת הזהויות כעמוד תווך מרכזי באסטרטגיית הפלטפורמציה של החברה. שילובה של פלטפורמת אבטחת הזהויות של סייברארק יאפשר לפאלו אלטו נטוורקס לאבטח את כל הזהויות בארגון – זהויות של עובדים, של מערכות ושל סוכני בינה מלאכותית". בחברה הרוכשת מדגישים כי פתרונות אבטחת הזהויות של סייברארק ימשיכו להיות זמינים כפלטפורמה עצמאית. במקביל, בימים אלה מבצעות החברות תהליך אינטגרציה, במטרה לשלב את יכולות סייברארק באקו-סיסטם האבטחה של פאלו אלטו. ענקית הגנת הסייבר ציינה כי לקוחות קיימים שלה לא יחוו כל שינוי בשירות, וייהנו מהאצה בפיתוח פתרונות חדשים. "מהלך שמיטיב עם כולם" ניקש ארורה, יו"ר ומנכ"ל פאלו אלטו, אמר כי "הגל המתהווה של סוכני AI מחייב אותנו לאבטח כל זהות – של עובדים, של מערכות ושל סוכנים. זו הסיבה שהכרזנו ביולי האחרון על כוונתנו לרכוש את סייברארק, ואני שמח לראות את תחילת תהליך האינטגרציה בין המוצרים". לדברי מאט כהן, מנכ"ל סייברארק, "החיבור שלנו עם פאלו אלטו מייצר גוף אבטחת סייבר חזק מאי פעם עבור ארגונים מודרניים. מדובר במהלך שמיטיב עם כולם: הלקוחות שלנו נהנים מגישה למערך פתרונות אבטחה מקיף והעובדים מצטרפים לחברת טכנולוגיה גלובלית, שמובילה חדשנות". בתוך כך הערב דווח בחדשות המקומיות כי חברת הסייבר פאלו אלטו מתכננת לפטר עובדים בחברת סייברארק הישראלית. יום לאחר השלמת רכישת הענק, מסרה החברה כי "שינויים ארגוניים אסטרטגיים הם שלב טבעי בתהליך האיחוד". בפאלו אלטו הבהירו כי הפיטורים יחולו על "חלק קטן בלבד מכוח האדם המשותף, בעיקר בתפקידים שבהם יש חפיפה". לפני הרכישה, העסיקה סייברארק כ-4,000 עובדים, לעומת כ-16 אלף עובדים בפאלו אלטו.

כנס נימבוס: מפגן כוח של התעשיה והתקשוב הממשלתי אם מחפשים עדות לחזרה לשגרת עסקים לאחר המלחמה של השנתיים פלוס האחרונות, ניתן היה למצוא אותה השבוע במרכז האירועים והכנסים לאגו בראשון לציון, בכנס נימבוס רובד חמש של אנשים ומחשבים, בשיתוף מינהל הרכש באגף החשב הכללי במשרד האוצר. כ-1,000 מקצוענים – מנמ"רים, מנכ"לים ומומחים – הצטופפו באולם כדי לשמוע שורה של הרצאות על ההתפתחויות האחרונות בפרויקט הענן הממשלתי. הכנס לווה בתערוכה עם שורה ארוכה של ביתנים, שבה הציגו חברות ה-IT את הפתרונות שלהן לפרויקט, ובמיוחד למכרז רובד חמש – בתצוגת פתרונות מרהיבה, שהייתה מפגן כוח מרשים של התעשיה. גם בשנתיים פלוס הקשות שעברנו, ענף ה-IT, וההיי-טק בכלל, הראו את היציבות, שמאפיינת אותם גם בימי שגרה. למרות כל הקשיים, אתגרי כוח אדם והמצב הגיאו-פוליטי הלא פשוט, החברות, הגדולות והקטנות, המשיכו לעבוד. ההמשכיות לא הייתה רק בהיבט הארגוני פנימי שלהן, אלא גם החוצה – וזה בא לידי ביטוי במיוחד במגזר הציבורי-ממשלתי. כנס נימבוס רובד חמש, השבוע. צילום: ניב קנטור נימבוס הוא לא עוד פרויקט מחשוב, אלא מהפכה של ממש. כאן צריך לציין לטובה את הגופים הממשלתיים, שהניעו את התהליך ומובילים אותו: מינהל הרכש באגף החשב הכללי, שהוביל מכרז מהמורכבים ביותר, שהתמודדו בו ענקיות הענן הבינלאומיות, ומערך הדיגיטל הלאומי, שמוציא לפועל את המהלך, יחד עם אנשי המקצוע במשרדים השונים. רובד חמש בנימבוס הוא למעשה זירת מסחר, שבה מציבות החברות הספקיות את הפתרונות שלהן, שמשרדי הממשלה בוחרים אותם לפי הצרכים שלהם. בכנס נמסר שבזירת המסחר נמצאים כיום כמה מאות פתרונות, ובקרוב יסתיים עוד סבב של רובד חמש, שיוסיף אליה כ-200 מוצרים. הממשלה היא לקוח מרכזי של חברות ה-IT. לפי נתונים, המגזר הציבורי, שכולל את הממשלה, היווה ב-2025 כמעט רבע (23.4%) מכלל שוק ה-ICT הישראלי. אלא שהמעורבות הממשלתית בשוק זה גדולה הרבה יותר ממשקלה בו, ויש לכך לא מעט השלכות. זה נכון שבעתיים אם מסתכלים על השינויים שגרם מכרז נימבוס בשוק התשתיות. מאז שהחל המכרז, לא רק שתי ענקיות הענן שזכו בו, AWS וגוגל, מקימות בישראל דאטה סנטרים ענקיים, אלא הוא הניע גם יזמי נדל"ן וחברות היי-טק להקים כאן חוות שרתים, בהשקעות של מיליארדים. רוכשים, פותחים וגם סוגרים השבוע נתן האיחוד האירופי אור ירוק לאקזיט הגדול ביותר בתולדות ההיי-טק הישראלי: עסקת רכישת וויז על ידי גוגל תמורת סכום הענק של 32 מיליארד דולר. מדובר במכשול הגדול האחרון שהעסקה הזו הייתה צריכה לעבור. לאחר

סיסקו סיימה את הרבעון השני של שנתה הכספית עם תוצאות טובות: על פי הדו"חות הכספיים שהחברה פרסמה אמש (ד'), הן הרווח התפעולי והן הרווח הנקי שלה גדלו במהלכו בשיעור דו ספרתי, וההכנסות עלו בשיעור חד ספרתי. הכנסות הרבעון רשמו עלייה של 9.7% ל-15.4 מיליארד דולר. מתוך סכום כללי זה, מכירות המוצרים גדלו ב-13.8% ל-11.6 מיליארד דולר, בעוד שמכירות השירותים פחתו ב-1.33% ל-3.7 מיליארד. הרווח הנקי הסתכם ב-3.18 מיליארד דולר, לאחר זינוק של 30.77%. הרווח הנקי למניה גדל ב-31.1% ל-80 סנט. ההוצאות הגולמיות גדלו ברבעון ב-10.2% ל-5.4 מיליארד דולר, הרווח הגולמי עלה ב-9.5% לקרוב ל-10 מיליארד והרווח הגולמי השולי עמד על 64.97%. באותם שלושה חודשים, ההוצאות התפעוליות הציגו עלייה של 3.2% ל-6.2 מיליארד דולר והרווח רשם גידול מרשים של 21.5% ל-3.8 מיליארד. חבות המס הציגה עלייה מתונה, של 2.6%, ל-471 מיליון דולר. בסיכום המחצית הראשונה של שנתה הכספית, ההכנסות של סיסקו גדלו ב-8.6% ל-30.2 מיליארד דולר, הרווח התפעולי צמח ב-30.4% ל-7.1 מיליארד והרווח הנקי עלה ב-17.6% למעט יותר משישה מיליארד. צ'אק רובינס, מנכ"ל סיסקו, סיכם את התוצאות באומרו כי "העלייה בפעילות ברבעון השני ובמחצית הראשונה של השנה כאחד ממחישה את עוצמת הפורטפוליו של החברה והאמון של הלקוחות במוצריה".

צ'ק פוינט רכשה שלוש חברות הזנק ישראליות. היקף הסכומים לא נמסר, אולם לאנשים ומחשבים נודע כי סיאטה (Cyata) וסייקלופס (Cyclops) נרכשו כל אחת בכ-75 מיליון דולרים, ואילו רוטייט (Rotate) נרכשה במיליוני דולרים בודדים. הודעת הרכישה נמסרה במהלך פרסום תוצאותיה הרבעוניות והשנתיות של ענקית הגנת הסייבר הישראלית. סיאטה מתמקדת באבטחת סוכני בינה מלאכותית, הישויות הדיגיטליות שמבצעות פעולות בארגונים, ניגשות למידע רגיש ומקבלות החלטות אוטונומיות. היא פיתחה מערכת לניהול זהויות של סוכני AI, שמסוגלת לזהות את כל הסוכנים הפעילים בארגון, למפות את ההרשאות שלהם, לתעד את פעולותיהם ולספק שליטה ובקרה על הפעילות. החברה הוקמה ב-2024 על ידי שלושה יוצאי יחידה 8200 וסלברייט: שחר טל, מנכ"ל; דרור רוט, סמנכ"ל פיתוח; וברוך ויצמן, סמנכ"ל טכנולוגיות. לפי צ'ק פוינט, "סיאטה מאיצה את המשימה שלנו להרחיב את אבטחת הקצה גם לסוכנים, עם פלטפורמת אבטחת בינה מלאכותית סופית לעולם הסוכנים. המערכת מעניקה יכולת גילוי סוכנים בין נקודות קצה ו-SaaS, תוך מתן הקשר, קונפיגורציה וסיכון". סייקלופס הוקמה ב-2022 על ידי ערן זילברמן, איליי גואטה, ובירן פרנקו. הנרכשת פיתחה פלטפורמה לניהול והפחתת משטח התקיפה הארגוני (CAASM), המספקת נראות אחודה ורציפה לכלל נכסי הסייבר בארגון – ענן, זהויות, תחנות קצה, שרתים, אפליקציות וסביבות SaaS. הרכישה השלישית היא של כוח האדם של רוטייט. הסטארט-אפ הוקם ב-2023 על ידי רועי מרגלית ואבידן ברק. הנרכשת פיתחה פלטפורמה עבור ספקי שירותים מנוהלים, MSP's. לדברי נדב צפריר, מנכ"ל צ'ק פוינט, "ב-2026, האסטרטגיה שלנו ממוקדת באבטחת טרנספורמציית ה-AI של לקוחותינו ברחבי הארגון. אנו מתמקדים ביישום עמודי התווך האסטרטגיים שלנו, רשת היברידית, Workspace וניהול חשיפה – תוך הטמעת אבטחה מבוססת AI לאורך כל היצע המוצרים שלנו. הרכישה של סיאטה מרחיבה עוד יותר את מערך אבטחת ה-AI שלנו, ומאפשרת גילוי, משילות ובקרה מלאים על סוכני AI, בעוד ארגונים מאיצים את מסעות ה-AI שלהם".

אינטל (Intel) חשפה כי היא נעזרה בצוות אבטחת הענן של גוגל (Google) כדי לזהות כמה פגיעויות במעבדי ה-Xeon לשרתים של החברה. הפגיעויות הללו התמקדו, כך מתברר, באחת מתכונות המחשוב הבטוח המתקדמות יותר שכלולות במעבדי החברה, TDX (ר"ת Trust Domain Extensions), תכונה שמטרתה להגן על תוכנות שרצות בענן. לפי החברות, שני הצדדים שיתפו פעולה באופן מתמשך לאורך חמישה חודשים, ולאחר הסקירה וגילוי הפגיעויות, אינטל יצרה את הקוד לגרסה חדשה של התכונה הזו. "המחקר הזה ממחיש מדוע אינטל מחויבת לא להפסיק לחפש בעיות אבטחה במוצרים שלה. הלקוחות יכולים להיות בטוחים שלא רק שאינטל פועלת לחיזוק הטכנולוגיה שלנו, אלא שהאקוסיסטם פועל יחד כדי לשפר את ההגנה", מסרה אינטל. Trust matters, especially for technology like Intel TDX. See how Intel worked with our friends at @Google to improve platform security.https://t.co/1HRK6RLZBk pic.twitter.com/4w7ozyj0F7 — Intel (@intel) February 10, 2026 מהי Trust Domain Extensions ומה חשיבותה? ה-TDX היא תכונה שחשובה לכל מי שמשתמש במעבדי ה-Xeon של אינטל, וחטיבת הענן של גוגל היא אחת הלקוחות הללו, כך שלבדיקה המקיפה שביצע צוות האבטחה הייתה חשיבות גבוהה גם מבחינתה. לקוחות אחרים שהוזכרו: חטיבת הענן של מיקרוסופט (Microsoft), וגם שרתי הענן של עליבאבא (Alibaba). התכונה, כמוזכר לעיל, נועדה להגן על נתונים ויישומים שפועלים בענן מפני גישה לא מורשית, על ידי בידוד בפועל של מכונות וירטואליות משכבת השליטה ותוכנות אחרות. היא זמינה בדור החמישי והשישי של מעבדי ה-Xeon, אם כי הוצגה כבר בינואר 2023 בדור הרביעי, אז הייתה מיועדת לשימוש בדגמים מותאמים בלבד. הפגיעויות – שיכלו לאפשר לגורם חיצוני ליצור תחום אמין לכאורה עם מכונה וירטואלית שמאפשרת גישה לליבת מערכת הענן – זוהו בידי גוגל בעת סריקה של המערכת. "המורכבות של מערכות מודרניות הופכת הערכה מתמשכת – לחיונית. סקירות שיתופיות מאפשרות למובילות בתעשייה לתקן באופן יזום פגיעויות תוך טיפוח שקיפות עבור כל מי שמסתמך על הטכנולוגיה", מסרו חוקרי גוגל.

איראן פועלת בחודשים האחרונים לצמצום מערך התוכנות המערביות שיש במערכות ה-IT במדינה, ולהחלפתן בתוכנות סיניות. המהלך להחלפת התוכנות כולל שני מהלכי משנה. האחד, התבססות על תוכנות סיניות, והשני – פיתוחים עצמיים. באחד הדיווחים אף צוין כי לאיראן יש תוכנות ישראליות, וגם הן תוחלפנה. לדברי ד"ר הראל מנשרי, ראש תחום סייבר ב-HIT – המכון הטכנולוגי חולון, וממקימי מערך הסייבר בשב"כ, "מדובר במהלך המהווה חלק ממאבק הסחר בין ארה"ב לסין. סין זיהתה באיראן פוטנציאל להרחבת הזירה הכלכלית, ומסייעת לאיראן בדרכים רבות, ביניהן בעולם התוכנה. בימים אלה, כאשר מתנהל משא ומתן בין איראן וארה"ב, סין תעשה ככל יכולתה כדי לסייע לאיראן במגוון דרכים, ביניהן בעולם הטק, עם סיוע להחליף תוכנות ומערכות IT מערביות, ובראשן מארה"ב, באלו סיניות". China’s role in digital repression in Iran ⬇️ Our new report reveals how China has helped build Iran’s surveillance, censorship, and infrastructure of information control inside the country.https://t.co/vGdTDDlgCn pic.twitter.com/HRkVmanxFE — ARTICLE 19 (@article19org) February 9, 2026 הדיכוי הדיגיטלי באיראן התרחב – בסיוע סין השבוע פורסם ניתוח על שיתוף הפעולה הדיגיטלי בין סין לאיראן, ממנו עולה כי לסין היה תפקיד שלילי מרכזי בהרחבת הדיכוי הדיגיטלי באיראן. לפי ארגון זכויות האדם Article19, הפועל למען חופש הביטוי בעולם, "המשטר האיראני פרס טכנולוגיה רוסית וסינית כדי לסייע בדיכוי האכזרי של המחאות, לחסום בצורה כמעט מוחלטת את האינטרנט, כולל שיבוש האינטרנט הלווייני. הדיקטטורה הרשתית הביאה לשליטה חסרת תקדים בתשתיות, וסייעה לדכא את זרימת המידע, בעוד המשטר טבח באלפי מפגינים ועצר רבים נוספים". "משך שנים, סין מילאה תפקיד מרכזי בהקמת מערך השליטה על המידע באיראן והיא ממשיכה להציע תוכנית אב לארכיטקטורה של דיקטטורה דיגיטלית במדינה". לדברי מייקל קסטר, ראש תוכנית סין הגלובלית בארגון, "במרדף אחר שליטה מוחלטת במרחב הדיגיטלי, איראן שואבת תועלת באופן ישיר מ'ספר העקרונות הדיגיטלי' הסודי הסיני. מערכות של חברות סיניות מוטמעות בתשתית האיראנית. איראן תומכת בעקרונות 'ריבונות הסייבר' של סין המבוססים על צנזורה ומעקב. שתי המדינות מאוחדות בשאיפותיהן לנתק את אוכלוסיותיהן מהאינטרנט הפתוח והגלובלי". לדברי מו הוסייני, פעיל בארגון חופש הביטוי, "חיקוי תשתית הדיכוי של סין באיראן מסייע לה לבסס את כוחה, להתחמק מאחריות ולממש שליטה מלאה על סביבת המידע. בדרך זו, ההתנגדות לא רק מושתקת, אלא נמנע ממנה לעלות על פני השטח". לפי הדו"ח, "סין, שותפת הסחר הגדולה ביותר של איראן, מספקת תמיכה חומרית וטכנית לאיראן מאז 2010 לפחות, ומעצימה את יכולות המעקב והצנזורה שלה. למרות סנקציות בינלאומיות, חברות סיניות – כולל ZTE, וואוי, Tiandy ו-Hikvision – ממשיכות לפעול באיראן, לעתים קרובות באמצעות חברות קש, ומספקות טכנולוגיות מעקב וניטור התורמות ישירות ליכולתו של המשטר להנציח הפרות בוטות של זכויות אדם". עוד צוין כי "דוקטרינת 'ריבונות הסייבר' של סין משפיעה על גישת איראן לממשל האינטרנט: היא משכפלת את 'חומת האש הגדולה של סין' (הצנזורה בדיגיטל, י"ה) באמצעות רשת המידע הלאומית של איראן. שתי המערכות מתכוונות לחסום גישה חופשית לאינטרנט העולמי, לרכז צנזורה ולהטמיע מעקב עמוק בתשתית שלהן. גורמים איראניים שיבחו בפומבי את יכולתה של סין בתחום, ותמכו בדחיפה העולמית של סין להיפרד מרגולציה 'זרה' של האינטרנט בפורומים בינלאומיים, כולל האו"ם". כך, "יישור אסטרטגי זה משרת את איראן וסין ברקע השינויים הגיאופוליטיים הנוכחיים: שתי המדינות מבקשות לבסס את עצמן בסדר עולמי חדש, תוך מאבק פעיל ב'התערבות זרה' לכאורה והימנעות מאחריות על הפרות זכויות האדם שלהן". פיתוח עצמי ורכישת ציוד צבאי לצד הטמעת מערכות ותוכנות סיניות, כחלופה לאלו המערביות, המשטר באיראן מעודד פיתוח תוכנה עצמי. כך, למשל, חוקרים מאוניברסיטת טהרן פיתחו תוכנה מקומית למתן תיקונים בזמן אמת לרשתות, שירות מיקום מדויק ועיבוד מקוון של תצפיות GNSS (מערכות ניווט ואיכון לווייניות). לפי הדיווחים, "התוכנה היא פלטפורמה מודרנית, מאובטחת וחכמה לעיבוד תצפיות מלוויני מיקום גלובליים, כולל GPS, Galileo, BeiDou ו-GLONASS". היא פותחה ככלי מעשי למודדים, מהנדסים, חוקרים וארגונים בתחום ניטור נתוני הלוויין, והיא מיועדת להחליף תוכנה מקבילה לה, זרה. כך, ציינו מומחים, "המהלך נועד להפחית את התלות בטכנולוגיות זרות". התוכנה שפותחה נבדקת לפני יישום (PoC) על ידי רשת התחנות הקבועות של חברת הנפט הלאומית של דרום איראן. לאחר מלחמת ישראל-איראן ביוני האחרון, ביקור עזיז נאסירזאדה, שר ההגנה האיראני, בסין והשתתף בפסגת ארגון שיתוף הפעולה של שנחאי (SCO). אז העריכו מומחים במערב כי איראן פנתה לסין לקבלת ציוד צבאי, ואולי גם טכנולוגי. מדובר בשינוי מצד איראן, לאחר שנים של תלות ברוסיה. כמה כלי תקשורת דיווחו בעבר כי טהרן רכשה לא רק סוללות טילים, אלא גם מכ"מי סיור ארוכי טווח, ומערכות לוחמה אלקטרונית מתקדמות. מומחים הוסיפו כי "יש להבין את האינטרס האיראני במערכות מסין, לאור המחיר הכבד שגרמה מלחמת יוני. תמונות לוויין מצביעות על כך שרשת ההגנה האווירית של איראן – הבנויה משילוב של מערכות רוסיות, סיניות ומקומיות – ניזוקה קשות, במיוחד באזורים המערביים ובסמוך לאתרים גרעיניים. עבור טהרן, ההשלכות הן עמוקות". לפי מכון וושינגטון למדיניות המזרח הקרוב (WINEP), "הפתיחות הגוברת של איראן למערכות סיניות נובעת מאובדן התקווה שתוכל להשיג ציוד צבאי מרוסיה. היא התאכזבה שרוסיה לא סיפקה לה מטוסי קרב – אלא להודו. כך, מערכות סיניות עשויות להיחשב יותר ויותר כתחרותיות טכנית. לסין יש כל סיבה לתמוך באיראן באופן אסטרטגי, אך יש לה מעט תמריצים לעשות זאת באופן גלוי. לכן, כל תמיכה צפויה להיות חשאית, למרות שבייג'ינג כבר כיום היא הלקוחה הגדולה ביותר של הנפט של טהרן, מה שמעניק לה יתרון אך גם מגביל את יכולת האיראנים לנהל משא ומתן על בסיס שווה".