סבתא עיוורת שחיה על הספה בסלון, ריבים שלפעמים גם הסלימו לאלימות, ומעל הכל אבא שלא ידע להיות אבא, אלא העדיף למלא טופסי הגרלה כל היום. בספרה החדש "לוטו, טוטו, קסטות יחזקאל", הסופרת יערה יעקב חוזרת לחיים בשנות ה–80 בצל הדור הראשון של העולים מעיראק ולזכייה בפרס הגדול שרק גרמה לבית לקרוס עוד יותר. עכשיו היא סוגרת חשבון עם המדינה שלא סייעה למהגרים, ומסבירה למה למרות כל הקושי הייתה במשפחה שלה גם לא מעט אהבה

סידרנו את הנשימה כשריאל מדריד הבקיעה את השער הראשון. בטוח שאריק איינשטיין רואה מאי שם את המשחק הזה, אמר החבר, ושהוא עדיין בשוק מזה שהפועל תל-אביב ירדה ליגה. אגב, לאריק היה משפט נפלא: "החיים עוד לא חזרו למסלולם", ואכן, הם לא חזרו

אי אפשר לדחות יותר כלום. אנחנו - גם אנחנו הפרטיים וגם אנחנו המדינה - כבר לא בשלב הזה בחיים

רבנים ואנשי ציבור גוללו עליו שלל כינויים ששמורים לגיס חמישי, עמית סגל קרא לו "טפיל על גבו של הציבור הדתי לאומי", אבל חיים באר לא נרתע. אחרי שהשתלח בהנהגת הציונות הדתית, הסופר המוערך מסביר בראיון בלעדי כי עשו עליו "סיבוב מרושע", מקונן על אובדן השבט — ומתרפק, עם צאת ספר מאמרים חדש, על גדולתו של ש"י עגנון

המטרה: להיפרד מהחבר דן תורן. האמצעי: לזכור שהכישרון הכי גדול שלו היה לייצר אהבה

סרט דוקו על יחסים קצת מוזרים בין גבר ללוטרה מבהיר למה דווקא עכשיו, בישראל, הטבע כה חסר לנו

מהאחות המסורה מהדסה, דרך גבורת הפצועים ועד לג'רי סיינפלד: יש אלומות של אור בתוך הזמן השחור

המלון שבו התארח בלונדון הוקף במפגינים פרו-פלסטינים. חבר של בנו נפל בקרב בבארי. ושידור הסדרה בכיכובו נדחה עד שהעולם שוב יסכים לקבל גיבורים ישראלים. ששון גבאי רואה איך המדינה שוקעת ומתגעגע לפוליטיקאי המגושם שגילם לפני כמה שנים. עם שני פרויקטים חדשים: המחזה "אנטיגונה" בבית ליסין והסרט "חמדה", מספר השחקן על הארוחות שבישל לחיילים אחרי 7 באוקטובר, על ההיכרות המוזרה עם סילבסטר סטאלון ועל הגעגוע לאביו שנרצח במהלך שוד