על פי דיווח חדש ב"וול סטריט ג'ורנל" החברה שהקים פאבל דורוב צריכה לשלם מאות מיליוני דולרים עד סוף החודש הבא. כיצד יכולה החברה להינצל מהבור?

הרבה מאוד דברים קרו בעולם מאז שאפל הכריזה בנובמבר על M1 – המעבד הראשון אי פעם שהיא ייצרה עבור מחשבים. יחד אתו היא הכריזה אז על מחשבי MacBook ראשונים המצוידים במעבד החדש, במקום במעבדים של אינטל. המהלך הזה יוביל, בסופו של דבר, לכך שכל המחשבים של החברה, ניידים או נייחים, יהיו מצוידים, כמו הטאבלטים והטלפונים שלה, רק במעבדים מתוצרתה. כשמביטים על ה-MacBook Pro 2020 לא מבחינים בשינוי – לא ברגע הראשון ולא ברגע העשירי. ולא בכדי – ההבדלים בין גרסת 2015 של המחשב לגרסת ה-2020 שוליים, אם בכלל. המחשב החדש כולל מסך 13.3 אינץ' ברזולוציית 2K בבהירות נהדרת – מסך שתמיד היה אחד המהנים ביותר בשוק; כולל משטח שליטה יחסית גדול מתחת למקלדת המוכרת; ו-Touch Bar מתחת למסך, שעל אף שהוא מציע בדרך כלל את האפשרויות שצריך לבחור ללחוץ עליהן בצורה נאותה, הוא עדיין לא מהווה תחליף למסך מגע מלא. זה גם מחשב שלא ממש מנסה למצוא חן מבחינת עיצוב. השוליים מסביב למסך עבים ורחוקים מלהיראות מודרניים, המבנה מרובע, מתכתי ועבה למדי, והוא מרגיש כמו מחשב ששוקל קצת יותר מה-1.4 ק"ג שלו, כאשר גם ככה מדובר במשקל יחסית כבד למחשבים שנושאים מסך בגודל כזה. אפל ממשיכה ב-MacBook Pro 2020 להתעקש למעט ככל האפשר בחיבורים שהיא מציעה, וגם בגרסה החדשה יש רק שני חיבורי USB שתומכים ב-ThunderBolt 3 ומתאם 3.5 מ"מ לאוזניות. זה אומר שאם רוצים להשתמש ביותר מאשר במחשב עצמו חייבים תחנת עגינה, אפילו כדי להוסיף רק מסך. יש לפחות חיישן טביעות אצבע בקצה מעל המקלדת ממש, מימין ל-Touch Bar, שעובד נפלא – אם כי פעם בכמה הדלקות, או כשמחזירים את המחשב ממצב שינה, ה-macOS בכל זאת דורשת סיסמה. הסיבה שאפל החליטה להשאיר את ה-"קישוטים" כמות שהם כנראה שיש סיבה לכך שאפל בחרה להשאיר את השלדה, המקלדת, משטח העכבר וכל שאר ה-"קישוטים" כמות שהם. נראה כאילו הפעם היא פשוט רצתה שכל ההתמקדות תהיה במה שבפנים – ב-M1, שכבר מהרגע הראשון זכה לתשבחות רבות מכל מי שנגע במחשב. אחד הדברים שנטען לגבי המחשב הזה הוא שהוא יכול לספק עד 20 שעות עבודה בעת גלישה ברשת. זה מדד מעורפל משהו, כי ברגע שמתחילים להפעיל קצת סרטונים, לעבוד מעט עם מספרים ואפילו לכתוב במעבד התמלילים המובנה אי אפשר להגיע לזמנים כאלה. עם יום עבודה שלם לא תהיה לו בעיה להתמודד, אבל ככה גם רוב ניידי ה-Windows המתחרים שלו, עם מסך בגודל דומה. איך המחשב החדש מול המתחרים? במבדקים שביצעתי בהשוואה בין המחשב החדש של אפל לכמה מחשבי Windows חדשים, שמגיעים עם מעבדי הדור ה-11 של אינטל, התשובה שקיבלתי לגבי זמן העבודה לא הייתה חד משמעית, ולא רק בגלל נפח הסוללה השונה. את המבדקים שביצעתי כדי לנתח את הביצועים של המחשב, עם כמה יישומים שיש להם גרסה לשתי סביבות העבודה, אפשר לחלק לשניים: סביבה גרפית בעיקרה וסביבת ביצועית. בסביבה הגרפית, בבדיקה של מבחן Compute של Geekbench 5 המספרים היו דומים מאוד, וגבוהים, בזכות ה-Iris Xe של מעבדי הדור ה-11 של אינטל, שכבר הוכיח את עצמו בכמה מבחנים, ובבדיקות Valley מבית Unigine ל-PC אפילו היה יתרון קל. אבל במעבר לסביבת המחשוב עצמה, ה-M1 זרח לכל הכיוונים ומכל הכיוונים, ועוד עם 8 ג'יגה-בייט זיכרון RAM לעומת 16 ג'יגה-בייט AM במחשבי האינטל המתחרים. כך, לדוגמה, ה-ThinkPad X1 Nano החדש סיים את מבחן ה-Classroom של Blender לאחר 26 דקות בדיוק – 10 דקות ושנייה אחת יותר לעומת המחשב של אפל. במבחן Cinebench R23, התוצאה במבחן ליבה אחת של ה-MacBook Pro הייתה 1,520 נקודות מול 1,532 נקודות שהשיג ה-ExpertBook B9450 של אסוס, שרץ במהירות 2.8 ג'יגה-הרץ מול 3.2 של יריבו התפוחי, אבל במבחן ריבוי הליבות התוצאה הייתה 7,811 נגד 4,904 נקודות לטובת המחשב של אפל. יש עוד כמה מבחנים שבהם אפשר לראות – ולהראות – את היתרון בליבות העיבוד של M1, שמבוססות על הטכנולוגיה של ARM, לעומת ארכיטקטורת ה-x86, שנמצאת ביסוד של המעבדים של אינטל גם בדור הנוכחי שלהם. אולם, ברוב ההיבטים ההפרשים לא ענקיים כמו שבחברת התפוח נהנו להציג וגם קצת להציק אולי לשותפה לשעבר – אבל זה עוד לפני שכותבי היישומים והאפליקציות יתאימו את הסחורה שלהן לעבודה טבעית עם M1. אחרי זה כנראה שהפערים יהיו אכן גדולים יותר. בשורה התחתונה, אין בכלל ספק שמי שמוכן לקפוץ למים כנראה שימצא ב-MacBook Pro 2020 מחשב שבמקרה הכי רע מספק ביצועים טובים כמו המחשבים הכי טובים שמבוססים על מעבדי אינטל החדשים ביותר, ועושה זאת עם פחות זיכרון. לגבי מערכת ההפעלה עצמה, כל דבר ניתן ללמוד. אז כן, כתבו עליו בעיתון, או באתר, הרבה דברים, אבל בניגוד לשיר של אריק איינשטיין, ה-MacBook Pro 2020 כל הזמן ידע שהוא כזה. עכשיו גם אתם יודעים, מה כתבו עליו באנשים ומחשבים. ואם תרצו לצרף אותו לפורטפוליו הניידים שלכם, הוא יעלה לכם בתצורה שנבדקה בערך 5,600 שקלים – זהו המחיר ב-WeDiggit, שתרמה את המחשב לסקירה.

"הקורונה, שגרמה לסגירת השמיים והגבולות, הקשתה מאוד על ארגוני הפשיעה לבצע העברה של אמצעי לחימה וסמים בין מדינות, והקשתה על סחר בבני אדם. המציאות החדשה גרמה לארגונים אלה להפנות את מאמציהם למציאת פעילויות חדשות שיניבו הכנסות עבורם, והעיסוק בפשיעת סייבר הפך למכרה זהב. הפריצה לק.ל.ס מצטרפת למגמה העולה של אירועי הסייבר ברחבי העולם", כך אמר רפאל פרנקו, לשעבר סגן ראש מערך הסייבר הלאומי. לדברי פרנקו, "גם מדינות על ציר הרשע החלו להשתמש בארגוני פשיעה לביצוע תקיפות סייבר. הדבר מאפשר למדינות עוינות לפגוע בארגונים ומדינות אחרות באמצעות 'קבלני משנה' – אותם ארגוני הפשיעה שמתמחים בתקיפת סייבר. הבולטת היא צפון קוריאה, וישנן עוד מדינות". פרנקו התייחס בדבריו למתקפה שביצעה לפני ימים אחדים קבוצת ההאקרים Black Shadow נגד ק.ל.ס קפיטל – חברת מימון רכב. ההאקרים פרצו למערכות המחשוב של ק.ל.ס, גנבו מסמכים בהיקף נרחב ופרסמו מאות מהם. בקבוצת טלגרם שההאקרים הקימו הם כתבו כי "אנחנו כאן כדי להודיע שמתקפת סייבר בוצעה נגד K.L.S CAPITAL LTD שבישראל. השרתים שלהם נהרסו ופרטי הלקוחות של החברה מצויים בידינו. לאחר שלוש יממות של משא ומתן, אנשי החברה החליטו שלא לשלם לנו דמי כופר בסך 10 מטבעות ביטקוין (סכום השווה ליותר משני מיליון שקלים – י"ה), וכעת הדלפנו חלק מהמסמכים שלהם. חלק מפרטי המשא ומתן יפורסמו מאוחר יותר". בין המסמכים שהודלפו: בקשות למימון כלי רכב של לקוחות, תעודות זהות ורישיונות נהיגה שלהם. ממערך הסייבר הלאומי נמסר כי "בעקבות חשד לדלף מידע בחברה, העניק מערך הסייבר הלאומי סיוע ראשוני בבלימת התקיפה ובניסיון לגנוב כספים מהחברה וכן במניעת נזק נוסף. החברה נעזרת כעת בשירותי חברת סייבר פרטית. המערך המליץ לחברה ליידע את לקוחותיה שייתכן שהמידע שלהם עלול לזלוג לרשת. גם חברות עסקיות קטנות צריכות לנקוט באמצעי הגנה מפני תקיפות סייבר ולגלות אחריות כלפי המידע של לקוחותיהן. מערך הסייבר ממליץ להתעדכן בפרסומים השוטפים ובהתרעות המופצות לביצוע עדכונים דחופים ולסגירת חולשות אבטחה, פעולות שיכולות למנוע תקיפות מסוג זה". "חייבים להתכונן יותר" "חברות וארגונים אזרחיים במדינת ישראל חייבים להתכונן יותר למתקפת סייבר", אמר פרנקו. "צריך להבין שניתן לעשות זאת באמצעים פשוטים יחסית. ארגונים חייבים להבין את זה, אחרת הם ימצאו את עצמם באירוע כואב, קשה ומתמשך – שעלול לפגוע בהם באופן אנוש. חברות צריכות להתכונן ולהבטיח אפשרויות גיבוי והתאוששות מהירות, להגן על שרשרת האספקה, להגדיר מנהלת אבטחת מידע או נאמן סייבר ארגוני ולדעת מראש מי המומחים שאליהם פונים ברגע שמתחיל המשבר. יש לעשות זאת החל מניהול המשבר, דרך ניהול המשא ומתן, הטיפול בהיבטים הטכניים, המשפטיים, הרגולטוריים ועד לניהול המשבר התקשורתי". לדבריו, "אנחנו נמצאים כיום בעולם אחר. ארגוני פשע וטרור מחפשים בכל רגע את הקורבן הבא. הם לא צריכים סיבה מיוחדת לכך – רק גישה וארגון שלא ערוך ומוכן". פרשת שירביט Black Shadow היא גם קבוצת ההאקרים שתקפה את חברת הביטוח שירביט. דבר המתקפה על שירביט פורסם בתחילת דצמבר האחרון, אולם מומחי אבטחה העריכו כי היא בוצעה כמה חודשים קודם לכן. בעקבות הפרסום, יחידת להב 433 של המשטרה פתחה בחקירת המתקפה, שבמסגרתה דלף מידע רב של לקוחות ועובדי החברה. החקירה החלה לאחר תלונה שהגישה שירביט. חברי BlackShadow איימו על שירביט שאם היא לא תשלם להם דמי כופר, הם יפרסמו עוד ועוד מסמכים, ובסופו של דבר ימכרו אותו לצדדים שלישיים – שני איומים שמומשו בסופו של דבר. הקבוצה פרסמה מסמכים הנוגעים ללקוחות החברה, בהם ח"כ אבי דיכטר (הליכוד), לשעבר ראש השב"כ. כמו כן, היא פרסמה בטלגרם התכתבויות משא ומתן בינה לבין חברת הביטוח. כמו במקרה הנוכחי, גם באירוע מדצמבר הקבוצה המשיכה לדרוש משירביט את תשלום דמי הכופר, שעמד על מטבעות ביטקוין בסכום השווה לארבעה מיליון דולר – סכום שהחברה סירבה לשלם, ובעקבות הסירוב, התפוצץ המשא ומתן בינה לבין ההאקרים. לאחר אותה המתקפה אמר לאנשים ומחשבים ד"ר הראל מנשרי, ראש תחום הסייבר במכון הטכנולוגי חולון HIT, כי "זה לא אירוע סייבר שמטרתו כספית. התוקפים רצו להוציא מידע ולרגל בסייבר, ועשו זאת במידה מסוימת של הצלחה. הם תקפו גם למטרת נזק למערכות המידע וניצלו את ההזדמנות לתקיפה למטרות השפעה ותודעה. כשהם פותחים ערוץ טלגרם ומזמינים עיתונאים להיכנס ולנהל עימם דו-שיח, כאשר הם נותנים לוחות זמנים לא ריאליים לתשלום דמי הכופר – זו אינה מתקפה כופרה, והכסף הוא רק מסך עשן".

בתשקיף שהגישה טסלה היום זכו גם אילון מאסק וגם מנהל הכספים הראשי של החברה להגדרות תפקיד מוזרות במיוחד

24 שעות של חגיגת סאונד: בדקנו את הרמקול הנייד החדש של ענקית הסאונד • המחיר: 1,359 שקלים

מבצע הנחות מיוחד על מוצרים שונים של חברת וואווי (Huawei) יוצא היום (ב', 15.3) לדרך ויהיה זמין עד מחר (16.3). במסגרת יום המכירות המיוחד באתר אליאקספרס (AliExpress Huawei Brand Fest) ניתן למצוא שעונים ואוזניות בדגמים שונים בהנחות, יחד עם קופונים הזמינים בעמודי המוצרים. מבצעי המכירות של Huawei במסגרת מבצעי המכירות של מותג Huawei ניתן למצוא הנחות […]

משבר הקורונה הפנה את תשומת הלב הציבורית לשני מגזרים בולטים: הבריאות ומערכת החינוך. מה שקרה במגזרים אלה השפיע רבות על אורח החיים שלנו בשנה האחרונה. כטבעם של אורות חזקים, הזרקורים שהופנו אליהם חשפו את המוכנות, ובעיקר את חוסר המוכנות, שלהם לשעת חירום. דו"ח מבקר המדינה שפורסם היום (ב') ציין את מה שרבים ידעו וחשו על בשרם במשך שנת הקורונה. ממצאי הדו"ח מלמדים שכמעט מחצית מילדי ישראל ואותו סדר גודל של מורים נכנסו לקורונה כשהם נטולי כישורים ואמצעים דיגיטליים – דבר שמנע מהם ללמוד מרחוק. המבקר ציין שחלק ניכר מהם מגיעים מהמגזרים הערבי והחרדי, ומהפריפריה. צריך לציין שהביקורת של המבקר נערכה בתקופות שבין ספטמבר 2019 למרץ-אפריל 2020 – החודשיים שהיוו ראשית משבר הקורונה. כלומר, הדו"ח לא מתייחס למהומות שליוו את הלמידה מרחוק. הממצאים מראים הזנחה וחוסר מעש של כמה שנים, ובהחלט מסבירים את מה שקרה בשנה האחרונה. כאן מתבקשת הערה לאיזון: בין הסגרים תקפו את מערכת החינוך החרדית, שהמשיכה להפעיל את בתי הספר. אם היה לכך איזשהו צידוק, הרי שהוא נמצא בממצאי המבקר לגבי הילדים החרדים, שלא הייתה להם בכלל הזדמנות להשתתף בלמידה מרחוק, כי אפילו טלפונים כשרים לא הצליחו להשיג להם בזמן. אפשר אולי להבין את ההורים שלהם, שבלית ברירה שלחו אותם ללמוד – כי מדינת ישראל לא דאגה להם לחלופה. לצד זה מציין המבקר, אם כי בפסקה קצרה מדי, שגם המורים בישראל סובלים מחסר עמוק באוריינות דיגיטלית. גם נתונים אלה ידועים, וזה הורגש היטב בתקופת הקורונה. כל מותחי הביקורת על המורים ומערכת החינוך מוזמנים להציע הצעות כיצד מורה שעד הקורונה לא הוכשר.ה ללמד באמצעים דיגיטליים היה יכול.ה לבצע את עבודתו.ה כהלכה בתנאים קשים במיוחד, כאשר במקרים רבים הוא.היא עצמו.ה הורה לילדים ויש לו.ה בן.בת זוג שגם עובד.ת מהבית. מחדל תקשוב בתי הספר אבל המחדל החמור ביותר שנחשף בקורונה הוא מחדל תקשוב בתי הספר. מדור זה התייחס לנושא מספר רב של פעמים, והנתונים נמסרו גם בישיבות בכנסת. המבקר חוזר על כך שרק 23% מבתי הספר העל יסודיים בישראל היו ערוכים, נכון לתקופת הביקורת, לסביבת לימוד דיגיטלית והיו מתוקשבים. בבתי הספר היסודיים המצב טוב יותר, אם כי ממש לא משביע רצון: רק מחצית מהם תוקשבו עד לקורונה. המבקר אמנם מציין את הנתונים האלה בדו"ח, אבל הוא לא טרח לבדוק כיצד ייתכן שתוכנית לאומית לתקשוב שאושרה בממשלה לפני יותר מעשור והוקצבו לה כמעט מיליארד שקלים עדיין לא הושלמה. תקשוב בתי הספר – לא מספק. צילום אילוסטרציה: BigStock אילו מבקר המדינה היה מחליט לבדוק יותר לעומק, הוא היה צריך לקבל תשובות לפחות משני מועמדים לראשות הממשלה בבחירות אלה: גדעון סער, שכשכיהן כשר החינוך דחף את התוכנית, ונפתלי בנט, שהמשיך את הקפאת התקציבים לתוכנית מימיו של קודמו, הרב שי פירון. דווקא הרב רפי פרץ, שקדם לשר הנוכחי, יואב גלנט, שחרר תקציבים. אבל זה היה מעט מדי ומאוחר מדי. בינתיים הגיעה הקורונה וחשפה את החידלון הזה. לעומת זאת, המבקר טורח לציין שבשנה שעברה, בזמן הקורונה, משרד החינוך השקיע משאבים רבים, בתקופת השר גלנט, כדי לצמצם פערים לרכוש מחשבים ל-150 אלף ילדים שאין להם יכולת לקנות מחשבים. זוהי פעולת כיבוי שריפות, שנעשתה במהירות רבה, ועדיין הותירה מאות אלפי ילדים ללא פתרון וללא יכולת להיות מוכנים לעידן הבא. הטכנולוגיה לא אשמה פה צריך להדגיש שהסיבה למציאות הזו היא לא הטכנולוגיה. הכלים, המערכות והתוכניות שגובשו על ידי מינהל המדע והטכנולוגיה ואגף המחשוב במשרד החינוך היו מוכנים. ההחלטות התקבלו על ידי הפוליטיקאים ועל ידי פקידים בכירים עושי דברם. כאמור, את הנקודה הזו המבקר פטר את עצמו מלבדוק. מבקר המדינה נקט בדו"ח ברעיון מקורי יחסית לדו"חות קודמים, וערך סקר בקרב תלמידים ומנהלי בתי ספר. הם הלקוחות של מערכת החינוך, שספק אם מישהו שם למעלה בכלל מכיר אותם. התוצאות לא מפתיעות: 38% מתלמידי חטיבות הביניים והתיכון סבורים כי מערכת החינוך לא מכשירה אותם למקצועות העתיד; 67% ממנהלי בתי הספר חושבים שהגמישות הניהולית שנדרשת כדי להיערך לעידן הדיגיטלי לא מספיקה; ו-61% מהמנהלים והמורים סבורים שסביבת הלימוד בבתי הספר לא מתאימה כלל לעידן הדיגיטלי, לא מאפשרת מרחבים דיגיטליים ובקיצור, לא מאפשרת להם להכשיר את התלמידים לעידן הנוכחי, שלא לומר לעידן הבא. השורה התחתונה: מעטים ייפלו מהכיסא כשיקראו את ממצאי המבקר, שרק מחזקים את הטענות – ו

וואן פלוס חושפת עוד חלק בפאזל ומצהירה על שנתיים אחריות יצרן עבור סדרת OnePlus 9, המתחרות ילכו בעקבותיה?