אופרה (Opera) – דפדפן ותיק שמשתרך מעט מאחור לעומת הפופולריות של המתחרים, כרום וספארי מבית גוגל ואפל (בהתאמה) – משתדרג גם הוא בבינה מלאכותית יוצרת. בבלוג החברה העלו פוסט חגיגי ובו נכתב: "אנחנו נרגשים לפרסם את החדשות הגדולות ש-Opera One, הגלגול האחרון של דפדפן האופרה, כאן ומוכן להורדה!" לטענת החברה, Opera One, שהוא שמו של הדפדפן המוכר, "קיבל מהפך משמעותי". מדובר בשינוי שכולל עיצוב מחודש, אך לא בו העיקר. "דמיינו שבנינו מחדש את אופרה מהיסוד, וסללנו את הדרך לעידן חדש שבו AI הוא לא רק תוסף, אלא חלק מרכזי של חווית הגלישה שלכם", נכתב בפוסט. מנוע החיפוש בינג במתכונתו החדשה, מחוזק ב-ChatGPT. צילום: מיקרוסופט גלישה חכמה עתידה לשבש את הסדר הקיים ה-AI במתכונתה החדשה, באופן כללי ובכמה זרועותיה, יודעת לענות טוב יותר על צרכי המשתמשים ואף ליצור במקומם שפע של תכנים, ביניהם בעיקר איורים גרפיים וציורים, טקסטים כתובים בסוגות שונות ואפילו סרטוני וידיאו. כחלק מהשיבוש המאסיבי שמתחילה להסב בזמנים אלו באינספור תחומים, הבינה המלאכותית הג'נרטיבית – שפרצה לחיינו בהובלת ChatGPT של OpenAI – גם חלק מהדפדפנים, שדרכם כולנו גולשים באינטרנט ואף מחפשים תכנים, החלו מגבים עצמם בחצי השנה האחרונה ב-AI מתקדמת, מבריקה וחדשנית. זה התרחש כבר בכרום, שגוגל מציעה בו כיום כלי חיפוש חכם ויוצר בשם בארד, ומפתחת עבורו עוד שלל כלים במסגרת פרויקט מאגי (Project Magi). זה קרה גם ב-אדג' ובבינג, הדפדפן ומנוע החיפוש של מיקרוסופט, המגובה כיום ביכולות מודל השפה הגדול GPT, במהלך שנחשב כמאיים על הגמוניית החיפש של גוגל עד מאוד. מאידך, לעת עתה זה לא אירע ב-ספארי של אפל. השינוי הזה עתיד להשפיע על מידת הפופולריות של דפדפני האינטרנט השונים, כשבמהלך החדש אופרה, אחד הדפדפנים המוכרים אך לא מהבולטים בהם, למעשה מחרה מחזיקה אחרי המהלכים המוקדמים יותר שביצעו ענקיות הטק באדג' וכרום (שעדיין משתדרגים כל העת), וכל זאת במסגרת מלחמת דפדפנים וכלי החיפוש שנערכת במגרש משחקים אחר וחדש לגמרי. אתר Oberlo פרסם באחרונה דירוג עדכני להיקפי השימוש בדפדפנים השונים, שעדיין לא מסמן מהפך גדול בהרגלי השימוש שלנו. באתר נכתב כי "במאי 2023, כרום של גוגל הוא דפדפן האינטרנט המוביל בעולם עם נתח שוק עולמי של 62.85% – ובמילים אחרות, יותר משישה מכל עשרה אנשים משתמשים בכרום כדי לגלוש באינטרנט". עוד צוין בסקר כי ספארי של אפל נמצא במקום השני עם 20.72%, כש-Microsoft Edge ו-אופרה הם שני דפדפני האינטרנט הבאים ברשימה, עם נתחי שוק של 5.31% ו-2.82% בלבד (בהתאמה). פיירפוקס ו-Samsung Internet של מוזילה סוגרים את רשימת ששת דפדפני האינטרנט המובילים בעולם עם נתחי שוק של 2.77% ו-2.5% (בהתאמה). אבל לפי כל התחזיות, שילובי ה-AI היוצרת בדפדפנים בהחלט יכול ועתיד להפוך את הסדר הקיים על פיהו. מה התחדש באופרה? כחלק מהשקת המוצר החדש, אופרה חשפה את Aria, מעין סייעת וירטואלית המובנית באופן מקורי בדפדפן. Aria מאפשרת למשתמשים לשפר את היצירתיות והפרודוקטיביות שלהם על ידי רתימת יכולות היצירה של ה-AI לטובתם. באמצעותה ניתן לערוך חיפוש מידע חכם באינטרנט, ליצור טקסט או קוד, או שתחולל בעבורכם מענה, למשל, לשאילתות אודות מוצר שלכם. למוצר יש שלל שימושים וזרועות (עליהם ניתן ללמוד מסרטון התדמית שהועלה ליוטיוב), כשאחת מהחוזקות שכבר ברור שיש ל-Aria היא שהסייעת מופעלת על ידי מנוע ה-Composer AI של אופרה, מתחברת ל-GPT של OpenAI ומביאה תוצאות בזמן אמת מהאינטרנט. היכולת לחפש תוצאות עדכניות דרך שירות ה-AI הג'נרטיבית כבר מוטמעת אמנם במנוע בינג, אך באופן שלא מספק תוצאות יצירתיות; ובמקביל, כלי הצ'אט ChatGPT בגרסתו החינמית פשוט לא עושה זאת עדיין ויודע "רק" ליצור תוכן בהתבסס על מידע עד שנת 2021 ולא על כזה חדש יותר ועדכני. המשמעות היא שדרך אופרה החדשה אפשר כעת כבר למנף את כוחות ה-AI כדי לאסוף מידע רלוונטי מהאינטרנט שישולב בטקסט או אולי במכתב או פוסט שאתם מבקשים מהכלי לנסח. לפי אופרה, Aria היא גם מומחית בתמיכת לקוחות, ומכירה את כל רזי התמיכה של הדפדפן כך שביכולתה להגיב לשאלות הגולשים. באופרה מציינים גם כי מה שבאמת מייחד את ה-AI שלה הוא השליטה שיש לגולשים על הכלי, כשהם יכולים לבחור האם להיתמך בשירותי הבינה המלאכותית – אם לאו.  Aria כבר זמינה להורדה ולהפעלה במחשבי מק של אפל, במחשבים מבוססי לינוקס או חלונות, כמו גם בניידים הפועלים על מערכות ההפעלה iOS ו-אנדרואיד (בגרסאות בטא בלבד).

זוהתה גרסה משודרגת של הרוגלה GravityRAT – בגרסה המיועדת למערכות שבמכשירי אנדרואיד – אשר מתחזה לאפליקציות המסרים BingeChat ו-Chatico. את הרוגלה זיהו חוקרי ESET. GravityRAT הוא כלי להשתלטות מרחוק, ששימש בעבר במתקפות ממוקדות כנגד משתמשים בהודו. לנוזקה יש גרסאות לכל מערכות ההפעלה הפופולריות. חוקרי ESET לא ציינו את זהות חברי הקבוצה העומדת מאחורי הנוזקה, אך חוקרי פייסבוק מצאו קשר בין GravityRAT ובין קבוצה הנמצאת בפקיסטן, כפי שגם חוקרי ESET העריכו בעבר. חוקרי סיסקו טאלוס (Cisco Talos) עוקבים אף הם אחרי הקבוצה ונתנו לה את השם SpaceCobra. קמפיין BingeChat, שככל הנראה החל לפעול באוגוסט 2022, עדיין פעיל. בקמפיין שהתגלה לאחרונה, נוזקת GravityRAT עלולה להדליף גיבויי ווטסאפ (WhatsApp) ולקבל פקודות למחיקת קבצים. האפליקציות הזדוניות מספקות יכולות צ'אט לגיטימיות המבוססות על אפליקציית הקוד-פתוח OMEMO Instant Messenger. "נראה שהקמפיין מכוון למטרות ספציפיות מאוד" ממש כמו בקמפיינים הקודמים של SpaceCobra, קמפיין Chatico כוון למשתמשים בהודו. אפליקציית BingeChat מופצת דרך אתר אינטרנט שדורש הרשמה, וסביר להניח שהוא נפתח רק כשהתוקפים מצפים לכניסה של קורבנות ספציפיים. "בכל מקרה, נראה שהקמפיין מכוון למטרות ספציפיות מאוד", ציינו החוקרים. לדברי לוקאס סטפנקו, חוקר ESET שעקב אחר האפליקציות הזדוניות, "איתרנו אתר אינטרנט שאמור להוביל להורדת האפליקציה הזדונית לאחר לחיצה על כפתור 'הורדה'; אולם, הוא דרש מהמבקרים להתחבר אליו עם שם משתמש וסיסמה. לא היה לנו משתמש באתר, וההרשמה הייתה סגורה. סביר להניח שמפעילי האתר פותחים את ההרשמה רק כשהם מצפים לביקור של קורבן ספציפי, כשהסינון עשוי לפעול על בסיס כתובת IP ספציפית, מיקום גיאוגרפי, כתובת URL ספציפית לגישה לאתר, או טווח זמנים מסוים". סטפנקו ציין כי "אמנם לא הצלחנו להוריד את אפליקציית BingeChat דרך האתר, אך הצלחנו למצוא קישור להפצת האפליקציה ב-VirusTotal. האפליקציה הזדונית מעולם לא הייתה זמינה להורדה בחנות האפליקציות Google Play". כחלק מהפונקציונליות הלגיטימית של האפליקציה, היא מספקת אפשרות ליצירת חשבון והתחברות. לפני שהמשתמש מתחבר לחשבון שלו באפליקציה, GravityRAT מתחילה ליצור קשר עם שרת השליטה והבקרה שלה, מדליפה אליו את נתוניו של המשתמש ומחכה לקבלת הוראות לביצוע. רוגלת GravityRAT מסוגלת להדליף את יומני השיחות, רשימת אנשי הקשר, הודעות SMS, מיקום גיאוגרפי, מידע בסיסי על המכשיר, וקבצים עם סיומות ספציפיות המתאימות לתמונות וקבצים. לגרסה הזו של GravityRAT נוספו שני עדכונים קטנים, לעומת הגרסאות הקודמות המוכרות של GravityRAT: הדלפת גיבויי WhatsApp וקבלת פקודות למחיקת קבצים.

קבוצת שטראוס ומיקרוסופט ישראל ערכו השבוע בקמפוס של הענקית מרדמונד בהרצליה דמו דיי – אירוע של חדשנות לעולמות הלוגיסטיקה, האספקה והתכנון. במהלך האירוע הציגו חברות שונות, ובעיקר סטארט-אפים, את הטכנולוגיות החדשניות שלהן בעולמות הענן, הבינה המלאכותית וה-IoT (האינטרנט של הדברים), שמתאימות לעבודה במחסנים ובמרכזים לוגיסטיים, כולל לאיתור תקלות בהם. בין המשתתפים באירוע נצפו רונן זוהר, משנה למנכ"ל קבוצת שטראוס; יורם סדן, סמנכ"ל מערכות מידע בקבוצה; ודנה אלכסנדרוביץ', משנה למנכ"ל מיקרוסופט ישראל. מיקרוסופט ושטראוס משתפות פעולה בעולמות הטכנולוגיה. במסגרת זו, שטראוס העבירה את התשתית המחשובית הארגונית שלה לענן של מיקרוסופט, Azure, ואת כלל עובדי החברה לשימוש בענן. בחברה אומרים כי המעבר לקלאוד מסייע לשיתוף פעולה וידע בין היחידות התפעוליות והעסקיות בה, ליצירת חדשנות דיגיטלית ולתמיכה במודל עבודה היברידי.

קופטאן חלבי, מהפעילים הבולטים בעדה הדרוזית ומייסד DTEC – מרכז החדשנות לחייל הדרוזי המשוחרר, זכה באחרונה להוקרה כשקיבל מידי נשיא המדינה, יצחק הרצוג, את אות הנשיא להתנדבות. חלבי פועל למען שילובם של חיילים משוחררים מהעדה הדרוזית בענף ההיי-טק, ונוחל הצלחה בכך. לפי ועדת הפרס, "עשייתו ההתנדבותית והנתינה לזולת מהוות יסוד מרכזי באישיותו ובחייו של חלבי, שלא מסתפק בתחום השפעה אחד, אלא פועל ללא לאות בשני ערוצים מרכזיים – הן בפעילות הסברתית שתכליתה שיפור תדמיתה של ישראל ברחבי העולם והן בעשייה נרחבת להבטחת עתידו של החייל הדרוזי המשוחרר, תוך מאמץ לשיפור שילובו בחברה ובמשק, ולצמצום הפערים הקיימים בתחום זה שנים רבות". חלבי אמר לאחר קבלת הפרס כי "זהו מעמד מרגש, אבל מבחינתי, זאת רק תחילת הדרך. לא השלמנו את המשימה אבל התחלנו בשינוי, ואין ספק שזכייה זו תיתן רוח גבית לכולנו, שעוסקים בכך".

בפרק הזה שוחחנו עם אורן יוסיפון, סמנכ"ל טכנולוגיות בסלברייט – חברת תוכנה ישראלית שפיתחה פלטפורמה המסייעת לחוקרים במשטרות ברחבי העולם לפענח פשעים ולהגיע לחקר האמת על סמך ראיות דיגיטליות, שנשלפות ממחשבים, טלפונים וכלי מדיה שונים.  מה עושה סלברייט? "סלברייט היא חברה ישראלית שנסחרת בנאסד"ק, שמפתחת פתרונות מצילי חיים ויצירה של עולם בטוח יותר. בין היתר אנחנו מפתחים טכנולוגיות דיגיטליות עבור חקירות של פשעים, יש לנו מטה בישראל ובעוד עשרה משרדים ברחבי העולם. החברה הוקמה בתחילת שנות האלפיים והפיתוח שלה נועד לסייע לחברות סלולר, שמכרו טלפונים חדשים, והיו צריכים להעביר את המידע מהטלפון הישן לחדש. ב-2007 התחלנו לפתח את הפתרונות שאנו מספקים כיום". מי הלקוחות שלכם? "גורמי אכיפה, גורמי רגולציה, משטרה ורשויות בכל העולם". מה אתם מספקים להם? "מספקים להם כלים לאיסוף, עיבוד וניתוח של ראיות דיגיטליות שקבילות בבתי משפט, אבל היה קשה לשלוף אותן מהטלפונים. בעזרת הטכנולוגיה שלנו ושל אחרים, המידע שנשלף מהטלפונים בחקירות הוא ראייה דיגיטלית קבילה בבית משפט. כיום, בכל העולם, כמעט בכל אירוע של חקירת פשע, יש מרכיב דיגיטלי. תן לנו דוגמה לחקירת פשע שהצליחו לפענח בעזרת הטכנולוגיה שלכם אתן דוגמה מאירוע שקרה, בעולם אבל יכול לקרות בכל מקום. ילדה מתעוררת באמצע הלילה ורואה שמישהו עומד מעליה. היא נבהלה והוא בורח. למשטרה היא מספרת ששבועיים לפני כן, היא חושבת שראתה דמות ליד החלון שלה, אבל לא בטוחה.  החוקרים עושים תהליך שנקרא הצלבה גנטית, שבמהותו סורקים את כל המכשירים שהיו באזור, ואז הם מתבייתים על אותו צעיר שחשוד במעשה. הוא נבהל, בורח, נתפס ונעצר. מחרימים את המחשב שלו, ואז מתחילים לבדוק מה יש לו במחשב ובפועל לא מוצאים שום דבר מפליל. הוא מסרב למסור את הסיסמה לטלפון שלו, אבל החוקרים, באמצעות כלים שלנו, מצליחים להיכנס לטלפון שלו. הם מגלים שם אלפי תמונות, ובעזרת אחד מכלי ה-AI שלנו, מגלים תמונה של החדר של הילדה שניסה לאנוס. זו ראייה דיגיטלית שהיא כמובן קבילה בבית משפט". מהי הפלטפורמה שנמצאת בידי החוקרים? "זה למעשה אוסף של כלים. אחד מהם מאפשר בעצם לאסוף את המידע מתוך הטלפון או המכשיר הדיגיטלי, כמובן תחת מגבלות חוקיות והרשאות. אבל זה לא פשוט כל כך, כי בטלפון או במחשב יש המון קבצים ואתה צריך לדעת איך לפענח התמונות ולדייק בפענוח ולייצר מסמך שיהיה קביל בבית משפט". התהליך של איתור המידע וניתוחו דורש מיומנויות שיש גם לחוקרים? "החוקר מחבר את הטלפון למכשיר בעזרת כבל, שם יש תוכנה שיודעת להתגבר על סיסמה, להתחבר למידע ולפענח. יש הרבה אגדות סביב מהירות השליפה והקלות, בעיקר בסרטים, בפועל זה יכול לקחת שעות. פענוח פשעים הוא תהליך ארוך, שבו מעורבת גם המעבדה של המשטרה". איפה עומד כל נושא האתיקה, חדירה לפרטיות, וכל הסיפורים על פרשיות שהיו באחרונה? חוקר יכול להיחשף למידע שהוא לא צריך לדעת "זו שאלה מצוינת. אם ננטרל רגע את העניין הדיגיטלי, הרי בפעילות של המשטרה יש תמיד אלמנט של פגיעה בפרטיות, ולא משנה באיזה מדינה. אם אני בא אליך הביתה כדי לעצור אותך, ויש לי צו חיפוש, אז אני נחשף להרבה דברים אישיים, אפילו אינטימיים. אז גם במדיות הדיגיטליות המצב דומה, אבל שם ברור שנדרשת הקפדה יתרה. זה כבר באחריות גופי האכיפה, שמגדירים למעבדה מה בדיוק לחפש. התוצרים האלו מועברים לחוקר. זה תהליך שקורה במדינות מתוקנות. כעת, בגרסאות הענניות הדיגיטליות, הבקרה הרבה יותר הדוקה, והיא מתעדת כל פעולה שמחפש המידע עושה, וזה מאוד חשוב בעולם של ראיות דיגיטליות. מעבר לזה, אנחנו כחברה ציבורית כפופים לרגולציות באירופה ובעולם, שם ההקפדה מאוד רחבה וברורה". גם בישראל? "בוודאי, כן". איך אתם יכולים לשלוט על השימוש שנעשה בכלים שלכם במדינות שונות? "יש מדינות שאנחנו לא מוכרים להן, למרות שמבחינת החוק הישראלי מותר למכור להן. יש ועדת אתיקה שמחליטה במקרים כאלו לא למכור". מדהים. מה הדבר הבא? "כבר היום אנחנו נעזרים בבינה מלאכותית, ומשתמשים יכולים לאתר תמונות דומות ולזהות אותן. התפתחות ה-GPT פותחת עולם שלם של אפשרויות, שיסייע מאוד בתהליכים שאנו מעורבים בהם. זה נושא מרתק, במיוחד בתהליכי הפענוח שנעשים היום על ידי בני אדם, הבעיה היא, כמובן, רמת אמינות ומהימנות, ברור שאנו נדרש לזה". ולבסוף, אי אפשר שלא לשאול על המשטרה שלנו, עד כמה החקירות שלהם מתוחכמות?"אני יכול להגיד באופן גורף לגבי משטרת ישראל, שהיא אחת המשטרות הכי מתקדמות מבחינה טכנולוגית בעולם, לא רק בטכנולוגיה הפורנזית. יש להם אגף טכנולוגי מאוד מתקדם. אנחנו חיים במדינת סטארט-אפ ניישן. אנשים קרובים לכל מיני רעיונות ולחדשנות, וזה נהדר".

עוד תביעה נגד טוויטר. הפעם מדובר בעובדים שלה שתובעים אותה על בונוסים בגובה עשרות מיליוני דולרים, שלדבריהם הובטחו להם על ידי הנהלת הציפור הכחולה ולא שולמו עד כה. התביעה האחרונה הזו מצטרפת למספר מאבקים משפטיים בהם מעורבים כיום טוויטר ואילון מאסק, הבעלים שלה, בהם נכללות תביעות של עובדים לשעבר, סכסוכים סביב דמי שכירות למשרדי החברה שלא שולמו, ועוד תביעות בעניינים פיננסיים שונים. התביעה הייצוגית, שהוגשה אתמול (ג') לבית המשפט הפדרלי בסן פרנסיסקו, טוענת כי במהלך החודש שקדם לרכישת החברה של המולטי-מיליארדר מאסק, הבטיחו להם בכירים, ביניהם גם סמנכ"ל הכספים לשעבר, נד סגל, "שוב ושוב" ש-50% מהבונוסים שלהם ב-2022 – ישולמו. התובע העיקרי, מארק שובינר, בכיר בטוויטר לשעבר, הוא שיזם את הפנייה לערכאות בארה"ב, והתביעה מבקשת, כאמור, להיות ייצוגית. עורכי הדין המייצגים את העובדים של טוויטר בהווה ובעבר – כששאנון ליס-ריורדן היא עורכת הדין הראשית בהם – טוענים כי הסכום שהחברה הייתה אמורה להעביר לעובדים שבשמם הם פועלים עומד, במצטבר, על עשרות מיליוני דולרים. לפי התביעה הייצוגית, ענקית המדיה החברתית קובעת באופן שגרתי יעד שנתי לתוכנית הבונוסים שלה, אשר את הכספים בעבורה היא אמורה לאסוף לאורך כל השנה. בכתב התביעה נטען כי בניגוד לתוכנית, טוויטר לא חילקה בונוסים, בכל צורה שהיא, לכוח העבודה שלה שנשאר בחברה במהלך הרבעון הראשון של 2023, ובכך הפרה את הבטחתה לעובדיה. התובע הראשי, שובינגר, הוא בעל ידע סביב הנסיבות לתביעה, משום שהועסק כבכיר בתחום השכר בחברה ושימש בתפקידו זה עד החודש שעבר. תפקידו כלל בתחילה פיקוח על שכר הבכירים ותמריצים, והחל מנובמבר האחרון תחומי האחריות שלו התרחבו והיקפו גם את נושא תגמול העובדים בקנה מידה עולמי. שובינגר הצהיר כי עזיבתו את טוויטר נבעה מהפרה של כמה הבטחות שהעניקה החברה לכוח העבודה שלה, והמשמעותית שבהן הייתה סירובה להפיץ את התמריצים שהובטחו. טוויטר, שלמעשה פועלת כיום ללא מחלקת יחסי ציבור כיוון שמאסק הבעלים פיטר את עובדיה, לא סיפקה תגובה מעבר להודעה אוטומטית וגנרית.

"האתגר החדש מולו מתמודדים מנמ"רים.יות הוא כיצד להטמיע ביעילות מודלים של AI בייצור. אלא שיש כאן פרדוקס: בעוד פיתוח המודל אורך שעות ספורות, או יממה לכל היותר – הרי שההטמעה אורכת, בקרב יותר ממחצית מהלקוחות הארגוניים, בין שבעה חודשים לשנה. ל-15% מהלקוחות זה אורך שלושה חודשים עד חצי שנה, ול-26% מהם – שנה או יותר. חודשים רבים כאלה הם 'חיי אדם' במונחי פיתוח, ואנו מסייעים לארגונים לקצר את הזמן הזה", כך אמר סטיבן היולס, מנהל גלובלי בכיר ומנהל מוצר ה-AI ברד האט (Red Hat). היולס היה דובר המפתח ב Red Hat OpenShift Commons 2023 – הכנס השנתי של החברה לקהילת הקוד הפתוח בישראל. האירוע, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך היום (ד') באולם איסט בתל אביב, בהשתתפות מאות מלקוחות החברה ושותפיה העסקיים. בעבודתו מתמקד היולס בבנייה של שותפויות בעולמות הבינה המלאכותית ולמידת המכונה (AI-ML), ובאסטרטגיות עבודה בענן, ובעיקר בעולמות הקונטיינרים והקוברנטיס. "היכולות של בינה מלאכותית", הסביר, "מעניקות לארגונים את הכלים על מנת לבצע יותר ניתוחים, על יותר נתונים, לטובת הפקת ערך עסקי מהם. ה-AI מביא לשלל שינויים: באופן הפעולה של הארגונים, של הלקוחות שלהם, של המוצרים ושל התמיכות. הדבר נכון לארגונים מכל מגזר פעילות – פיננסי, טלקום ותעשיית כלי הרכב. למשל, אנו מסייעים לארגונים בעולם הבריאות להטמיע כלי AI בפלטפורמות שלנו, לטובת שיפור היעילות הטיפולית, קבלת אבחנות מהירות יותר ותוצאות טיפוליות משופרות". "בעת הטמעת מודלים של בינה מלאכותית", אמר, "יש כמה אתגרים: ניהול עומסי עבודה, תזמור, המורכבות של הפלטפורמות, היעדר שקיפות המביא להגדלת הסיכון, היעדר תיאום, חוסר קשר בין הצוותים, בעיות בשרשרת האספקה של התוכנה, וכן בעיות אבטחת מידע. המטרה היא להביא לארגון יכולות אג'יליות עם ביטחון ואבטחה". "להטמיע AI", הסביר, "זה לא דבר פשוט, המודל הוא חלק קטן מכלל המערכת, למרות היותו עיקרי בחשיבותו. נדרשים תמיכה בתיקוף, טיפול במחזור החיים של המודל, יכולות הגירה לסביבות שונות ויכולות לעריכת בדיקות". הוא הוסיף כי "ארגונים נדרשים לפלטפורמה שתהיה עקבית, עם שכבה מופשטת לאורך כל מערך ה-IT. יש להגיע למצב בו סביבת המחשוב פועלת בשקיפות, עם ממשל ומדיניות, עם תהליכים מבוססי אמון". הבינה מלאכותית היוצרת בסיוע המפתחים "אנו עונים לכל האתגרים בשילוב שלושת מוצרי המפתח שלנו עם מעטפת המהווה 'מטרייה' – של פתרון Red Hat OpenShift AI. הפתרון משלב את היכולות של Red Hat OpenShift ו-Red Hat OpenShift Data Science. הפלטפורמה המורחבת מאפשרת ניהול מחזור חיים של הנתונים, תוך יכולות גידול, פשטות תפעול ויעילות מרבית – בהתבסס על קוד פתוח, עבור מדעני נתונים ומפתחים, תוך שימוש בחדשנות שטמונה בבינה המלאכותית". "עם ההתקדמויות בעולמות החומרה, האחסון וכוח העיבוד, שיתוף הפעולה והפיתוח הפכו לקלים ויעילים בעולם הפתוח", סיכם היולס. "כיום, חלק גדול מהחדשנות מונע דרך העולם הזה, כמו המודלים הבסיסיים שמגיעים מקהילות קוד הפתוח. ככל שנתקדם, יותר ויותר חדשנות תצמח מהעולם הפתוח. השילוב בין עולמות הפיתוח בקוד פתוח והבינה המלאכותית, על כלל מרכיביה השונים, הוא המקרה הקלאסי של השלם הגדול מסכום חלקיו. עם הכנסת כמה שיותר רכיבי AI להיבטים העסקיים של הארגון, הוא הופך להיות עסק שמונע על ידי מידע, כזה שמטפל בנתונים באופן רחב ביותר ומקבל תובנות על בסיס ניתוח מעמיק יותר. יתרון נוסף הוא הגדלת היעילות של הארגון בהיבט התהליכים התפעוליים, בשל הכנסת יותר חוכמה לתהליכים. אנחנו מנצלים את הבינה המלאכותית היוצרת, על מנת לסייע למפתחים להרחיב את היכולות שלהם".

עובדי שע"מ, זרוע המחשוב של רשות המיסים, שבתו היום (ד'), בתמיכת ההסתדרות. הם השביתו שירותים חיוניים של הרשות, שמבוססים על מערכות המחשוב של שע"מ. הוועד מנע מהעובדים מלהיכנס למשרדים. בהמשך היום השביתה הסתיימה והיא לא תימשך מחר. העובדים טוענים כי הנהלת שע"מ מפרה באופן שיטתי חלקים גדולים מסעיפי ההסכם הקיבוצי שנחתם עם משרד האוצר, בתמיכת ההסתדרות, ביוני בשנה שעברה. בין החותמים על ההסכם היו יו"ר ההסתדרות, ארנון בר דוד, ומנהל שע"מ, אריה רימיני. נציגי האוצר הודיעו כי הם מוכנים לדון בנושא, אולם לטענת ועד עובדי שע"מ, ההנהלה שלה לא מאפשרת זאת. בין הסעיפים שעל פי העובדים לא מקוימים: מסלולי קידום שמעוכבים ודרגות אישיות, שהוסכם לתת לעובדים אחדים, לא ניתנות להם, אלא לעובדים אחרים. הוועד טוען בנוסף שנעשים מהלכים להגדלת מספרם של עובדי מיקור-החוץ בשע"מ, על חשבון העובדים הפנימיים, הוותיקים. יו"ר ועד עובדי שע"מ, דורון דודו, אמר כי הוועד ממשיך להמתין להידברות, כדי לפתור את המחלוקות, ולכן השביתה לא תימשך בשלב זה. אולם, הוא הבהיר כי "אם לא יהיה משא ומתן, נחריף מאוד את צעדינו כלפי הנהלת שע"מ, ונחזור לעיצומים". רשות המיסים: "ככל שיש להסתדרות טענות, דלתנו פתוחה" מרשות המיסים נמסר בתגובה כי "הנהלת שע"מ פועלת בהתאם לקבוע בהסכם הקיבוצי, במטרה לחזק ולהעצים את שע"מ כגוף טכנולוגי מוביל – הן לרווחת העובדים, הן לטובת הארגון והן לטובת מדינת ישראל. ככל שיש להסתדרות טענות כלשהן, דלתנו פתוחה כתמיד".