השחקנית אורנה בנאי אובחנה כחיובית לנגיף הקורונה על אף שחוסנה פעמיים. בנאי נמצאת בבידוד בביתה. הסוכנת שלה זוהר יעקובסון מסרה: "אורנה מרגישה טוב, חוש הטעם לא משהו והיא כבר מתגעגעת לפגוש את הקהל בתיאטרון גשר, אותו לא ראתה למעלה מחודש". בחודש פברואר עוררה בנאי סערה כשאמרה שהקורונה היא כמו שפעת. בעקבות הסערה הבהירה הקומיקאית כי היא אינה חוזרת בה. בפוסט שפרסמה באינסטגרם, הסבירה: "אני לא מכחישת קורונה, צמד המילים הללו נאמר בכתבה בציניות ובבדיחות הדעת. ברור לי שהקורונה חיה וקיימת, זוהי מחלה מאוד מדבקת שפוגעת באלפי בני אדם בכל העולם. הוריי, אחותי ואחי החלימו בימים האחרונים מהמחלה".

המגיש והעורך יואב קוטנר סיפר במהלך שידור בתחנת הרדיו "הקצה" כי יצא להפסקה על רקע מחלת הסרטן בה לקה, עליה התבשר ביום בו הפסיכולוגית שלו נפטרה, סיפר שעבר טיפולי הקרנות והוסיף: "הכול בסדר, אני בריא"

גאון חגג בהיכל התרבות עם הקהל במין פולחן משותף של העבר, כששריר הנוסטלגיה עובד שעות נוספות. אסתר עופרים הותירה את האולם המום מרוב יופי, הגבעטרון שר לשיבולים והצופים התמוגגו, במה שנדמה לעתים כמו מסיבת פרידה מעולם הולך ונעלם

באמצע שנות השמונים, לרגע קצר אחד, המוזיקה המזרחית מצאה את דרכה אל המיינסטרים הישראלי. אחרי שנים של אפליה ממסדית בוטה, אפשר היה לפתוח את אחת מתחנות הרדיו המרכזיות, ולשמוע להיט עם מלודיה קצבית על בסיס דרבוקות, עם פזמון במרוקאית אסלית. באופן הולם לאותם ימים עקומים - זה נעשה בשיר סאטירי, בו זמר אשכנזי מבצע מבטא מרוקאי מוגזם. השיר "בבר" של מוטי גלעדי לא נועד לפגוע, אלא להפך. הוא סיפר את סיפורו האמיתי של מלצר יפואי עם כישרון שירה שנדחה על ידי תחנות הרדיו בגלל המבטא המרוקאי שלו. בדיעבד זה נשמע כמו ניכוס תרבותי. מין "בלאק פייס" מרוקאי. אבל בשורה התחתונה, אם מתעלמים מהאירוניה, דווקא גלעדי, צבר ממוצא פולני, הצליח להביא לרדיו את "חביבי דיאלי", הפזמון המסורתי שמכיר כל צאצא ליהודי מרוקו. 35 שנה אחרי, על הבמה באמפיתאטרון המיתולוגי בקיסריה (עיר מגוריו של מוטי גלעדי, בין השאר) עולה זמרת ממוצא מזרחי, ומבצעת מחרוזת ארוכה במרוקאית. אלפי ישראלים מצטרפים אליה בשירה אדירה ובריקודים ספונטניים. "האילי אילי חביבי דיאלי פיין הוואה", כולם שרים, במין חפלה בלתי נשלטת. לא בטוח כמה מהם מבינים את המשמעות של המילים, אבל כולם מכירים אותן. הם שמעו אותן בחינות, במימונות או סתם בשישי בבוקר בבית של סבתא. מעטים מצליחים לא לרקוד. מוזיקה היא רגש שמתגבר על מחסומים אנושיים פעוטים כמו שפה. זהבה בן שרה אמש (שלישי) בקיסריה בשלוש שפות שונות, ובכל אחת מהן היא הצליחה לחדור ללבבות הצופים בדרך אחרת. הייתה שם אהבה למוזיקה, אהבה לקהל והרבה אהבה של אמא (כי אין בעולם אהבה כמו אהבה כזאת, כידוע). ובכל זאת צריך להדגיש: המופע של זהבה לא בנוי על רגש. זה לא "מופע מרגש" אלא הופעה מתוקתקת של אמנית סופר מקצוענית. סגנון ההגשה שלה לא שמאלצי והגינונים שלה רחוקים מלהיות פופיים ונלהבים. זהבה לא נתנה לרוחות של קיסריה לשנות אותה. היא לא הפכה בין לילה לשלמה ארצי, ספק אם זה יקרה. וזה בסדר. את האהבה שלה היא מעבירה בלי פומפוזיות מיותרת. האהבה שלה מתבטאת בסאבטקסט של בחירת השירים. בחיוכים הגנובים לקהל. בתודות הארוכות. בחגיגת הניצחון הצנועה שמנצנצת בזווית העין.

רגע אחרי שהודח מבית האח הגדול, אחד המתמודדים החזקים בבית נפגש עם האח הדיגיטלי טום באום לשיחה אינטימית - ולא חסך בביקורת על יתר הדיירים: "היו אנשים שהרבה יותר הגיע לי להישאר מהם". צפו

איך נכנסים לעורה של ארית'ה פרנקלין? ג'ניפר הדסון, שמככבת בסרט הביוגרפי המדובר על הזמרת הענקית, מספקת לנו הצצה לאחורי הקלעים. "ריספקט" יעלה בישראל בחמישי 12.8

בתום המשימה השפים ומירי טעמו את שלוש הארוחות שהנבחרות הגישו. מי התרחקו יותר מדי מארץ המקור, מה ריגש את מושיק - ואיזו נבחרת הצליחה לקבל יותר צלחות? צפו בטעימת השופטים ובטקס חשיפת הצלחות של "משחקי השף"

מקאן לטורונטו: הסרטים המדוברים של נדב לפיד ושל ארי פולמן יערכו את הבכורה הצפון-אמריקאית שלהם באחת המסגרות היוקרתיות ביותר של פסטיבל טורונטו