בעשור האחרון התרגלנו לחשוב על בינה מלאכותית כישות וירטואלית, כוח חישובי המתקיים רחוק מן העולם החומרי. אלגוריתמים מנהלים את חיינו מאחורי מסכים; ממליצים, מחשבים, מחליטים. אך בעשור הקרוב יתרחש שינוי מהותי: הבינה הזו עומדת לרדת מן הענן אל הקרקע. היא תקבל גוף, עצמות, חושים ותנועה. כך נולד התחום החדש והמהפכני של Physical AI (בינה מלאכותית פיזית), שממזגת מחשבה אל תוך חומר. אם המאה העשרים נבנתה על מכונות והמאה העשרים ואחת על נתונים, הרי שהשלב הבא הוא האיחוד ביניהם. Physical AI איננה רובוטיקה בלבד; היא מערכת חיה, גוף טכנולוגי המסוגל לראות, לשמוע, ללמוד ולפעול בעולם. הקרב הגלובלי על ייצור שבבים איננו רק תחרות כלכלית, הוא מאבק על הלב והמוח של הסדר העולמי החדש בלב הגוף הזה נמצאים השבבים – יחידות העיבוד שממלאות את תפקיד המוח, אך גם את הלב. הם חושבים, מקבלים החלטות ומזינים אנרגיה לוגית לכל איבר אחר. אנבידיה (Nvidia) הפכה את כרטיסי ה-GPU שלה למוח הקוגניטיבי של עידן ה-AI, בעוד שקוואלקום (Qualcomm) ו-טקסס אינסטורמנטס (Texas Instruments) משמשות מערכת עצבים היקפית שמעבירה אותות ומוודאת סנכרון בין כל חלקי המערכת. טסלה (Tesla) – שבונה שבבים ייעודיים לרכב אוטונומי – מגלמת את הקורטקס הקדמי, האזור שבו מתורגמות תפישה וחשיבה לפעולה פיזית. כמו בגוף האדם, הלב והמוח אינם נפרדים; הם פועלים בהרמוניה. השבבים קובעים את הקצב, מחלקים משאבים, מזינים אנרגיה ומנהלים את מכלול החושים והתנועות. הקרב הגלובלי על ייצור שבבים איננו רק תחרות כלכלית, הוא מאבק על הלב והמוח של הסדר העולמי החדש. אך כל גוף זקוק גם לשרירים. כדי לנוע, המכונה חייבת כוח. כאן נכנסות לתמונה חברות כמו Yaskawa ו-Fanuc, ענקיות יפניות שבנו את השרירים של המהפכה הבאה. מנועים מדויקים, זרועות רובוטיות ומערכות תנועה שמבצעות מאות אלפי פעולות ביום בדיוק מיקרוסקופי. אך גם השרירים החזקים ביותר חסרי תועלת ללא דם. הסוללות, שהפכו למערכת הדם של העולם התעשייתי, מזינות את הגוף באנרגיה רציפה. ההתקדמות באגירת אנרגיה ובטכנולוגיות סוללה מאפשרת לרובוטים להשתחרר מהכבלים, לנוע בחופשיות ולתפקד זמן רב ללא טעינה. זהו הדם החדש של הכלכלה, דם חשמלי המבוסס על AI. אבל גם שרירים לבדם אינם מספיקים. כדי שתיווצר תנועה הרמונית, יש צורך במפרקים ובגידים שמתרגמים כוח לפעולה מדויקת. אלו הם האקטואטורים, המנגנונים המכניים שמחברים בין הפקודה לתנועה. ABB השוויצרית ו-מיצובישי אלקטריק (Mitsubishi Electric) היפנית הלא הן מהנדסות התנועה של הגוף החדש, יוצרות את המפרקים והגידים המאפשרים לרובוטים להרכיב רכיבים עדינים, להרים משאות או לבצע ניתוחים כירורגיים. החושים המפותחים – חלק בלתי נפרד מה-AI של המחר אך גוף, גם כשהוא חזק ומדויק, חסר משמעות בלי חושים. בעולם שבו מכונות מתחילות "לראות" ו"להרגיש", נכנסים החיישנים: העיניים, האוזניים והעור של ה-AI. סוני (Sony) הפכה לאחת היצרניות המרכזיות של חיישני מצלמות, המאפשרים למכונות לזהות תנועה, מרחקים ואובייקטים; אנלוג דיבייסז (Analog Devices) מתמחה בעיבוד אותות ובשמיעה תעשייתית רגישה; ו-אינפיניון (Infineon) הגרמנית מפתחת חיישני תנועה ומגע המעניקים למכונה תחושת איזון. הודות לחיישנים הללו, המכונה כבר איננה מגיבה באופן עיוור, היא מתחילה להבין את סביבתה, לזהות הקשרים, לחוש את העולם שבו היא פועלת. וכמו בגוף אנושי, גם כאן נדרשת מערכת עצבים, שכבת תודעה המחברת את הכל. תוכנות השליטה והלמידה הן מערכת העצבים של המכונה. אנבידיה אם כן, איננה רק יצרנית שבבים; היא מספקת גם את הפלטפורמות לאימון ולסימולציה, התודעה הגבוהה של הגוף. טסלה מפתחת את המודעות המוטורית; מערכת ההפעלה של תנועה חכמה ואינסטינקטיבית. UiPath מלמדת את המכונה הרגלים, זיכרון פרוצדורלי של משימות חוזרות, בעוד ש-Palladyne AI ו-Mobilicom בונות את מערכת העצבים המבוזרת. ברגע הזה המכונה הופכת ליישות לומדת, מסתגלת, בעלת מודעות לעצמה. זהו למעשה הגוף הגלובלי הראשון של האנושות. שבבים מארצות הברית ומטייוואן, מנועים מיפן, חיישנים מאירופה ותוכנות מבוזרות שמחברות את הכול. Physical AI הוא אורגניזם בינלאומי, פרוס על פני מדינות ויבשות, גוף שמתקיים בין תעשייה לפוליטיקה, בין הנדסה לכלכלה. כמו בגוף אדם, פגיעה באיבר אחד עלולה לשתק את כולו; מחסור בשבבים, עיכוב באספקת סוללות, סנקציות על חיישנים – השליטה בשרשרת הזו תקבע מי ישלוט בעוצמה התעשייתית, הביטחונית והכלכלית של המאה ה-21. כותבת המאמר היא יזמת ופרשנית גאופוליטית וכלכלית

נוזקות המבוססות על מודלי שפה גדולים (LLM's) מציבות אתגרים חדשים לתחום הזיהוי וציד האיומים. זאת כי הלוגיקה הזדונית עלולה להיווצר בזמן אמת, בזמן שמריצים אותן – ולא להיות מוטמעת ישירות בקוד; כך לפי מחקר חדש של מעבדות סנטינל וואן (SentinelOne). המחקר של SentinelLABS זיהה נוזקות מסוג זה באמצעות התאמת דפוסים למפתחות API מוטמעים ולמבני פקודות (prompts) ספציפיים. במהלך המחקר התגלו דגימות שלא היו מוכרות עד כה, ובהן ייתכן שגם הדוגמה המוקדמת ביותר הידועה כיום, של נוזקה מבוססת LLM, אותה כינו החוקרים "MalTerminal". המתודולוגיה של החוקרים חשפה גם שימושים התקפיים נוספים ב-LLM, בהם סוכנים לחיפוש אנשים, כלי מדידה (דירוג, Benchmarking) לצוותים אדומים (Red Team), וכלים להזרקת פגיעויות בקוד, בסיוע LLM. החוקרים הבחינו בכמה אסטרטגיות שבהן נוצלו ה-LLM לרעה: LLM's כפיתיון – הפצה של עוזרי AI מזויפים או תוכנה ש"מכריזה" על עוזר AI חכם, או מכילה דלת אחורית – במטרה לפתות משתמשים להתקין נוזקה; התקפות נגד מערכות משולבות LLM – לטובת התקפות מסוג prompt injection – הזרקת הוראות זדוניות למודל; נוזקה שיוצרת קוד זדוני בעזרת LLM – אף שזו עדיין אפשרות תיאורטית שלא נצפתה בשטח; LLM's כעוזרים לפריצה (Sidekicks) – שימוש במודלים חיצוניים ליצירת מיילים משכנעים לפישינג, סיוע בכתיבת קוד, מיון וחלוקת מידע גנוב ועוד; נוזקות שמשלבות יכולות LLM פנימית – זהו התרחיש המאתגר ביותר, כי כאשר ה-LLM מוטמע בתוך המטען הזדוני עצמו, המודל מהווה רכיב של הנוזקה ומעניק לתוקפים יתרון מבצעי. פה טמון קושי זיהוי גדול הרבה יותר מנוזקות מסורתיות. "לאור ההטמעה הגוברת של מודלי שפה גדולים בפיתוח ובתפעול הארגוני", נכתב, "קיים פוטנציאל גבוה שהם ינוצלו גם על ידי גורמים עוינים. נוזקה שפונה ל־LLM עלולה לייצר נוזקה בזמן אמת, מה שמשאיר את שיטות ההגנה המסורתיות – כמו חתימות סטטיות, או זיהוי סטטי – בלא מענה". "המחקר הוא בעל כמה משמעויות לאבטחה ולהגנה", כתבו מחבריו, "חתימות סטטיות כבר אינן מספקות; תעבורת הרשת עשויה להתערבב עם שימוש לגיטימי ב־API של ספקים, מה שמקשה להבדיל בין פעילות תקינה לזדונית; הנוזקה עלולה לבחור מסלולי ביצוע שונים ובלתי צפויים בהתאם לסביבה; מצד שני, הנוזקה חייבת לכלול בקוד שלה את ה־prompts ואת אמצעי הגישה למודל – מה שיוצר 'עקבות' וכך ניתן לצוד אותה". "שילוב המודלים הלשוניים בנוזקות מסמן שינוי איכותי באופן הפעולה של גורמים עוינים", כתבו החוקרים, "היכולת ליצור לוגיקה ופקודות זדוניות בזמן אמת מעניקה לתוקפים יתרון חדש, ומציבה אתגרים משמעותיים בפני מערכי ההגנה. עם זאת, התלות שנוצרת בעקבות שילוב ה-LLM, כמו שימוש במפתחות API מוטמעים ובפקודות (prompts) מקודדות מראש – מניב גם הזדמנות לציד איומים יעיל יותר". "נכון לעכשיו, השימוש בנוזקות מונעות LLM עודנו מוגבל וניסיוני", סיכמו, "וזו הזדמנות למגיני סייבר ללמוד מטעויות התוקפים ולשפר את ההגנות. להערכתנו, התוקפים יתפתחו ויסתירו prompts, יפתחו טקטיקות התחמקות, ויפעלו מהר יותר. לכן, יש צורך במחקר מתמשך, ניטור מגמות וחיזוק כלים הגנתיים – כדי לשמור על יתרון יחסי מול איומי העתיד".

בזק בינלאומי, ספקית פתרונות התקשורת והאינטגרציה המובילה בישראל, השלימה פרויקט אסטרטגי לשדרוג תשתית אבטחת המידע בקבוצת הקמעונאות מולטי ריטייל, באמצעות הפתרונות של חברת סיסקו, אשר הייתה שותפה לפרויקט. קבוצת מולטי ריטייל מאגדת בתוכה מותגים מובילים ובהם ACE, אוטו דיפו, ביתילי, ספץ, urban ואחרים, ומנהלת רשתות חנויות לצד אתרי סחר פעילים מסביב לשעון. הפרויקט כלל החלפה של מערך ה-Firewall המרכזי והטמעת פלטפורמת אבטחה מאוחדת, מתוך מטרה לאפשר זמינות מלאה, המשכיות עסקית ורמת הגנה גבוהה מול איומי סייבר מתקדמים. לאור התגברות האיומים והצרכים הגוברים בתחום אבטחת והגנת המידע, הוחלט על שדרוג התשתיות והרחבת הגנת הרשת גם לאתר הגיבוי וההתאוששות מאסון (DR) של הקבוצה. במסגרת המהלך, הוחלפה מערכת מבית צ'ק פוינט בפיירוול מתקדם וחדש של סיסקו; הוטמעו מתגים חדשים; ונוספו רכיבים משלימים של סיסקו, תוך יצירת אינטגרציה מלאה בין כל רכיבי ההגנה של סיסקו בקבוצה. אוראל אפלבוים-רוטר, סמנכלית מערכות מידע במולטי ריטייל. צילום: יח"צ "המעבר לתשתית החדשה היה מהלך קריטי מבחינתנו" אוראל אפלבוים-רוטר, סמנכ"לית מערכות מידע במולטי ריטייל, אמרה כי "המעבר לתשתית החדשה היה מהלך קריטי מבחינתנו. רצינו פתרון שגם יספק הגנה מתקדמת וגם יאפשר לנו גמישות עתידית. בזק בינלאומי וסיסקו ניהלו את הפרויקט במקצועיות רבה, וההתאמה לצרכים שלנו הייתה מלאה. כעת אנחנו מרגישים ערוכים טוב יותר לאתגרים הבאים". רונית פריד, מנהלת תיק הלקוח בבזק בינלאומי, אמרה לאחר השלמת הפרויקט כי "מדובר בפרויקט אסטרטגי, שביצענו בשיתוף פעולה צמוד עם צוותי מולטי ריטייל וסיסקו, תוך שמירה על פעילות רציפה לכל אורך התהליך. הודות לתכנון קפדני ומחויבות של כלל הגורמים, הצלחנו להשלים מעבר תשתיתי משמעותי – בלילה אחד, ללא השבתה". קובי גנלי, מנהל פעילות אבטחת מידע ללקוחות היי-טק, תעשייה ומסחר בסיסקו ישראל, אמר כי "בעידן שבו איומי הסייבר מתפתחים בקצב מסחרר, החוסן הדיגיטלי הופך לנכס אסטרטגי לכל ארגון. היכולת לשלב בין פתרונות אבטחת מידע מתקדמים לבין חוויית משתמש רציפה, וללא פגיעה בפעילות העסקית, היא לב ליבה של פעילות אבטחת המידע בסיסקו. הפרויקט שבוצע עם קבוצת מולטי ריטייל ובזק בינלאומי ממחיש כיצד טכנולוגיה מתקדמת, תכנון מוקפד ושותפות הדוקה מסוגלים לספק מענה שלם – החל מאבטחת הרשת ועד הגנה על המשתמשים והמידע העסקי. פתרונות אבטחת המידע המתקדמים של סיסקו מאפשרים לארגון ליהנות מהמשכיות עסקית מלאה, גמישות להתרחבות עתידית, וביטחון בהתמודדות עם אתגרי המחר. אנו גאים להיות שותפים לדרך קבוצת מולטי ריטייל ולתמוך בחזון שלהם לצמיחה וחדשנות". אלעד רוטרו, מנהל אגף לקוחות אסטרטגיים בבזק בינלאומי: "בנוף האיומים המתפתח כיום, כל ארגון חייב להטמיע פתרונות עדכניים, המסוגלים להתמודד עם המתקפות העכשוויות. הצלחת הפרויקט הזה היא תוצאה של שיתוף פעולה בין ארגון עם חזון, טכנולוגיה ברמה עולמית, ושותף אינטגרציה שמבין את הצרכים מהשטח".

שם: אולה גל. תפקיד: מנהלת מועדון לקוחות (Loyalty program Manager) של המשחק Caesars, מבית פלייטיקה (Playtika). ותק בתפקיד: "הצטרפתי אל פלייטיקה לפני כשנה וחצי כמנהלת לקוחות VIP במשחק Slotomania ולפני כחמישה חודשים עברתי לתפקידי הנוכחי, להקים את מועדון הלקוחות הראשון בפלייטיקה". תפקידים קודמים: "לפני שהצטרפתי לעולם הגיימינג עבדתי כ-7 שנים בתחום השיווק. התחלתי במשרד פרסום דיגיטלי, ובהמשך עשיתי תפקיד משמעותי כמנהלת השיווק של מותג אופנה בינלאומי. לאחר מכן יצאתי לדרך עצמאית, במהלכה ליוויתי סטארט-אפים ועסקים קטנים בפרויקטים שיווקיים, לצד מיזמים אישיים שלי. לפלייטיקה הצטרפתי לפני כשנתיים לתפקיד מנהלת לקוחות VIP במשחק Slotomania, במסגרתו הייתי אחראית על ניהול קשר אישי עם שחקנים במשחק, יצירת חוויית משחק פרסונלית באמצעות תוכן שיווקי, אירועים מיוחדים, הטבות ופעילות כקהילה. לפני כחמישה חודשים עברתי לתפקידי הנוכחי כמנהלת מועדון הלקוחות הראשון מסוגו בפלייטיקה, תחום חדש בחברה שאני שותפה לניהולו ובפיתוחו. אני מובילה צוות רב-תחומי הכולל נציגים ממחלקות שונות בהן פיתוח, מוניטיזציה, כלכלה, אופרציה ו-CRM, ואנחנו אחראים על פיתוח המועדון, יצירת תוכן ובניית ערך מתמשך לשחקנים. בתפקיד הנוכחי אני משלבת את הניסיון השיווקי שצברתי בתפקידים הקודמים שלי, עם הידע והכלים שרכשתי בתחום הגיימינג ב-פלייטיקה. החיבור בין שני העולמות פתח עבורי הזדמנות לקידום ובניית תפקיד חדש בתוך החברה, לצד המשך פיתוח מקצועי וכניסה לתחום חדש שמעניין אותי. המעבר שלי הוא חלק מהתרבות הארגונית והדנ"א של פלייטיקה, המעודדים את העובדים והעובדות לשמור על תשוקה ואתגר מקצועי, להתקדם בתוך הארגון עצמו גם לתפקידים ניהוליים וגם לתפקידים רוחביים בתחומים אחרים. בעיניי זו השקעה הדדית אמיתית בין העובדים לחברה, שמאפשרת צמיחה והתפתחות לאורך זמן". השכלה ושירות צבאי: "תואר ראשון בתקשורת מאוניברסיטת אריאל. שירתי בתפקיד מדריכת אוכלוסייה לשעת חירום בפיקוד העורף". מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? "חבר טוב שהתעקש. ועכשיו ברצינות, אחרי תפקידים רבים ומגוונים בתחום השיווק, ובעיקר בתעשיית האופנה שם הבאתי לידי ביטוי את היצירתיות שלי, חיפשתי להתנסות בסביבה ושיטות עבודה חדשניות, מבוססות דאטה, ניתוח התנהגות משתמשים וטכנולוגיות שמאפשרות להבין לעומק את הצרכים של המשתמשים ועדיין לשלב זאת עם עולמות השיווק. לשמחתי מצאתי את השילוב של שני תחומים אלו בפלייטיקה. תעשיית הגיימינג מגוונת, צבעונית ודינמית, שמשלבת אלמנטים של מוצרי בידור והענקת חוויית לקוח. כאן אני יכולה להיות חלק מתעשייה שבה משלבים כלים קונבנציונליים מעולם השיווק, כמו מועדון לקוחות ונאמנות, ולפתח אותם לשלב הבא. השילוב הזה, של טכנולוגיה, יצירתיות וחשיבה צרכנית, משך אותי לתעשייה הזו, ובעיקר לפלייטיקה, שמאפשרת לי להמשיך ולשלב אותם ולהעמיק בהם. כיום אני מנהלת את מועדון הלקוחות הראשון של פלייטיקה, שהוקם במטרה להעמיק את הקשר עם השחקנים, לתת לשחקנים את מירב הערך עם עולם תוכן שמותאם לקהילה לצד בונוסים שניתנים למימוש בתוך המשחק ואף מחוצה לו". האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשיית ההיי-טק? "אני חושבת שהתעשייה עברה דרך משמעותית בשנים האחרונות, ויש היום הרבה יותר מודעות לחשיבות של גיוון והזדמנויות שוות. יותר נשים בוחרות להוביל, לקחת סיכונים מקצועיים ולפנות גם לתפקידים שלא תמיד היו המסלול הטבעי עבורן. בעיניי, זה לא רק עניין של אפליה, אלא של בחירה להעז, לומר כן להזדמנויות, ולהשתמש ביכולות ובניסיון שצברנו כדי לצמוח גם בתחומים חדשים. שינוי אמיתי מתחיל ביוזמה אישית ובנכונות לצאת מאזור הנוחות, לקחת אחריות על ההתפתחות המקצועית שלנו ולהשפיע מתוכו". האם נתקלת באפליה בענף, נגדך אישית, על רקע היותך אישה? "לא. כבר בתחילת הדרך שלי בתעשיית ההיי-טק היה לי חשוב להשתלב בחברה שבה שוויון הוא ערך יסוד. לכן, שמחתי להצטרף לפלייטיקה, שהתרבות הארגונית שלה פועלת מתוך תפישה אמיתית של שוויון והוגנות. אחד הדברים הראשונים שהיו עבורי משמעותיים זה לגלות שבפלייטיקה זה חלק מהדנ"א הארגוני. התרבות הארגונית בפלייטיקה מקדמת פתיחות, גיוון והעזה, לא רק בהצהרה אלא גם ביום-יום שלנו. החברה שמה דגש על מתן הזדמנויות שוות לעובדים ולעובדות, ומעודדת צמיחה פנימית ופיתוח מקצועי בהתאם ליכולות ולשאיפות של כל אחד ואחת. היא מזמינה כל עובד ועובדת לזהות את החוזקות שלהם, להתפתח, ולצאת מאזור הנוחות ולהתקדם בתוך סביבה שוויונית ותומכת".

בעלי המניות של חברת טסלה (Tesla) אישרו בשבוע שעבר (ה') חבילת תגמול מבוססת ביצועים חסרת תקדים למנכ"ל החברה, אילון מאסק, אשר שוויה עשוי להגיע לכטריליון דולר בתוך העשור הקרוב. חבילת התגמול החדשה הזו, שהוצעה לראשונה בספטמבר, גדולה פי 18 מחבילת השכר שקיבל מאסק ב-2018. החבילה אושרה ברוב משמעותי של למעלה מ-75% מקולות בעלי המניות, והיא צפויה להפוך את מאסק למנכ"ל בעל השכר הגבוה ביותר שתועד אי פעם. Elon Musk is projected to become world's first trillionaire. He said "My plan is to use the money to get humanity to Mars & preserve the light of consciousness" – @elonmusk pic.twitter.com/rD9xLNlmMH — DogeDesigner (@cb_doge) January 26, 2023 תנאים ויעדים שיהיה מפרך להשיג לחבילה העתידית המדוברת הוצמדו שלל יעדים נלווים, שאם מאסק – אשר הונו הנוכחי עומד על כחצי טריליון דולר – יצליח להביא את טסלה להשגתם, הוא עשוי יהיה להפוך לטריליונר הראשון בעולם. כך למשל, כדי לקבל את מלוא התגמול, יזם הטק חייב להציב את שווי השוק של טסלה על 8.5 טריליון דולר. יעד זה גבוה משמעותית משוויה הנוכחי של החברה – כ-1.1 טריליון – והוא אף עולה על השווי המשולב של מטא (Meta), מיקרוסופט (Microsoft) ואלפבית (Alphabet – חברת האם של גוגל (Google) יחד. נוסף על שווי השוק, התגמול קשור גם למגוון יעדים תפעוליים מאתגרים, הכוללים: אספקת 20 מיליון כלי רכב ללקוחות; הצבת מיליון רכבי רובוטקסי בפעילות מסחרית; מכירת מיליון רובוטים הומנואידיים מסוג אופטימוס (Optimus); השגת 10 מיליון מנויים פעילים למנגנון הנהיגה האוטונומי FSD (ר"ת Full Self-Driving), והגעה לרווח לפני ריבית, מסים, פחת והפחתות (EBITDA) של 400 מיליארד דולר.  מאסק עצמו הודה כי מדובר ב"משימה קשה מאוד", אך אמר כי "עם מאסת עבודה אדירה באמת, אני חושב שניתן להשיג את היעדים האלה". בפגישת בעלי המניות מאסק גם הכריז על תוכניות שיש לו לאותה עבודה מפרכת, וסיפר כי בכוונתו לחשוף את ה-Roadster ב-2026 – ולהרחיב את תוכנית הרובוטקסי. Elon Musk is getting a $1 TRILLION pay package from Tesla. If he worked 40 hr/week, he'd be making $50 million PER HOUR. That is a truly unfathomable amount of money — it could end hunger, fund life-changing research, & save countless lives. Instead, it's going to Elon… — Public Citizen (@Public_Citizen) November 7, 2025 תגובות בשפע – בעד וגם נגד ההחלטה עוררה תגובות מעורבות. כך לדוגמה, מנכ"ל גלאגר, איאן קיס, מתמחה בייעוץ לבכירים, ציין בפני הביזנס אינסיידר כי חבילות תגמול בעלות סיכונים גבוהים כל כך, המכונות Moon Shoot Incentives, הן אירוע נדיר ביותר בחברות ציבוריות אמריקניות. קיס הוסיף ואמר עם זאת כי מניסיונו, כל עוד השכר קשור באופן הדוק ליעדי ביצועים "ברורים וקפדניים" אין חשש משמעותי לבעיית אחריות. הגוף הנלחם בתאגידים, המכונה Public Citizen, צייץ ב-X וטען כי: "זהו סכום כסף בלתי נתפס באמת – הוא יכול לסיים את הרעב, לממן מחקרים משני חיים, ולהציל אינספור חיים. במקום זאת, הוא הולך לאילון." ג'סי פריד, פרופסור למשפטים בהרווארד, אמר לאינ סיידר כי ההחלטת משקיעי טסלה הגיונית, בשל "היתרון העצום בשמירה על מיקוד-העל של מאסק בטסלה". קרן העושר הריבונית של נורווגיה (Norges Bank Investment Management) המנהלת 2 טריליון דולר ואחת מבעלות המניות המוסדיות הגדולות ב-טסלה, הצביעה נגד ההסכם והמענק למאסק. מנהלת הקרן הביעה דאגה לגבי "היקף התגמול הכולל, הדילול, וחוסר ההפחתה של הסיכון הנובע מהתלות באיש מפתח יחיד". מבקרים רבים של ההחלטה רואים בחבילה דוגמה לאוליגרכיה. טג'אל פאטל מקבוצת SOC Investment, המחזיקה במניות טסלה, טענה בשיחה עם האינסיידר כי טסלה נקטה "באמצעים יוצאי דופן" כדי להטות את ההצבעה לטובת מאסק, כולל קמפיינים ברשתות חברתיות ופרסומות בטלוויזיה. פאטל הדגישה כי "חדשנות וצמיחה אמיתית בחברה חייבות להיות מונחות על ידי ממשל תאגידי חזק… ולא על ידי השלכת כסף על הבעיה וריכוז כוח נוסף בידי מנהל יחיד". דאגה נוספת סביב ההליך הועלתה על ידי שואה סאנצ'ז, מ-Safe Autonomous Vehicles Everywhere אמר כי חבילת התגמול "יוצרת תמריץ פיננסי מסוכן למהר ולהשיק כלי רכב אוטונומיים למחצה ורובוטקסי בכבישים ציבוריים, לפני שהם מוכחים כבטוחים". The US economy is not real; it's just a big billionaire Ponzi scheme. 75% of Tesla shareholders approved a $1 TRILLION pay package for Elon Musk. $1,000,000,000,000. Tesla only made $7.13 billion in net income in 2024. This is so stupid it defies basic math and reality itself pic.twitter.com/e3dkzyOOnr — Ben Norton (@BenjaminNorton) November 8, 2025 העיתונאי והכלכלן הפוליטי בן נורטון, שהוא גם העורך של ה-Geopolitical Economy Report, צייץ ברשת X וטען כי: "כלכלת ארצות הברית אינה אמיתית; זו רק תרמית פונזי גדולה של מיליארדרים. 75% מבעלי מניות טסלה אישרו חבילת שכר של טריליון דולר לאילון מאסק. 1,000,000,000,000 דולר. טסלה הרוויחה רק 7.13 מיליארד דולר בהכנסה נטו ב-2024. זה כל כך מטופש שזה מתריס נגד המתמטיקה הבסיסית והמציאות עצמה". מאסק הגיב באופן חריף למבקרים ובהתייחסו אליהם כינה את משרדי הייעוץ לבעלי מניות "טרוריסטים תאגידיים". והיו גם תומכים בולטים, כמו ג'ק דורסי, המייסד השותף של טוויטר (Twitter) לשעבר, שהביעו תמיכה פומבית בחבילה. דורסי לדוגמה כתב כי "זה לא עניין של שכר. זה עניין של… הבטחת גישה הנדסית עקרונית (ומלהיבה!) לעתיד החברה". מייקל דל, מייסד דל טכנולוגיות (Dell Technologies) ומנכ"לה, בירך את מאסק, והדגיש לטובה את חשיבות התמיכה החזקה בבוס הדומיננטי מצד משקיעי טסלה. יש לציין כי הדירקטוריון של טסלה הזהיר את בעלי המניות במכתב כי מאסק עלול לעזוב את החברה, אם התגמול שלו לא יאושר.  יצוין כי אישור חבילת התגמול החדשה מגיע כאשר תוכנית התגמול הקודמת של מאסק משנת 2018, בשווי של כ-56 מיליארד דולר, עדיין נמצאת ב"לימבו משפטי", לאחר ששופטת בדלאוור פסלה אותה פעמיים, עקב השפעה לא ראויה מצד מאסק על הדירקטוריון וחוסר העצמאות לכאורה של חברי מועצת המנהלים של טסלה.

"2026 תהיה שנת הבינה המלאכותית בשלטון המקומי", כך הכריז בני ביטון, סגן יו"ר מרכז השלטון המקומי וראש עיריית דימונה, בראיון לאנשים ומחשבים. לדבריו, "הבינה המלאכותית תשנה את עבודת הרשויות המקומיות מהיסוד ותאיץ תהליכי מחשוב, במיוחד ברשויות הקטנות והחלשות. בתוך שלוש שנים נראה רשויות, בעיקר חלשות, שבעזרת יישום תהליכי בינה מלאכותית תהיינה מתקדמות יותר אפילו מהממשלה". ביטון עמד בראש משלחת של מרכז השלטון המקומי שביקרה בתערוכת Smart City, שנערכה בשבוע שעבר בברצלונה. אחד הנושאים הבולטים בתערוכה היה שילוב AI בעבודת הרשויות המקומיות ובתפיסה של ערים חכמות, וזה בא לידי ביטוי בתצוגות בביתנים של ערים גדולות בעולם וכן של חברות טק גדולות: אנבידיה, דל, אינטל, AMD, מיקרוסופט ועוד. לדברי ביטון, מרכז השלטון המקומי, בהובלת היו"ר, חיים ביבס, יחד עם החברה למשק וכלכלה והתאגידים העירוניים, פיתח מערך כלים להטמעת תהליכי AI בעבודת הרשויות, ואלה יינתנו בחינם לכל רשות שתבקש לשלב בינה מלאכותית בפעולותיה. ביטון משוכנע שהרשויות ישתפו פעולה, כי "פשוט אין להן ברירה". הוא ציין שמדובר בעיקר ברשויות חלשות, שמצב המחשוב והחדשנות בהן חלש מאוד, משום שאין להן תקציבים לקדם את התחומים הללו, ובחלקן אין אפילו תפקידי מנמ"רים. לדעתו, מדובר בהזדמנות בלתי חוזרת להטמיע תהליכי בינה מלאכותית בכל תחומי הפעילות של הרשויות המוניציפליות. ביטון נתן דוגמה "מיד ראשונה": "העירייה שאני עומד בראשה, עיריית דימונה, עומדת בפני הטמעת בינה מלאכותית ברשות". במסגרת זו, ציין, "המנהלים ברשות, הנהלת העיר והעובדים, קיבלו הסמכה מאוניברסיטת בן גוריון לשימוש והטמעת בינה מלאכותית". "אנחנו מבינים שה-AI היא הגורם שישנה את הפעילות שלנו בשנים הקרובות וכדי להיות ערוכים, אנחנו שואפים שכל העובדים ברשות יכירו את הנושא וידעו להטמיע את זה", אמר ביטון. "בתערוכת הערים החכמות ראיתי פתרונות ליישומים שונים, מבוססי בינה מלאכותית, כגון פינוי אשפה חכם ומצלמות. יש כיום בדימונה 600 מצלמות של העירייה, ואנחנו מתכוונים לרכוש עוד 1,000, כדי שהשליטה והניטור של כל מה שקורה בעיר יהיו מלאים", הוסיף. דגש על החינוך בראיון שם ביטון דגש על ההשקעה של העיר בחדשנות, בהיי-טק ובעיקר בחינוך. "החינוך הוא סיירת מטכ"ל שלנו. זו השנה החמישית שבה תלמידים שלנו זוכים בתחרויות בינלאומיות ברובוטיקה", ציין בגאווה. דימונה מונה כיום 43 אלף תושבים והתכנון הוא שבתוך עשור, היא תגיע ל-100 אלף תושבים. ביטון מכהן בתפקידו מאז 2013. לדבריו, עיריית דימונה מפנה משאבים לשלושה תחומים: תעסוקה, דיור לצעירים וחינוך הפורמלי ובלתי פורמלי – תחום ש-50% מתקציבי העירייה מופנים אליו. בעיר לומדים 11 אלף תלמידים בשבעה תיכונים, 14 בתי ספר יסודיים, 82 גני ילדים ו-15 מעונות יום. "כשנכנסתי לתפקידי, אחוז הזכאים לבגרות בעיר עמד על 61%. כיום הוא עומד על 93%", התגאה ראש העיר. "מאז הקורונה, ובמיוחד בשנתיים האחרונות, אחוזי הגיוס לצה"ל בדימונה הם מהגבוהים ביותר בארץ – לכל התפקידים בצבא, כולל מקצועות טכנולוגיים, ממר"ם ותקשוב". בקרוב ייפתח בעיר בית ספר לפיזיקה, יחד עם מכון ויצמן, שיקלוט תלמידים מתאימים לא רק מדימונה, אלא מכל הסביבה. מרכז חדשנות בהשקעה של 50 מיליון שקלים עוד אמר ביטון כי "הבנתי כבר לפני כמה שנים שאם אני רוצה שהצעירים בעיר ימשיכו לגור בה, אני חייב לדאוג להם לתעסוקה". כבר כיום פועלות בעיר מספר חברות היי-טק, בהן מטריקס, מחברות ה-IT הישראליות הגדולות. הפעילות של מטריקס בדימונה מבוססת על רכישת החברה המקומית קמביוס, והיא מעסיקה בדימונה יותר מ-100 עובדים. כמו כן, יש בעיר שלוחה של שע"מ – זרוע המחשוב של רשות המסים, שמהווה מקור תעסוקה חשוב לתושבים בדימונה ובאזור. אולם, גולת הכותרת, לדעת ביטון, היא השלמת בניית מרכז החדשנות שיוקם בעיר, בהשקעה של 50 מיליון שקלים. המרכז ישתרע על פני 13 דונם ויאכלס סטארט-אפים, חברות טק וחברות שירותים, בעיקר בתחומי הקלינטק והאנרגיות המתחדשות. מדובר במבנה שיכלול שלוש קומות וגג ירוק ופעיל, שבו יתקיימו מיט-אפים, הרצאות ופעילויות. הדמיה של מרכז החדשנות החדש בדימונה. צילום: דוברות עיריית דימונה עוד פעילות שביטון ציין היא שיתוף פעולה עם מערך הסייבר הלאומי, שנציגיו יכשירו בדימונה סטודנטים למדעי המחשב שרוצים להתמחות בתחום, וכן תלמידי תיכון במגמות המדעים והסייבר. ביטון סיכם את הראיון עם הרבה אופטימיות: "אנחנו עומדים בפני עשור שיהיה הטוב ביותר בדימונה. העיר תהפוך לבירת ההיי-טק והחדשנות של הנגב המזרחי, לטובתה ולטובת כל הסביבה".

חברת OpenAI פנתה באחרונה באופן רשמי לממשל טראמפ בדרישה להרחיב את "זיכוי המס להשקעות בייצור מתקדם" (Advanced Manufacturing Investment Credit – AMIC) הכלול בחוק השבבים (Chips ACT) משנת 2022, כך שיחול גם על רכיבי התשתית החיוניים לעידן הבינה המלאכותית. החוק הקיים מציע הנחת מס בשיעור של 35%, שנועדה במקור לתמוך בקיבולת ייצור שבבים בארה"ב. במכתב שנשלח למייקל קראטסיוס, ראש המדיניות למדע וטכנולוגיה בבית הלבן, טוענת OpenAI כי הרחבת התמריץ מעבר לייצור השבבים עצמו, תאיץ את בניית תשתית ה-AI המקומית ותקטין את הסיכון הפיננסי הכרוך בה. הבקשה, שנשלחה על ידי כריס ליהיין, סמנכ"ל לעניינים גלובליים ב-OpenAI, דורשת לפרש את החוק בצורה רחבה מספיק כדי לכלול בתוכו שרתים, דאטה סנטרים מלאים, וכן מערכות כוח, אחסון ורכיבי רשת קריטיים ההופכים את השבבים לקיבולת נחוצה לאימון והפעלת מודלי AI גדולים.  המשמעות היא שההטבה תכסה תשתיות עתירות הון כמו שנאים, תחנות משנה, מאיצי מחשוב זוללי חשמל ואף מפעלי קירור נוזלי. OpenAI הסבירה כי מתן 35% פחות על הקמת קמפוס של דאטה סנטר, ששוויו מיליארדי דולרים, תביא להפחתה משמעותית בהוצאות הראשוניות. ליהיין כתב במכתבן כי "הרחבת הכיסוי של ה-AMIC תוריד את עלות ההון האפקטיבית, תפחית את הסיכון בהשקעה מוקדמת ותשחרר הון פרטי כדי לסייע בהקלה על צווארי בקבוק ולהאיץ את בניית ה-AI בארה"ב". OpenAI just asked DC to treat AI like infrastructure Not just fabs Data centers Servers The grid itself The ask Expand the CHIPS Act tax credit to cover: AI data centers AI server production Grid components like transformers (and the steel to make them) Why it matters Capex is… pic.twitter.com/RVGf66D7HY — Leonard Rodman (@RodmanAi) November 8, 2025 "השקעות בסדר גודל חסר תקדים" יצוין כי החברה – מפתחת ChatGPT וחלוצת טכנולוגיית הבינה המלאכותית היוצרת – מחויבת להשקעות בסדר גודל חסר תקדים. OpenAI מתכננת להתחייב על השקעות הון של כ-1.4 טריליון דולר במשך שמונה שנים, כאשר כבר כעת שיעור ההכנסות השנתי שלה צפוי לעלות על 20 מיליארד דולר. האסטרטגיה שהחברה נוקטת בה כעת נועדה כדי להתמודד עם הביקוש הגדל למה שמכונה Frontier AI – מודלי ה-AI הכי מתקדמים, המוגדרים ככאלה שמבצעים מגוון רחב מאוד של משימות. לפי ההסבר, בגין הביקוש למודלים הללו הדרישה לקיבולת מכפילה את עצמה במהירות, מה שמחייב צריכת אנרגיה גבוהה יותר וצפיפות קירור גדולה יותר. המכתב של OpenAI, מעבר לבקשה להגדלת זיכוי המס, מדגיש שני צווארי בקבוק עיקריים שפוגעים בקצב ההתרחבות של החברה: גישה לרשת החשמל והליכי רישוי.  מפתחת ה-GenAI מציינת כי תורים לחיבור עומסים גדולים הפכו ארוכים וכי זמן ההמתנה לשנאי כוח גדולים יכול להגיע ליותר ממאה שבועות, מה שמגביל פיתוח אשכולות הנדרשים למודלי AI מהדור הבא. לכן, OpenAI ביקשה מהממשל גם לזרז את הליכי הרישוי הסביבתי הפדרליים, וליצור רזרבה אסטרטגית של חומרי גלם קריטיים, כגון נחושת, אלומיניום ואדמה מעובדת נדירה. דרישת החומרים בולטת במיוחד, שכן OpenAI טוענת כי "זעזועים" בתחום האספקה מהווים כיום סיכון מאקרו ליכולת התחרות של ארה"ב בתחום הבינה המלאכותית הדומיננטי. הבקשה קיבלה תשומת לב נוספת לאחר שמועות שהופצו סביב השאלה האם החברה מחפשת גיבוי הלוואות מהפדרל ריזרב (Federal Reserve). המנהלת הפיננסית הראשית, שרה פריאר, הבהירה מאוחר יותר כי החברה אינה מבקשת ערבויות ממשלתיות למימון הדאטה סנטרים שלה. גם המנכ"ל, סם אלטמן, אישר כי החברה אינה רוצה ערבויות עבור מרכזי הנתונים שלה, אך מאידך הודה שייתכן שיהיה הגיוני לסייע בהנעת מפעלי ייצור שבבים בארה"ב – מה שקשור להנחת יסוד הביטחון הלאומי של חוק השבבים. I would like to clarify a few things. First, the obvious one: we do not have or want government guarantees for OpenAI datacenters. We believe that governments should not pick winners or losers, and that taxpayers should not bail out companies that make bad business decisions or… — Sam Altman (@sama) November 6, 2025 אלטמן אמר בהתייחסו לנושא כי "שרשרת אספקה אמריקנית איתנה – מיצרן המוליכים למחצה והשנאים ועד פלדה גולמית – תועיל לכלל לקוחות התעשייה ולתעשיות אחרות התלויות באותם רכיבים, וצריכה להיות אינטרס ביטחון לאומי". כפי שציין בלומברג בדיווח על הבקשה, הצעתה של OpenAI מייצגת את הקישור הבא בשרשרת שמעבר לייצור שבבים גרידא. ההיקף גדול: ההוצאות ההוניות ההיפר-סקיילריות עולות על 200 מיליארד דולר בשנה. אנליסטים של גולדמן זאקס (Goldman Sachs) צופים ש-דאטה סנטרים עשויים להוות כ-8% מעומס החשמל האמריקני עד 2030, מה שמצביע על צורך בהשקעה ממשלתית חסרת תקדים ברשת החשמל. לפי הדיווחים השונים, ההחלטה של הממשל בנוגע לבקשת OpenAI, אם תתמקד בפרשנות רגולטורית או בחקיקה חדשה, תאותת כיצד וושינגטון מתכננת לשקול את אסטרטגיית המוליכים למחצה מול האתגר המקביל: אספקת הכוח לעידן ה-AI.

בשבועות האחרונים, ובפרט בימים האחרונים, חלה עליית מדרגה במתיחות בין ישראל לחיזבאללה בגבול הצפון. ישראל טוענת להפרות חוזרות ונשנות של הפסקת האש, וממשלת לבנון לא מצליחה לפרק את החיזבאללה מנשקו ולמנוע לחלוטין את חזרתו לדרום לבנון, כמו שהתחייבה. הגברת המתיחות מגיעה יותר משנה לאחר סיומה של המלחמה בלבנון. בעקבות אותה מלחמה, ולפני הסלמה אפשרית נוספת, הסתיים לפני ימים אחדים תרגיל תקשוב גדול ורוחבי בפיקוד הצפון. הוא נמשך שבועיים, נחלק לשני חלקים, ודימה תמרון בגזרה הצפונית והיערכות למלחמה. בתרגיל הופעלו גדודי תקשוב, נפרסו כלים רבים במרחב לבנון והוקמו אתרים לטובת תרגול יכולות במרחב. המשתתפים תרגלו תרחיש עומק ויכולות תקשוב בעומק לבנון במהלך מלחמה. "נערכנו לקראת התרגיל במשך חודשים", אמר בראיון בלעדי לאנשים ומחשבים סא"ל א', סגן מקשא"פ (ר"ת מפקד קשר ואלקטרוניקה פיקודי, משמע – מנמ"ר) של פיקוד הצפון. "התרגיל נערך לאחר שהפקנו לקחים מהמלחמה בדרום. ככלל, השאיפה שלנו היא להפיק כמה שיותר לקחים מהלחימה בזירה הדרומית, למרות השוני שבין שני האויבים – החמאס והחיזבאללה – וההבדלים הטופוגרפיים בין שתי הגזרות. המשימה שלנו היא לספק למשתמשי הקצה, הלוחמים בשטח, חוויית משתמש זהה מכל בחינה – על אף שהנגשת היכולות שונה". בשבוע הראשון של התרגיל, עוצבת הגליל, אוגדה 91, תורגלה בתרחישי הגנה בגזרת לבנון. בשבוע השני התרגיל היה פיקודי ועסק בגזרות הגליל ורמת הגולן. "הרעיון בבסיס התרגול היה להגדיל את הכשירות של כלל הכוחות בפיקוד לקראת כל תרחיש בזירה צפונית", אמר סא"ל א'. "לכן, במסגרת ההיערכות לתרגיל למדנו ככל האפשר על כל היבט תקשובי שהתרחש בלחימות בגזרות השונות בשנתיים האחרונות". סא"ל א', סגן מקשא"פ פיקוד הצפון. צילום: דובר צה"ל "חודשיים לפני התרגיל בנינו קבוצות חשיבה. איגדנו את הלקחים של התקשוב מהשנתיים האחרונות, תוך דגש על שיפור במקומות בהם לא היינו טובים מספיק. התמקדנו בגזרה הדרומית, ולמדנו מה קרה בעזה מההיבט של כינון מרחב דיגיטלי בדרום. בסופו של יום, הכוחות הם אותם כוחות, רק הסביבה היא זו שמשתנה, ונדרשנו לתת לכך מענה: ליצור מצב שאותו כוח, למשל המפקד וגדוד 51 שנלחם בעזה, יקבל חווייה תקשובית דומה עד זהה גם בצפון: שהוא יוכל לדבר עם מטוס, מסוק קרב או ספינה, שהמפקד והלוחמים יקבלו את המידע המודיעיני הדרוש להם בכף היד ושתהיה לקצה המבצעי חוויית משתמש זהה, שתביא לו תפוקות מבצעיות זהות – גם אם ההנגשה של היכולות שונה", הוסיף. "השילוב בין הסדיר למילואים נתן ערך מוסף" במהלך התרגיל הופעלו כלל כוחות ה-ICT של פיקוד הצפון – גדודים סדירים ומילואים. "השילוב הזה סיפק תמהיל מיוחד, ונתן ערך מוסף בשל החלחול של ידע תקשובי-מקצועי בין הגילאים השונים", ציין סא"ל א'. "בשבוע השני של התרגיל", הוסיף, "נדרשנו להתמודד עם היקף תעבורת נתונים גדול בהרבה. נדרשנו להפעיל מערכת בספיקה גבוהה, גם בהיבט רוחב הפס וגם בהיבט של כיסוי תקשובי נרחב בשטח גיאוגרפי גדול ושונה מזה שבעזה. נדרשנו לספק את כלל היכולות בתא שטח גדול יותר, של קרוב ל-100 ק"מ, ש-'מתנהג' שונה. צריך לענות לצרכים של הלוחמים, אסור 'לבודד' אותם מול האויב, יש להביא להם, לשטח, את מירב הנתונים מאמ"ן ומחיל האוויר, במסגרת תפיסת השילוביות והרב-זרועיות – ויש לעשות זאת בזמן אמת או קרוב לזמן אמת. הגדלנו באופן משמעותי את היכולות של הקצה, עם הנגשה עמוקה יותר". בהיבט הטכנולוגי, ציין סא"ל א', "רוב המשתמשים עבדו עם מערכת משואה גרסה 750. רק כ10% מהלוחמים עבדו עם הגרסה הישנה יותר, 700. הקפדנו על היכולת לדבר, לשוחח. זהו ציווי בסיסי למפקד, שקולו יישמע. ניצלנו כל תווך תקשורת, ביניהם זה הלוויני. השתמשנו בעורקים רחבי סרט וטיפלנו בשינוע של מידע ונתונים בהיקפים גדולים. זאת, מכיוון שלא משנה מה זהות התווך – העיקר שה-'צרכנים', הלוחמים, יקבלו, בעקביות ובמהירות, יכולות קישוריות עם מידע מדויק, אמין ורלוונטי, קרוב לזמן אמת – ושהכול יהיה שקוף למשתמש". "התרגול המשמעותי ביותר מאז המלחמה עם החיזבאללה" סא"ל א', בן 36, נמצא בתפקידו מזה ארבעה חודשים. בעבר שירת, בין השאר, כקצין תקשוב בגיס 479, כקצין אג"ם תקשוב בפיקוד הצפון ובשני תפקידים של מ"פ פלחי"ק (פלוגת קשר) בחטיבות. האם הותקפתם בסייבר? "לא תקפו אותנו בסייבר, אבל תרגלנו תרחישים של מתקפות פיזיות ותקיפות בספקטרום". איך אתה מסכם את התרגיל? "זה היה התרגול המשמעותי ביותר מאז מבצע 'חיצי הצפון' נגד החיזבאללה בספטמבר 2024. הוא קיפל בתוכו לקחים, והגדיל באופן משמעותי את ההיערכות והמוכנות שלנו לכל תרחיש. הלימוד והפקת הלקחים הם תהליך ארוך שלא נגמר. זו תחרות אינסופית בין הצב והארנב, ועלינו תמיד להיות הארנב. בתרגיל הבאנו יכולות צבאיות ששכללנו בשנתיים האחרונות, ואנחנו ממשיכים להשתפר".