בעידן שבו האינטרנט הפך לחיוני כמו מים וחשמל, איומים על תשתיות התקשורת יכולים לגרום להשבתה של מדינות שלמות החות’ים מאיימים לנתק כבלים בים האדום – סלקום מציגה פתרון חירום לשמירה על יציבות האינטרנט

ל-Humane.ai היו את כל הנתונים להיות להיט: חברה מסתורית של יוצאי אפל, שתכננה גאדג'ט מחשוב לביש עתידני מבוסס כולו על בינה מלאכותית. אבל אז באו הביקורות של הסוקרים... וגם - על היחסים שבין עיתונאי טכנולוגיה וגופים המסוקרים

ענקית הטכנולוגיה מציגה הערב של חידושים בתחום הבינה המלאכותית - שיגיעו לכל הפלטפורמות, כולל וואטסאפ. בין החידושים: יצירת תמונות בתוך וואטסאפ

זה היה עניין של זמן, אבל גוגל עומדת לשלב את ג'מיני, מודל ה-AI שלה, באחד מהמוצרים החשובים והפופולריים ביותר שלה, דפדפן כרום, ועכשיו אנחנו גם מקבלים הצצה ראשונה לאיך זה עומד לעבוד. ספוילר: לא כמו שאתם בהכרח חושבים. קיצור דרך חדש לצ'אטבוט שילוב של צ'אטבוט בתוך דפדפן דגל הוא לא דבר חדש, והדוגמה הבולטת ביותר […]

אשף הטוויסטים מ. נייט שאמלאן (“החוש השישי”, “מיסטר גלאס”) עובד מהר, וקצת יותר משנה אחרי סרטו הקודם “דפיקה בדלת” הוא מציג טריילר לסרט האימה הבא שלו – “Trap”. הסרט עוקב אחר אב (ג’וש הארטנט, “אופנהיימר”) ובתו המתבגרת שהולכים לצפות יחד במופע פופ גדול ומרשים של אמנית מפורסמת. במהלך ההופעה יבינו השניים כי אינם נמצאים בסתם […]

"עם כל 'עיר חכמה', 'עיר בלי אלימות' ופארק עם מצלמות, רישתנו את עצמנו לדעת בעשור האחרון. היועצים המשפטיים של גופי האכיפה חשבו שהם יוכלו לרסן בעצמם את הסוס הדוהר של הטכנולוגיה – וטעו. טכנולוגיות המעקב הביאו לשילוב עצוב של היבריס עם נאיביות. נוצר כשל רב מערכתי – של הממשלה, הכנסת, המשטרה וגופי הייעוץ המשפטי, עם העדר בקרה, העדר אישורים והעדר פיקוח, ועם חוסר בנתונים על מנת לבחון את כשירות ונכונות המעשים", כך אמרה ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, ראשת התוכנית לדמוקרטיה בעידן המידע במכון הישראלי לדמוקרטיה. ד"ר שוורץ אלטשולר, אחת המומחיות הבכירות בישראל בתחום המשפט והטכנולוגיה, העידה בישיבתה הראשונה של ועדת הרוגלות, שהתכנסה היום (ה'). לדבריה, "יש בעיה קשה בחדירה לטלפונים של אנשים, ובכל זאת – זה קרה. נוצר מצב שבו מנגנוני הפיקוח קרסו ולא עבדו, ונותרו רק הפיקוח והבקרות מבחוץ – החברה האזרחית, הסניגוריה הפלילית, בג"ץ והעיתונות". "אין הבנה של משמעות השימוש בכלים הטכנולוגיים" "העדר מסגרת תפיסתית לתחום הביא לחוסר הבנה של משמעות השימוש בכלים הטכנולוגיים", ציינה ד"ר שוורץ אלטשולר. "איש במערכות הרלוונטיות לא הבין שזו טכנולוגיה משנת משחק, מערערת. לכן, יש לוודא איך הם יבינו זאת עם הופעת טכנולוגיה חדשה. כלומר, כלי המעקב הם לא 'תוספת' למשהו קיים, להאזנות סתר – אלא משהו חדש, ולכן נדרשות מסגרות תפיסתיות חדשות לסייבר. כולנו מהגרים דיגיטליים ואין ניסיון פרקטי בתחום. אין הבנה של המשמעויות האסטרטגיות של הרוגלות ומה הן מביאות עימן". מדוע היא טוענת שמדובר בטכנולוגיה משנת משחק? "בגלל אופן השגת המידע מרחוק, בשל מנגנוני ההצפנה ושאיבת המידע, אבטחת המידע הפכה לחסרת משמעות", ציינה ד"ר שוורץ אלטשולר. "שינוי משמעותי נוסף נובע מעומק המידע האגור – ולא רק מידע בתנועה, אלא גם במנוחה. בעיה נוספת טמונה בכך שבעת המעקב בונים אגמי מידע – מה שמכונה במודיעין 'חיפוש בשחור'. לא מחפשים פריט מידע ספציפי, אלא שואבים את כל מה שיש. שלושת המרחבים הללו יוצרים שינוי משמעותי, שכאמור – לא הובן על ידי הגופים השונים, ובהם מקבלי ההחלטות". "זו לא טעות, זו מדיניות" "מה שראינו בהפעלת הרוגלות הוא לא טעות – הוא מדיניות. זה קרה גם באימוץ טכנולוגיות אחרות, כגון מערכת עין הנץ של המשטרה, מערכות זיהוי פנים או מערכת מופללים בנמל התעופה בן גוריון. אותם כשלים חזרו בעוד הקשרים. זהו כשל מערכתי – לוקחים מערכת שהיא זו ש-'תחליט', מבלי שיודעים כיצד היא מחליטה. עולם הערעור הטכני פגש ויפגוש אותנו בהרבה הקשרים ובפרשות אחרות, מעבר לרוגלות", הזהירה ד"ר שוורץ אלטשולר. בהמשך, היא ביקשה לערער על אקסיומה: "יש משפט שטוען ש-'המשפט מדדה אחרי הטכנולוגיה'. אני כופרת בכך. אנחנו יודעים לאן הטכנולוגיה תתפתח. לצד זאת, קבועי הזמן לחקיקה בישראל לא מתקבלים על הדעת, ואורכים שנים רבות. צריך ליצור מסגרות חקיקה מהירות, שקל לשנותן, כי הטכנולוגיה ערערה את העולם, ועלינו להתאים את השלטון לערעור הזה", אמרה. "הייעוץ המשפטי התיר להשתמש בטכנולוגיות מעקב זוללות פרטיות" ד"ר שוורץ אלטשולר התייחסה לדו"ח של ועדת מררי, שחקרה את הנושא, ואמרה כי "כפי שכבר עלה ממנו, הייעוץ המשפטי (של משרדי הממשלה וגופי האכיפה – י"ה) התיר להשתמש בטכנולוגיות מעקב זוללות פרטיות. זה נעשה ללא הסכמה מפורשת של החוק ותוך יצירת מערכת של שיבושים, ללא שקיפות ציבורית. כך הייעוץ המשפטי הפך ל-'מיני בג"ץ'. על אף שיש חובת דיווח לכנסת, זה לא קרה – וזו רעה חולה". לדבריה, "חסר חוק מעקבים דיגיטליים. נדרש להקים נציבות לפיקוח על מעקבים. יש לבנות עוד מעגלי פיקוח, בשל ההבנה של הצורך למנוע שימוש בטכנולוגיה לרעה". "יש להעמיק את הידע, במטרה לסגור את הפער בממשק טכנולוגיה-משטרה. זכויות אדם זה לא ימין-שמאל. הפרטיות היא זכות על בעולם הדיגיטלי", הוסיפה. ד"ר שוורץ אלטשולר סיימה בציטוט של חלק משירו של אהרון שבתאי, תיקון: "את החרפה, את שברי הסכלות, לא יתקנו לא קצין, לא פצצה, לא מטוס. רק תבונת לב תתקן, פוקח העיניים יתקן, המשכיל יתקן, הממתין וחושב יתקן".

בשבוע שעבר פרסמנו לראשונה כי גולשים נדהמו לצפות בדגל פלסטין על מסך האייפון כשהקלידו את המילה ירושלים. בעקבות תלונות שהועברו לאפל תוקנה התקלה. גורם בכיר בחברה ל"מעריב": אפל לא מעלה דגלים בהקלדת ערים

קבוצת חוקרים במיקרוסופט (Microsoft) הציגה את מודל הבינה המלאכותית VASA-1, המסוגל לקחת תמונת פורטרט וקובץ שמע על מנת ליצור וידאו מונפש בעל הבעות פנים ושפתיים המותאמות לקובץ השמע, עם אפשרויות שליטה מגוונות על האופן בו מונפש ראש המשתמש. מודל ה-VASA-1 החדש של מיקרוסופט מזכיר מאוד את מודל ה-VLOGGER של גוגל, כאשר בשני המקרים המודלים נועדו “להפיח […]