נוכחותו של עמוס ידלין – ובל נשכח את המזכירה, החיונית בפני עצמה - כה דרמטית, מועילה, מחכימה ומרגיעה, שאסור לאבד אפילו גרם מהאפקט שלה

כבר שנה ושמונה חודשים הישראלים עושים כל מה שנדרש: מחזיקים מעמד במלחמה מרובת זירות, משתדלים לנהל חיים נורמליים תחת איום מתמשך, מתגייסים בחזית ובעורף. באופן אבסורדי, הסטנדרט הזה לא תקף לכולם. נניח, שרת התחבורה

 עובדה מצערת היא שישראל ניצבת כיום ללא ראש לרשות החירום הלאומית. החידלון במינוי מחליף לאחד מבעלי התפקידים הקריטיים לעת הזאת – ראש רח"ל – מלמדת על עומק הכשל הממשלי. חיזוק העורף הוא תנאי הכרחי לניצחון – לא רק בשדה הקרב, אלא גם במאבק על הלכידות הלאומית

מדינת ישראל מדברת אל אזרחי הישות היריבה בכל מבצע או מלחמה. לא רק מנהיגיה מהווים מטרה למסרים שיוצאים מירושלים אלא גם הציבור הרחב

ישראל אינה יכולה לאפשר לאיראן לקבוע את מועד סיום המלחמה. נוכח הפערים העצומים באורך הנשימה, חובה על ישראל למנוע מהאייתוללות ניהול מלחמת התשה נגדה. פירוש הדבר שישראל חייבת שתהיה לה אסטרטגיית יציאה ברורה, אם דרך הסלמה או הפסקה, בהסכם או באופן חד-צדדי, ושהיא תממש אותה בזמן הקרוב