הבינה המלאכותית, שמסייעת לנו לכתוב סקירות, דו"חות וגם ידיעות עיתונאיות, תסייע החל מהיום (ג') לחברי הכנסת לכתוב נאומים. זאת, באמצעות מערכת בינה מלאכותית פנימית לחברי הכנסת, שכוללת את מחולל הנאומים "דבר עם". המערכת הושקה והוצגה היום בכנס השני בנושא בינה מלאכותית במשכן, שיזם יו"ר הכנסת, אמיר אוחנה. המערכת, שמותאמת אישית לח"כים ומבוססת על הענן של AWS, פותחה על ידי אגף מידע בכיר בכנסת, בשיתוף אגף בכיר לטכנולוגיה ומחשוב. היא נועדה לשפר את עבודתם הפרלמנטרית של הח"כים באמצעות מתן מידע "אמין, עדכני ומדויק", על פי הודעת הכנסת. המערכת מכירה לעומק את העבודה הפרלמנטרית, ובכלל זה מושגים שגורים בכנסת: הצעת חוק, הצעה לסדר, נאום בן דקה ועוד. מחולל הנאומים הוא חלק מרכזי ובלתי נפרד מהפיתוח החדש. זהו כלי בינה מלאכותית ייעודי, שמאפשר לח"כים לקבל טיוטות נאומים "איכותיות ומקצועיות, המותאמות לשימוש בדיוני המליאה ובוועדות הכנסת", לפי ההודעה. מחולל הנאומים מבוסס על הידע שקיים במאגר הנאומים בכנסת, שכולל את כל הנאומים שנישאו במליאה מ-2003, והוא אף מסוגל לנתח ולספק מידע זמין ברשת. המחולל מתאים את הטיוטות לסגנונו האישי והייחודי של כל חבר כנסת. אגף בכיר מידע ואגף בכיר טכנולוגיה ומחשוב בדקו את המערכת באמצעות כלי בינה מלאכותית חיצוניים, ועל פי הודעת הכנסת היא "קיבלה ציונים גבוהים במיוחד בכל הנוגע לאיכות התוצרים, להתאמה אישית לח"כים ולרלוונטיות התוכן. בנוסף, המערכת זוכה להגנה מקיפה ומתקדמת מבחינת אבטחת מידע, תחת פיקוח ישיר של מערך הסייבר במשכן הכנסת, כדי להבטיח שמירה מלאה על פרטיות וסודיות". "צעד משמעותי בקידום החדשנות בכנסת" יו״ר הכנסת, אמיר אוחנה, אמר כי "השקת מערכת הבינה המלאכותית והטמעתה בכנסת מסמנת צעד משמעותי בקידום החדשנות בכנסת. מערכת זו תסייע לחברי ולעובדי הכנסת להתמקד במימוש שליחותם ברמה המקצועית הגבוהה ביותר, תוך שימוש בבינה המלאכותית לשיפור השירות לציבור. אנחנו גאים בפיתוח זה, המשלב ידע פרלמנטרי עשיר שנצבר בכנסת עם בינה מלאכותית אמינה, מאובטחת ומותאמת לצרכי הכנסת". שמוליק חזקיה, סמנכ"ל מידע בכנסת, ציין כי “המערכת כולה פותחה תוך דגש על דיוק, התאמה אישית ואבטחה. הבדיקות המקיפות שביצענו הוכיחו כי המערכת עולה בהרבה על פתרונות קיימים. זהו כלי שיסייע להם להתמודד עם אתגרי הזמן המודרני, תוך שמירה על הסגנון האישי והמסר הפוליטי של הח"כים".

כדי להצליח ביישום AI בארגון, על הארגון לבחון את המוכנות שלו בתחילת המסע, אבל גם למדוד באופן עקבי ותקופתי את העמידה במדדים המצביעים על עמידתו ביעדים שנקבעו. המדידה היא כלי חשוב בתהליך ניהול השינוי הנדרש ליישום AI בפרט, וטרנספורמציה דיגיטלית בכלל. המדידה מייצרת מוטיבציה ומאפשרת תחרות בריאה בתוך הארגון – כאשר מחלקות או אגפים רואים את המדדים, זה מייצר מוטיבציה נוספת לשפר את התוצאות. מבחינת המנהלים – המדידה מאפשרת להם לקבל החלטות טובות יותר לגבי הקצאת משאבים. המדידה מאפשרת לעובדים וצוותים להבין את הפערים, לא במטרה להאשים, אלא מהווה למידה ארגונית ושיפור מתמיד של ההישגים. במאמרי ממאי 2025, שכותרתו ששת ממדי המוכנות להטמעת ה-AI בארגון, הוצג מודל של שישה ממדי היערכות ארגונית לקראת יישום מוצלח של טכנולוגיות AI בארגון. התרשים הבא הוצג במאמר יחד עם אוסף של שאלות שיסייעו לארגון לבחון מוכנותו ליישום ה-AI. תרשים עכביש צילום: רז הייפרמן במאמרי מהי ההזיקה בין טרנספורמציה דיגיטלי ובינה מלאכותית, שפורסם ביולי 2025, הובהר כי יישום AI הוא חלק בלתי נפרד מהטרנספורמציה הדיגיטלית – המסע הארגוני ליישום טכנולוגיות דיגיטליות מתקדמות לשיפור הביצועים. טכנולוגיות ה-AI, עם כל החדשנות וסיכוני השיבוש שלה, אינה יוצאת דופן בהקשר זה. יחד עם זאת, בגלל החדשנות והפוטנציאל העסקי של הטכנולוגיה והאתגר ביישומה, חשוב שהארגון יקדיש תשומת לב מיוחדת ליישום, ויגדיר אוסף של מדדים ברורים למדידת ההצלחה של היישום וההטמעה וכאמצעי ניווט לקראת מימוש החזון הדיגיטלי שלו. כמו שנאמר 'מה שלא נמדד, לא מנוהל' ולכן חשוב שיישום ה-AI יימדד לאורך תקופה. שימוש במדדים רלוונטיים ולאורך זמן, יאפשר להפוך את החזון ליעד קונקרטי המוביל את הארגון לפעולה ומימוש מדידת תהליך ההטמעה והיישום של ה-AI בארגון מטרת מאמר זה היא להציג אוסף של מדדים אפשריים למדידת תהליך ההטמעה והיישום של ה-AI בארגון. המאמר מציג מספר דוגמאות למדדים אפשריים, לכל אחד מהממדים במודל המוכנות. אין בכך לומר שמדדים אלה, ורק אלה, צריכים להימדד. אלה מדובר בדוגמאות וכל ארגון יכול להתאים את המדדים, כך שיקבעו לצרכיו ויעדיו. ניתן להוסיף או לגרוע מדדים בהתאם לצרכים הייחודיים של הארגון. כמו שנאמר "מה שלא נמדד, לא מנוהל" ולכן חשוב שיישום ה-AI יימדד לאורך תקופה. שימוש במדדים רלוונטיים ולאורך זמן, יאפשר להפוך את החזון ליעד קונקרטי המוביל את הארגון לפעולה ומימוש. מספר דוגמאות למדדים אפשריים – ממד 1 – אסטרטגיה ומנהיגות בנושא AI: ממד זה בוחן את קיומה של אסטרטגיה ומנהיגות לנושא ה-AI. עצם הקיום של הבינה המלאכותית בארגון אינו משמעותי, אלא רק אם היא תורמת באופן ישיר לקבלת החלטות אסטרטגיות. מדדים אפשריים לבחינת ההשפעה האסטרטגית של ה-AI על תוצאות עסקיות: אחוז המיזמים האסטרטגיים המשתמשים ב-AI מתוך כלל המיזמים האסטרטגיים של הארגון אחוז ההשקעה במיזמי AI ביחס לתקציב הכולל לדיגיטל ו-IT החזר על ההשקעה (ROI) למדידת הרווח הנקי שנוצר בעקבות מיזמי AI לעומת העלות הכוללת לפיתוחם והפעלתם של היישומים אחוז ממחזור המכירות של מוצרים ושירותים הנובע מיישום ה-AI ביישומי הליבה של המוצרים והשירותים אחוז מצמצום העלויות שניתן לייחס ל-AI מהירות המחזור של חדשנות – מספר המוצרים/שירותים/שיפורים לשנה הנובעים מיישום ה-AI אחוז ההחלטות הנובעות מ-AI לעומת סך ההחלטות האסטרטגיות שהארגון קיבל ממד 2 – אנשים וכישורים: ממד זה בוחן את הזמינות והמיומנות של עובדים וצוותים ליישום הבינה המלאכותית. אחוז העובדים בארגון המשתמשים ב-AI מתוך כלל העובדים אחוז השיפור בפרודוקטיביות – תפוקה לעובד לפני ואחרי יישום AI אחוז האוריינות של עובדים – מספר העובדים שעברו הכשרות ב-AI לעומת כלל העובדים בארגון אחוז העובדים המשתמשים באופן שוטף בכלי AI למילוי תפקידם ביחס לכלל העובדים מספר המומחים ל-AI בארגון ביחס לשנה קודמת ממד 3 – יישומים בעלי ערך עסקי: ממד זה בוחן האם הארגון השקיע משאבים לאיתור ובחירת היישומים (Use Cases) המתאימים ליישום AI ובעלי פוטנציאל ערך לארגון. הזמן בשבועות מהשלמת פיילוט (POC) ועד העברתו לייצור רמת ההכנסות הנובעת ממונטיזציה של נתונים (מכירות של נתונים ומודלים) מספר הניסויים ברבעון שהארגון מבצע עם מודלים של AI אחוז הדיוק בחיזוי במודלים של AI אחוז השיפור בפרסונליזציה – מדידת ההמרה ביישומים מבוססי AI לעומת יישומים אחרים רמת האמון של הלקוחות כתוצאה מסקרי לקוח אחוז התהליכים העסקיים ששודרגו באמצעות AI לעומת כלל התהליכים העסקיים אחוז התהליכים האוטונומיים מבוססי AI לעומת כלל התהליכים העסקיים ממד 4 – נתונים: הנתונים הם התשתית לפיתוח ואמון המודלים השונים. אחוז מאגרי הנתונים במצב AI-Ready שעברו תהליכי ניקוי/סימון/נגישים באמצעות APIs מבין כלל מאגרי הנתונים בארגון ממד 5 – תשתית טכנולוגית: ממד זה בוחן את מוכנות התשתית הטכנולוגית הנדרשת לפיתוח, שילוב ויישום טכנולוגיות בינה המלאכותית. אחוז הזמינות של פלטפורמת ה-AI רמת המוכנות של הנתונים מספר ההעברות לייצור לרבעון של מודלים של AI הזמן בימים שלוקח לעדכן מודלים מספר אירועי אבטחת מידע ופרטיות הקשורים ל-AI ממד 6 – משילות AI: ממד זה בוחן האם הארגון הגדיר מדיניות והנחיות מתאימות, האם הוגדרו ועדות היגוי והסמכויות שלהן ומבנים ארגוניים תומכים. אחוז היוזמות בנושא AI שעברו תהליך אישור פורמלי בוועדת היגוי ביחס לכלל היוזמות שהוועדה אישרה אחוז המודלים שעברו תהליך פורמלי של אישור מבחינת הטיות, אתיקה ופרטיות מספר אירועי הטיות (Bias) שהתגלו ברבעון רמת העמידה בכללי הציות והרגולציה הזמן בימים מגילוי אירוע AI עד לגמר טיפול באירוע לסיכום ניתן לומר כי המדידה של יישום ה-AI בארגון קריטית כדי להבטיח את הצלחת יישום הטכנולוגיה החשובה הזו בארגון. המדידה מייצרת שפה אחידה וחוצת-ארגון, שקופה, ומניעה לפעולה לשיפור מתמיד. המדדים שהוצגו כאן הם רק דוגמאות, וכל ארגון צריך לבחון מהם המדדים הרלוונטיים עבורו, כמו גם להוריד ולהוסיף מדדים בהתאם ליעדיו. המדדים שהארגון יבחר למדוד, יעצבו את תהליך היישום של הטכנולוגיה ואת תהליך הטרנספורמציה הדיגיטלית שלו. מדדים ברורים ושקופים מעודדים את צוותי העבודה להתקדם ולעמוד ביעדים. ללא מדידה – ההתקדמות אינה ברורה ומתחילות תהיות לגבי מצב היישום. מחקרים שונים מצביעים על אחוז גבוה (70%) של כישלונות בתהליכי הטרנספורמציה, ואחד ההסברים לכך הוא היעדר מדידה. אל תתנו ליישום ה-AI בארגונכם להיכנס לסטטיסטיקה העגומה הזאת – תשקיעו במדידה כדי לשפר את סיכויי ההצלחה. הכותב הוא יועץ בכיר לטרנספורמציה דיגיטלית, מבית BDO Consulting ומרצה בתוכניות MBA במכללות אונו ורופין

ענקית המדיה החברתית מטא הודיעה אתמול (ב') על מינויה של דינה פאוול מק'קורמיק לתפקיד החדש של נשיאת החברה וסגנית היו"ר שלה – תפקיד ניהולי מגה-בכיר שבמסגרתו היא תדווח ישירות למנכ"ל והמייסד, מארק צוקרברג. יצוין כי פאוול מק'קורמיק אינה דמות חיצונית ולגמרי זרה למטא, שכן היא הצטרפה למועצת המנהלים שלה באפריל האחרון, אלא שהיא גם פרשה ממנה במפתיע בדצמבר, וכעת מסתמן שמהלך זה הגיע פשוט לקראת המעבר לתפקידה המבצעי החדש בהנהלת החברה. פאוול מק'קורמיק מביאה עימה ניסיון עשיר של מעל 25 שנה בדרגים הגבוהים ביותר של הפיננסים העולמיים והביטחון הלאומי, וניסיון זה כולל שירות בשני ממשלים רפובליקניים וכהונה ארוכה כשותפה בכירה בגולדמן זאקס. בעברה בוושינגטון, היא שימשה כסגנית היועץ לביטחון לאומי תחת הנשיא דונלד טראמפ בקדנציה הראשונה לכהונתו, וקודם לכן כיהנה כעוזרת למזכירת המדינה קונדוליזה רייס בממשלו של ג'ורג' וו. בוש. Dina Powell McCormick is joining Meta as President and Vice Chairman — she will be a member of Meta’s management team, helping guide the company’s overall strategy and execution.https://t.co/Wjgc1XbJ6I — Meta Newsroom (@MetaNewsroom) January 12, 2026 הנשיא טראמפ בירך על המינוי יועצתו לשעבר בהתלהבות רבה. הוא כתב ברשת החברתית Truth Social: "בחירה מצוינת של מארק צ'!!! היא אדם פנטסטי ומוכשר מאוד, ששירתה את ממשל טראמפ בעוצמה ובהצטיינות!".  בהתבוננות על עברה של פאוול מק'קורמיק כדאי לשים לב עד כמה הוא שזור בקידום יוזמות טכנולוגיות וכלכליות, עוד הרבה לפני הגעתה אל מטא, כאשר כבר בכהונתה בגולדמן זאקס הובילה יוזמות של צמיחה מכלילה ומימון אקלים.  בנוסף יש לה היסטוריה של העצמת נשית – בעת שניהלה את יוזמת 10,000 נשים, היא שמה דגש על הקניית כלים פרקטיים, שהובילו בוגרות בהודו ובמצרים לחתום על חוזי ענק עם חברות טכנולוגיה מובילות ולאוטומציה של מערכותיהן העסקיות. בהודו, התוכנית תחת הנהגתה התמקדה באופן ספציפי בתחומי הייצור והטכנולוגיה, שם בוגרותיה הצליחו להוביל חברות טכנולוגיות תוך הפגנת עליונות ניהולית. מעבר לכך, היא הביאה את המומחיות הזו גם למועצת המנהלים של אקסון-מוביל (ExxonMobil), שם סייעה בקבלת החלטות אסטרטגיות הנוגעות לטכנולוגיות דלות פחמן ולניווט בשוק העולמי המשתנה. תגובת הנשיא דונלד טראמפ למינוי. צילום: לכידת מסך מ-Truth Social "מתאימה באופן ייחודי לסייע למטא לנהל את שלב הצמיחה הבא שלה" בהודעה הרשמית של מטא נמסר כי פאוול מק'קורמיק הייתה "מעורבת עמוקות" בהאצת המרדף של החברה אחר "בינה מלאכותית פורצת דרך ובינה עילאית אישית (Personal superintelligence)". מארק צוקרברג הדגיש את חשיבות הצטרפותה ומסר כי: "ניסיונה של דינה בדרגים הגבוהים ביותר של הפיננסים העולמיים, בשילוב עם קשריה העמוקים ברחבי העולם, הופכים אותה למתאימה באופן ייחודי לסייע למטא לנהל את שלב הצמיחה הבא שלה". במסגרת תפקידה החדש תשתף פאוול מק'קורמיק פעולה גם עם צוותי התשתית במטא כדי להבטיח שהשקעות של מיליארדי דולרים יניבו השפעה כלכלית חיובית, ותוביל מאמץ ליצירת שותפויות הון אסטרטגיות להרחבת יכולת ההשקעה של מטא לטווח ארוך. כפי שציין פוליטיקו בדיווחו על המינוי, גל חדש של לוביסטים ואנשי קשר בתחום ה-AI צובר כעת השפעה בוושינגטון, וניסיונה של פאוול מק'קורמיק בניהול עסקי ריבוני גלובלי צפוי לסייע למטא בהבטחת מימון לפרויקטים השאפתניים שלה, הכוללים דאטה סנטרים עצומים ל-AI וזאת בצד פרויקטים של אנרגיה גרעינית, שאמורה לתפעל את מרכזי הנתונים הללו בצורה מטבית. עם זאת, גופי תקשורת כמו בלומברג למשל, ציינו בפרשנויותיהם מהימים האחרונים כי המשקיעים נותרים דרוכים אל מול ההוצאות הגוברות של מטא על תשתיות AI, והתשואה האיטית מדי שמתלווה אליהם – מה שמציב את מניית החברה תחת לחץ ומדגיש את החשיבות הרבה למינוי החדש ולהצלחתה של פאוול מק'קורמיק בו.

"כמוסד פיננסי, אנחנו רואים את מהפכת הבינה המלאכותית היוצרת כהזדמנות עסקית. קפצנו על היכולות החדשות ואימצנו אותן. שינינו את המוטו של הבנק מ-'להיות ראשון' ו-'אנחנו פה בשבילך' למוטו חדש: 'בנקאות יוזמת', שנשענת על טכנולוגיות חדשניות", כך אמר ארז רחמיל, משנה למנכ"ל והממונה על חטיבת הטכנולוגיה והמחשוב בבנק הפועלים. רחמיל דיבר בפתח מפגש של C3, פורום המנמ"רים והמנכ"לים של אנשים ומחשבים, שחבריו התארחו היום (ג') במטה בנק הפועלים בתל אביב. המפגש עסק באתגרי חדשנות ו-IT במגזר הפיננסי ופתח אותו יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה. לפני שהגיע לבנק הפועלים היה רחמיל סמנכ"ל הטכנולוגיות של פלייטיקה. לדבריו, "עבדתי שם יותר מעשור, וההגעה לבנק הפגישה אותי עם אווירה וסביבה שונות ממה שהכרתי בעבר. כבנק, האתגרים שלנו שלובים וכרוכים בכלכלה הישראלית, ששוב, מפגינה חוסן אחרי משברים. הכלכלה המקומית חוזרת למסלול, ועושה זאת בגדול: התוצר הלאומי נמצא במצב של שיפור; ישראל דורגה במקום השלישי בין הכלכלות של מדינות העולם ב-2025; והבורסה הגיעה לתשואות שיא, והיא זו שמניעה את הפעילויות הכלכליות במשק". "הטכנולוגיה ממשיכה להיות מנוע צמיחה עבור העולם הפיננסי: היו ב-2025 אקזיטים טכנולוגים מטורפים", אמר. "אנחנו חיים בעידן של טכנולוגיה היפר-התפתחותית. זוהי תחילתה של מהפכה שהשפעתה ניכרת והיא מחוללת שינוי בכלל המשק. המענה שלנו לאתגרים הוא על ידי טיפול מעמיק בדאטה ובנייה של סוכני AI על סטרואידים". 100 מיליון תובנות מבוססות AI "כחלק מחימום המנועים וההיערכות לעידן הבינה המלאכותית נכנסנו לניתוח מעמיק של מאגר ביג דאטה שהיה ברשותנו, והנפקנו כ-100 מיליון תובנות אודות הלקוחות, בפילוחים, הגדרות והשוואות שונות. את הדאטה הזאת אנחנו מנגישים ללקוחות בהתאמה אישית", ציין רחמיל. דנית הבנקאית. צילום: בנק הפועלים "עשינו את קפיצת המדרגה השנייה בתחום כאשר יצאנו במהלך שיווקי לקבלת הטבה של 'מנייה במתנה', שמיועד ליותר ממיליון לקוחות הבנק", הוסיף. "לפני המהלך, חששנו מיצירת עומס במוקדי שירות הלקוחות, כאשר אלה יישאלו שאלות רבות בתחום, בעיקר מצד מי שאינו בקי במניות. לכן, העלינו הילוך: הקמנו את דנית הבנקאית, סוכנת AI בשפה טבעית, בערוצי קול ו-ווטסאפ. לשמחתנו, דנית מנעה פגיעה ברציפות ואיכות השירות, ושיפרה את חוויית השירות. אחת הסיבות לשיפור הייתה שבמהלך האימון של דנית הזנו אותה בנתוני אמת, והיא השתפרה תוך כדי תנועה. לא היו תלונות, כי דנית הייתה שם בזמן אמת, וכך היא ענתה לצרכי הלקוחות". לסיכום אמר רחמיל, מוביל ה-IT בבנק הפועלים, כי "המהלכים שהובלנו הציתו את הדמיון שלנו ופתחו עבורנו עולם חדש. לכן, לצד ההשקעה הרבה שלנו בעולם ה-AI החדש בשנה החולפת, נשקיע בתחום רבות גם השנה. הטכנולוגיה פותחת עבורנו הזדמנויות לשנה החדשה".

CES, תערוכת הטכנולוגיה הגדולה בעולם, ננעלה ביום ה' האחרון, וכמובן, הייתה עמוסה בפיתוחי בינה מלאכותית. המגמה הבולטת בתערוכה לא הייתה ChatGPT ודומיו, אלא מה שנקרא "בינה מלאכותית במכשירי קצה", או Edge AI, בעגה המקצועית. עיקר העניין היה בהטמעה של מודלי בינה מלאכותית קטנים (יחסית), מקומיים, שרצים על חומרה מקומית, בלי צורך בגישה לאינטרנט. אחרי הכישלון המהדהד של סיכת ה-AI של humane.ai, במשך חודשים, החברות בתחום די פחדו לצאת עם התקני AI לבישים ומקומיים, אבל ב-CES השנה נראה שהעסק מתחיל להבשיל: מוטורולה, למשל, יצאה עם ספק תכשיט ספק שרשרת עם תליון שכולל בתוכו בינה מלאכותית מקומית. באופן מפתיע, לחברות הישראליות יש נוכחות משמעותית בשדה החדש והמלהיב הזה של Edge AI. בחרנו להתמקד באחת מהן, ולהזכיר חברה נוספת. הכירו את היילו, שהיא חלק מקומץ חברות שמפתחות מעבדי בינה מלאכותית (מה שנקרא גם מעבדים נוירוניים, או NPU), שמסוגלים להריץ מודלי AI קטנים ומקומיים, ללא צורך בגישה לאינטרנט. ב-CES הציגה החברה הישראלית הציגה שורה של פיתוחים בתחום בינת הקצה. המלהיב שבהם, בעייני לפחות, הוא בינה מלאכותית בקופסה, שאפשר לחבר דרך חיבור USB סטנדרטי, ולהוסיף יכולות AI גם למחשבים ישנים יותר שלא מצוידים במעבדים נוירונים מובנים – כצו האופנה של השנתיים האחרונות. זאת, בדומה למוצר של מעבדים גרפיים עוצמתיים בקופסה חיצונית, שגיימרים יכולים לחבר למחשב שלהם כדי לאפשר לו יכולות עיבוד גרפיות חזקות – אלא שהדבר הזה דורש לא פעם חיבור מיוחד. היילו הציגו בתערוכה מוצר שכזה, ביחד עם ענקית המחשבים הטאיוואנית אסוס, בשם הלא סקסי בעליל UGen 300. ברם, הקופסה הזו תאפשר לכל מי שרוצה להריץ מודלי בינה מלאכותית מקומיים, מכל סיבה שהיא – היעדר חיבור לאינטרנט, רגישות המידע המעובד ומהירות יותר גבוהה בעיבודים מורכבים (שוב, יחסית, משום שאי אפשר להשוות את המודלים הללו בגודל ל-LLM שרץ על ארונות מפלצתיים של אנבידיה). באופן דומה, היילו עובדת עם חברת המחשבים הקטנים והזולים רספברי פאי, והשתיים מציעות מודול חומרה שאפשר להרכיב על הלוחות של החברה, ולקבל יכולות AI. דניה גולן, מנהלת השיווק של היילו, מסבירה בשיחה עם אנשים ומחשבים שכך, למשל, אפשר להריץ מקומית מודל ראייה שיודע לזהות תוכן של סרטונים ולתאר אותם מילולית, או ניתוח של סרטוני אבטחה ממצלמות. מודל שמאפשר לתמלל סרטים – וגם להתריע כשהכלב עולה על הספה "החידוש הגדול הוא שהפתרון שלנו יודע לעשות צ'ט ו-VLM (ר"ת Vision-language Model, מודל ראייה-שפה – נ"ל). הוא משלב מודל של LLM InVision שמאפשר לצפות בסרט, לתמלל את מה שנאמר בו ואף להמחיש את מה שאתה רואה בסרט. אתה גם יכול להגיד לו: תתריע לי כשהילד חוזר מבית הספר, שהכלב עולה על הספה או כאשר השליח של וולט מגיע", אומרת גולן. המודלים והמעבדים של היילו משמשים גם התקנים אחרים, כמו מכסחת דשא אוטונומית, שמשתמשת במעבד של החברה לצורך ראיית מכונה, או מערכות שיקוף, שיכולות לסרוק תיקים במהירות באתרים עם קהל גדול ולאתר כלי נשק, מבלי ליצור עיכובים משמעותיים בתור. המודל יתריע בפניכם כשללאו שוב יתחשק לרבוץ על הספה. צילום: Stock-asso, ShutterStock "המטרה היא להביא בינה מלאכותית לידיים של כל מי שרוצה בכך, וזה נתמך בקהילה שהקמנו בעקבות השיתוף פעולה עם רסברי. חברים בה מעל 100 אלף משתמשים שמעלים קוד, שואלים שאלות ומדברים אחד עם השני", מוסיפה גולן. הכול, אגב, חינמי ובקוד פתוח, וכל אחד יכול להוריד מודלים מוכרים כמו כאלה של OpenAI, או Llama של מטא, כאוות נפשו. ואם בקוד פתוח עסקינן, שווה להזכיר את לייטריקס הישראלית, שהייתה חלק מההכרזות של אנבידיה ב-CES השנה. החברה מירושלים שחררה את מודל הווידיאו LTX-2, שהוא מודל עיבוד ויצירת טקסט, תמונות ו-וידיאו, שכולל גם משקולות פתוחות. כלומר, היוצרים והמתכנתים יכולים לשחק "עם הקרביים" של המודל, בניגוד למודלים אחרים. גם כאן מדובר בפיתוח ישראלי שמשלב ידיים עם ענקית טכנולוגיה מוכרת. איך אומר עודד בן עמי בחיקוי שלו בארץ נהדרת? גאווה ישראלית.

"העולם בעיצומו של מירוץ חימוש אמיתי בעולם המחשוב הקוואנטי. מעצמות לצד ענקיות הטק, השחקנים הגדולים משקיעים מיליארדים כדי להיות בעלי יכולות קוואנטום אופרטיביות. מי שיצליח לשים את ידו בתחום – ישיג יתרון משמעותי שיקפיץ אותו שנות דור קדימה, טכנולוגית, מדעית וביטחונית. מצב זה מייצר מציאות לפיה ארגונים חייבים להיערך לקראת מחשוב קוואנטי היום – ולא משנה מתי יבשילו היכולות", כך אמר שחר נבו, שותף דירקטור מנהל ומוביל תחום אבטחת מידע קוואנטית בפרקטיקת הסייבר של דלויט ישראל. נבו פתח את המפגש של פורום CSC מבית אנשים ומחשבים. המפגש, שנערך בשיתוף דלויט ישראל וגוגל קלאוד (Google Cloud), התקיים אתמול (ב') במשרדי גוגל בתל אביב. נושאו היה "שומרים על הארגון בעידן של שינויים מואצים" ופתח אותו יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה. לדברי נבו, "את ההבדל בין שני עולמות המחשוב, הרגיל והקוואנטי, ניתן להסביר דרך יחידות החישוב הבסיסיות – Bits במחשוב הקלאסי – למול Qubits במחשוב הקוואנטי: בעוד שבמחשוב הקלאסי יש שני מצבים, 'אפס' ו-'אחד', הרי שבקוואנטי, לצד 0 ו-1, יש עוד מצבי ביניים. זה מאפשר ל-Qubit לאגור, לאחוז ולטפל ביותר מידע מאשר Bit רגיל. התכונות הייחודיות של המחשב הקוואנטי באות לפתור בעיות שונות מהמחשוב הקלאסי ולכן – האחרון לא ייעלם. מחשוב קוואנטי עתיד לתת מענה באזורים בהם המחשוב הרגיל 'מתקשה' לפעול". "מחשוב קוואנטי", אמר נבו, "טומן בחובו אתגרים, אבל גם מהווה הזדמנות מדהימה לפריצות דרך בתחומים פרקטיים רבים: מקיצור זמני פיתוח תרופות, דרך אספקת יכולות מחשוב לחיזויים מורכבים – כגון בעולם הפיננסי, חיזוי מזג האוויר, מחקר החלל, או במיטוב של שרשרת האספקה ברשתות לוגיסטיות מורכבות. למשל, באופטימיזציית מסלול חלוקה של משאית המפיצה סחורה. כל חיסכון תפעולי של אחוז או אחוזים בודדים – משמעו מיליונים". "האתגר לעולם הגנת הסייבר כפי שהוא מוכר כיום", ציין נבו, "נובע מכך שבעתיד, מחשוב קוואנטי ידע לפרוץ מערכי הצפנה. הצפנות א-סימטריות הן פגיעות יותר ולכן בעתיד, מחשבים קוואנטיים יעשו שימוש באלגוריתם של שור על מנת לפרוץ מנגנוני הצפנה א-סימטריים נפוצים. אלגוריתם שוֹר הוא אלגוריתם קוואנטי, המשמש לפירוק לגורמים של תוצאת כפולת מספרים ראשוניים. בעזרת מודל זה ניתן לשבור את ההצפנה של המפתח הציבורי ולהביא לחשיפת מידע מוצפן שפוענח. זהו האירוע אליו מכוונת קהילת אבטחת המידע העולמית. בשונה מהצפנה א-סימטרית, ההצפנה הסימטרית צפויה להיות בטוחה יותר לשימוש, כי שני הצדדים חולקים את אותו מפתח והם יודעים לעבוד האחד מול השני". בקרוב הוא כאן. מחשוב קוואנטי. צילום: BigStock "האתגר של מנהלי אבטחת המידע הוא לנהל את הסיכון" "האתגר של מנהלי אבטחת המידע", הסביר נבו, "הוא להביט על מערכי המחשוב של הארגון, אשר בנוי משכבות – ואז להבין ולהחליט באילו אלמנטים מהשכבות להתמקד – כי לא ניתן לספק מענה להכל בטווח זמן סביר ואפקטיבי". הוא ציין כי "תפקיד מנהלי הגנת הסייבר בארגונים הוא לנהל את הסיכון, תוך הבנת המיקוד העסקי של הארגון, ולנתח איפה עתידה להיווצר חשיפה לאורך שרשרת הערך הטכנולוגית. אז יש לבנות תוכנית פעולה ממוקדת ומדורגת – להתאמת תפישת ההצפנה הארגונית לעידן הקוואנטי". לדברי נבו, "כאשר מביטים על הרשת הארגונית, יש למקד את הפעולות בבניית מפת הקריפטוגרפיה הארגונית. זו כוללת, בין היתר: מסלולי ההצפנה; סימון מוקדי הפצה וניהול של מפתחות הצפנה; מקורות קוד קריפטוגרפיים; זיהוי המיקום של מידע מוצפן, המאוחסן ברשת ועלול להיחשף עקב שבירת ההצפנות העתידית. אז, נדרש לתכנן מעבר הדרגתי לאלגוריתמים חסינים ועמידים". "זה פחות משנה מה יהיה המועד המדויק בו המחשוב הקוואנטי יבשיל ליכולות יישומיות", אמר נבו. "מה שחשוב הוא שמועד זה יגיע בוודאות. לא ברור מתי מחשוב קוואנטי ישבור את ההצפנות הא-סימטריות, ההערכות דנות על הטווח שבין חמש ל-15 שנים. ההערכות הרווחות הן שבשנת 2029 יהיו יכולות ראשוניות לפצח הצפנה דוגמת RSA. זה מערער את תפישות ההגנה הקיימות ומציף את הצורך לדמיין, לפתח ולממש תפישות הגנה חדשות". "אנו מפצירים בארגונים", סיכם נבו, "היכנסו כעת לאירוע. התחילו להתמודד עם המחשוב הקוואנטי והאיומים הטמונים בו. יש לעשות זאת לפני שתתממש היכולת – כדי שזה לא יהיה מאוחר מדי. הפתרון לכלל האתגרים הטמונים במחשוב הקוואנטי הוא כניסה לתהליך מדורג של לימוד, מיפוי והטמעה של אלגוריתמים קריפטוגרפיים, שעמידים בפני שבירה על ידי מחשוב קוואנטי. מי שידחוף את השוק לעולם זה הם ארגונים הנתפשים כמאמצים מוקדמים של טכנולוגיה, רגולציות מתקדמות וכן איומי הסייבר. כל אלה יניעו לחץ ארגוני לכניסה לפעולות היערכות מעשיות".

חברת הפינטק קלירלי (Klearly) – שמפתחת פלטפורמת תשלומים ייעודית לענפי המסעדות והאירוח – השלימה סבב גיוס מסדרה A בהיקף 14 מיליון דולר. את הסבב הובילה פייפאל ונצ'רס (PayPal Ventures) – זרוע ההשקעות של ענקית התשלומים פייפאל (PayPal) – בהשתתפות Italian Founders Fund והמשקיעים הקיימים Global PayTech Ventures, Antler Elevate ו-Shapers.  סבב גיוס אחרון זה מביא את סך ההשקעה בחברה מאז הקמתה ל-24 מיליון דולר. כספי הגיוס יאפשרו לקלירלי, לדבריה, להאיץ את הצמיחה באירופה ולחזק את מרכז הפיתוח בתל אביב. קלירלי, כאמור, מפתחת פלטפורמת תשלומים לענף האירוח, וזו מחברת בין מסעדות לאורחים גם מעבר לעסקה עצמה. הפתרון נבנה מהיסוד עבור הצרכים והתהליכים הייחודיים של ענף ההסעדה והאירוח. בניגוד לפתרונות תשלום כלליים, הפלטפורמה של החברה מחוברת למערכות ה-POS ומאפשרת לבתי עסק לנהל תשלומים בצורה אמינה, יעילה ומותאמת לאופן העבודה היומיומי שלהם. המשימה: לבנות את מערכת התשלומים הטובה ביותר באירופה למרות התחרות הרבה בתחום התשלומים הדיגיטליים, לענף המסעדות אין עדיין מערכת תשלומים שנבנתה במיוחד עבורו. התוצאה היא שימוש בפתרונות תשלום גנריים ומיושנים, שמעכבים את הטיפול בלקוחות, במיוחד בשעות השיא, שוחקים את העובדים ופוגעים בחוויית המבקרים. קלירלי אינה תלויה במכשיר מסוים ופועלת על החומרה הקיימת, ללא צורך בהשקעה בציוד. לדברי החברה, הפלטפורמה מסייעת לצוות לספק שירות איכותי ואמין, להגדיל את ההכנסה מכל אורח ולשפר את שימור הלקוחות. קלירלי הוקמה בשנת 2023 על ידי סם קוקוק, המנכ"ל, שעלה לישראל מאמסטרדם והקים אותה יחד עם עידן דיל, מנהל האסטרטגיה הראשי (Chief Strategy Officer), ושני מייסדים-שותפים נוספים מהולנד. לאחר המעבר לישראל הצטרף קוקוק לחברת הפינטק UNIPaaS, שהוקמה על ידי דוד אבגי, לשעבר מנכ"ל SafeCharge. שם פגש את מאיה כרמלי, סמנכ"לית המוצר שלן קלירלי, ואת מאור בן אסולין, סמנכ"ל הטכנולוגיות, שהצטרפו לקלירלי זמן קצר לאחר סבב הסיד שלה. יחד הם מרכיבים את צוות ההנהלה הבכיר של קלירלי בישראל. החברה מעסיקה 40 עובדים במרכז פיתוח בתל אביב ובמשרדים בהולנד, איטליה ובלגיה. היקף התשלומים שעובר דרך הפלטפורמה של קלירלי נמצא בקצב שנתי שמתקרב למיליארד דולר, עם קצבי צמיחה שנתיים של מאות אחוזים מאז השקת המוצר. סם קוקוק, מנכ"ל קלירלי: "לקלירלי יש משימה פשוטה: לבנות את מערכת התשלומים הטובה ביותר באירופה עבור מסעדות, ברים ומועדונים. אנחנו לא שחקן תשלומים גנרי, ואיננו מחייבים בתי עסק להחליף את מערכת ה-POS שלהם. במקום זאת, אנו מספקים שכבת תשלומים ייעודית לתחום האירוח, שנבנתה במיוחד עבורו, ותומכת במפעילים המובילים ובספקיות ה-POS המובילות. הגיוס הזה יאפשר לנו להאיץ את ההתרחבות שלנו ברחבי אירופה, לגייס עובדים לתפקידי הנדסה ותפעול, ולהמשיך לחזק את עומק המוצר שלנו".

השתתפותה של חברת מוטורולה סולושנס בכנס ICS CyberSec¹⁰ 2026 האחרון סיפקה הצצה מרתקת לעתיד עולם הבקרה והאבטחה של תשתיות קריטיות. תחת המסר של ביטחון ופתרון מקצה לקצה, הציגה מוטורולה סולושנס דמו המשלב טכנולוגיה מתקדמת, אבטחת סייבר בלתי מתפשרת ובינה מלאכותית – כולם פרי פיתוח כחול לבן במרכז הפיתוח הישראלי של החברה. ה-MC-EDGE הרבה יותר מבקר במהלך הכנס, הוצג ה-MC-EDGE שאינו רק בקר מסורתי, אלא מוצר פורץ דרך, המשלב יכולות בקרה מתקדמות עם יכולות תקשורת רחבות. ה-MC-EDGE תוכנן לתת מענה לאתגרים המורכבים ביותר של עידן ה-OT וה-IIoT. באמצעות LOCAL PROCESSING, הבקר מסוגל להגיב במהירות שיא לאירועים ולפעול באופן עצמאי לחלוטין, ללא תלות בחיבור רציף למוקד. כמו כן, הבקר מעניק המשכיות תפעולית קריטית, בזכות יתירות בערוצי התקשורת, המבטיחה שהנתונים ימשיכו לזרום גם אם נתיב תקשורת אחד נופל. שילוב היתרונות האלו מעניק למנהלי תשתיות גמישות מקסימלית ושקט נפשי, בידיעה שההשקעה שלהם היום במערכת תוכל להתאים את עצמה למגוון רחב של תקשורות וסוגי נתונים בעתיד. אבטחה בסטנדרטים המחמירים בעולם ה-MC-EDGE שהוא Secured By Design, עומד בתקנים המחמירים ביותר בישראל, בארה"ב ובאירופה. רכיב ה-HSM (ר"ת Hardware Security Module) הייחודי, המפותח ומיוצר ב-מוטורולה, מגן על פתרונות מפתחות ביחידה ברמת החומרה, מבודד אותם ומונע זליגת מידע החוצה. בכך, בחברה מבטיחים ללקוחותיה כי יחידת הקצה לא תהוה נקודת תורפה לחדירת המערכת כולה. כחלק מהפתרון הכולל, הוצגו בכנס גם מודלי IO מבוססי SPE (ר"ת SINGLE PER ETHERNET). כפי שהסביר יעקב שם טוב, ה-CTO של קבוצת MC IoT: "תקן ה-SPE החדש מחליף את תקן ה-CAN BUS המיושן. הוא עומד בתקני האבטחה המתקדמים של ETHERNET, כדוגמת IEEE802.1X ומאפשר תמיכה בפרוטוקולי IP לניהול חכם ומאובטח של המודולים". דמו חי: האקו סיסטם של מוטורולה סולושנס בפעולה בביתן התצוגה, המבקרים יכלו לראות את התאוריה הופכת למציאות בדמו "חי" שהציג את העוצמה של האקו סיסטם המוטורולי. נציגי החברה הדגימו כיצד ה-MC-EDGE המאובטח מזהה אירוע בשטח ושולח התרעה מיידית למכשיר הקשר של המפעיל. באופן אוטומטי, המערכת מפעילה את מצלמת גוף (Body Worn Camera) הרלוונטית, מה שמאפשר למקבלי החלטות לקבל תמונה ויזואלית מיידית של המתרחש בזמן אמת. העתיד כבר כאן: AI בשירות המהנדסים במוטורולה סולושנס חתמו את ההרצאה בכנס בחשיפה של כלי AI חדשני שפותח במרכז הפיתוח הישראלי. כלי זה נועד לפשט משמעותית את תהליך כתיבת האפליקציות על MC-EDGE. באמצעות כתיבת "Prompt" המתאר את דרישות המערכת, הכלי מייצר את התוצר הסופי ובכך חוסך זמן יקר למהנדסים, ומאיץ את זמן העלייה לאוויר. הכנס היה הזדמנות מצוינת להוכיח שוב כי מוטורולה סולושנס אינה רק ספקית ציוד, אלא שותפה אסטרטגית המשלבת מסורת של אמינות עם חדשנות טכנולוגית פורצת דרך.