"אחת לתקופה, משהו מהותי משתנה בממשק למחשבים ולמערכות המידע. כל שינוי כזה יוצר וקטורים חדשים של התקפה, וגל חדש של תפיסות הגנה וכלי הגנה. לפני 30 שנים, הדפדפן היווה דרך הגישה לרוב מערכות המידע בעולם. לפני כעשור המצב השתנה וה-API, ממשק תכנות היישומים, הפך להיות הצינור הראשי לגישה לאפליקציות ולמערכות. השינוי השלישי בא לפני כשנתיים, עם הופעת הדור הבא של ה-AI. מודלי שפה גדולים (LLMs) הם שניגשים למידע, כחלק מהמערך החדש של ממשקים בין אנשים למערכות מידע, וממשקים בין מערכות המידע לבין עצמן. מצב זה יצר אתגרים חדשים: על מה להגן? מה התסריטים? מה המתקפה? מה מתירים לכלים לעשות? איך מזהים בשם מי ה-AI ניגשת למידע והאם היא מורשית? ומה ההקשר? לכן, יש לבוא בגישה מוכללת, כדי לענות לאתגר החדש-ישן: כיצד להגן על ארגונים שמחצינים את המידע שלהם בקביעות", כך אמרה נילית אלקובי, מנהלת פעילות ITway מקבוצת הענן של נס. אלקובי ציינה כי "נס, באמצעות ITway, שהיא שותפת פלטיניום ותיקה ובכירה של אקמאי מזה 16 שנים. אקמאי היא חברה מהמובילות בעולם בתחום הפצת תכנים ברשת (CDN – העברת תוכן מנקודה לנקודה), ופועלת בכ-100 מדינות באמצעות מערך של מאות אלפי חוות שרתים מבוזרות. תשתיות אקמאי משרתות רבות מחברות הטכנולוגיה הגדולות, כי היא אחראית על כשליש מתעבורת האינטרנט בעולם". "בשנים האחרונות", אמרה, "החברה חווה שינוי: היא הבינה את היתרון הגלום בכך שהיא והמשתמשים נמצאים בתווך, והבינה שיש להגן על תווך זה. כך, לצד פעילותה בתחום ה-CDN, היא הייתה לשחקן הגנתי, והיא מתמקדת ומשקיעה משאבים רבים בעולם אבטחת המידע והסייבר בענן, ומציעה פלטפורמת אבטחה מבוססת בינה מלאכותית. זו מסייעת לארגונים לספק חוויות משתמש ואבטחה בכל מכשיר ובכל מקום בעולם". רכישות בישראל אקמאי כבר רכשה חברות בישראל: ב-2011 היא קנתה את קוטנדו, שבעקבותיה היא הקימה מרכז מו"פ בארץ, שפועל בעולם אבטחת המידע. ב-2021 היא רכשה את גארדיקור תמורת 600 מיליון דולר במזומן. הנרכשת סיפקה פתרון פילוח (סגמנטציה) מבוסס תוכנה – ללא רכיבי חומרה – להגנה כוללת על מערכות ארגוניות ויחידות הקצה בענן ובשרתים הפנימיים. כמו כן, היא קנתה את CameleonX להגנת צד הלקוח (ה-Client Side). אלקובי הסבירה כי "שתי הרכישות האחרונות של אקמאי בארץ נועדו להעמיד אותה כשחקן המוביל בעולם בהגנת APIs". כוונתה היא לרכישות של ניאוסק ושל נו ניים. היא קנתה את ניאוסק ב-2023 תמורת 86 מיליון דולר. החברה עוסקת בתחום ההגנה על ממשקי API, ומעניקה לארגונים נראות מלאה של אותם ממשקים, וכן פתרונות אבטחה לעשרת סוגי מתקפות ה-API הנפוצות ביותר ולאיומים נוספים. נו ניים נרכשה על ידי אקמאי במאי אשתקד, תמורת 450 מיליון דולר. הנרכשת סיפקה מוצרי אבטחה לשוק ה-API, והגדילה את ההיצע של אקמאי לאבטחת API ואת חדירתה לחברות גדולות. הפתרון שלה מאפשר לארגונים לגלות טוב יותר ממשקי APIs Shadow ולזהות נקודות תורפה ומתקפות. בנוסף, אמרה אלקובי, "אקמאי השיקה באחרונה את Firewall for AI – פיירוול שמגן על ממשקי LLM מפני נסיונות לדוג מידע או לבצע פעולות שהמשתמש לא מורשה לבצע". "ככל שדרכי הגישה למערכות ה-IT מתרבות – כך גם האיומים" "המחשבים ומערכות המידע מפעילים את העולם שלנו, אבל ככל שמספר המשתמשים ודרכי הגישה למערכות מתרבים, כך גם סיכוני האבטחה", ציינה אלקובי. היא ציטטה מחקר של אקמאי, שמראה ש-"יש צורך הולך וגדל בהגנה על APIs: פיתוח הממשקים הללו ממשיך לגדול, כי ארגונים מתעדפים את ההשקעות שלהם למודרניזציה של יישומים וליוזמות טרנספורמציה דיגיטלית. מצב זה גורם לעלייה של 109% משנה לשנה במתקפות API‏. ארגונים נדרשים לקבל הגנת API מקיפה ללקוחות בכל הסביבות, כאשר לא משנה היכן נמצאים היישומים שלהם – בענן, באופן מקורי בקצה, באתר הלקוח או בפלטפורמות של ספקים אחרים". "כאינטגרטור ותיק של אקמאי, יש לנו יכולת לשלב בין ההיצע ההגנתי שלה לבין מוצרים ושירותים אחרים בחברה", סיכמה אלקובי. "מאז פרוץ המלחמה באוקטובר 2023, לקוחות ארגוניים חוו גידול בהיקף המתקפות ובהתאמה, חווינו גידול בפעילות שלנו בתחום. הגדלנו את בסיס הלקוחות, וגם הטמענו עוד יכולות ושירותים של אקמאי בקרב לקוחות קיימים. 2026 תהיה שנת ה-'בום' של אקמאי בישראל, בשל הבינה המלאכותית היוצרת והצפי להתאוששות מהמלחמה".

בעידן הטרנספורמציה הדיגיטלית, אוטומציה עסקית אינה רק יתרון תפעולי – אלא תנאי יסוד להצלחה ארגונית. הבחירה בפלטפורמת Workload Automation הנכונה תשפיע באופן ישיר על יכולת הארגון לייעל תהליכים, להפחית סיכונים ולהאיץ חדשנות. כעת, סופרווייז (Supervize) גאה להשיק בישראל את RunMyJobs – הפתרון החדשני של רדווד סופטוור (Redwood Software) – ולהביא לראשונה לשוק המקומי סטנדרט חדש באוטומציה עסקית חכמה. הפלטפורמה מאפשרת אינטגרציה חלקה עם כלל המערכות בארגון, תוך שמירה על גמישות, שקיפות וביצועים גבוהים. RunMyJobs, פלטפורמת האוטומציה המובילה בעולם (לפי דו"ח גרטנר 2024 לפתרונות SOAP), היא הראשונה מסוגה שפותחה מלכתחילה כפתרון Cloud Native מתקדם. הכוח הטרנספורמטיבי של RunMyJobs RunMyJobs הוא פתרון פלטפורמה Cloud Native שתוכנן ופותח במקור לענן, תוך חשיבה רבה על גמישות, ביצועים, יציבות ויכולות אינטגרציה והרחבה רבות. הפתרון מאפשר לארגונים לפתח, לתזמן ולנתר תהליכי IT ושירותים עסקיים מורכבים בזמן אמת, בכל מערך ה-IT בארגון -בין אם בדאטה סנטרים מקומיים, בענן פרטי, או באפליקציות ענניות – תוך איחוד כלל זרימות העבודה מקצה לקצה על פלטפורמה אחת לשיפור השליטה והבקרה והעמידה ב-SLA ושיפור היעילות התפעולית. הפלטפורמה מוצעת גם בתצורת On-Premise להתקנה מקומית וגם בתצורה היברידית.  אורקסטרציה ואוטומציה חוצת ארגון –  RunMyJobs מתממשקת בצורה חלקה עם כלל מערכות המידע והטכנולוגיות בארגון, החל ממערכות ישנות (לגאסי) ועד פלטפורמות ואפליקציות מודרניות, בין אם הן מקומיות, מבוססות ענן או משולבות היברידית. RunMyJobs מכילה את הספרייה העשירה והנרחבת ביותר של אינטגרציות מוכנות לשימוש, כולל האינטגרציות המותאמות והרחבות ביותר בקטגוריה עבור סוויטת הטכנולוגיות של סאפ (SAP), באמצעות מחברי Native API ועוד, ובכך לבטל לגמרי את הצורך בפריסת סוכנים או בכלי אינטגרציה נפרדים רבים. SAP Automation – Premium Certified – שיתוף הפעולה האסטרטגי של רדווד  עם חברת סאפ מספק ערך ייחודי לארגונים המיישמים סאפ, ובפרט לאלו הנמצאים במעבר לענן עם SAP RISE. RunMyJobs הוא פתרון SAP Endorsed App היחיד בקטגוריה ובעל הסמכת SAP Premium. יתרון תחרותי משמעותי הוא היותנו פתרון האוטומציה היחיד בשוק שסאפ מציעה אותו כשירות מנוהל (Managed Service) כחלק מה-RISE reference architecture. גישת ללא קוד/מעט קוד – עם ממשק משתמש חדשני ונוח עם מסך עריכה של "גרירה-שחרור" ותבניות מובנות ישר מהקופסה, RunMyJobs מאפשרת לצוותים לפתח אוטומציות לזרימות עבודה ושירותים עסקיים דיגיטליים בקלות ובמהירות וללא צורך בקוד מותאם אישית. הפלטפורמה תומכת ביותר מ-25 שפות תכנות ומאפשרת אוטומציה מתקדמת בכל זמן ובכל מקום. ניטור תחזיתי והתראות – העבירו את הארגון מגישה ריאקטיבית לגישה פרואקטיבית עםRunMyJobs . לוח בקרה לניטור אחוד ובזמן אמת, מאפשר לצוותי הבקרה והתפעול לגלות ולזהות במהירות צווארי בקבוק, תקלות או כל צורך בתשומת לב כלשהי בהרצת תהליכי האוטומציה בארגון, כולל דיווח רב-ערוצי על פוטנציאל החמצת דד-ליין קריטי מותאם לכל שירות עסקי בנפרד. למה לבחור בסופרווייז כשותפה מקומית? ההבנה העמוקה שלנו עם שוק העבודה הישראלי, בשילוב היכולת שלנו לספק פתרונות מותאמים אישית, מאפשרת לנו להוביל את הדרך בשוק המקומי. יחד עם הפתרונות של Redwood, אנחנו נותנים ללקוחותינו את כל הכלים למימוש אוטומציה עסקית חכמה תוך שיפור ושימור יעילות ושליטה מוחלטת. עם הניסיון הרב שלנו במיגרציה ממערכות מסורתיות וישנות (לגאסי) Supervize מבטיחה מעבר חלק ונטול שיבושים לפלטפורמת אוטומציה מודרנית. בנוסף, אנו מספקים תמיכה מקומית, הכשרה ומשאבים מקיפים ומעצימים את הצוות שלך לנהל ולייעל את פתרון האוטומציה העסקית באופן עצמאי ולהצלחה מתמשכת. העתיד כבר כאן: התחילו את הדרך להצלחה עם סופרווייז כחלק מהמחויבות שלנו להובלת החדשנות בתחום האוטומציה העסקית, אנו מזמינים ארגונים בכל הגדלים להתחיל את הדרך להצלחה ולהתייעלות עם פתרונות אוטומציה חכמים ומתקדמים של סופרווייז ורדווד סופטוור. הגיע הזמן לאמץ אוטומציה מתקדמת ולהשיג יתרון תחרותי. צרו איתנו קשר והתחילו את השינוי.

"הטכנולוגיה מתקדמת במהירות: המיכון, היכולות האוטונומיות וה-AI נכנסים לעולמנו באופן משמעותי. ב-20-30 השנים הבאות נראה כניסה חזקה של אוטומציה ואוטונומיה – אבל 'משנה המשחק' יהיה השילוב אדם-מכונה. בעולמות התקשוב, ה-IT והבינה המלאכותית, החיבור אדם-מכונה יאפשר לעשות 'יותר עם פחות' ובהיקפים נרחבים. זה העתיד ולשם עלינו ללכת", כך אמר אלוף (מיל') טל קלמן, לשעבר ראש אגף האסטרטגיה והמעגל השלישי בצה"ל. אלוף (מיל') קלמן, שפרש מהצבא בנובמבר האחרון לאחר 38 שנות שירות, משמש חבר הנהלת פרוטגו ונצ'רס, שמשקיעה בסטארט-אפים בעולמות הדיפנס. הוא דיבר בכנס ITforIDF, שנערך היום (ב') באולם האירועים לאגו בראשון לציון על ידי אנשים ומחשבים, בשיתוף העמותה להנצחת חללי חיל הקשר והתקשוב. מנחה האירוע היה סא"ל (מיל') אודי קאוף, חבר הוועד המנהל של העמותה. בדבריו שרטט קלמן את תמונת המצב הגיאו-פוליטית במזרח התיכון ובכלל בעולם. לדבריו, "אחרי נפילת ברית המועצות, ארצות הברית הפכה להיות הגורם הדומיננטי היחיד בעולם, שעל פיו יישק דבר. אלא שמאז, העולם הפך לרב קוטבי, והמפתח מצוי גם בידיהן של המעצמות רוסיה וסין. האינטרסים של השלוש הם אלה שמניעים את הגלובוס, וזה מייצר מצב פחות יציב". "ההתפתחות השנייה", ציין, "היא המאבק בין ארצות הברית לסין. נבנים תרחישי ייחוס, כדי להיערך לעימות עולמי אפשרי סביב טאיוואן. המקום ה-'בעייתי' השלישי הוא האזור שלנו, המזרח התיכון, שהוא עוד אזור לא יציב". איראן "איראן היא לא עוד אתגר ביטחוני. היא מעצמה אזורית. איראן תומכת ומפעילה ישויות כגון החמאס והחיזבאללה. בפעילותה במקומות רבים – תימן, סוריה, לבנון, איו"ש ועזה – היא בנתה רשת, ציר שיעי. זו מערכת מדינתית בעלת יכולות מתקדמות, והיא מאתגרת. היא חותרת להשמדתה של ישראל, משקיעה בכך משאבים ומציבה בפנינו ובפני אתגר ענק. איראן זה לא רק גרעין, אלא הרבה יותר מזה. מדובר במשטר קיצוני בעל אלפי טיפים בליסטיים ועוד יכולות. אם וכאשר יהיה לה גרעין – זה יהיה משנה משחק. איראן כאן כדי להישאר ומהווה אתגר עבור ישראל", ציין קלמן. מהצד השני, אמר, "איראן למעשה מספקת לנו הזדמנויות, כי מדינות ערב רבות רואות בה איום משמעותי לקיומן. עבור ישראל זו הזדמנות, שלא להגן על עצמה לבדה. זה כבר קרה בשני לילות דרמטיים ב-2024. לא יהיה מופרך לחשוב על מצב שבו נחבור ונילחם לצד חלק ממדינות המזרח התיכון". לא רק קונספציה שגויה "אחרי ה-7 באוקטובר דובר רבות על קונספציה שגויה. אין ספק שהיה פה כישלון, אבל יש עוד תפיסות בעייתיות: אני טוען שתקציב הביטחון של ישראל לא תואם את ההתפתחויות האסטרטגיות באזור. יש לעשות תיקון תקציבי. צה"ל מצא את עצמו במשך שנים 'מותח את השמיכה' עד הקצה, מתעדף, כי הוא נלחם עם מה שיש לו ולא עם מה שדרוש לו. השמיכה הקצרה הזו הביאה לכך שנכשלנו ביג טיים", הוסיף קלמן. "התהליכים הביטחוניים לא מתאימים את עצמם לקצב ההשתנות", אמר. "הבנה זו קיימת זמן רב, אבל המלחמה האיצה וחידדה את התובנות: המערכות והצבאות צריכים להשתנות ולשנות את תפיסתם. המענה הוא לא לשאוף למימוש 100% מהדרישות והצרכים, כי זה גוזל יותר מדי זמן וזה יקר. אני ממליץ לצמצם, למשל ב-30%, את הדרישות, על מנת לקבל יותר יכולות ותוצרים – ובמהירות". לסיום ציין קלמן כי "החברות הביטחוניות מסבות גאווה למדינה, אבל זה לא מספיק. כמה וכמה סטארט-אפים נכנסו לפעול בעולם הביטחוני. יש היצף בעולם הביטחוני, כי החברות הללו לא חוששות להיכנס אליו. תקציבי הביטחון גדלים בכל המדינות, יש פתיחות לפנות ולהסתייע בסטארט-אפים, וזה שילוב מוצלח עבור כולם. מדובר בהזדמנות לשינוי האקו-סיסטם – חיבור זה הוא צורך השעה".

החיים של כמעט כל מנהל בהנהלות הבכירות של ארגונים (מה שמוגדר רמת ה-C) מלאים במצגות. לא משנה אם מדובר במנמ"ר, מנהל אבטחה, מנכ"ל או מנהל טכנולוגיה, כמעט כל אחד מהם מוצא את דרכו לקדמת הבמה באירוע כזה או אחר, פנימי או חיצוני, כשמאחורי הגב שלו יש מצגת גדולה, שמראה את מה שיש לו למכור או לספר. באירועים וכנסים גדולים אפשר, בדרך כלל, לסמוך על המפיקים שידאגו לשלט רחוק, שיאפשר לבצע מעבר בין השקופיות של המצגת – קדימה וגם אחורה. אבל מה אם צריך לבוא עם אחד מהבית? מה אם זה קורה במרחב התוועדות בחברה עצמה, או במקרה שרוצים יותר מרק העברת מצגות? לנובו מציעה שלט מצגות אלחוטי עם לייזר, שמאפשר מצביע דיגיטלי, שאיתו אפשר להדגיש דברים במצגת – עם חמישה מצבי עבודה וגם עם שעון עצר פנימי, שרוטט כשמתקרבים לסיום הזמן המוקצה. השלט מאפשר פעולות כמו הגדלה, הדגשה, סימון במרקר והצבת סמן על המסך באמצעות שלושה כפתורים, שאת הפעולות שהם מבצעים אפשר לקבוע באפליקציה שמלווה את ניהול האביזרים והמסכים של לנובו. הצימוד הוא באמצעות בלוטות' 5.3 או באמצעות דונגל שמגיע בחבילה. הסוללה מאפשרת זמן עבודה שנע בין שמונה ל-10 שעות לכל היותר בטעינה מלאה, כשזמן הטעינה הוא כ-2.5 שעות. השלט שוקל 46 גרם בלבד והוא עולה כ-270 שקלים.

קבוצת SQLink הודיעה היום (ב') כי היא רכשה את השליטה במדסק, שמציעה שירותי ייעוץ ופרויקטים בתחום הסייבר, תוך התמקדות במבדקי חדירה וסקרי סיכונים טכנולוגיים. העסקה בוצעה לפי שווי של 12 מיליון שקלים. מדסק תמשיך לפעול כחברה עצמאית תחת SQLink, תשתלב בפעילויות הליבה של הקבוצה ותציע ללקוחותיה שירותים בתחומי הסייבר. החברה תשמור על הנהלתה הנוכחית, בראשות דורון סיון, מייסד שותף ומנכ"ל מדסק, וכן על כלל צוותיה המקצועיים. הנרכשת הוקמה ב-2008 ומבצעת פרויקטים בעולמות הסייבר ואבטחת המידע. זאת, בדגש על סקרי סיכונים טכנולוגיים למערכות ותשתיות קריטיות, כגון תאגידי מים, חברות חשמל, תחבורה ורשויות ציבוריות, וכן על מבדקי חדירה, שאותם היא מבצעת עבור גופים פיננסיים, חברות ביטוח, חברות היי-טק וארגוני קריפטו. מדסק מבצעת מאות פרויקטים בשנה בארץ ובחו"ל, בין השאר באירופה ובדרום אמריקה. בנוסף לפעילויות הליבה, מדסק מספקת שירותים כגון סימולציות תקיפה מלאה (Red team), מבדקי DDoS, הדרכות וסימולציות למנהלים בכירים. כמו כן, היא מציעה שירותי מיקור-חוץ של מומחי סייבר, ביניהם מנהל אבטחת מידע כשירות (CISO as a Service) ויועצי אבטחת אפליקציות (AppSec), שמתמחים באבטחת מידע אפליקטיבית ופועלים בצמוד לצוותי פיתוח בתוך ארגונים. על לקוחות מדסק נמנים בנק לאומי, שברון, סלקום, הפניקס, פייבר, מגדל, קבוצת בז"ן, יס, קופת חולים מאוחדת, רכבת ישראל, מובילאיי, התעשייה האווירית, עיריות תל אביב-יפו וחיפה, אוניברסיטת בר אילן ועוד. החברה מלווה גם גופים ממשלתיים, ביטחוניים ורשויות תשתית קריטית באירופה ובדרום אמריקה – לרבות תאגידי מים, חברות חשמל ורכבות. מדסק מעסיקה כ-40 עובדים במשרדים שלה בתל אביב ובחיפה. רכישת מדסק מצטרפת לרכישות של שתי חברות אחרות ש-SQLink ביצעה בשלושת החודשים האחרונים – של PitangoUX ואג'יילספארקס, תמורת 20 ו-10 מיליון שקלים, בהתאמה, כמו גם להקמת הסטארט-אפ Gentrix.ai. "מצאנו בדיוק את החברה שחיפשנו" תמיר גורן, מנכ"ל קבוצת SQLink, אמר כי "מזה זמן רב אנחנו מחפשים חברת סייבר בעלת יכולות גבוהות וניסיון רב בניהול פרויקטים מורכבים בתחום אצל ארגונים גדולים. לשמחתי, מצאנו בדיוק את החברה שחיפשנו. קבוצת SQLink עצמה היא לקוחה של מדסק, ואנחנו יודעים איזו רמה מקצועית גבוהה היא יודעת לספק". לדברי סיון, "מצטרפים ל-SQLink תוך שמירה מלאה על ה DNA-שלנו. השותפות תאפשר לנו להמשיך לגדול ולהתפתח, תוך גישה למשאבים, הזדמנויות ויצירת סינרגיות חדשות, לטובת כלל לקוחותינו".

ביל אטקינסון, מהנדס, העובד מס' 51 באפל, שגויס לחברה על ידי סטיב ג'ובס ועבד לצידו, נפטר בסוף השבוע בגיל 74 לאחר מאבק בסרטן הלבלב. אמנם שמו לא מוכר למשתמש הממוצע, אבל בלעדיו עולם המחשבים של ימינו כפי שאנו מכירים אותו, לא היה נראה כפי שהוא נראה. אטקינסון היה אחד האנשים המרכזיים שעמדו לצדו של ג'ובס במהלך יצירת מחשב המק הראשון (ליסה) והיה אחראי על הפיתוח של הממשק הגרפי (GUI) שלו. הוא עבד על טכנולוגיות בסיסיות שהפכו לאבני היסוד של ממשק המשתמש המודרני וכמוו כן מילא תפקידי מפתח בפיתוח המקינטוש ומוצרי אפל פורצי דרך אחרים, בהם ה-HyperCard ה- QuickDraw וה-Magic Slate. משפחתו של אטקינסון חשפה כי הוא סבל מסרטן הלבלב, ובסופו של דבר נכנע למחלה. לאחר שמשפחתו של אטקינסון הודיעה על מותו בפייסבוק, סיפק סטיבן לוי מ-Wired סקירה כללית של הישגיו הרבים של אטקינסון. בשנים האחרונות התלהב אטקינסון מצילום טבע, וכאשר אובחן כחולה בסרטן בשנה שעברה, כתב בפייסבוק כי "כבר חי חיים מדהימים ונפלאים". בפוסט ב-X תיאר מנכ"ל אפל, טים קוק, את אטקינסון כ"בעל חזון אמיתי, שיצירתיותו, ליבו ועבודתו פורצת הדרך על המק יעוררו בנו השראה לנצח". ג'ון גרובר מדארינג פיירבול כתב, כי "בלי הגזמה", אטקינסון "ייתכן בהחלט שהיה מתכנת המחשבים הטוב ביותר שחי אי פעם".

עוד רכישת ענק בתחום ה-AI: קוולאקום הודיעה היום (ב') כי היא קונה את חברת הסמיקונדקטורים הבריטית אלפאווייב, בעסקת מזומן בסכום של 2.4 מיליארד דולר (שהם 2.1 מיליארד פאונד), כדי להרחיב את הפתרונות שלה בעולמות ה-AI. יש לרכישה הזאת פן ישראלי, שכן אלפאווייב רכשה ב-2022 את סטארט-אפ ה-DSP (עיבוד אותות דיגיטליים) בנאייס לאבס ומעסיקה בארץ 90 עובדים. אלפאווייב פיתחה טכנולוגיות קישוריות וסמיקונדקטורים במהירות רבה, שניתן להשתמש בהן לדאטה סנטרים וליישומי בינה מלאכותית. הצורך בדאטה סנטרים ויישומים ל-AI בעולמות השבבים הולך ועולה, עם הביקוש הגדל לכלי בינה מלאכותית יוצרת כגון ChatGPT ולמשאבי המחשוב הרבים שנדרשים לתפעולם. קוואלקום הודיעה כי היא שוקלת את רכישת אלפאווייב עוד באפריל. מאז ניהלו החברות משא ומתן, שכאמור, הסתיים בהצלחה. יצוין שהעסקה טרם אושרה על ידי בעלי המניות של הנרכשת, ואם הם יאשרו אותה, היא צפויה להיסגר לכל המאוחר ברבעון הראשון של 2026. הרכישה – חלק מההתרחבות של קוואלקום קוואלקום ידועה בדומיננטיות שלה בתחום השבבים לסמארטפונים, ורכישת אלפאווייב היא חלק מכניסתה מחדש לשוק ה-CPUs לדאטה סנטרים. כמו כן, החברה מעוניינת לשלב את המעבדים בעלי כוח המחשוב הנמוך וליבות הבינה המלאכותית שלה לתשתיות ענן. אלפאווייב הונפקה בלונדון ב-2021, יחד עם עוד כמה וכמה חברות טכנולוגיה. עם זאת, חלק מהחברות האלה עברו בשנה האחרונה לידיים אמריקניות, או שהעבירו את המסחר במניות שלהן לניו יורק. כריסטיאנו אמון, מנכ"ל קוואלקום, אמר כי "הצוותים של שתי החברות מאוחדים במטרה לבנות פתרונות טכנולוגיים מתקדמים ולאפשר את ביצועי דור הבא של המחשוב המקושר בתחומים רבים שיש בהם צמיחה, כולל תשתיות לדאטה סנטרים". בתוך כך, היום פורסם על עוד רכישה של חברת טכנולוגיה בריטית על ידי חברה אמריקנית: ענקית המחשוב הקוונטי IonQ הודיעה כי היא רוכשת את הסטארט-אפ אוקספורד יוניקס תמורת 1.08 מיליארד דולר, שהם 940 מיליון פאונד. הנרכשת נוסדה ב-2019 באוניברסיטת אוקספורד. מדובר בעסקה שכמעט כולה – 1.07 מיליארד דולר – ישולם במניות של הנרכשת, ורק 10 מיליון דולר ישולמו במזומן. החברות ציינו בהודעה משותפת כי העסקה תחבר בין החומרה והתוכנה של הרוכשת לעולמות המחשוב הקוונטי לשבבי הקוונטום של הנרכשת. היא צפויה להיסגר עוד השנה, בכפוף לאישורים רגולטוריים.

"אנחנו בעיצומה של מלחמה. גם בשעה זו חיילי צה"ל נלחמים בעוז ברצועת עזה, בחמש אוגדות. הטכנולוגיה משרתת אותנו, אך לעולם היא לא תחליף בני אדם. היא תדייק את העבודה ותעשה את הצבא ליותר קטלני וממוקד, אבל תפעל בכפיפה אחת עם בני אנוש", כך אמרה תא"ל יעל גרוסמן, מפקדת יחידת לוטם באגף התקשוב וההגנה בסייבר של צה"ל. תא"ל גרוסמן הייתה דוברת המפתח בכנס ITforIDF של אנשים ומחשבים, בשיתוף העמותה להנצחת חללי חיל הקשר והתקשוב, שהתקיים היום (ב') באולם האירועים לאגו בראשון לציון. מנחה האירוע היה סא"ל (מיל') אודי קאוף, חבר הוועד המנהל של העמותה. לדברי תא"ל גרוסמן, "התחלנו להביא למימוש החזון של צבא דיגיטלי עתידי, מבוסס מידע וידע. זאת, כדי לאפשר לצה"ל למצות וליהנות מהטכנולוגיות, כך שיהיו רלוונטיות בהווה וגם בעתיד, עם פלטפורמות ושכבות דיגיטל, ביניהן פלטפורמה לקבלת החלטות בזמן אמת, וכן יכולות שינוע ועיבוד וידיאו. בנינו מפעל מידע: לאורך המלחמה הגדלנו משמעותית את היקף הצרכנים שנהנים משירותי זיטיוב – היוטיוב הצה"לי, ויותר מהכפלנו את היקף מקורות המידע". "בניית השכבות הדיגיטליות", הסבירה מפקדת לוטם, "היא חלק מכינון המרחב הדיגיטלי שיהיה מוגן, חסין ועשיר. היא מאפשרת לנו לחולל את המהפכה הדיגיטלית, עם מגוון פלטפורמות, שכוללות עננים, רשת, סלולר וטכנולוגיות חיבור בין דאטה סנטרים (DCI). הפלטפורמות הן השכבה הדיגיטלית הראשונה בארגון דיגיטל חכם. השכבה השנייה היא מפעלי הידע, וראשיתה בהגעת המחשב הראשון לצה"ל ב-1959. כמו כן, יש לצבא פלטפורמות מידע לאפקטיביות מבצעית, עם יכולות אחיזה במרחב הדיגיטל. יש לוודא ולנטר שכל ביט שיוצא מנקודה מסוימת מגיע ליעדו, ולדאוג למרכיבי הגנה בסייבר – כי ככל שיש יותר דיגיטל, כך גדל הסיכון לפגיעה". תרבות, אנשים והמעבר דרומה "מעל כל אלה", הסבירה תא"ל גרוסמן, "יש שלושה ממדים – תרבות, אנשים והמעבר דרומה. בממד התרבותי, יש להביא למימוש תפיסת DevSecOps, על ידי יצירת מעגל תרבות של אחריות פיתוח הגנה והפעלה שלה. יש לענות על כמה שאלות: מי מפתח? מי מגן? מי מפעיל? ומי נוטל אחריות? יש לסגור את המעגל. בממד השני, זה של האנשים, אנחנו מקבלים נערים ונערות בני 18 ונותנים להם כלים שיאפשרו להם לעצב את צה"ל כולו. הממד השלישי הוא מימוש חזונו של ראש הממשלה הראשון, דוד בן גוריון. ברבעון הרביעי השנה תחל ההגירה לנגב, ונעצב מרחב חדש ברובע החדשנות בבאר שבע. מרב המעבר יקרה ב-2026".  צילום ועריכת וידיאו: ליטל רובינשטיין "בסיס השינוי מתכתב עם תפיסת SMAC (ר"ת Social – סושיאל, Mobile – מובייל, Analytics – אנליטיקה, ו-Cloud – ענן)", אמרה. "בעולם הענן, יש לממש תפיסה היברידית – ענן פרטי עם שימוש באלה הציבוריים, עם ארכיטקטורה שמחברת את צה"ל כולו. אי אפשר לגדול ללא עבודה היברידית. המובייל הוא תולדת מהפכת הטלפונים החכמים, שהחלה ב-2007 ושינתה את העולם. מאז היקף האינטרנט של הדברים גדל והתעצם, עם הנגשת יכולות לכף היד. בעולם האנליטיקה, יש להביא לעוד מיצוי מידע לטובת קבלת תובנות מושכלות. הסושיאל הוא תולדה של 'תרבות אוכלת אסטרטגיה לארוחת בוקר', משמע – דבר ראשון יש לרתום 'משפיענים' להצלחת הפרויקט ולקבלתו על ידי המשתמשים. כך, בנינו קהילה המתרחבת זה שנים. ככל שהיכולות מונגשות בקצוות, כך רכיב הסושיאל הופך לדרמטי". כמה דוגמאות ליישום מהפכת הדיגיטל בצה"ל תא"ל גרוסמן הביאה דוגמאות לאופן שבו מהפכת הדיגיטל באה לידי ביטוי בצבא: "ג'יני, הבינה המלאכותית של צה"ל, משתמשת במידע העצום האגור בענן המבצעי של הצבא,.היא מעודכנת בזמן אמת וכמו כל צ'טבוט, יודעת לזהות חריגים, לסכם אירועים ולשפר קבלת החלטות בזמן אמת. כמו כן, אנחנו עושים שימוש נרחב בזי טיוב, שהיא מערכת רב זרועית לשינוע ולעיבוד וידיאו, בשילוב יכולות עיגון וניתוח מתקדמות. כמו כן, שילבנו בינה מלאכותית בתהליך המיון הרפואי של אוגדת דוד, לטובת קבלת החלטות בזמן קצר, באופן יעיל ובמערכת אחת אחודה". "עוד פתחנו בתחילת המלחמה מערכת מבוססת מפה", הוסיפה. "המערכת, MapIt (משחק מילים בין מיפוי ומפית), מסייעת להתנהלות של הלוחמים בעזה, באמצעות הנגשה של יכולות עשירות במידע – על גבי מפה – במפקדות. מערכת השליטה והבקרה מסייעת לדרגי הפיקוד באוגדות ובחטיבות לעקוב אחר הכוחות הנעים בשטח, לקבל התרעות על איומים, לקבל משימות תקיפה עם תעדוף שלהן, וכן עוד דאטה לסיוע לניהול הסיכונים, כגון נתוני חוזק מבנים, נתוני מזג אוויר ואיתורים מיוחדים. כל זאת, לקבלת תמונת מצב מדויקת בשטח". לסיכום אמרה תא"ל גרוסמן כי "יותר משני עשורים אחרי הקמת אגף התקשוב (הוא הוקם ב-2003 – י"ה) אנחנו מצויים בעיצומו של הליך שינוי עמוק, שמסדיר את העולמות התוכן השונים שאנחנו פועלים בהם – עם תהליכי בניין כוח והפעלתו. נמשיך לפעול בעולמות אלה ונעמיק את הטיפול בהם, כדי לבנות אגף שיהיה רלוונטי, חזק ומוכן לקראת המלחמה, שאולי תבוא, ב-2035".