בית הספר למערכות מידע במכללה האקדמית תל אביב-יפו, בראשותה של הדיקנית פרופ' רותי גפני, פתח התמחות חדשה, לא שגרתית בנוף הכשרת כוח אדם בתחום מערכות המידע: התמחות במִשחוק.   "משחוק מהווה כלי ניהול אסטרטגי ולא רק מערך של מאפייני עיצוב מהנים. זהו נושא מעניין שחשוב ללמוד, על מנת ליישם אותו בהצלחה", אמרה פרופ' גפני. "המשחוק מתייחס לאופן שבו אנו חושבים, כיצד אנו משתפים פעולה ואיך אנו יוצרים יחד דרך אחרת ללמוד, לעבוד ולבנות קהילה. ניתן להשתמש במשחוק כדי לעצב את כישוריהם והתנהגויותיהם של המשתמשים, כדי להפוך לאדם שהם רוצים להיות". לדבריה, "מחקרים הוכיחו כי אחת הדרכים היעילות ביותר לטפח את כישורי המאה ה-21 – כדוגמת יצירתיות, חשיבה ביקורתית, תקשורת, שיתוף פעולה, מיומנויות גלובליות ועוד – היא על ידי יצירת הזדמנויות לעשות משהו כייפי – לשחק". הרבגוניות של המשחוק אינה יודעת גבולות, עם יישומים המשתרעים על פני מגוון רחב של תחומי דעת ותעשיות. לדברי פרופ' גפני, המשחוק מצא קרקע פורייה בתחומים מגוונים כמו בריאות, שיווק, הכשרת עובדים וקיימות. למשל, בתחום הבריאות, האפליקציה !Zombies, Run משלבת סיפורים ותרגילים על ידי הטמעת משתמשים בעולם פוסט-אפוקליפטי, שבו הם חייבים לרוץ כדי לשרוד ולהשלים משימות, מה שמגביר את המוטיבציה להתאמן. ההתמחות במשחוק, אשר בראשה עומד ד"ר משה לייבה, מציעה לסטודנטים הזדמנות ייחודית להתעמק בעקרונות וביישום מישחוק בסביבות דיגיטליות, תוך התנסות בגישות שונות וחקירת הגבולות של עיצוב מערכות מידע מסורתיות בסביבת למידה דינמית. "מהווה כלי ניהול אסטרטגי ולא רק מערך של מאפייני עיצוב מהנים". מִשחוק. צילום: אילוסטרציה. שאטרסטוק מה קורה בעולם? מגזר המשחוק חווה התרחבות אדירה בשנים האחרונות, בעיקר בתקופת המגיפה, שסיפקה תנאים אידיאליים למשחקיות, במיוחד במונחים של דחיפה והגברת השתתפות ומעורבות של משתמשים במהלך הסגר. מספר תאגידים גדולים אימצו טכנולוגיות משחוק ומגדילים את השקעות המשחוק שלהם עבור מגוון יישומים, החל מפרסום ועד תעסוקה. כ-70% מ-2,000 החברות הגדולות בעולם משתמשות במשחוק. שוק המשחוק העולמי צומח בקצב מסחרר, כאשר הצפי הוא שיגיע ל-95.5 מיליארד דולר עד 2030. בעקבות הצמיחה, קיים ביקוש הולך וגובר לאנשי מקצוע מיומנים שיכולים לעצב, ליישם ולנהל חוויות משחקיות במגוון רחב של תעשיות ומגזרים.

ענקית הטק מטא (Meta) עשתה באחרונה עוד צעד משמעותי בתחום הבינה המלאכותית – החברה הודיעה כי צ'אטבוט ה-AI שלה ישולב באופן נרחב יותר בווטסאפ (WhatsApp) שבבעלותה. המהלך של מטא הולם את העידן החדש של יישום טכנולוגיית GenAI, ושילובה בשלל שירותים טכנולוגיים כיום, ובמקרה של ווטסאפ – אפשר שהחידוש יקרב את שירות המסרים המיידיים הפופולרי לעוד מיליארדי משתמשים ברחבי העולם. החדשות האחרונות הן שמטא החלה לאפשר שימוש בצ'אטבוט ה-AI, הידוע בשם Meta AI, בסביבת האפליקציה שלה למשתמשי iOS ואנדרואיד נבחרים, שהגדירו את העדפת השפה שלהם לאנגלית. מדובר ככל הנראה במשתמשים הודים בעיקר. לפי החברה, מדובר רק בעוד שלב בבחינת הטכנולוגיה, והתכונה תגיע כעת לקהל מצומצם במדינות מסוימות כחלק משלב זה. Meta AI is now integrated into WhatsApp. Damn! This is an interesting move. Can't wait to see what craziness it's going to unleash. pic.twitter.com/UvhtHMGfJ4 — Kartik Dayanand (@KartikDayanand) April 14, 2024 ה-GenAI נפרסת לאט ובטוח במוצרי מטא צא'טבוט הבינה המלאכותית של מטא הושק לראשונה בספטמבר אשתקד, ומטא הולכת ומשלבת אותו כיום ביותר ויותר ממוצריה ביניהם באינסטגרם, במסנג'ר וכן בווטסאפ. בווטסאפ, כפי שדיווחנו, הוצג הצ'אטבוט לראשונה בנובמבר 2023, אך הכלי המסקרן הוגבל בתחילה לבדיקה מצומצת במיוחד בקרב משתמשי ווטסאפ וכן נבחן כלי ה-AI באינסטגרם ובמסנג'ר בהודו ובחלקים מאפריקה. אזורים אלה נבחרו בשל בסיסי המשתמשים האדירים שלהם – עניין שהופך אותם לאידיאליים לפיילוט בינה מלאכותית שמסקנותיו יהיו רחבות ויתנו אינדיקציה ברורה ליכולותיו ולשביעות רצון המשתמשים בו. עם זאת, השירות מתרחב כעת, כאמור, ליותר משתמשים. השימוש הטכני בכלי אמור להיות די פשוט – לפי החברה, משתמשים יכולים לגשת אל ה-Meta AI על ידי הקשה על סמל ייעודי שיופיע בפינה השמאלית העליונה של כרטיסיית הצ'אטים. ברגע שהכלי מופעל, תפתח למשתמשים שיחה עם הצ'אטבוט, שיוכל לענות להם על שאילתות ישירות ומיידית. חשוב לציין שהודעות שהמשתמש שולח לכלי הן אישיות, נשארות מוצפנות מקצה לקצה, ורק הבוט יכול לקרוא את מה שנשלח אליו. הנתונים שיאסוף כלי ה-GenAI לא ישותפו עם השרתים של מטא, כך הבטיחה החברה, אלא אם המשתמש ישאל שאלה – אז יסרוק הכלי את המידע בחפשו מענה לה, אבל התאמת המענה שהמשתמש יזכה לו לא תהיה מבוססת בשום אופן על נתונים שנאספו אודותיו. It is Not working guys..#MetaAI pic.twitter.com/Qt8poEw2to — LolmLol (@LOLiyapa) April 14, 2024 יצוין כי לפי דיווחים שונים, הנוכחות של ה-Meta AI אצל המשתתפים האקראיים שזכו לבחינתו משתנה – חלקם דיווחו כי הם מבחינים בשילוב הכלי בסרגל החיפוש, ואחרים מבחינים באייקון Meta AI חדש לגמרי, השוכן לצד האייקונים של המצלמה והשיחות החדשות. זה כנראה תלוי בעדכון הגרסה של המשתמש. התלהבתם? כנראה שבצדק, אלא שבינתיים נראה שלפחות מרביתנו ניאלץ להתאזר בסבלנות, משום שהצ'אטבוט לא הגיע רשמית עדיין לידי המשתמשים בישראל. ראשית, על אף הבשורות על הרחבת תפוצתו, הכלי זמין עדיין רק במספר מוגבל של מדינות שמטא לא דיווחה אילו הן, ושנית, הכלי עובד בינתיים רק בשפה האנגלית וכפי שכתבנו, ומוצע רק לבני המזל שהגדירו את הווטסאפ שלהן לאנגלית – משמע שגם אם יפרס למספר משתמשים בארץ, זה יקרה רק אם היישום עובד אצלהם בשפה האנגלית. בכל מקרה, למרות שאין בינתיים מידע ספציפי על המועד שבו יגיע השירות רשמית גם אלינו, הרחבתו, עליה התבשרנו כעת, מעידה על כך שככל הנראה הוא יגיע לכולם, כולל למשתמשים הישראליים ובעברית, בעתיד הלא רחוק.

שוק הסייבר לא נח לרגע, ובתוכו גם תחום הסייבר המקומי. הסטארט-אפ הישראלי נו-ניים  (Noname Security), הפועל בתחום אבטחת ממשקי תוכנה (API), מצוי בשלב מתקדם של משא ומתן לקראת רכישתו על ידי אקמאי (Akamai) בסכום העומד על כחצי מיליארד דולרים. לפי דיווחים בעיתונות בארה"ב, ובראשם, אתר טק קראנץ', אם העסקה תמומש, היא תהיה כולה במזומן. לפני […]

"כניסת הבינה המלאכותית היוצרת תחולל מהפכה בעולם המחשוב. חברות המחקר צופות כי עד שנת 2030 עולם המחשבים – הנייחים והניידים – יחולק לשניים. 70% מהם יהיו בעלי רכיבים ויכולות של בינה מלאכותית, והשאר יהיה בלא יכולת זו. לפיכך, המחשבים יחולקו לשתי קטגוריות, כמו בעולם המובייל, בו יש רוב לטלפונים חכמים והשאר הם טלפונים 'טיפשים', מהדור הישן", כך אמר עמית ויסוצקי, מנהל שיווק ישראל וטורקיה בחברת אינטל (Intel). ויסוצקי דיבר בכנס שערך הסניף הישראלי של דל (Dell Technologies). הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך בשבוע שעבר (ד') באולם הגן בשפיים, בהשתתפות מאות מלקוחות החברה ושותפיה העסקיים. "על בינה מלאכותית מדברים כבר שנים רבות", אמר ויסוצקי, "ואנו באינטל עוסקים בתחום לעומק זה יותר משני עשורים. כבר שלושים שנים מדברים על כל מיני תרחישים, חלקם מאיימים, לפיהם הרובוטים ישתלטו על העולם. כולנו זוכרים את הסרט 'שליחות קטלנית' ('המחסל'), מותחן פעולה מדע בדיוני משנת 1984, בו ארנולד שוורצנגר, מגלם סייבורג-מתנקש אימתני, ששב בזמן מ-2029, כחלק מהמאבק בין האנושות והבינה המלאכותית שתשתלט על העולם. 'אני אשוב' היה המשפט האלמותי מהסרט". "הבינה המלאכותית", אמר ויסוצקי, "היא הכוח המניע ואשר עוטף אותנו. היא הייתה קיימת גם בעבר, אולם אז כינינו אותה בשמות אחרים: כאשר תלמידה עורכת סרטון – זו AI; כאשר בחור יוצר תמונות – גם זו פעולת AI בסיסית; כשעורך מטפל בטקסט עם מתקן איות – גם זו AI; וגם כאשר הרקע משתנה בשיחת ועידה מקוונת בווידיאו, או מופעל מסנן רעשים – זו AI". פט גלסינגר, מנכ"ל אינטל. צילום: ג'ק מורטון (ארכיון) "אנו פותחים עידן חדש של AI PC"  "אנו עובדים עם יותר ממאה חברות המפתחות תוכנה, דוגמת מיקרוסופט", אמר ויסוצקי. "חברות אלו בונות מודלים להפעלת בינה מלאכותית – ואנו מספקים להן את החומרה על ידי רכיבי ה-AI שפיתחנו. כשנשאלתי אם אנו מתחרים בענקית השבבים אנבידיה, אמרתי שיש לנו תחרות כזו או אחרת עם אנבידיה, אך לא מדובר בתחרות ישירה". "באחרונה", אמר ויסוצקי, "הצגנו שורה של מעבדים חדשים. הם מציעים ביצועי עיבוד, AI ויכולות גרפיות משופרות לעומת הדור הקודם. מדובר במהפכה – הם מוגדרים כשינוי הארכיטקטוני הגדול ביותר של אינטל מזה 40 שנה, אשר פותח את עידן ה-AI PC שלנו". "בעבר", ציין, "היינו הראשונים להוציא לשוק מחשב ובו ליבות שאפשרו קישור לנקודות חמות ול-Wi-Fi. כעת אנו עוברים מעידן האינטרנט לעידן הבינה המלאכותית, בו הכל מחובר בלא שנהיה תלויים בענן. זאת כי התובנות יגיעו מה-CPU שעל המחשב. שינוי נוסף קשור ל'מירוץ ה-ננו'. כיום יש כבר פחות חשיבות למזעור, כי שינינו את תפישת הארכיטקטורה שלנו מ'צפוף' למימד הגובה". ויסוצקי סיים את דבריו בצטטו את פט גלסינגר, מנכ"ל אינטל העולמית, שאמר: "אנו פותחים עידן חדש של AI PC – אשר כולל עוזרים אישיים ומודלי שפה קטנים (LLMs), הפועלים על המכשירים האישיים שלנו. ככל שהעולם מתקדם לעבר יותר אפליקציות המשלבות בינה מלאכותית, יש משמעות ניכרת למעבר לעיבוד AI על המחשב – ולא בענן".

החטיבה הטכנולוגית של זכיינית UPS בישראל בלטה גם השנה בטקס מצטייני המחשוב של אנשים ומחשבים 2023, כשזכתה בשמונה פרסים יוקרתיים. הפרויקטים שבהם זכתה זכיינית UPS נעים משירותים לקיצור תהליכים, דרך מערכות לניהול וניטור המשלוחים ועד פתרונות לאבטחת ואחסון המידע. את הפרויקטים הזוכים הוביל שי גוטמן, סמנכ"ל הטכנולוגיה והחדשנות היוצא של החברה, אותו החליף לאחרונה איל לוי. "הפיתוחים הטכנולוגיים שלנו מאפשרים לעסקים גדולים וקטנים, יצואנים, יבואנים ואף עצמאים להשתמש בשירות השילוח הבינלאומי בצורה פשוטה ומהירה", כך אומר לוי, סמנכ"ל הטכנולוגיה והחדשנות הנכנס. "האסטרטגיה שלנו היא להמשיך להוביל ולחדש לטובת ייעול תהליכים". בין הפרויקטים שזכו בפרסי ההצטיינות: Digital Onboarding, UPS API Gateway,  WhatsApp UPS, מערכת ניהול משלוחים פנים ארציים, מערכת מבצעים והנחות, שילוב מערכת Distributed Cloud Services עם AWS F5, פלטפורמה לניטור ובדיקות של נכסים דיגיטליים ותהליך הצהרות אוטומטי מול מכס ישראל. אחד הפיתוחים הבולטים בתחרות הוא ה-Digital Onboarding – שירות חדשני להצטרפות מהירה ומקוונת לשירות משלוחים בינלאומיים, שמאפשר לעסקים קטנים ובינוניים להרחיב את היכולות העסקיות שלהם ולנהל את משלוחי הייצוא והייבוא בצורה פשוטה ואינטואיטיבית, ללא בירוקרטיה וללא התחייבות. "הפיתוחים החדשניים של UPSישראל  במציעים פתרונות טכנולוגיים מקצה לקצה – מקשר ישיר ללקוחות הקצה, בין אם זה אדם פרטי או אחראי משלוחים מטעם חברה, עבו בשירותים וכלים לייעול תהליכים בירוקרטיים, כמו הצטרפות לשירותי משלוחים, מילוי הצהרות והתנהלות מול המכס, ועד ניהול דאטה ואינטגרציה בענן", מציין לוי. החזון של לוי הוא להמשיך ולקדם את החטיבה הטכנולוגית של UPS בישראל, שהיא בעלת חשיבות אסטרטגית בחברה. "מעבר להיותנו חברה מובילה בתחום המשלוחים, אנחנו גם חברה טכנולוגית, המציעה פתרונות מקצה לקצה לטובת הלקוחות שלנו. הפתרונות שאנחנו מפתחים בישראל משפיעים על כל עולם הבלדרות והשילוח, כשהכוונה, כמו במקרים רבים, להכניס את הטכנולוגיות שפותחו בישראל לשווקים נוספים בעולם". איל לוי (נשוי + 3) מונה לתפקיד סמנכ"ל הטכנולוגיה והחדשנות של זכיינית UPS בישראל לפני כמה חודשים, לאחר שהחליף בתפקיד את שי גוטמן, אשר הוביל את החטיבה הטכנולוגית ב-12 השנים האחרונות. ללוי יותר מעשרים שנות ניסיון בתחום, שאותו צבר בניהול פתרונות טכנולוגיים ביעל תוכנה ובאבן קיסר. "אנחנו נרגשים מהזכייה וההכרה שקיבלנו מאנשים ומחשבים, זאת השנה ה-12 ברציפות. כחברת שילוח ולוגיסטיקה בינלאומית מובילה, זוהי חובתנו לחשוב ולפעול כל העת על חידושים טכנולוגיים שיקצרו תהליכים, יקלו ויאפשרו פעילות שילוחים בינלאומיים הן לאנשים פרטיים, הן ליבואנים והן לעסקים קטנים וגדולים". שירותי שילוח ולוגיסטיקה בינלאומית חדשניים. צילום: שי הנסב

אופסגורו (OpsGuru) מקבוצת יעל, חברת ייעוץ ושירותים מקצועיים בתחום הענן, זכתה בפרס שותף השנה מטעם גוגל קלאוד – פרס שנתי המוענק על שותפות מצטיינת בקידומם והצלחתם של ארגונים בשימוש בפתרונות של גוגל קלאוד. הפרס ניתן לחברה לאור הבולטות והמומחיות בתחומי: AI Generative, Cloud Native Development ו-Machine Learning ועל היכולת לספק פתרונות חלוציים בעולמות הענן "הכרה זו של גוגל קלאוד בניסיון, במומחיות ובשירות שאנחנו מספקים מדגישה את היכולת שלנו להתמודד עם אתגרים מורכבים ואת איכות העבודה שלנו עם ארגונים מכל מגזרי המשק, בדרכם להשגת מובילות טכנולוגית, כל ארגון בתחומו", אמר מורד אלייב, מנכ"ל אופסגורו. "קבלת פרס Google Cloud Partner of the Year מייצגת עבורנו הישג משמעותי, המאשר את היכולות והמחויבות שלנו להצלחת לקוחותינו בשילוב, מינוף ומיקסום פתרונות Google Cloud Platform בארגונם".

חברת אבטחת הסייבר הישראלית דיפ אינסטינקט סיימה באחרונה הטמעה של פתרון הגנת הנתונים והגיבוי מטאליק, שמהווה חלק מפלטפורמת Commvault Cloud של קומוולט. הפתרון יושם בחברה על ידי יוביטק מקבוצת וואן, והוא מאפשר גיבוי והתאוששות מאסון לתשתיות והיישומים שלה שפועלים בענן. היישום ארך כשנה, והיקף הפרויקט הכולל לא נמסר, אך הוא מוערך בשוק במאות אלפי שקלים, לשלוש שנים. דיפ אינסטינקט מעסיקה כ-230 עובדים – כמחציתם בישראל והיתר בארצות הברית, מזרח אסיה ואירופה. החברה בחרה בפתרון של קומוולט בעקבות החלטתה להעביר יישומים ותשתיות לענן. כחלק מהמעבר לענן, עברה דיפ אינסטינקט ל-Office 365. בנוסף לכך, היא החלה באחרונה להעביר את כלי ניהול הפרויקטים ושירותים נוספים שלה לסביבת קלאוד. כעת, מערכת Commvault Cloud משמשת את דיפ אינסטינקט להגנת הנתונים והתאוששות מאסון של Office 365, שרתי הפיתוח והבדיקות, וכן למערכת ה-CRM בענן של סיילספורס. "רמה גבוהה של אבטחה והגנה יעילה מכופרות" אוהד גבלינגר, סמנכ"ל IT ותפעול בדיפ אינסטינקט, אמר כי "אנחנו נמצאים בעיצומו של תהליך מהיר של העברת רוב המערכות מכותלי הארגון לענן. עם התחלת העברת המערכות לענן הבנו שיכולות הגיבוי והשחזור המסופקות במערכות הקלאוד לא מספיקות – במיוחד לארגון כמונו, שעוסק באבטחת סייבר, ושדורש מקסימום אמינות ואיכות, ללא פשרות". לדברי גבלינגר, "בדקנו כמה מערכות גיבוי ולאחר תהליך השוואה מקיף נוכחנו שלמערכת של קומוולט יש את היכולת לגבות מספר רב יותר של יישומי ענן בהשוואה למתחרים. למדנו גם שיש מתחרים שלא מבצעים גיבוי מצטבר (Incremental backup) ובנוסף לכך, המחיר אטרקטיבי ביחס לתמורה. פלטפורמת Commvault Cloud מספקת רמה גבוהה של אבטחת הנתונים והגנה יעילה מפני מתקפות כופר. כמו כן, המערכת מאפשרת לנהל את הגיבוי והשחזור באמצעות ממשק אחד מרכזי, דחיסת הנתונים יעילה, חלונות הגיבוי מהירים מאוד וכך גם השחזורים, שנעשים במהירות ובאופן פשוט. החלפנו את כל מערך הגיבוי בין כותלי הארגון במערכת עננית גמישה ואמינה". רונן גבאי, מנכ"ל ושותף מייסד של יוביטק, אמר כי "הבחירה במערכת של קומוולט נבעה מהתאמה מרבית לצרכי דיפ אינסטינקט. המעבר לענן והגיבוי לענן חוסך לחברה התעסקות רבה עם תשתיות ה-IT ומקנה לה שקט נפשי – באופן שוטף ובעת הצורך לבצע שחזור". נגה סהר, מנהלת מכירות למגזרי התעשייה וההיי-טק בקומוולט ישראל, ציינה ש-"למרות מה שרבים חושבים, יישומי תוכנה כשירות (SaaS) שפועלים בענן לא מגיעים לרוב עם גיבוי ויכולות המשכיות עסקית. דיפ אינסטינקט בחרה בפתרון מתקדם עבור יישומי SaaS, שניתן במודל ענן, מגבה את הנתונים לענן והוא בעל יתרונות כמו יכולת גידול, יציבות, פונקציונליות, קלות שימוש וביצועים גבוהים".

שוק הסייבר לא נח לרגע, ובתוכו גם תחום הסייבר המקומי. הסטארט-אפ הישראלי נו-ניים  (Noname Security), הפועל בתחום אבטחת ממשקי תוכנה (API), מצוי בשלב מתקדם של משא ומתן לקראת רכישתו על ידי אקמאי (Akamai) בסכום העומד על כחצי מיליארד דולר. לפי דיווחים בעיתונות בארה"ב, ובראשם, אתר טק קראנץ', אם העסקה תמומש, היא תהיה כולה במזומן. לפני יותר משנה, בפברואר 2023, דווח כבר על מגעים בין הרוכשת לנרכשת הפוטנציאלית, אולם אלה לא הבשילו. נו-ניים סקיוריטי פיתחה טכנולוגיה לאבטחה של ממשקי תוכנה, API. ממשקים אלה מהווים אחת מנקודות התורפה העיקריות ברשתות ארגווניות. כך, בעשור הנוכחי, כמה מאירועי הסייבר המפורסמים היו כאשר נתגלו פרצות בממשקי API, ואלה גרמו לדליפת מאגרי נתונים. הפתרון של נו-ניים פועל לסריקת כל הממשקים של הלקוח הארגוני, ועושה זאת כבר החל משלב הפיתוח, על מנת לוודא כי הם נטולי חולשות אבטחה, או שאין להם נקודות שניתן לנצלן לפריצה. מחקר שערכה הנרכשת באחרונה העלה נתון מדאיג: בעוד ש-94% מהמשתמשים בארגונים הביעו אמון בכלי בדיקת היישומים שלהם, הרי שלמרות זאת – 78% מהם חוו וסבלו מאירוע אבטחת API בתריסר החודשים הקודמים. נו-ניים הוקמה ב-2020 על ידי עוז גולן, המנכ"ל, ושי לוי – שהיה במנכ"ל הטכנולוגיות ועזב. הם הכירו בשירותם הצבאי ביחידת 8200. גולן עבד בעברו ב-NSO הישראלית, ואילו לוי עבד באיירון סורס ובפייסבוק. לפני כשנה היא גייסה 135 מיליון דולרים והפכה לחד קרן – כאשר הגיוס העניק לה שווי של מיליארד דולרים. בסך הכל היא גייסה 220 מיליון דולרים. החברה מונה כ-200 עובדים. לו תתממש העסקה, היא תשקף רק כמחצית מהשווי שהיה לה בעת סבב הגיוס האחרון, מה שישפיע על מידת הרווח של המשקיעים האחרונים בה. הנרכשת זכתה לכבוד כאשר בדצמבר האחרון אומת הסטארט-אפ התגלתה כאומת הסייבר: 17 חברות ברשימת Cyber ​​60 – חברות הסייבר המבטיחות ל-2024 של פורצ'ן (Fortune) – היו ישראליות, ונו-ניים נמנתה כאחת מה-17. הדירוג נערך בשיתוף Lightspeed Venture Partners, שבחנו 300 חברות סייבר, שהפתרונות שלהן מיועדים לארגונים ושלא עברו הנפקה או רכישה. בנוסף, לפני חודש החברה זכתה גם להיכלל בדירוג רשימת  CRN 2024 Security 100 היוקרתית. "הדירוג ממקם אותה בין חברות מהשורה הראשונה, המציעות פתרונות פורצי דרך בתחומי אבטחה שונים, המסוגלים לעמוד בפני קשת רחבה של סיכונים ואיומים", נכתב. גולן אמר אז, כי "ככל שנוף איומי אבטחת ה-API מתפתח ללא הרף, יש לנו מחויבות – בלתי ניתנת לערעור – לחמש את הלקוחות בטכנולוגיות מתקדמות להגנה דינמית של API. אנחנו מציבים סטנדרטים חדשים בהגנת API פרואקטיבית, כדי להבטיח שהם מקדימים את האיומים". אקמאי האמריקנית כבר רכשה שלוש חברות בישראל. לפני שנה היא רכשה את נאוסק (Neosec) הישראלית, העוסקת אף היא בתחום ההגנה על ממשקי API, תמורת 86 מיליון דולרים. בספטמבר 2021 אקמאי רכשה את גארדיקור הישראלית תמורת 600 מיליון דולרים ובמזומן. הנרכשת סיפקה פתרון פילוח (סגמנטציה) מבוסס תוכנה – בלא רכיבי חומרה – להגנה כוללת על מערכות ארגוניות ויחידות הקצה בענן ובשרתים הפנימיים. גארדיקור גייסה 110 מיליון דולר מאז הקמתה ב-2013. אחד המשקיעים הראשונים בחברה היה אהוד ברק, לשעבר ראש הממשלה. אקמאי שילבה את פתרון האבטחה של הנרכשת בסל פתרונות ה-Zero Trust שלה. אחד ממייסדי אקמאי, דניאל לוין, נהרג בהתקפת הטרור על מרכזי הסחר העולמי בספטמבר 2001. אקמאי הקימה בעשור הקודם מרכז מו"פ בישראל, הפועל בעולם אבטחת המידע, לאחר שרכשה את קוטנדו ב-2011. שחקנית ישראלית נוסף בעולם של אבטחת ממשקי API היא סולט סקיוריטי (Salt security), שהוקמה ב-2016. זו גייסה במצטבר 270 מיליון דולרים והפכה לחד קרן בשווי של 1.4 מיליארד דולרים ב-2022.