על רקע גל חום קיצוני באנגליה, סטיילס הופיע באצטדיון וומבלי כחלק מסיבוב הופעות. לאחר שירק מים מפיו, החל להשתעל ולהיחנק - וצנח על הרצפה. לאחר כמה שניות התאושש והמשיך בהופעתו. צפו

המוזיקאי והשחקן ניר כנען מוציא את "נקודת תורפה", אלבום חדש בהפקתו המוזיקלית של טוקי שטרן. האלבום כולל 11 שירים שכנען כתב והלחין. הסינגל אשר מלווה את יציאת האלבום הוא "אוי ואבוי לי". ב-28 ביולי יופיע כנען בהיכל התרבות תל אביב

החוק הראשון (והשני) של "מועדון קרב" הוא שאסור לדבר על "מועדון קרב", אבל בשביל האיחוד המרגש הזה - זה שווה את זה. השחקנים בראד פיט ואדוארד נורטון, שכיכבו זה לצד זה בסרט הפולחן המצליח משנת 1999, נצפו ביום חמישי האחרון כשהם מבלים יחד ביציע במהלך משחק במונדיאל בין נבחרת ארצות הברית לטורקיה שהתקיים באצטדיון בקליפורניה.

הזרע של אומת השאנטי המקומית נזרע כבר ב-1982, כשאהוד בנאי הוציא את "יידישע ראסטאמן", מהשירים החשובים בתולדות התרבות הישראלית. בנאי לא היה הראשון שעשה רגאיי (רמי פורטיס וסמי בירנבך עם "שמש לך מצפים", מתי כספי עם "ימי בצורת" ו"רגיי של עברית"), אבל בנאי היה הראשון שחיבר את הרגאיי עם נשמה ושורש יהודים, נתן ל"מוזיקת העולם" גוף ישראלי, שר על החיפוש ב"עידן החדש" ("ניסיתי מדיטציה"... "ניסיתי הארי קרישנה"...), ולמעשה ניבא ענף שלם שיצמח במוזיקה של ארץ הקודש, ויביא אמנים כמו עידן רייכל לפסגת ההצלחה. חמש עשרה שנה קדימה, 1997, פסטיבל שנטיפי הראשון במושב גן השומרון. אברהם טל בן העשרים עומד בקהל בהופעה של להקת שבע שמוביל מוש בן ארי, העוגן של פסטיבלי השנטיפי, מהכהנים הגדולים של האומה המתהווה, להקה שמחברת את הודו עם צפון אפריקה והמזרח התיכון, רוחניות, אתניות, כלי מיתר מסורתיים ושירה שבטית, עם להיטים כמו "סלאם". שנה אחר כך טל יצטרף ל"שוטי הנבואה" של רואי לוי וגלעד ויטל ז"ל ויהפוך לסולן הדומיננטי שלה. "השוטים" יוסיפו לז'אנר של השאנטי-עולם השפעות פאנקי, גרוב, היפ הופ, פופ ודאנס. הם יאזנו את שבע של בן ארי וישלימו איתה ועם גאיה של גילי ליבר את משולש הניו אייג' המקומי, שיככב במשולש הפסטיבלים, שנטיפי, בראשית, בומבמלה. שבע ושוטי הנבואה התפרקו, בן ארי וטל יצאו לקריירות סולו. טל והשוטים עוד הספיקו להתארח באלבום הסולו הראשון של בן ארי, ב-"Jah Is One" המיתולוגי. מאז, משך שנים הם היו כאילו מתחרים, אבל נעו במקביל, משכו את השבטים שלהם לכיוונים אחרים, גרפו הישגים והביאו את "מוזיקת העולם" לזרמים המרכזיים, כל אחד בדרכו. איחוד הכוחות הנוכחי ביניהם, סוג של הברקה, מגיע כדי לרענן את הקריירות של שניהם, אחרי כמה שנים של האטה.

"האח הגדול" ניסה שוב למכור את עצמו כמדורת שבט, אבל הגמר של גל רובין בעיקר הזכיר כמה מעט נשאר מהפורמט: פחות שיחות גדולות, פחות דמויות בלתי נשכחות והרבה יותר יחסי ציבור ריקים. אחרי הקידושים, התפילות והנאומים על אמונה, זה הזמן לבקש מבורא עולם הפוגה מהתוכנית