תקופת השעבוד במצרים הייתה קצרה בהרבה מהמתואר במקרא, במכת בכורות היו אמהות שאיבדו כמה בנים, משה התחיל את קריירת המנהיגות כמלך כוש - ואחותו הייתה רווקה מבוגרת כי הייתה רזה מדי: אייל כהן אסף מהתלמוד פרטים מעניינים שגם הגננות לא מלמדות

ימים ספורים אחרי הקרבות הקשים על מצודת נבי יושע, חברי הגדוד השלישי של הפלמ"ח קראו בליל הסדר מהגדה של פסח ששילבה בין המסורת היהודית למסרים לאומיים – כולל קינה על הנופלים במלחמת העצמאות

ב"סדר העבודה" ביום הכיפורים מככב הכהן הגדול - הוא ולא עוזר. בהיותו דמות אחת המייצגת באישיותה את העם כולו, יש במעשיו את הכוח להפוך את העבודות הנפרדות לתהליך שערכו עולה על סך כל מרכיביו. זה מזכיר לי את הרב ליכטנשטיין שלימד אותי את העיקרון הזה. גם הוא הפך את סך מרכיבי אישיותו לסיפור אחד

פרשת השבוע מפרטת את כל האיסורים הנוגעים לחיי אישות: החל במגע של אדם עם אביו או אמו, עם אשת איש, עם אחותו, עם הדוד, עם הכלה, עם בן אותו המין ועד לחיית המחמד. תשאלו את ניקולא האיטלקי, שלמד על בשרו מה זה כתם לדורות

"ללמוד ממה שקרה לנו": לקראת יום השואה, הישראלי איתן סטיבה השתתף מתחנת החלל הבינלאומית במפגש שבו שורדת השואה חנה גופרית סיפרה את סיפורה, כילדה היחידה שניצלה מקהילה שלמה שנשלחה לטרבלינקה

צירוף שמות שלוש הפרשות הסמוכות הוא הנחיה להתייחסות חיובית לכל אדם שנפטר - אבל האם לא הגזמנו? ומה יעשה תינוק שננטש על די אמו וכעת היא מתה? או אישה שנגאלה כעת מבעלה האלים? תשובת התורה: זה לטובתם - ולא בשביל הנפטר. רק סילוק הכעסים והמשקעים יאפשר לנו להמשיך לחיות