רפאל פרנקו, סגן ראש מערך הסייבר הלאומי לעמידות, יעזוב מחר (ה') את תפקידו. פרנקו הגיע למערך הסייבר הלאומי לאחר שעבד בין השנים 2009 ל-2015 ברא"מ (ר"ת הרשות הלאומית לאבטחת מידע) בשב"כ. הוא עבר למערך ב-2015, עם הקמתו במסגרת החלטת ממשלת ישראל. בתחילה הוא היה אמון על העברת תחומי האחריות השונים בהגנת הסייבר מהשב"כ למערך, כמו גם על תחומי הרגולציה והכשרות ההון האנושי לתחום. לאחר איחוד מטה הסייבר ורשות הסייבר, והקמת מערך הסייבר הלאומי, פרנקו מונה לסגנו של יגאל אונא, ראש המערך, לתחום העמידות בסייבר, ועמד בראש המכלול העוסק בכך. יש לציין שמערך הסייבר שייך למשרד ראש הממשלה וכפוף אליו ישירות, וראשו משמש גם כיועץ הממשלה לתחום. לפרנקו בן ה-46 יש תואר ראשון בניהול מדע המדינה מהאוניברסיטה הפתוחה ושני תארים שניים: בניהול מצבי חירום ואסון מהפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב ובהתנהגות בעלי חיים מהפקולטה של האוניברסיטה העברית ברחובות. כמו כן, הוא בעל הסמכות בינלאומיות רבות בתחומי אבטחת מידע והגנת הסייבר. "תורם מרכזי לאסטרטגיית הגנת הסייבר – בשקט, אבל בנחישות" בכוונת פרנקו לפנות לשוק הפרטי ולהקים חברה שתסייע לייצר עוד סטארט-אפים ויזמויות בתחום טכנולוגיות סייבר, לצד ייעוץ אסטרטגי וניהול משברים בסייבר. גורמים בענף הגנת הסייבר אמרו כי "פרנקו היה תורם מרכזי לעיצוב ובניית אסטרטגיית הגנת הסייבר הלאומית, ועשה זאת בדרכו – בשקט, אבל בנחישות. הייתה לו מחויבות לפעול לקידום הגנת הסייבר בישראל תוך בניית והקמת מערך הסייבר הלאומי. הוא היה בין הגורמים המרכזיים שהביאו לכך שמדינת ישראל נמצאת ברשימת חמש המדינות המובילות בתחום, והוא פעל, תוך כדי תנועה, כדי להוביל את ישראל לעולם המחר – המשתנה במהירות עצומה". בהודעה ששלח לעמיתיו וחבריו כתב פרנקו כי "אני מסיים 28 שנות שירות במערכת הביטחון ויוצא לדרך חדשה. בשנים האחרונות היה לי הכבוד להוביל חזון למעשה, ולקדם את מדינת ישראל להיות מעצמת סייבר. היכולת ליצור חזון משותף ברוח חברות, רעות וערבות הדדית היוותה עקרון חשוב באסטרטגיית ההגנה שהובלתי. עם פרישתי אקים חברה פרטית המבוססת על ערכים של חדשנות, מחקר והשקעות בתחומי טכנולוגיות מתקדמות וסייבר, לצד פעילות התנדבותית שאותה החלטתי לקדם לרווחת התעשייה, המשק ואזרחי ישראל". בכנס IT & Security של אנשים ומחשבים, שהתקיים לפני כשבועיים, התייחס פרנקו למתקפות הסייבר האחרונות ואמר כי "אנחנו רואים עלייה אקספוננציאלית בהיקף המתקפות – נגד משרד האוצר בארצות הברית, פייראיי, סולארווינדס, בארץ נגד שירביט, ועוד", הדגיש. הוא התייחס גם לאירוע המתקפה על שרשרת האספקה של עמיטל דטה ואמר כי "מדובר באירוע בלימה. לפני שהוא פורסם, המערך יצר קשר עם כל החברות העלולות להיות בסיכון, והתריע בפניהן. אנחנו נמצאים בשיתופי פעולה עם חברות האבטחה ועם מאות ארגונים שפועלים עם ה-CERT הלאומי".

עובדי שע"מ, זרוע המחשוב של רשות המיסים, פתחו הבוקר (ד') בשביתה והם לא מאפשרים לבצע כל פעילות שקשורה במערכות המחשוב של הרשות. זאת, לאחר שיו"ר הוועד, דורון דודו, הודיע בעבר שאם עד יום ב' האחרון ההנהלה לא תגיע עם העובדים להסדר על שורת תביעות שלהם, בעיקר נגד מגמת ההפרטה של שע"מ, הם יחריפו את העיצומים, שבהם הם החלו בשבוע שעבר. במכתב שפרסם הבוקר דודו הוא כותב: "לצערנו הרב, יש ניסיון ניכר מצד ההנהלה להפריט בצורה בוטה את שע"מ. המדינה וערן יעקב, מנהל רשות המיסים, מאפשרים לחברות פרטיות לקבל פרויקטים ששייכים לארגון שלנו, בעלויות גבוהות יותר מאשר העלויות שלנו". לדבריו, השביתה נועדה לבלום את ההפרטה, והוועד החליט לבצע אותה לאחר ניסיונות לנהל משא ומתן עם ההנהלה, "תוך איפוק וסובלנות, ומתוך רצון לתת לארגון את הרושם שפנינו פונות לשלום". לטענת הוועד, להנהלה ידוע כי הפרטה בהיקף גבוה מסכנת את מקום עבודתם של עובדי שע"מ, "ויש בכוחה להשחית את המערכות הרגישות ביותר במדינה". מהנהלת רשות המיסים נמסר כי הרשות תפעל לצמצום הפגיעה, ככל שתהיה, בלקוחותיה.

אחת היוזמות המרגשות הקשורות לעולם ההיי-טק היא נבחרת הטאף מאדר על שם שלמה טירן ז"ל – קבוצה של מנכ"לים, מנמ"רים ובעלי תפקידים בכירים אחרים בעולם הטכנולוגיה, שמתחרה בכל שנה בתחרות הספורט האתגרי טאף מאדר, ומתרימה כסף למען עמותת גדולים מהחיים. העמותה מסייעת לילדים חולי סרטן ולבני משפחותיהם, בין היתר באמצעות "גני חלומות" שהיא מקימה. הנבחרת, המתגבשת בימים אלה, היא השישית במספר שתשתתף בתחרות, שמתקיימת בדרך כלל בריטניה. השנה לא ברור עדיין היכן בדיוק היא תיערך, והכול תלוי כמובן בקורונה, אולם על הפרק עומדות סקוטלנד, לונדון ויעד מחוץ לממלכה – חברתנו החדשה מאיחוד האמירויות אבו דאבי. כך או כך, את הנבחרת הישראלית מפיקה אנשים ומחשבים,  בניצוחה של נטלי גבאי, סמנכ"לית השיווק. קפטן הנבחרת הוא אלון כהן, מנכ"ל פרינטר סנטר,  והגזבר שלה הוא יגאל פדאל, סמנכ"ל טכנולוגיות המידע של נשר תעשיות מלט,  שיפעל להשגת התרומות (שהמארגנים מקווים שישברו שיא ויגיעו ליותר משני מיליון שקלים) יחד עם טל נתנוביץ' , סמנכ"ל בקרה, תפעול ומערכות מידע בשיכון ובינוי – סולל בונה. בסדרת כתבות זו אנחנו מביאים לכם בכל פעם פרטים מעניינים על אחד ממשתתפי הנבחרת. צחי אסיף ספר על עיסוקי/הישגך. "כמנכ"ל חברת יוביטק, שצמחה מאוד בשנים האחרונות, חלק ניכר מתפקידי היה להוביל את החברה ולהתאים את פעילותינו למציאות המשתנה תדיר, ובמיוחד בתקופת קורונה. חלק נוסף הינו שמירה על המשאב האנושי בארגון, שהוא המפתח להצלחתנו. ביולי האחרון הובלתי מהלך למכירת החברה לוואן טכנולוגיות, דבר שיאפשר לחברה להתמודד טוב יותר עם אתגרי העתיד". מתי בפעם האחרונה עשית משהו בשביל מישהו? "אני מאמין שכל בני האדם נולדו שווים. המשאבים זזים ביננו כל הזמן, לכן כשיש לך, מחובתך לסייע ולתרום לאחר שזקוק לעזרה. בנוסף זה אחד הסיפוקים הגדולים שאדם יכול להשיג. מעבר להשתתפות בנבחרת הטאף מאדר, אני מתנדב במשטרת ישראל ביחידת הסיור, דבר שנותן פרופורציות לחיים במנות גדושות, בנוסף אנו כחברה אימצנו את עמותת אחד משלנו בכל נושא המחשוב ומסייעים לה בפן הטכנולוגי". למה אתה רוצה להיות בנבחרת? "אני בנבחרת זו השנה הרביעית, מכיוון שהפעם הראשונה הפכה לדרך חיים. בשנה הראשונה חבר המליץ עליי והשאר שייך להיסטוריה. יש בנבחרת שילוב קסום המחבר בין ספורט, אקסטרים ואנשים מדהימים לעשיית טוב ברמות המזוקקות ביותר ובלי פילטרים – הזכות ללא ספק היא שלי". מה הזיקה שלך לספורט אם בכלל? "אני מאוד אוהב סנובורד, ריצה, רכיבה על אופניים, שחייה, צלילה, ותמיד מוכן לנסות תחומים חדשים ומגוונים". מהם תחביביך? "תמיד להיות בתנועה ובעשייה, אוהב לבלות בחיק משפחתי, טיולים, חברים, טיולים בארץ ובחו"ל כשמתאפשר, והכי חשוב – אוהב להיות בחברת אנשים אוהבים וטובים". קצת על משפחתך ומה יגידו על השתתפותך בנבחרת? "משפחתי מאוד תומכת בהשתתפותי בנבחרת ומעריכה את המטרה הנעלה שמאחוריה. הם תמיד שמחים לשמוע על החוויות מהמסלול המאתגר, מכות החשמל והזחילות בבוץ, ורואים בזה סוג של דרך לשמור על נפש צעירה". מה למדת? השכלתך? ומה למדת בחיים? "כתלמיד ביליתי בעיקר בים, וההורים שלי "בילו" במקומי בבית הספר. יש לי תואר במדעי ההתנהגות ותקשורת. תואר שעזר לי קצת להבין את הבסיס. וכמובן שאם תחייך לחיים – החיים יחייכו אליך בחזרה. אופטימיות ריאלית היא צידה טובה לדרך". מה רוב האנשים לא יודעים עליך? "לא הרבה אני די שקוף".

בסיכומו של דבר, 2020 תפסה את יצרניות המחשבים, ואת כולן, לא מוכנות, אחרי שנים ארוכות של דשדוש במכירות, עם קצת עלייה פה ושם, אבל בדרך כלל עם ירידה, שבהן החזיקו במלאים למכירה ובמלאים של חלפים ורכיבים שמתאימים לסגנון החיים הזה. אף אחת מהן לא הייתה במעמד וביכולת מתאימים כדי לתת מענה לזינוק במכירות של ניידים בעיקר, והעובדה שבחודשים הראשונים של מגיפת הקורונה הייתה בעיה משמעותית ביכולת הייצור של המפעלים הגדולים, לצד בעיה לא פחות חמורה במשלוחים של ספינות עם החלקים המתאימים מצד לצד של העולם – התוצאה הייתה ביקוש גואה להיצע שלא הצליח להדביק אותו: צרכנים רוצים יותר מחשבים, עסקים רוצים יותר מחשבים, ובכל רמות המחיר, והתחזית היא שיחלפו לפחות עוד שישה חודשים שבהם יורגש החוסר במחשבים בכלל ובניידים בפרט. קשה אולי קצת לזכור עכשיו, אבל השנה הקודמת הסתיימה בכך שלא מעט יצרניות מחשב לא הצליחו לספק את התוצרת הצפויה שלהן, מניידים צרכניים ועד שרתים, בגלל בעיה באספקת המעבדים של אינטל, כך שלמעשה היצרניות עברו מתקופה של חוסר לתקופה של אין מספיק גם אם מייצרים, וגם ההצלחה של AMD למלא חלק מהפינות לא הספיקה, כאמור. אז האם 2020 היא שנת המעבד? כן, ועוד איך, ולאו דווקא בגלל תהליכים טכנולוגיים, אלא בגלל שלמרות נגיף הקורונה השוק היה פעיל מבחינה כלכלית בצורה מדהימה, כשכל השחקניות הגדולות כמעט בוחשות וגם רוכשות. אבל הכותרת בסופו של דבר היא ועוד איך מעבד, ושוב אינטל נמצאת בסיפור הזה שלא מרצונה. ההשקה של מעבד ה-M1 על ידי אפל תפסה את הכותרות, ובצדק, ברבעון האחרון של השנה, כי יחד איתו באה גם ההכרזה, שהיא בעצם נפרדת מאינטל, שותפתה מזה שנים, ולא רק בתחום של מחשבים קלים ודקיקים, אלא עם תוכניות למעבדים מרובי ליבות עצומים, שמיועדים גם לתחום השרתים. הוכחת הביצועים של M1, המבוסס על הטכנולוגיה של ARM, בגלל שזה אפל, לדעתי תחזק את ההוכחה, שאפשר להשתמש במעבדים אלו גם במיינסטרים של המחשבים. העובדה שממש לפני סוף השנה הודיעה גם מיקרוסופט שהיא תנסה שוב לייצר מעבדים משלה עבור מחשביה, אחרי שראתה ש-Windows 10 יכולה לרוץ יפה מאוד עם מעבדי ה-Snapodragon של קוואלקום, היא סוג של הוכחה לכך שאולי מעבדי ה-x86 יאבדו קצת מנתח השוק שלהם, וכן, אינטל. במקרה של מעבד ה-M1 אולי קצת קשה להעריך עד כמה אינטל תפסיד מכך כסף, אבל ARM הייתה בפני עצמה הכוכבת של הרבעון השלישי וקצת הלאה, ובמקרה שלה ועוד איך אפשר לדעת כמה כסף. אנבידיה, כזכור, הציעה עבורה לא פחות מ-40 מיליארד דולרים לידי סופטבנק, קבוצת האחזקות היפנית שקנתה אותה לפני ארבע שנים ב-32 מיליארד דולר. קורונה זה קורונה, עסקים זה עסקים, ומחשוב זה מחשוב – ובדרך לדור החמישי בו צפויה אנבידיה להיות אחת השחקניות העיקריות עם, ובדרך למחשוב-על, שמבוסס על כרטיסי תצוגה כמו אלו שבהם היא מתמחה. השילוב של ARM פנימה נראה לה טבעי כדי להגדיל את פעילותה בתחום השרתים ובכל תחום שיש בו צורך בחישובים מסיביים מהירים – וזו עסקה שמשתלבת היטב עם רכישת מלאנוקס שנה לפני כן תמורת 6.9 מיליארד דולר, וכבר יש פירות חומרה חדשים, כפי שהציגה אנבידיה בכנס הגדול האחרון שלה. ומה הייתה התגובה של אינטל? מבלבלת. לאחר שהודיעה שהיא שוקלת להוציא חלק מהמעבדים הזולים שלה למיקור חוץ, כולל אצל היריבה TSMC, שהיא המובילה הטכנולוגית כיום מבחינת גיאומטריית ייצור (ליתוגרפיה), היא הודיעה לאחרונה על הכפלה ואף שילוש יכולת הייצור שלה. הטענה היא, שזה בגלל ביקושים גדולים מאוד של השוק, אבל השוק הוא כבר לא אותו שוק. בכל מקרה, היא סוף סוף מגבשת את עיקר הייצור ב-10 ננו-מטר – כולל המפעל בישראל, שאמור לייצר בטכנולוגיה החדשה SuperFIN, אבל זה ממש לא אומר שהיא תעזוב לחלוטין את הייצור ב-14 ננו-מטר, וגם אם זה לא הכי חשוב בעולם, היא נחשבת כמי שכבר מפגרת מבחינה טכנולוגית אחרי השוק, שבו כבר מייצרים מעבדים ב-5 ננו-מטר. ההודעה שלה בסוף יולי, שהיא מעכבת את התוכניות שלה לגבי הייצור ב-7 ננו-מטר, לא ממש תרמה לכך. התחרות הקשה שלה היא כמובן עדיין מול AMD, שעושה חיל במעבר בין הדורות של מעבדי ה-Ryzen וה-EPYC שלה. אמנם, שווי השוק שלה עוד לא הגיע ל-50% מזה של אינטל, כשאנבידיה מעל שתיהן, אבל מבחינה טכנולוגית נדמה שהיא עושה הכל נכון ובזמן בנכון. אולי אינטל תצליח להכות בה קצת עם ההשקה של שבב התצוגה החדש שלה Xe, הפעם הראשונה שבה אינטל תציג כרטיסי תצוגה ייעודיים, אבל הדרך לשם עוד רחוקה – וגם לא ברור עד כמה הוא יעזור לה. כך או כך, 2020 הייתה אולי שנת הקורונה, אבל שוק המעבדים היה רותח בפני עצמו.

רובוטים העוזרים לשנע מוצרים במחסנים לוגיסטיים, או רובוטים המסייעים בבתי חולים במחלקות לחולי קורונה, הם לא מדע בדיוני. בשנים האחרונות אנחנו פוגשים יותר ויותר רובוטים, בין אם כאלה השואבים אבק בבית ובין אם רובוטים בבתי מלון, הנושאים עבורנו את המזוודות. הסטארטאפ הצעיר The Wolf, שהוקם בתחילת השנה על ידי עמיר אדמוב וגיא מורגן, מפתח פלטפורמה לתפישה (Perception) לרובוטים, המאפשרת להם להתמצא בצורה חופשית בסביבה מוגדרת, למשל, במחסנים או משרדים. גיא מורגן, מייסד שותף של הסטארט-אפ The Wolf. צילום: יח"צ "אנחנו עובדים עם חברת רובוטים הפועלת בתחום המחסנים החכמים", אמר מורגן. "הרובוטים מאפשרים לעובדי המחסן להתמקד באריזות, במקום בחיפוש ונשיאת חבילות. כיום הם מבצעים את הפעילות שלהם בעזרת QR Codes המודבקים על הרצפה. אותן מדבקות עוזרות לרובוטים להבין את מיקום הסחורה במחסן. האתגר בפעילות הרובוטים, הוא הבלאי של המדבקות, שמשתפשפות או נקרעות, מה שמונע מהם להמשיך לעבוד. הטכנולוגיה שלנו חוסכת את המדבקות, ומאפשרת לרובוט להבין את הסביבה בה הוא נמצא. לדוגמה, הרובוט מבין את מיקום הבננות במחסן, ומה היעד אליו הוא צריך לקחתן". שתי מצלמות סטריאו מעניקות תפישה מרחבית לרובוט "לצורך בניית היכולת של תפישה מרחבית לרובוטים", הסביר, "אנחנו משתמשים במצלמת סטריאו. מדובר בשתי מצלמות המסתכלות על אותה נקודה. זה מאפשר להעריך את המרחק שבתמונה המתקבלת מהרובוט. לאחר שהרובוט סורק עם המצלמה את הסביבה, אנחנו לוקחים את הסרטון ובונים את אותו אזור בתלת-ממד. אז, הלקוח מגדיר היכן הרובוט יפעל ולאילו אזורים לא יכנס. הוא גם יכול להגדיר לרובוט לאסוף פריטים מסוימים ולהעבירם לנקודה אחרת. כך, אנחנו יכולים לבנות סימולציה בה הרובוט ילמד להסתובב בחדר מסוים ויאסוף עטים. לאחר שהוא ילמד מה זה עט, נבקש ממנו להחזיר אותם לקופסה הנמצאת במקום אחר". לדבריו, "כדי לאמן את המודלים שלנו, עמדו בפנינו שתי חלופות. האחת, לבצע השקעה משמעותית ולרכוש מחשבים עם חומרה יקרה מאוד ולדאוג לתחזוקה השוטפת שלהם – והשנייה, להשתמש בשירותי הענן של אמזון ווב סרוויסז (AWS). בנינו את התשתית שלנו על הענן, מה שהניב חיסכון של כסף רב ומאפשר לנו להשקיע במוצר שלנו. בפיתוח רובוטים יש צורך לדמות את הסביבה הפיזית בה הם יופעלו. עבור סביבת הסימולציה לרובוטים והאימון שלה אנחנו משתמשים ב-AWS RoboMaker, שמאפשר לנו לדמות ולפתח את הרובוט בענן, ואז לפרוס אותו בשטח עם חיבור לענן – להעברת נתונים ועדכונים. עוד אנחנו עובדים עם שירות האחסון Amazon S3 שנותן לנו את הגמישות ויכולת הגדילה בהתאם לצרכים המשתנים שלנו. Amazon EC2 מציע לנו יכולות מיחשוב בענן על גבי שרתים וירטואליים". "כשהתחלנו את המיזם", סיכם מורגן, "עבדנו על מחשב נייח כדי לאמן את המודלים. מהר מאוד הבנו שעל מנת לגדול, נדרש למספר רב של מחשבים גדולים, חזקים ויקרים. מדובר ברכישה מורכבת ולא כלכלית, לכן החלטנו לעבוד עם שירות AWS. הבחירה בו הובילה אותנו להשתתף בתכנית הסטארט-אפים של החברה, Builder Space. מדובר בתוכנית בת 10 שבועות, שעזרה לנו להאיץ את זמן ההגעה שלנו לשוק. בתכנית השתתפנו בסדנאות עסקיות, שם עזרו לנו לבנות תכנית עסקית ותמחור למוצר שלנו, בנוסף לייעוץ של מומחי הטכנולוגיה. צוות הפיתוח העסקי של AWS ליווה אותנו בבניית התשתית הטובה ביותר עבורנו".

קרן הגידור Third Point LLC לוחצת על אינטל (Intel) לבחון חלופות אסטרטגיות, כולל אפילו בדיקת האפשרות האם להשאיר את תכנון המעבדים וייצורם תחת קורת גג אחת. מדובר בקרן פעילה במיוחד, שלפי הדיווחים וההערכות מחזיקה מניות של אינטל בשיעור של מיליארד דולרים. הלחץ שמפעילה הקרן על אינטל התגלה בעקבות מכתב שדלף, שנשלח ממנכ"ל הקרן, דניאל לואב, ליו"ר הנהלת אינטל עומאר אישראק. במכתב למעשה נדרשת ענקית השבבים לפעול באופן מיידי כדי לחזק את מעמדה של החברה כיצרנית מובילה של מעבדים עבור מחשבים אישיים ודטה סנטרים, וזאת למרות ששווי השוק הנוכחי שלה עומד על יותר מ-200 מיליארד דולרים, למרות שבמשך השנה האחרונה סבלה המניה של החברה בעיקר מירידות שערים. עיקר הדאגה שמביע לואב הוא מהעובדה שאינטל איבדה את מעמדה כמובילת השוק המעבדים לטובת TSMC וסמסונג, וכן שהיא נמצאת בקרב מחודש מול AMD בשוק המעבדים ל-PC ומרכזי הנתונים, וכן בחזית מול אנבידיה, המחזקת את כוחה בבניית מודלים לחישובי בינה מלאכותית ולימוד מכונה, גם בזכות הרכישה של ARM. "ללא שינוי מיידי באינטל, אנו חוששים כי הגישה של ארצות הברית לאספקת מוליכים למחצה מובילים תישחק, ותאלץ את החברות בה להסתמך ביתר שאת על מזרח אסיה לא יציבה מבחינה גיאו-פוליטית כדי להניע כל דבר, החל ממחשבים אישיים ומרכזי נתונים ועד לתשתית קריטית ועוד", כתב לואב. אחת הבעיות המרכזיות שהועלו בחברה כבר נידונו ודווחו לא מעט בקשר לעתיד הפעילות של אינטל, וכאמור החשוב בהם הוא הפרדה בין תכנון לייצור, במהלך דומה למה שעשתה AMD בזמנו. הסיבה העיקרית היא החשש שהחברות שעבדו ועובדות כיום עם אינטל, אך מפתחות מעבדים בעצמן – כמו אפל, מיקרוסופט ואמזון – פונות ליצרניות במזרח אסיה, במקום להישאר במפעל של אינטל. והתשובה של אינטל הייתה לאקונית, כהרגלה: "אינטל מברכת על תשומות מכל המשקיעים בנוגע להשקת שווי משופר עבור בעלי המניות. ברוח זו, אנו מצפים לשתף פעולה עם Third Point LLC ברעיונות שלהם להשגת מטרה זו".

רשות מקרקעי ישראל הראל טכנולוגיות מידע הטמיעה מערכות אחסון של נט-אפ (NetApp) ברשות מקרקעי ישראל. הפרויקט, אשר החל במרץ השנה, הסתיים באחרונה. היקפו הכספי נאמד במיליוני שקלים. רשות מקרקעי ישראל, היא הגוף הממשלתי המופקד על ניהול יותר מ-90% מהקרקע במדינה. היא החליטה על ביצוע הפרויקט לטובת מודרניזציה ואוטומציה בחוות המחשוב שלה, כדי "להאיץ חדשנות, ככלי להתמודדות עם הדרישות העסקיות המשתנות ולשיפור השירותים לציבור". במסגרת הפרויקט הוחלפו מערכות ישנות של נט-אפ, במערכות All Flash ואלו משמשות בסיס לעיקר אחסון הנתונים ברמ"י, כמו גם לכלי האנליטיקה ולשיפור תהליכי ה-IT בארגון. מערכות אלו מאפשרות גמישות תפעולית רבה יותר, וכן בעתיד תספקנה גישה לענן הממשלתי, פרויקט נימבוס – כשזה יוקם. טכנולוגיות ה- Flash הוטמעו באתר הראשי והמשני של רמ"י, על בסיס מערכות All Flash A700. בנוסף, הוטמע מערך גיבוי לדיסק (D2B) עבור סביבת קומוולט. המערכות משרתות יותר מאלף משתמשים. לדברי רביד שמואלי, מנמ"ר רשות מקרקעי ישראל, "בשל חשיבות הנתונים, הרגישות שלהם והצורך בהנגשתם, ביקשנו לשמור על כמה מרכיבים קריטיים: זמינות ושרידות המידע, יכולת מעבר לעבודה בעצימות גבוהה באתר הגיבוי, וייעול השירות לעובדי רמ"י ולציבור. כל זאת, תוך חיזוק יכולות ההגנה על הנתונים, שיפור ההיערכות להתמודדות עם אסון ועם איומי הסייבר, והרחבת אפשרויות השימוש ביישומים חדשים". "הטמעת מערכות נט-אפ ברמ"י", הוסיף שמואלי, "סייעה להאיץ את תכנית הדיגיטל לציבור, גם בתקופת המשבר והמעבר לעבודה מרחוק. ההחלטה להטמיע מערכות חדשות של נט-אפ מהווה גורם מרכזי באסטרטגיה הכוללת של תשתיות הארגון. נוכחנו לדעת כי משבר הקורונה העצים את הצורך בזמינות לנתונים – באופנים שונים ובהיערכות להתמודדות הארגון עם איומי סייבר. זאת, בין היתר בשל הצורך שגדל מאוד בהתחברות מרחוק של עובדי הרשות למערכות המידע הארגוניות. בנוסף, בעזרת המערכות החדשות אנו יכולים להאיץ את הטמעת התכנית מבוססת דיגיטל לציבור בצורה טובה יותר – גם בתקופת משבר, לטובת המעבר לעבודה ולמתן שירותים מרחוק". שלומי פרייס, מנכ"ל נט-אפ ישראל, ציין כי "אנו תומכים בגוף ממשלתי בסדר הגודל של רשות מקרקעי ישראל, עם מערכות אשר מאיצות שירות טוב יותר לאזרח ומקדמות חדשנות ויציבות ארגונית במגזר הציבורי".

עוד הצלחה ישראלית: סימילאר ווב, שמציעה סטטיסטיקות לגבי הגלישה וניתוח התנהגות הגולשים ברשת, עומדת לנסות את מזלה בשוק המניות של נאסד"ק בניו-יורק ומתכננת בקרוב הנפקה על פי שווי שוק של שני מיליארד דולר – כך דווח הבוקר (ד') בכלכליסט. בשלב זה לא ברור מתי ההנפקה תצא לפועל, בהנחה שזו אכן תקרה. הדיווח הזה מגיע כחודשיים לאחר שהחברה הודיעה על גיוס של 120 מיליון דולר ושל 200 עובדים. ההנפקה של סימילאר ווב מגיעה במצב שמיטיב עם החברות הטכנולוגיות שרוצות להנפיק, שכן בשוק ההון יש כסף זול ומגפת הקורנה המחישה את חשיבות הטכנולוגיה. זו אינה החברה הישראלית היחידה שמתכננת בימים אלה הנפקה בנסדא"ק: השבוע פורסם בכלכליסט כי אי טורו מתכננת להצטרף גם היא לשוק המניות של ניו-יורק, על פי שווי של חמישה מיליארד דולר. חברות נוספות כחול לבן שהנפקה או מיזוג נמצא.ת על הכוונת שלהן הן טאבולה – לאחר כישלון עסקת המיזוג שלה עם אאוטבריין, מאנדי ואיירון סורס. הפלטפורמה של סימילאר ווב בוחנת ומקטלגת התנהגויות גולשים באתרים השונים. ניתוח נתונים אלה מאפשר לבעלי האתרים לחזות את התנהגות הגולשים, ולהשתמש בכך כדי לקדם את האטרקטיביות של האתרים ולמשוך אליהם טראפיק. הטכנולוגיה שלה מבוססת על אלגוריתמים שמנתחים את המידע ומספקים תמונה על מגמות הגלישה. הקורונה עשתה טוב לחברות האינטרנט סימילאר ווב נוסדה ב-2007 על ידי ניר כהן ואור עופר, המשמש כמנכ"ל החברה. לפי קראנץ' בייס, היא גייסה עד כה 235 מיליון דולר – כמחצית מהם בסבב שהסתיים לפני כחודשיים, כאמור, והובל על ידי ויולה ו-ION Crossover Partners. כיום, החברה פעילה בעיקר מהחוף המזרחי של ארצות הברית, בדגש על ניו-יורק. יותר ממחצית מחברות הפורצ'ן 100 נמנות על לקוחותיה, כולל תאגידי ענק כמו גוגל, וולמארט ואדידס. כחברה פרטית, סימילאר ווב לא מפרסמת את התוצאות העסקיות שלה, אולם על פי דיווחים, מדובר בחברה רווחית, עם הכנסות שנתיות של 100 מיליון דולר. הקורונה עשתה טוב לחברות האינטרנט, בהן סימילאר ווב, שכן הסגרים ברחבי העולם הביאו לעלייה בפעילות ברשת. לאנשים יש בימי קורונה אלה יותר זמן פנוי, ואחת הדרכים להתמודד עם השעמום היא צריכת תוכן.