סטיב ווזניאק, מהנדס המחשבים ואחת משלושת מייסדי אפל המיתולוגיים, מקבל שכר רעב של 50 דולר בלבד בשבוע מהענקית מקופרטינו. את הדברים חשף "ווז" השבוע (ד') בראיון, שהפך לפודקאסט בסדרה "אנשים מדהימים" של גיא קוואסאקי. קוואסאקי, ששימש בעצמו בתפקידים בכירים בחברות מוכרות כמו אפל, גוגל ואחרות, שוחח עם ווזניאק על שלל נושאים. בין השאר, כמובן, עלה בשיחה שמו של היזם המפורסם, והאיש ששמו הכי מקושר לאפל - סטיב ג'ובס, שותפו וחברו של ווזניאק. [caption id="attachment_172392" align="alignnone" width="600"] ימי אפל העליזים. סטיב ווזניאק וסטיב ג'ובס. צילום: קימברלי וויטס[/caption] כדי להבין את עניין הקשר המתמשך עם אפל, נזכיר את ההיסטוריה למי שלא מכיר: בשנת 1976 הקימו ווזניאק וג'ובס יחד עם רון וויין את אפל כחברה שפעלה ממוסך ביתו של ג'ובס. הם גייסו לשם כך את כל חסכונותיהם והמון יצירתיות ומחשבה פורצת דרך. ווזניאק, למשל, נאלץ למכור את המחשבון המדעי HP-65 שלו, שהיה ניתן לתכנות, וג'ובס היה חייב לוותר על מכונית הפולקסווגן שלו. הם עברו כמה וכמה טלטלות בדרך, כולל סילוקו של ג'ובס מהחברה שלו עצמו, ועזיבת ווזניאק אותה ב-1985. אבל כעת שווי השוק של אפל עומד על 1.32 טריליון דולר (נכון ל-4 בינואר האחרון) כך שאפשר להבין עד כמה החברה שהקימו הייתה עודנה סיפר הצלחה מסחרר. ווזניאק, המכונה The Woz, לא עבד בשירות אפל במשך שנים, אולם ככל הנראה הצליח להקסים את אפל ולשכנע אותה להמשיך ולשלם לו את שכרו, והוא היחיד, מאז הקמת החברה, שקיבל ממנה משכורת מדי שבוע בקביעות. על פי ווזניאק, 50 הדולר פר-שבוע שהוא מקבל הם סכום שהוא נקי, לאחר כל הניכויים הנדרשים וכן לדבריו, הסיבה לתשלום המשכורת מטעם אפל היא פשוט - מתוך נאמנות. על מה עוד הוא פטפט עם קוואסאקי? על כך שלעולם לא היה אכפת לו מכסף, וכן שהתשוקה האמיתית לרווחים ולעושר פיננסי הייתה נחלתו של הסטיב האחר. ג'ובסף, שנפטר מסרטן הלבלב ב-2011 כבר לא כאן בכדי לספר לנו האם הדברים נכונים, או לגלות לעולם כמה הוא, ושאריו, מרוויחים מאפל גם כיום.

Dell-EMC מעבירה משרות של עובדים בתחום הגנת הנתונים (Data Protection) ממרכז הפיתוח שלה בישראל, על שלוחותיו בהרצליה ובבאר שבע, לחו"ל. לפי שעה לא ברור האם העובדים שמועסקים כיום במשרות אלה יעברו לתפקידים אחרים בחברה או יפוטרו. מ-דל טכנולוגיות נמסר כי "כמו כל גוף טכנולוגי גלובלי, החברה בוחנת מעת לעת את פעילות אתריה ברחבי העולם, במטרה להבטיח רמת שיתופיות וחדשנות גבוהה. על מנת לקרב קבוצות המבצעות פעילות דומה ופרושות כיום על פני מספר אתרים בעולם, הוחלט כי עד תחילת אפריל, כמה משרות בתחום הגנת הנתונים יועברו מאתרי החברה בישראל לאתרים אחרים בעולם, העוסקים בתחום זה או דומה לו. אנחנו פועלים כעת כדי למצוא לעובדינו אשר הושפעו מהחלטה זו משרות מתאימות באתרי החברה". החברה, שהתמזגה ב-2015 באחת העסקאות הגדולות ביותר בתולדות ההיי-טק העולמי, פועלת בישראל בארבעה מוקדים: הרצליה, שם נמצא גם המטה שלה, באר שבע, גליל ים וחיפה. בסך הכל היא מעסיקה בארץ כ-1,000 עובדים. עובדי המו"פ שבהם מתרכזים בעיקר באחסון נתונים, אחזור מידע, ענן, מדע נתונים, ביג דטה, סייבר והפיתוח של RSA, שנקנתה על ידי EMC בטרם המיזוג שלה עם דל. פעילות הפיתוח מובלת על ידי דן ענבר, שמנהל גם את פעילות האחסון של החברה ברחבי העולם. Dell-EMC רכשה בישראל כמה וכמה סטארט-אפים. כך, למשל, EMC קנתה ב-2012 את XtremIO תמורת 450 מיליון דולר, ושנה לאחר מכן היא רכשה את Scale IO תמורת רבע מיליארד דולר, בעסקת מזומנים. השלוחה של מרכז המו"פ בבאר שבע ממוקמת בפארק ההיי-טק גב ים נגב בעיר, שהיה אמור לקלוט אליו פעילות של צה"ל, כחלק מהמעבר של הצבא לנגב, אולם המהלך מתעכב. מנגד, סייברארק הודיעה בשבוע שעבר כי היא פותחת במקום מרכז מו"פ.

ג'ף וויינר, מנכ"ל לינקדאין, פורש מתפקידו ויהפוך ליו"ר בפועל של החברה, אחרי שהוביל את הרשת החברתית מזה 11 שנים. ריאן רוסלנסקי, סגן נשיא בכיר למוצר, יהפוך למנכ"ל החל מה-1 ביוני. לכשיישב על כס המנכ"לות, תפקיד ראש תחום המוצר בלינקדאין יעבור אל הישראלי תומר כהן, כיום סגן נשיא לפתרונות שיווק בלינקדאין. "תומר הוביל את מוצר פתרונות השיווק שלנו במהלך תקופה של הכנסות שיא, בזמן שהוא המשיך להיות העסק הצומח ביותר שלו בקנה מידה", כתב ויינר. וויינר אמר כי התזמון לפרישה מרגיש נכון באופן אישי ומקצועי, במיוחד כשיש לו יורש נכון. לדבריו, הוא רואה את תפקידו החדש זהה לזה של מייסד לינקדאין, רייד הופמן, שעזר לו לנהל את השירות בתחילת הדרך. "הוא היה שם כדי להבטיח שאצליח," אמר וויינר בסרטון שפרסם על ידי לינקדאין. "אז אני רוצה לשכפל את התהליך הזה". רוסלנסקי נמצא בלינקדאין יותר מעשר שנים. כשיהפוך למנכ"ל, הוא ידווח למנכ"ל החבהר האם, מיקרוסופט, סאטיה נדאלה, ויצטרף לצוות ההנהגה הבכיר של מיקרוסופט. [caption id="attachment_214874" align="alignnone" width="600"] לינקדאין. צילום: BigStock[/caption] הצלחה מוכחת ומדידה בניהול השירות LinkedIn מתגאה כיום בכ-675 מיליון חברים. כשוויינר החל את דרכו בהובלתה, בשנת 2008, היו לה "רק" 33 מיליון חברים. מיקרוסופט רכשה את לינקדאין תמורת 26 מיליארד דולר ב-2016, במה שהיה ונותר הרכישה הגדולה ביותר שלה עד כה. ההכנסות השנתיות של לינקדאין עמדו על 6.8 מיליארד דולר בשנה הכספית שהסתיימה ביוני - עלייה של 28% לעומת שנת הכספים הקודמת. הנתח הזה מייצג 5.4% מסך ההכנסות של החברה האם שלה, מיקרוסופט. לינקדאין - רשת חברתית לעובדים ולמחפשי עבודה, שמגייסים משתמשים בה בכדי למצוא שכירים חדשים - מאפשרת לחבריה לשתף את קורות חייהם, לחפש מקומות עבודה ולהתעדכן בתחומי הקריירה עם המגמות והחדשות האחרונות. הגרסה הבסיסית של השירות היא חינמית, אך מי שמעוניין בהרחבתו עם תכונות אחרות יאלץ לשלם בעוברן. לא ברור בדיוק איך יראה המודל העסקי של החברה בהמשך הדרך, אולם המנכ"ל העתידי רוסלנסקי הבטיח כי ההעדפה של לינקדאין לשרת את אנשי המקצוע ברחבי העולם לא תשתנה.

בטקס חגיגי באוניברסיטת אריאל חתמו ראשי האוניברסיטה, חברת אריאל חדשנות מדעית וראשי חממת אינקוביט מבית אלביט מערכות על קידום משותף של מיזמים בתחום הטכנולוגיה העמוקה (DeepTech) - הטרנד החם בעולם הטכנולוגיה. עו"ד יורם שי, מנכ"ל האוניברסיטה, ואורן גדות, מנכ"ל Incubit, חתמו על השת"פ שכולל הנגשת משאבים ותשתיות של האקדמיה לחברות החממה, אשר פועלת במסגרת תכנית החממות של רשות החדשנות, ומשקיעה בסטארט-אפים צעירים בתחום ה-DeepTech במגוון רחב של תחומי ידע, המבוססים על ידע אקדמי ומחקרי ונמצאים בשלבים המוקדמים של הפיתוח. במהלך הטקס הוצגו פרויקטים חדשניים בנושא חומרים, קוונאטום, ניהול אנרגיה, מיקרו לוויינים, רחפנים, ורובוטיקה זעירה. כמו כן, סיירו האורחים במרכז לחקר חומרים ובמרכז המאיצים של האוניברסיטה. עו"ד שי, דיבר על האתגרים שהעולם החדש מציב בפני המוסדות להשכלה גבוהה: "פעם מקור הידע בעולם היה האקדמיה, וממנה היה עובר לתעשייה. היום אנחנו רואים מעבר ידע בכיוון ההפוך. ההסכם היום הוא בעצם לחיצת יד בין האקדמיה לבין התעשייה, והזדמנות למעבר להשפעה הדדית". מנכ"ל אינקוביט, גדות, הדגיש את חשיבות הקשר של החממה עם האקדמיה ואמר כי "המשימה העיקרית של אינקוביט היא להגיע לטכנולוגיות משבשות ופורצות דרך בשלבים המוקדמים של הפיתוח בהם הסיכון גדול. המחקר באקדמיה בישראל הוא פורץ דרך וחדשני, ועבורנו הוא כר פורה להזנקת חברות, מכיוון שמיזמי DeepTech נשענים על מחקרים אקדמיים חדשניים. זיהינו באוניברסיטת אריאל פוטנציאל רב לחדשנות משבשת בעלת פוטנציאל מסחרי רב, וכן צוות מחויב ומסור לעבודה משותפת" בטקס השתתפו: ד"ר יעקב ענבר, מהמחלקה לכלכלה ומנע"ס של האוניברסיטה; מיוזמי ההסכם ומנהל הפעילות מטעם האוניברסיטה; דני חרדון, מנהל הרשות למחקר ופיתוח, אוניברסיטת אריאל; איילת בן ערב, סמנכ"לית הפיתוח העסקי ב-Incubit; ניר ליסר, סמנכ"ל טכנולוגיות באינקוביט; ומאיר עמיר, סמנכ"ל הכספים בחממה.

הממשלה במיאנמר הורתה לכל מפעילות הסלולר במדינה להפסיק את שירות האינטרנט הסלולרי בחמש ערים, לדבריה מסיבות אבטחה ולטובת הציבור. ההוראה ממשרד התקשורת והתחבורה במיאנמר תשפיע על מדינות המחוז ראקהין וצ'ין שבמערב המדינה ולאורך קו החוף המערבי שלה, ותוגבל לשלושה חודשים. זוהי הפעם השנייה שערים באזורים האלה מנותקות מן האינטרנט, כשהפעם הקודמת הייתה באמצעו 2019. בספטמבר 2019 הוסר חלק מן הניתוק, אך בארבע ערים באזור המערבי עמוס העימותים עדיין סובלות מגישה מוגבלת לאינטרנט, על רקע שיחות המתקיימות בין כוחות הצבא של המשטר ובין לוחמים מתנגדי המשטר. סביר להניח כי הרקע לפעולות הממשלה הוא העימותים הממושכים באזור. דו"ח של האו"ם בשנה שעברה קבע, כי פעולות הצבא בראקהין הגיעו לרמה של רצח עם. פסק דין מהשבוע שעבר של בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג קבע, כי על ממשלת מיאנמר לנקוט את כל הצעדים הדרושים כדי למנוע רצח עם נוסף של בני הרוהינגה באזור (מיעוט מוסלמי) בתוך ארבעה חודשים.

דור ה-Z מחפש לא רק לעבוד ולהתפתח בקריירה, אלא גם להשפיע על העולם ולשנות אותו לטובה, תוך כדי עבודה - כך אומרים מומחים ובכירים מתעשיית הטכנולוגיה של עולם העבודה החדש. הדברים נאמרו במסגרת רב שיח שהתקיים באחרונה במפגש ועדת ההיגוי של כנס Innov8work של אנשים ומחשבים, שיתקיים ב-1 וב-2 באפריל באולם האירועים לאגו בראשון לציון. במפגש השתתפו: אורית גולובינסקי, מנהלת מוצר בגיטלאב; תמי זילברמן, האחראית על המכירות, ועדי ינוביץ', סגן נשיא להצלחת לקוחות בהיי-בוב; אבי גולן, סגן נשיא להנדסה ומנהל ישראל בזיפ ריקרוטר; בלה בנגייב, שותפה מייסדת, וליטל פלדמן, שותפה במיז דיגיטל; אוהד פרנקפורט, שותף וסמנכ"ל התפעול של אלוויישן אקדמי; עו"ד עמית אקו, שותף במשרד עורכי הדין אקו-קנטור; חיים כהן מינץ, סגן נשיא למכירות ופיתוח עסקי בטרנדמון; רפאל לוין, סגן נשיא לשיווק בפפאיה גלובל; נדב לשם, מייסד שותף של ג'ולט; יעל רבינוביץ', שותפה באג'יילספארקס; ודוד זקס, מנכ"ל משותף של טומובוקס. מה עושה כל אחת מהחברות הללו? גיטלאב מנהלת מאגרי גיט של קוד פתוח מבוסס רשת, עם תכונות מעקב באמצעות ויקי ו-CI/CD מובנה; היי-בוב מציעה פלטפורמה לניהול, הכשרה ופיתוח עובדים, תוך מיצוי הפוטנציאל שלהם במקום העבודה; זיפ ריקרוטר מפגישה בין מיליוני מעסיקים ומחפשי עבודה, באמצעות המובייל והאימייל; מיז דיגיטל מתמחה בגיוס כוח אדם להיי-טק, ומציעה שירותים בתחומי משאבי האנוש וההדרכה, תוך התמקדות בבניית תכניות גיוס הון אנושי לסטארט-אפים; אלוויישן אקדמי הוא בית ספר המספק הכשרה לכל הגילאים במקצועות של המאה ה-21; משרד עורכי הדין אקו-קנטור מתמחה בדיני ניוד מומחים; טרנדמון מייצרת פתרונות לאופטימיזציה וניהול של תוכן שיווקי; המוצר של פפאיה גלובל הוא פלטפורמת HRIS לניהול גלובלי של כוח אדם, שכר ותשלומים; ג'ולט מציעה לימודים שאמורים לקדם את הקריירה והשיקה לא מכבר אל-תואר במנהל עסקים; אג'יילספארקס מספקת שירותי הדרכה, ייעוץ והערכה אג'יליים לחברות ולארגונים טכנולוגיים; וטומובוקס פיתחה מנועי שיחה מבוססי בינה מלאכותית ליצירת מעורבות לקוחות באמצעות פלטפורמות להעברת מסרים. [caption id="attachment_309870" align="alignnone" width="600"] ליטל פלדמן, שותפה במיז דיגיטל. צילום: יניב פאר[/caption] לדברי פלדמן, העובדים הצעירים שואלים כבר בראיונות על איזון בין העבודה והבית ויכולת ניידות, במטרה להבין את התרבות הארגונית עוד לפני שהם מתקבלים לעבודה, אולם המעסיקים לא שקופים ולא ששים לספק מידע זה. [caption id="attachment_309871" align="alignnone" width="600"] יעל רבינוביץ', שותפה באג'יילספארקס. צילום: יניב פאר[/caption] רבינוביץ' אמרה ש-"הצעירים רוצים ליצור אימפקט, להרגיש שהם משפיעים על האנושות ולעשות טוב במובן הכי ישיר וכן של המילה. זה מחייב את הארגון להטמיע גישות אג'יליות לא רק בתחום פיתוח התוכנה, אלא להתייחס לעובדים כאל לקוחות פנימיים, לדאוג לחוויה שלהם ולהיות מספיק רספונסיבי, כדי שהעובד ירגיש שותף לפעילות הארגון. על הארגון להרגיש את העובדים ולהגיב להם". הכשרת ג'וניורים ובני הגיל השלישי נושא נוסף שעלה במהלך הרב שיח הוא המחסור בכוח אדם מיומן בתחום המחשוב, בפרט כאשר הטכנולוגיה משתנה כל הזמן. לדברי פרנקפורט, יש ארגונים שפותרים את הבעיה באמצעות גיוס עובדים ללא ניסיון (ג'וניורים) לתפקידי פיתוח, נתונים ומוצר. "מענה נוסף למחסור הוא הכשרת אוכלוסיות כמו נשים חרדיות וגברים ערבים. כיום, אחד הטרנדים החמים הוא גיוס של עובדים מהגיל השלישי להיי-טק - עקב העלייה בתוחלת החיים והעובדה שבני גילאים אלה לא זקוקים לפיתויים כמו בני דור ה-Z, שמחליפים עבודה תוך שנתיים, ולא צריכים איזון בין הבית לעבודה", אמר. הוא הוסיף שכדי לשמר את העובדים הללו נדרשים תהליך מתמיד של הכשרה בתוך הארגון ויכולת ניידות פנימית בין תפקידים. [caption id="attachment_309872" align="alignnone" width="600"] אבי גולן, סגן נשיא להנדסה ומנהל ישראל בזיפ ריקרוטר. צילום: יניב פאר[/caption] גולן אמר כי "צריך למפות את הכישורים שיש בארגון ולדאוג להציג את ההזדמנויות לאנשים הנכונים. יש סטארט-אפים בתחום הכשרת עובדים שמתמחים בנושא, דוגמת ג'ולט, שגייסה מאז היווסדה 23 מיליון דולר". [caption id="attachment_309873" align="alignnone" width="600"] עו"ד עמית אקו, שותף במשרד עורכי הדין אקו-קנטור. צילום: יניב פאר[/caption] גם ניוד העובדים ומגמת העבודה מרחוק נדונו במפגש. עו"ד אקו דיבר על היבטי המיסוי ותכנון הנסיעות של עובדים במסגרת עבודתם ונתן את הדוגמה של פפאיה גלובל. רמי לוין, סמנכ"ל השיווק של החברה, ציין שהיא עושה לשם כך שימוש בבלוקצ'יין. [caption id="attachment_309874" align="alignnone" width="600"] אורית גולובינסקי, מנהלת מוצר בגיטלאב. צילום: יניב פאר[/caption] גולובינסקי אמרה ש-"בגיטלאב, כל העובדים עובדים מהבית, אפילו המנכ"ל. השעות גמישות ויש ימי חופש ללא הגבלה. אחד האתגרים הגדולים ביותר שלנו הוא הבדידות של העובדים והצורך בלשמר אותם למרות זאת". [caption id="attachment_309875" align="alignnone" width="600"] חיים כהן מינץ, סגן נשיא למכירות ופיתוח עסקי בטרנדמון. צילום: יניב פאר[/caption] ייחודיות מקומית - חיבור גלובלי כמו כן, דובר באירוע על ההשפעה של הביזור הגדול של העובדים ברחבי העולם. כהן מינץ אמר ש-"הקמה של צוותים מרוחקים היא נושא כואב: איך מגייסים את האנשים המקומיים במדינות שונות ושומר אתם על קשר בצורה הדוקה ושוטפת? זה אתגר". לדברי ינוביץ', "צריך לתת לעובדים ברחבי העולם את הייחוד שלהם וחיבור לחברה הגלובלית. יש לגייס את העובדים כך שיתאימו לתרבות הארגונית - ולא להפך". זקס החרה החזיק אחריה ואמר כי "החברות צריכות להטמיע את ערכי הליבה שלהן בקרב העובדים. לכל חברה יש DNA שעליה להעביר להם. אמזון עושה את זה - היא מציבה רשימה של ערכים שאנשים חיים ומתים עליהם". מסיכום של המפגש עולה שעולם העבודה החדש נשען על כניסתן של אוכלוסיות חדשות עם צרכים שונים, מה שמחייב מעסיקים להתאים את תהליך הגיוס, ההכשרה והגדרת התפקידים עבורן. כך, רצוי שהמעסיקים ישימו את הדגש גם על מילוי הרצון של עובדי דור ה-Z לעשות טוב במסגרת תפקידם. כמו כן, המעסיקים צריכים להתחיל לחשוב על העובדים שלהם כעל לקוחות קצה, לאפשר מוביליות בתוך החברה ולהיות פתוחים למודלים חדשים של העסקה. מעסיקים, מועמדים לעבודה או "רק" מתעניינים בעבודה בעולם החדש? הירשמו לאירוע Innov8work של אנשים ומחשבים, עם הקוד PC25, ובואו לשמוע ולפגוש את בכירי תעשיית עולם העבודה החדש.

אומת הסטארט-אפים מוציאה מקרבה עוד אקזיט ענק: פורסקאוט הישראלית נרכשת תמורת 1.9 מיליארד דולר במזומן - כך פורסם היום (ה') אחר הצהרים. הרוכשת היא אדוונט אינטרנשיונל, קרן הון-סיכון פרטית, שיושבת בבוסטון ומנהלת נכסים בסך של יותר מ-50 מיליארד דולר. בעלי המניות של חברת הסייבר הישראלית הנרכשת יקבלו עבור כל מנייה סכום של 33 דולר. העסקה צפויה להסתיים ברבעון השני השנה והייתה שותפה לה קרוספוינט קפיטל פרטנרס, כמשקיעה וכיועצת. שווי הרכישה עומד על 30% יותר משוויה של החברה נכון למחצית אוקטובר, אז החלו הדיונים על העסקה. פורסקאוט הוקמה בשנת 2000 על ידי שישה מייסדים: היו"ר, חזי ישורון; דורון שקמוני; סמנכ"ל הטכנולוגיות, עודד קומאי; דרור קומאי, שמשמש כארכיטקט ראשי; נוגה אלון; ועודד עמיר. היא מאוגדת כחברה אמריקנית והמטה שלה נמצא בסן חוזה שבקליפורניה, שם יושב גם מנכ"ל החברה, מיכאל דה סזרה - לשעבר נשיא מק'אפי, שיישאר בתפקידו גם לאחר הרכישה. בתחילת דרכה התמקדה פורסקאוט בפיתוח מוצר הטעיה בסייבר, שהקדים את זמנו. ב-2005 החברה הסבה את הפלטפורמה שלה ל-NAC (ר"ת Network Access Control), בקרת גישה לרשת הארגונית. ב-2010, לאחר הופעת ה-iPad, כשהמוצר נכנס לרשתות ארגוניות וצמחה מגמת ה-BYOD (הבא.הביאי את מכשירך לעבודה), ועמה הקצאת הרשאות לפי זיהוי המשתמש - החל ביקוש למוצר הנראות של פורסקאוט. החברה הונפקה בנאסד"ק באוקטובר 2017 על פי שווי של 800 מיליון דולר ובחלוף פחות משנתיים היא הייתה שווה יותר מכפול מכך - למעלה מ-1.6 מיליארד. היום, כאמור, היא נקנתה ב-1.9 מיליארד. פורסקאוט היא אחת משלוש חברות האבטחה הציבוריות הישראליות היחידות, והכנסותיה צומחות בשיעור שנתי דו ספרתי. הטכנולוגיה של החברה מנטרת רכיבי רשת של מאות ספקים, באמצעות חיבור לרשת התקשורת ובלי צורך בהתקנה של תוכנות קצה או רכישת חומרה. בנוסף, באמצעות ממשקים לרכיבים ברשת, היא מבצעת עשרות פעולות לתיקון פערי אבטחה שהתגלו. לקוחותיה הם ארגונים גדולים יחסית, בהם גופים פדרליים בארצות הברית וארגוני תעשייה. לחלקם יש יותר ממיליון מחשבים, ובסך הכל היא מסייעת להגן על עשרות רבות של מיליוני מחשבים. בנובמבר 2018 קנתה פורסקאוט את סקיוריטי מאטרס ב-113 מיליון דולר. המניע לרכישה היה שהאינטרנט של הדברים יביא לגידול עצום בכמות המכשירים בארגונים. הנרכשת מספקת שקיפות לרשתות OT (רשתות תפעוליות), שנפוצות במפעלים ובמתקני תשתית. רשתות אלה, כגון תשתיות חשמל, היו בעבר סגורות, וזה השתנה. הגדרה מחדש של הסגמנטציה של הרשתות הארגוניות אורי ניישטיין, מנכ"ל פורסקאוט ישראל, אמר בעבר בראיון לאנשים ומחשבים כי "הפתרון שלנו מספק לארגונים שקיפות מלאה על כל רכיבי הרשת שלהם, שהיא בסיס הכרחי לכל הגנת סייבר. כיום, מנהלים פשוט לא יודעים מה יש להם ברשת הארגונית. היינו בארגונים שהראינו להם שיש אצלם 30% עד 60% יותר מכשירים ממה שחשבו. רוב הפריצות בשנים האחרונות מתחילות מהמשאבים הפחות חשובים לארגון, מהחוליה החלשה, מקבלן משנה. הנראות היא הבסיס שלנו לספק יכולות שליטה". [caption id="attachment_303265" align="alignnone" width="600"] אורי ניישטיין, מנכ"ל פורסקאוט ישראל. צילום: יח"צ[/caption] הוא הסביר כי "הצורך בסגמנטציה של רשתות המחשבים נובע מכך שלאחר שהאקרים משתלטים על מחשב מסוים ברשת, הם עוברים משם למחשבים האחרים. זו תולדה של רשתות שטוחות וכאוס בעולם ה-IT. הגדרנו מחדש את הסגמנטציה של רשתות לרוחב הארגון והשקנו פתרון חדש המבוסס ענן. המוצר מסייע לארגונים להאיץ פרויקטים בתחום, עונה על הצורך לאבטח אפליקציות חיוניות, ממזער את החשיפה הגוברת שמייצרים מכשירי אינטרנט של הדברים, ומגביל את אפשרויות התנועה הרוחבית של איומים ואת טווח הפגיעה שלהם בטופולוגיית רשת שטוחה". לדברי ניישטיין, "הדרישות ממערכי האבטחה בארגונים גדולות מאי פעם. ההאקרים מוכיחים פעם אחר פעם את היכולת שלהם לנצל את ההיקף ההולך ומיטשטש של הרשת הארגונית ולבצע תנועה בלי הפרעה לרוחב רשתות. הצורך להבין מה נמצא ברשת הוא חלק מה-DNA שלנו, ואנחנו משתמשים בגישה זו, של 'נראות קודמת לכל', כדי להעניק ללקוחות יתרון אל מול התוקפים, עם סגמנטציה אמיתית, שמקיפה את כל הרשת הארגונית המורכבת, שכוללת משרדים, דטה סנטרים, קמפוסים, ענן ו-OT. אנחנו אומרים ללקוח הארגוני: 'הכר את עצמך, דע על מה אתה מגן'. נדרש ליצור מידע בעל ערך אודות מה שקורה ברשת הארגונית, ואנחנו מסייעים לתפעל את מערכי האבטחה נכון יותר, עם מתן משמעות של האיום על הרשת הספציפית והיערכות מראש לבעיות שקשה לחזותן. כך ניתן לצמצם את הסיכונים".

נוקיה סיימה את 2019 ואת הרבעון האחרון שלה בסימן חיובי - כך עולה מהנתונים שהיא פרסמה אמש (ד'). כתוצאה מכך, המנייה של החברה עלתה היום ביותר מ-2%. הענקית הסלולרית לשעבר מפינלנד, שבשנים האחרונות מתמקדת ברשתות תקשורת ובדור החמישי, הציגה בשנה החולפת ירידה של 3.5% ל-21.8 מיליארד יורו אל מול עלייה של 3.33% בהכנסות ל-23.3 מיליארד. הקיצוץ בהוצאות ולעומתו העלייה בהכנסות הביאו לתוצאות חיוביות ברווחיות: בסעיף התפעולי היא עברה מהפסד של 59 מיליון יורו ב-2018 לרווח של 485 מיליון ובזה הנקי - מהפסד של 549 מיליון יורו לרווח של 18 מיליון. ברבעון האחרון של השנה הציגה החברה ירידה של 3.4% בהוצאות ל-6.1 מיליארד יורו ועלייה של 0.5% בהכנסות ל-6.9 מיליארד. היחיד מסעיפי ההכנסות שרשם עלייה הוא מכירות הרשתות: אלה גדלו ב-3.1% ל-5.4 מיליארד יורו. לעומתו, מכירות התוכנות רשמו ירידה של 7.25% ל 870 מיליון, סעיף "נוקיה טכנולוגיות" קטן ב-11.1% ל-376 מיליון ובסעיף "אחרים" נרשמה ירידה של 10.2% ל-232 מיליון. עוד עולה מהנתונים כי ההוצאות הגולמיות גדלו ברבעון ב-2% ל-4.2 מיליארד יורו, הרווח הגולמי פחת ב-1.8% ל-2.7 מיליארד והרווח הגולמי השולי עמד על 39.29%. חבות המס רשמה ירידה של 12% ל-246 מיליון יורו, הרווח הנקי זינק ב-177.3% ל-563 מיליון והרווח למנייה עמד על 10 סנט, לאחר שצמח ב-233%. ראג'יב סורי, נשיא ומנכ"ל נוקיה, אמר לאחר פרסום התוצאות כי "הרבעון הרביעי היווה סיומת טובה לשנה מאתגרת. הרווחיות שהשגנו בו הייתה טובה יותר מהאומדנים שלנו".