רוב דוברי הציבור הדתי שמרו על זכות השתיקה אל מול פרשת קצב. בעיקר נלחמו התקשורת החילונית, מערכת המשפט החילונית וכן ארגוני הנשים - שלושה מוסדות שציבור חובשי הכיפה רואה כמוקדי כוח חילוניים. מגיעה להם תודה

הניגון היהודי מזוהה על-פי רוב עם נגינתו העגמומית של הכינור. רבי שלמה קרליבך היה זה שהביא ליהודים את הגיטרה, ואת הריקוד הקופצני. הוא ספג על כך עלבונות, אבל בסוף - הז'אנר שיצר התמסד ונקרא על שמו

ספיידרמן וסופרמן הם לא בדיוק המודל לחיקוי שהציבור החרדי היה רוצה להציג לילדיו. לכן, בחוברות הקומיקס שהפכו ללהיט המגזרי, גיבור העל הוא בסך הכל הרשל'ה. ואם בכל זאת תמצאו חסיד עם רובה, תגלו שלא מדובר בנח"ל חרדי - אלא בפרטיזנים

הרבנים עוד לא התאוששו מההלם: דתיים הם בני אדם גם על המסך. הגיע הזמן שיפנימו כי "סרוגים" היא לא סקר של מינה צמח, אלא סדרה המציגה קונפליקטים ומציאות, ועליהם להסתכל למציאות הזאת ישר בפנים כדי להתחיל להתמודד עם הבעיות

צביקה מ"השגריר", מלכי ופישל מ"לרדת בגדול", ועקיבא וענהאל ב"מירוץ למיליון". איכשהו, הדתיים אף פעם לא יתפסו את תפקיד הביץ', השמור לצפוניות מהגיהנום או לדן מנואים

הציבור הדתי מעדיף לא לשמוע דברים שלא נוחים לו. ככה זה ביום הזיכרון לרצח רבין, וכך מול תופעת "תג מחיר" - תולדה ישירה של חוסר ההקשבה המגזרי. זו בעיה קשה עבור ציבור שרוצה להיות כוח מוביל בחברה הישראלית