שם: מלכה פרידמן. תפקיד: מנהלת מחלקת תהליכים, בקרה ואיכות בחטיבת הטכנולוגיה בבנק הפועלים. אני נמצאת בתפקיד ארבע שנים, שהן מרתקות ומשמעותיות. הגעתי לתפקיד אחרי ניהול צוותי פיתוח במגוון חברות טכנולוגיות. לאחרונה הקמתי מיזם חדש בבנק: "קהילת פועלים למהדרין", ובכובעי הנוסף אני מנהלת את הקהילה. השכלה ושירות צבאי: הכשרה של הנדסאית תוכנה, ובוגרת תוכנית מנהיגות של מעוז. מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? כשהתחלתי ללמוד לפני 25 שנה, היכולת הטכנולוגית היתה עולם נעלם ושונה, וריתק אותי היכולות העצומות שהוא פותח בכל תחום. האהבה שלי מאז ומעולם הייתה לפתור בעיות ולמצוא פתרונות, והעולם הטכנולוגי מאפשר לייצר פתרון כמעט יש מאין. זה הדהים אותי ומרגש אותי שוב ושוב בכל מענה טכנולוגי חדש. האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשיה? אני חושבת שיש מקומות בהם הנוכחות הנשית היא בחסר אבל לא כאפליה, אלא בכל מקום אדם באופן טבעי מגייס את הקרוב אליו, ולכן מסיבות היסטוריות יש חברות בהם אחוז הנשים הוא נמוך. אבל היום, במקומי בבנק, מדהים לראות נוכחות נשית בכל הרבדים ונשים מעוררות השראה בעוצמה. האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה? אני חושבת שתמיד יש מקום למקצועיות ומקום איכותי מכיר ביכולות וזה מוביל ונוכח. כן נכחתי במקומות בהם יש הסגברה, מתוך איזו הנחה של חוסר ידע, אבל אחרי היכרות עומק זה נמוג ונעלם מהר מאד.

משרד האוצר האמריקני הודיע ביום ו' האחרון כי הטיל עיצומים על משרד המודיעין והביטחון של איראן ועל איסמעיל חטיב, השר הממונה. זאת, בתגובה ל"פעילות המותאמת, חסרת התקדים, בסייבר – נגד ארצות הברית ובעלות בריתה (הכוונה לאלבניה – י"ה)". על פי מיקרוסופט, למתקפה האיראנית בסייבר על אלבניה יש קשר למתקפות שלה נגד ישראל. ההודעה של ארה"ב הגיעה יומיים לאחר שאדי ראמה, ראש ממשלת אלבניה, האשים באופן רשמי את ממשלת איראן בתקיפה בסייבר ונקט בצעד חסר תקדים של ניתוק היחסים הדיפלומטיים עם איראן. הוא נתן לדיפלומטים האיראניים שהות בת 24 שעות לעזוב את המדינה. מרכז מודיעין האיומים של מיקרוסופט פרסם ביום ה' האחרון דו"ח מקיף ומפורט אודות המתקפה. מומחים הופתעו מההיקף הרחב של הדו"ח. לפי הממצאים של חוקרי הענקית מרדמונד, כמה קבוצות פעלו במקביל במבצע המתקפות המשולב, אשר נערך ביולי השנה, וכוון כנגד מערכות מחשוב של ממשלת אלבניה, ואף כלל כמה פריצות שהצליחו וגרמו להרס. לפי חוקרי מיקרוסופט, את המתקפות ערכו ארבע קבוצות האקרים איראניות שונות, שלוש מהן פועלות תחת "ארגון הגג" APT34 וקבוצה נוספת, Dev-0842, שייכת למשרד המודיעין האיראני. אחת משלוש הקבוצות המרכיבות את APT34 השיגה גישה לרשתות אלבניות כבר בחודש מאי 2021. מדובר בקבוצת תקיפה איראנית, המבצעת פעולות סייבר התקפיות נגד ארצות הברית, ישראל וערב הסעודית. התקפותיה של הקבוצה מתמקדות בחברות העוסקות בפיתוח ומחקר בתחום תעופה וחלל ופטרוכימיה, על מנת לגנוב מידע ולהעבירו אל ממשלת איראן. הקבוצה, המוכרת מאז 2014, תוקפת את קורבנותיה באמצעות הנדסה חברתית, הפצת נוזקות, שימוש לרעה בפקודות מאקרו וניצול פגיעויות באמצעות Powershell. לפי חוקרי מיקרוסופט, "ההסלמה בסייבר בין איראן וישראל באה לביטוי בתקיפה של איראן את אלבניה. אחת מקבוצות ההאקרים, Dev-0861, סילקה בעקביות ובאופן פעיל מיילים מארגונים שונים בכמה מדינות, ביניהם מטרות ישראליות – בין יוני 2021 למאי 2022". בנוסף ציינו ברדמונד כי הלוגו של Homeland Justice, הקבוצה שהוקמה כדי להפיץ את החומרים האלבניים הגנובים באינטרנט ובטלגרם, לעג ללוגו של Predatory Sparrow, קבוצת פריצה שאיראן מקשרת לישראל. זו ביצעה סדרת מתקפות סייבר מתוחכמות על מטרות איראניות החל מאמצע 2021. מתקפות הסייבר על אלבניה התרחשו לאחר שורת מתקפות על איראן. לפי ממשלת איראן, התוקפים היו חברי מוג'הידין א-חאלק, ארגון מחתרת גרילה, אופוזיציוני למשטר, הפועל כבר עשרות שנים במדינה. את קבוצת האופוזיציה הזו ממשלת איראן מגדירה כטרוריסטים. הקבוצה, שלקחה אחריות על מתקפת הסייבר נגד אלבניה, טענה כי המניע למתקפה הוא האירוח של אלבניה את "הטרוריסטים של דורס". הכוונה היא לפליטים של מוג'הידין א-חאלק, המתגוררים במחנה בדורס, מחוז באלבניה. ארגון המוג'הידין היה אמור לארח כנס ביולי השנה, אך הוא בוטל, בסופו של דבר, בשל איומים באלימות. ראש מערך הסייבר הלאומי, גבי פורטנוי. צילום: Coming Up, שבוע הסייבר "ישראל לא תסבול השפעה איראנית על הבחירות בה" גבי פורטנוי, ראש מערך הסייבר הלאומי, נמצא בביקור מקצועי בארה"ב. הוא התייחס למתקפה ואמר כי "ישראל רואה את התקיפות האיראניות כבר כמה שנים. הניסיונות הבלתי פוסקים של איראן לפגוע בטווח הסייבר במרחב האזרחי, בלא הבחנה – לא עולים לה מספיק ביוקר. אני מברך את ממשלת אלבניה על הצעד הראוי שעשתה, לאור התוקפנות האיראנית. לפעולות תוקפניות יש מחיר". פורטנוי ציין כי "ישראל לא תסבול השפעה איראנית על הבחירות בה וניסיונות מסוג זה לא יענו בשתיקה. על מדינות לאחד כוחות אל מול האויב המשותף. מרחב הסייבר הוא גלובלי ומאפשר הזדמנויות למהלכים משותפים וחכמים חוצי גבולות. ישראל תמשיך להגן על עצמה ועל אזרחיה בכל הכלים הקיימים ולפעול יחד עם ארה"ב בשמירה על מרחב סייבר מוגן". ג'ון הולטקוויסט, סגן נשיא למודיעין של מנדיאנט, אמר כי "משרד המודיעין והביטחון האיראני מבצע ריגול בסייבר ועורך מתקפות כופרה משבשות. הוא עושה זאת בשליחות ממשלת איראן, במקביל לפעילות של משמרות המהפכה. הם מתמקדים במידה רבה ביעדי ריגול קלאסיים, כמו ממשלות ומתנגדי משטר, והם מכוונים למקורות מודיעין, כמו חברות תקשורת וחברות בעלות פרטים אישיים בעלי ערך. יש להם היסטוריה של התמקדות בחברי מוג'הידין א-חאלק. שחקני האיום הללו היו מעורבים גם במתקפות כופרה שמטרתן הייתה, אולי, שיבוש ולא רווח כספי". הצהרתו של ראש הממשלה ראמה גררה במהירות הצהרות מצד ארה"ב ובריטניה, אשר גינו את מתקפות הסייבר. ארצות הברית התחייבה לנקוט בצעדים נוספים נגד איראן. "מתקפת הסייבר של איראן נגד אלבניה מתעלמת נורמות ההתנהגות האחראית של מדינה במרחב הקיברנטי בזמן שלום, הכוללת הימנעות מפגיעה בתשתיות קריטיות המספקות שירותים לציבור", אמר בריאן נלסון, סגן שר האוצר לנושאי טרור ומודיעין פיננסי. "לא נסבול את פעילות הסייבר האגרסיבית ההולכת וגוברת של איראן, המכוונת כנגד ארה"ב, בעלות בריתנו ושותפינו". נאסר כנעני, דובר משרד החוץ האיראני, גינה בחריפות את "ההאשמות חסרות הבסיס של ארה"ב ובריטניה". הוא הזהיר מפני "כל הרפתקנות פוליטית נגד איראן בתירוצים המגוחכים הללו", והדגיש את נכונותה המלאה של איראן "להתמודד בנחישות, מיד ובצער – עם כל קונספירציה אפשרית".

HP תיקנה ליקוי אבטחה שימנע שימוש לא תקין בהרשאות באפליקציה המותקנת במכשיריה בעת הייצור שלהם, בטרם הם נשלחים לשוק. הבאג, ש"זכה" לקבל ב-CVSSv3.1 – סולם דרגת החומרה – את הציון 8.2, עלול היה לאפשר לתוקפים בסייבר יכולות גדולות יותר במערכת של הקורבן, מה שמציב בפניו אפשרות למתקפות מזיקות יותר. בתרחיש זה, ציינו מומחי אבטחה, "ניתן להשיג הרשאות ברמת המערכת, וכך להזריק לקורבנות שלל נוזקות ותולעים, במגוון דרכי תקיפה, לטובת ריגול, או השגת אישורי גישה". הערכה ראשונית לגבי חומרת הפגיעות העלתה כי הבאג נמצא באופן מיוחד ברכיב Fusion, המשמש להפעלת HP Performance Tune-up, כלי אבחון שנמצא ב-HP Support Assistant. במסגרת פגיעות זו, מסרה HP, ניתן "לחטוף" את ספריית הקישורים הדינמית, DLL, שניתן לנצל ב-Fusion לקבלת שפע הרשאות למי שאינם מורשים אליהן. הפגיעות זכתה לכינוי CVE-2022-38395. ככל הפגיעויות מסוג זה, הן מנצלות את הדרך שבה מערכות Windows מחפשות וטוענות קבצי DLL. האקרים יכולים למקם קובץ DLL משלהם באותו מיקום בו נמצא הקובץ הלגיטימי. לאחר מכן, החלק הפגיע של התוכנה "יחפש" במקום הרגיל את ה-DLL, שהוא צריך כדי לבצע פעולה נתונה, וכך הוא יפעיל את הנוזקה שבקובץ שהוחדר. אז, ההאקרים יכולים לפעול באמצעות אותן הרשאות שניתנו לחלק הפגיע של תוכנית התמיכה של HP. הבאג שנמצא ב-HP Support Assistant – מותקן במפעל שבו מיוצרים המחשבים הנייחים והמחשבים הניידים החדשים של HP, וניתן להתקין אותו גם במכשירים של יצרנים אחרים, או כדי לגשת למכשירים אחרים, למשל מדפסות HP.

נוטניקס (Nutanix) – המובילה בתחום הענן ההיברידי וריבוי עננים – הציגה את התוצאות הכספיות של החברה לרבעון הרביעי ולשנה הפיסקלית 2022, אשר הסתיימה ב-31 ביולי 2022. הכנסות החברה בשנה הפיסקלית הגיעו לסך של 1.58 מיליארד דולר – עלייה של 13% בהשוואה לשנה שעברה. חיובי ACV (ערך חוזים שנתי) צמחו ב-27%, ל-756.3 מיליון דולר, בהשוואה ל-594.3 מיליון דולר. ה-ARR (היקף הכנסות מחזורי שנתי) צמח בשיעור של 37%, ל-1.2 מיליארד דולר, בהשוואה ל-878.7 מיליון דולר בשנה שעברה. נוטניקס גם השיגה תזרים מזומנים חיובי בשנה הפיסקלית, לראשונה מאז שנת 2018.  במהלך הרבעון הרביעי השיגה נוטניקס היקף מכירות של 385 מיליון דולר. 620 מותגים חדשים הצטרפו למערך הלקוחות של החברה במהלך הרבעון. חיובי ACV (ערך חוזים שנתי) במהלך הרבעון צמחו ב-10%, ל-193.2 מיליון דולר, בהשוואה ל-176.3 מיליון דולר בשנה שעברה. מספר הישגים בשנה החולפת  נוטניקס מדווחת על מספר הישגים במהלך השנה האחרונה כגון: השקת פורטפוליו מוצרים חדש ופשוט יותר, הגדלת הנהלת החברה הבכירה, הידוק הקשרים עם שותפים עסקיים, גיוס לקוחות חדשים ועוד.  "הרבעון הרביעי שלנו חתם שנת כספים שהראתה בשורה התחתונה שיפור חזק משנה לשנה", אמר רג'יב רמאסוואמי, נשיא ומנכ"ל נוטניקס. "השנה הפיסקאלית 2022, הייתה שנה חשובה בהדגמת היתרונות ארוכי הטווח כתוצאה של המעבר למודל עסקי מבוסס מנויים. אנו מצפים שהיתרונות הללו יצטברו עוד יותר בשנים הקרובות, ככל שהחידושים יהפכו לנתח גדול יותר בעסק שלנו". "התוצאות הפיסקאליות שלנו לשנת 2022 משקפות התקדמות חזקה במודל המנויים שלנו, עם צמיחה של 27% משנה לשנה בחשבונות ACV והשגת תזרים מזומנים חופשי חיובי, שאנו מצפים שיהיה בר קיימא על בסיס שנתי", אמרה רוקימיני סיווארמן, סמנכ"לית הכספים של נוטניקס. "אנחנו ממשיכים לראות ביצוע טוב על בסיס בניין המנויים שלנו, שיחודשו ונשארים ממוקדים בהנעה לצמיחה רווחית". נוטניקס היא מובילה עולמית בפתרונות ענן וחלוצה בפתרונות תשתית Hyperconverged, מה שהופך עננים לשקופים ומשחרר לקוחות להתמקד בפעילויות העסקיות שלהם. ארגונים ברחבי העולם משתמשים בנוטניקס כדי למנף פלטפורמה אחת לניהול כל יישום בכל מקום בסביבות ריבוי העננים ההיברידיות שלהם. למידע נוסף בקרוב באתר נוטניקס או עקבו אחרי החברה ברשתות החברתיות nutanix@

תחרויות ספורט אלקטרוניות, מה שכבר זכה לכינוי eSports, התחילו את דרכן אולי כסוג של גימיק. אבל תוך שנים ספורות זה הפך לתחום ספורטיבי של ממש, עם קבוצות שמוחזקות בידי מועדוני ספורט מפורסמים, וגם תחרויות שמתנהלות בין נבחרות לאומיות. תחרויות כאלו נערכות כמעט בכל רגע נתון, ברמה כזו או אחרת, בכל מקום בעולם וחברות המחשוב כמובן נכנסו לזה בכל הכוח עם שלל ציוד, ובמיוחד אביזרים, שמיועדים לשחקני eSports בכל מקום – כולל בשוק הביתי. היצרנית הסקנדינבית סטילסירייס הייתה מהחברות הראשונות שהבינו שה-eSports יצליח ויהפוך לתחום שמגלגל מאות מילוני דולרים בשנה אם לא יותר. כמו כן בחברה הבינו שהתחום ישפיע באופן מהותי מאוד על השוק הביתי, בגלל עלייה בנפח השחקנים שרוצים להתאמן מהבית כדי לנסות להפוך מתישהו לספורטאי משחקי מחשב מקצועיים, וגם בגלל שיש עלייה רציפה במשחקים מקוונים בהם שחקנים מתחרים מול אחרים מכל העולם. כיום קיים מגוון אדיר של משחקי מרובים משתתפים – כשהפעילים בתחום פיתוחם מודעים עוד לאספקט המקצועי של כל צליל וכל פריים ולאיכות הנדרשת מהציוד ההיקפי. למקצועני eSports. אוזניות גיימינג מבית סטילסירייס. צילום: סטילסירייס מה בהשקה בישראל? אוזניות – אוזניות משחק הן אולי הדבר שמזוהה יותר מכל עם החברה, וכעת משווקת סטילסירייס בישראל, ביקונקט, השיקה בארץ סדרת אוזניות חדשה העונה לשם Arctis Nova. אוזניות אלו תוכננו מהיסוד על ידי החברה, כך היא מספרת, כדי להבטיח מצוינות אודיו בנאמנות גבוהה, בהירות קול באמצעות בינה מלאכותית ונוחות לאורך כל היום, עם אסתטיקת עיצוב מלוטשת שמאפשרת מעבר חלק בין פלטפורמות המשחק השונות. כל האוזניות בסדרה מגיעות עם חבילת התוכנה Sonar Audio, שמספקת אקולייזר פרמטרי, המאפשר לשלוט על כל תדר בסקאלה, ראשון לגיימרים. יש גם מיקרופון נשלף עם ביטול רעשים דו-כיווני, באמצעות בינה מלאכותית, כולל רעשי הקלדה. Nova 7 Pro Wireless מציעות עד 38 שעות עבודה על סמך טעינה אחת, אודיו מרחבי ב-360 מעלות, ואפשרות התחברת רב מערכית לפלטפורמות שונות, כולל iPad. יש גם מערכת בשם ComfortMAX שמיועדת להתאים את האוזניות באופן מושלם לאוזניים. הן עולות 1,699 שקלים, ויש גם גרסה לאיקסבוקס ולפלייסטיישן. הגרסה החוטית שלהן עולה 1,290 שקלים, וגם לה גרסאות לקונסולות המשחק, עם חיבור USB-C. Nova 3 מציעות תאורת RGB כפולה. הן מציעות רבות מהתכונות של סדרת ה-Nova 7, ןהן קלות במיוחד עם משקל של 253 גרם בלבד. המחיר 489 דקל. Nov 1 אף קלות קצת יותר, 236 גרם, וגם להן גרסאות לקונסולות, והן מבוססות על חיבור 3.5 מ"מ ומציעות עיצוב כולל צעיר יותר ומיקרופון שמפחית רעשים בעוצמה של עד 25dB והוא גם נשלף. המחיר 349 שקלים. מקלדת גיימינג מבית סטילסירייס. צילום: סטילסירייס רמקולים – אבל יש כאלה שאוהבים את המוזיקה והצלילים שלהם ברחבי החדר ולא צמוד לאוזניים, ועבורם מציעה החברה, לראשונה מבחינתה, צמד מערכות רמקולים. הבכירה בין השתיים מכונה Arena 7, וזו מערכת של 5.1 ערוצים עם תוספת של סאב-וופר בגודל 6.5 אינץ', שאמור להוסיף לחגיגה הקולית בס יחסית חזק. הרמקולים עצמם הם דו כיווניים, עם טוויטר ועם וופר נפרדים, כדי לשפר את הדיוק בתדרים הבינוניים והגבוהים. הם מגיעים עם תאורת RGB ניתנת להתאמה, קישוריות USB ובלוטות', וגם תומכים בחיבור אוזניות חיצוניות. Arena 3 הם צמד רמקולים המבוססים על דרייברים בגודל 4 אינץ', והם מעוצבים בקונוס סיבים אורגניים כדי ליצור מגוון שלם של צלילים גבוהים צלולים, אבל גם בס עוצמתי. כמו המערכת הגדולה יותר, הם מגיעים עם תאורת RGB ניתנת להתאמה ועם פקדים פיזיים שמאפשרים לבצע פעולות מהירות, מהשתקה, דרך צימוד בלוטות' ועד שליטה על עוצמת הקול. המחיר 629 שקלים. רמקולים מבית סטילסירייס. צילום: סטילסירייס מקלדות – תחום מקלדות המשחק, כמו זה של האוזניות, יותר מוכר בהיבט של סטילסירייס, וההשקה הפעם מכילה ארבע כאלה. שתיים מהן שייכות למותג Apex, והן Pro Mini בגרסה חוטית ואלחוטית, ושתיהן מבוססות על מבנה ללא לוח המקשים הנומרי, שחביב על שחקנים מקצועיים כי הוא משאיר יותר מקום להזזת העכבר. המקלדות הללו מגיעות עם מתגים מסוג OmniPoint 2.0, שלפי החברה מספקים תגובה מהירה פי 11 והפעלה מהירה פי 10 ממתגים מתחרים, כשבנוסף ניתן לקבוע את עומק הלחיצה של כל מקש בנפרד, וכן לתכנת את המקשים כך שיגיבו באופן שונה ללחיצה קלה וללחיצה ממושכת. עבור המקלדת החוטית מבקשת ביקונקט היבואנית סכום של 990 שקלים, ועבור המקלדת האלחוטית שיכולה להתחבר באמצעות דונגל או בלוטות', 1,299 שקלים. עבור מי שמעדיף מקלדת בגודל מלא, מציעה הפעם סטילסירייס את Apex 9 TKL במחיר של 759 שקלים. מקלדת זו מגיעה עם הרבה מאוד אפשרויות דומות ל-Apex החדשות האחרות, אבל עם מתגי OptiPoint אופטיים שמציעים זמן תגובה מאוד מהיר של 0.2 אלפיות השנייה, יכולת התאמה של עומק הירידה של כל מקש, לוחית מתכת עליונה קשיחה שמוסיפה לחוויית ההקלדה, מקשים נוחים אך קשיחים, וכן כבל USB-C קלוע ועמיד. המחיר 759 שקלים.

היום (א') לפני 21 שנים, 19 מחבלים שהשתייכו לארגון הטרור אל קאעידה חטפו ארבעה מטוסי נוסעים. שניים מהם, שהוטסו בידי הטרוריסטים, התרסקו על מגדלי התאומים שבמרכז הסחר העולמי שבניו יורק – אירוע שקיבל מאוחר יותר את השם אסון התאומים. 2,977 אזרחים, הנוסעים ואנשי הצוות של ארבעת המטוסים נספו בהתקפות אלה, ויותר מ-6,000 נפצעו. גם החוטפים מתו. בעקבות האסון נכתבה ספרות ענפה על המשכיות עסקית, שכוללת מערך ארגוני מובנה, מבוסס כלים טכנולוגיים וידוע לכל הגורמים הרלוונטיים בארגון, שמאפשר לו לחזור לפעילות סדירה בזמן הכי קצר שאפשר. באסון התאומים, מערכות כאלה לא פעלו, ומדובר בפירמות מסחריות ופיננסיות ענקיות, שמשרדיהן שכנו באותם מגדלים. אסון התאומים הוכיח שאותן פירמות לא עשו גיבוי, שהיה מאפשר להן לשחזר את המידע, שהוא הבסיס לפעילות שלהם. האסון שהציף את נושא שיתוף הידע אסון התאומים הציף נקודה חשובה נוספת, שלפניו לא ממש נתנו עליה את הדעת: שימור הידע של ההון האנושי ושיתופו עם גורמים בארגון, שהוא דבר חשוב מאוד, המאפשר המשכיות עסקית. בין קורבנות האסון הנורא הזה היו בעלי תפקידים ברמות שונות, שהחזיקו במידע מקצועי ותפעולי, שבלעדיו הארגון לא יכול לעבוד. את המידע הזה, שכלל סיסמאות וקודים שניתנו רק לאותם בעלי תפקידים שנספו, איש לא דאג לגבות בכספת או במקום שמור אחר. בחלק מהארגונים, מנהלי האבטחה או המחשוב עצמם היו בין הנספים באסון, מה שהביא לכך שלאיש לא הייתה האפשרות לשחזר חומרים. הלקח שהופק הוא יישום מתודולוגיות שלמות של שימור הידע הארגוני, שיתופו במסגרות המתאימות ותרגולים, כדי לוודא שבזמן אסון יהיה תמיד מישהו שיידע לאתר ולמצוא את המידע. דרכי הגיבוי הלקח השני שהופק מהאסון, בהקשר זה, הוא לגבי דרכי הגיבוי. למרבה הטרגדיה, גיבויי מידע של ארגונים רב לאומיים שנפלו קורבנות לאסון, בהם בנקים, חברות ביטוח ומוסדות בריאות, שכנו במגדלים שכנים, במרחק קצר ועל בסיס אותה תשתית תקשורת, שנהרסה עם נפילת מגדלי התאומים. בעקבות האסון נולדו מתודולוגיות של אחסון, הצפנת מידע ויצירת עותקי גיבוי במרחקים משמעותיים מאזור האסון. האם הגיבוי טוב יותר כיום, בעידן הענן, מאשר לפני 21 שנים? צילום: BigStock השאלות המעניינות כיום, במרחק של יותר משני עשורים מאסון התאומים, הן: האם העולם הפיק את הלקחים הטכנולוגיים האמורים? ואם, חלילה, יתחרש אסון נוסף בסדר גודל כזה, תהליך ההתאוששות יהיה מהיר יותר? התשובות לשאלות אלה אינן חד משמעיות. מאז האסון, איומי הטרור והפעולות להשמדת מידע עברו לפאזה אחרת, והם נעים כיום סביב הסייבר, שמבוסס כולו על פעולות שמבוצעות במרחב הקיברנטי. כיום, מאגרי המידע של הארגונים מושתתים על תשתיות תקשורת ואינטרנט, הן בענן ואתגרי אבטחת המידע שעומדים בפני מנהלי המחשוב מורכבים הרבה יותר מאשר בזמן האסון. אחד הניצולים מאסון התאומים כתב: "נראה שאמריקה, אבוי, רק מגיבה טוב לאסונות, לא מוסחת על ידי אזהרות. נראה שהמדינה שלנו לא מסוגלת לעשות את כל מה שצריך לעשות עד שמתרחש אסון נורא". נראה שזה נכון גם לגבינו, בישראל כך או כך, עדיין נותר הלקח העיקרי, של הצורך ביכולת התאוששות וגיבוי. כאשר ארגון מותקף כיום בסייבר, המשימה הראשונה של ההנהלה היא להחזיר אותו לפעילות במהירות המרבית והאפשרית. המאבק בתוקפים ונטרולם הוא צד אחר, מקביל, שיכול לקחת זמן רב ולא תמיד מצליח. לכן, כיום, יותר מתמיד, ארגונים צריכים לרענן את נהלי הגיבוי, האחסון והשמירה על המידע, שההיקפים שלו גדולים בהרבה ממה שהיו ב-2001. כדי לעשות זאת, הם נדרשים להשקיע במשאבים על מנת לדעת לנטר, לשחזר ולשמור על המידע, ולבצע תרגולים שוטפים, שבהם מיישמים את הלקח הטכנולוגי והעסקי העיקרי מאסון התאומים: שימור הידע הארגוני, שיתוף והכשרת הון אנושי כגיבוי. זה נכון לא רק בזמנים של אסונות, אלא גם בשגרה, ולו כי יש בארגונים, באופן טבעי, תחלופה של עובדים ומנהלים, וכל כניסה של עובד או מנהל חדש דורשת את העברתו של הידע. השורה התחתונה: 21 שנה אחרי ה-11 בספטמבר, העולם הארגוני והחברה האנושית חשופים לסכנות ולמתקפות לא פחות חמורות מאשר אסון התאומים – אולי לא בכמות הנפגעים, אבל בוודאי בנזקים העצומים שיכולים לגרום השבתת קו ייצור, צינור דלק או מערכות מידע, שמתפעלות חלוקת מזון תרופות או מנטרות נתיבי תנועה. בריאן קלארק, אחד הניצולים הבודדים מאסון התאומים, כתב בספרו, שיצא אחרי האסון, את הדברים הבאים: "נראה שאמריקה, אבוי, רק מגיבה טוב לאסונות, לא מוסחת על ידי אזהרות. נראה שהמדינה שלנו לא מסוגלת לעשות את כל מה שצריך לעשות עד שמתרחש אסון נורא". דומה שאם נשאל את השאלה האם כאן, בישראל, הופקו כל הלקחים, לא נטעה אם נאמר שדבריו של קלארק נכונים גם לגבינו.

המשטרה עצרה היום (א') מנהל בכיר בקמפיין של עופר עיני בבחירות שנערכו מוקדם יותר השנה לראשות ההסתדרות, בחשד שהוא או מי מטעמו ביצע הונאת סייבר, במטרה להכשיל את יריבו, יו"ר הארגון, ארנון בר דוד, ולפגום בקמפיין שלו. עופר עיני. צילום: Nirvadel, מתוך ויקיפדיה על פי החשד, שנחקר ביחידת הסייבר בלהב 433, המטה של עיני שלח במהלך קמפיין הבחירות הודעות SMS למאות אלפי מצביעים פוטנציאליים, שכללו את מספר הטלפון של המטה של בר דוד וכיתוב מטעה, שלפיו הוראות חיוב שנמעני ההודעות ביצעו נקלטו – מה שלא היה ולא נברא. כתוצאה מכך, חלק ממקבלי ההודעות הציפו את המטה של בר דוד בשיחות, שפגמו ביכולת שלו להמשיך בניהול הקמפיין. בהודעה, שהמשטרה פרסמה אותה הבוקר, נכתב: "משלם יקר, הוראת החיוב נקלטה בהצלחה. לא ביצעת: התקשר", ואז הופיע מספר הטלפון של המטה של בר דוד. העצור חשוד בעבירות של הטרדה באמצעות מתקן בזק (טלפון), הפרעה לבחירות ושליחת מידע כוזב באמצעות מחשב. החקירה נוהלה במשך תקופת מה באופן סמוי, וכללה גם חקירות של עדים בפרשה – והיום היא הפכה לגלויה, עם מעצרו של הבכיר. יש לציין שהבחירות לראשות ההסתדרות, שנערכו בחודש מאי האחרון, הסתיימו בניצחון סוחף לבר דוד, שקיבל כ-77% מהקולות.

הממשלה אישרה הבוקר (א') תוכנית לאומית למה שהיא קוראת "הגדלה ופיתוח של ההון אנושי בהיי-טק". התוכנית כוללת חינוך להיי-טק כבר משנת הלימודים הנוכחית, צעדים להגדלת כמות בני האוכלוסיות שנמצאות בתת ייצוג בהיי-טק, עידוד עולים להשתלב בענף, הבאת מומחים זרים להיי-טק ויותר מקצועות טכנולוגיים בשירות המדינה. כמו כן, היא כוללת התייחסות ללימודים אקדמיים של מקצועות המחשוב והטכנולוגיה. מדובר בהצעה של שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אורית פרקש הכהן, בתמיכת ראש הממשלה, יאיר לפיד, שהציב בעבר יעד של מיליון עובדים בהיי-טק הישראלי. היא כוללת תוכנית לחינוך להיי-טק, שמטרתה להטמיע בקרב התלמידים מיומנויות טכנולוגיות, קוגניטיביות ודיגיטליות הנחוצות להשתלבות בשוק העבודה של המאה ה-21, בהתאם לשכבת הגיל. פיילוט התוכנית יחל השנה ב-600 כיתות ח' ב-120 בתי ספר וב- 1,500 גני חובה, כאשר בשנה הבאה היא אמורה להתרחב לכיתות ח' נוספות ולכיתות ט'. בממשלה מציינים שהתוכנית נותנת עדיפות לפריפריה, והשאיפה היא להגיע בעתיד לפריסה מלאה בכל בתי הספר. בהודעה שנשלחה מטעם הממשלה נכתב כי היא "מאמצת את יעדי שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה להגדלה של 4,500 עובדים מהחברה הערבית ו-2,800 עובדים מהחברה החרדית בהיי-טק, ושלפחות 45% מההכשרות של רשות החדשנות יהיו לנשים". למעט הנתון האחרון, לא מצוין כיצד מתכוונת הממשלה לממש את היעדים שהוצבו. החלטת הממשלה כוללת בנוסף אימוץ של דו"ח הביניים של הוועדה שהקימה, בראשות דדי פרלמוטר, שבמסגרתו הומלץ שגם עובדים במקצועות טכנולוגיים בחברות מסורתיות, דוגמת הבנקים, יוגדרו כעובדי היי-טק. כמו כן, אושרה תוכנית ישראל טק, שתאתר ותפעל לעלייתם לארץ של זכאי חוק השבות בעלי השכלה רלוונטית לעבודה בהיי-טק. המטרה היא לשלב לפחות 1,500 עובדים כאלה בשנים בתוך ארבע שנים. השאיפה: עוד 2,000 מומחים זרים בהיי-טק התוכנית אף מדברת על הגדלה ב-2,000 של מספר המומחים הזרים שמגיעים לישראל לעבודה בחברות היי-טק – צעד שנוי במחלוקת, שעורר בעבר ביקורת בתעשייה. גם כאן, היעד אמור להיות מושג בארבע השנים הקרובות. לצורך סיוע לעמידה בו, רשות החדשנות תפעיל מרכז תמיכה לענף ההיי-טק, שיסייע לחברות בענף בהסרת חסמים ביורוקרטיים, שמקשים על הבאת אותם מומחים מחו"ל, וכן יוקם צוות בין משרדי שיפעל להסרת אותם חסמים. עוד כוללת התוכנית: שאיפה להגדלה של 20% בכמות הסטודנטים הלומדים מקצועות היי-טק במכללות ו-30% באוניברסיטאות; תוכנית לעידוד שוויון מגדרי בענף, במטרה להטמיע פרקטיקות של חשיבה מגדרית בחברות בתעשיית ההיי-טק; ומיפוי וגיבוש תוכניות לשילוב עוד עובדים במקצועות ההיי-טק והמדעים במגזר הציבורי. לפיד אמר כי "אנחנו מחויבים לחזק באופן דרמטי את ההיי-טק הישראלי. חינוך מגיל צעיר להיי-טק והרחבת הייצוג והתפקידים הם צעדים הכרחיים, ונכונים ערכית וכלכלית". לדבריו, "הממשלה שלנו לא מדברת במונחים של שימור הקיים, אלא של פריצה קדימה. לישראל יש את הנתונים והפוטנציאל להיות אחת מ-10 המדינות המצליחות בעולם, והתוכנית הזאת היא התחלה טובה לכך". השרה פרקש הכהן ציינה כי "עם כניסתי לתפקיד יזמתי תוכנית חינוך – יחד עם שרת החינוך, ד"ר יפעת שאשא ביטון – בבתי ספר ובגנים, שיוצאת לדרך כבר השנה. החלטת הממשלה מאמצת את התוכנית החשובה הזו, שתצטרך להמשיך ולהתרחב בממשלות הבאות. באשר לתעסוקה של עוד ישראלים בהיי-טק – החלטת הממשלה מאמצת ונותנת תוקף לדו"ח פרלמוטר שיזמתי, ומאמצת את יעדי התעסוקה שקבעתי כמדיניות ממשלה לשנים הבאות". יש לציין שמדובר בהחלטת ממשלה וכמו רבות מסוגה, הממשלה הבאה, שתקום לאחר הבחירות, יכולה לבטל אותה או להחליט על תוכנית אחרת לתעשיית ההיי-טק הישראלית.