מדוע לא נשמעות זעקות "כיבוש" נגד נגד היישובים החדשים - ציניות פוליטית, היעדר קשב, או מכיוון שהשמאל מבין שההתנחלויות מחזקות את האחיזה הישראלית בשטחי C ומעניקות גב ביטחוני?

בעידן של היום, הצהרות פומביות מתרחשות בפרופיל ה -X של נשיא האמריקאי, דונאלד טראמפ, באופן סוריאליסטי, הן מעצבות מדיניות, מגדירות נרטיבים, משפיעות על שווקים ולעיתים גם מייצרות הונאה והסחה 

מאז החל המשפט, וביתר שאת מאז הוקמה הממשלה לפני כשנתיים, נמצאת המדינה במערבולת קשה, בסערת רגשות, בהפרות סדר ובטרלול של ממש, על סף מלחמת אחים, יד איש באחיו. עד מתי?

הסיבוב של נתניהו בניר עוז מראה שהוא חושב בעיקר על וושינגטון, בדרך להפוך את הקערה על פיה. והאופן שבו עזב איזנקוט את גנץ הוכיחה מי מהשניים הוא המענטש האמיתי

בראייה משפטית צרה, אין ספק לגבי הצורך להמשיך את משפט נתניהו - יקרוב הדין את ההר, ודין בוזגלו. אבל השאלה הציבורית - גם אם בעייתית מוסרית - וההיסטוריה של דרום אפריקה, צ'ילה, רואנדה, ארגנטינה ואירלנד, מעלות אפשרות לתשובה מורכבת יותר