הנפגעים הישירים מהלחימה הם תושבי דרום לבנון ובעיקר החקלאים, שאינם יכולים לקצור את יבוליהם בשל המצב | גם מגזר התיירות נפגע אנושות  במאמר שהתפרסם ביום ב' ה-20 בנובמבר 2023, מתאר גורם לבנוני בלתי מזוהה, שנראה שאינו נמנה עם תומכי חיזבאללה, את הנזקים הנגרמים לכלכלת לבנון מכך שחיזבאללה פתח חזית לחימה מול ישראל, כדי לסייע לחמאס בעזה. הלחימה שנפתחה בין חיזבאללה לבין ישראל משפיעה ישירות ובעקיפין על כלכלת לבנון, ולא רק על ישובי דרום המדינה, כי אם על כל המדינה.  אמנם הנפגעים הישירים מהלחימה הם תושבי הדרום, ובעיקר החקלאים, שאינם יכולים לקצור את יבוליהם בשל המצב, וכאשר אלפי העופות והבהמות שלהם נפלו קורבן וממשיכים להפגע מחילופי האש בין שני הצדדים, וחששם הוא שהיקף האירוע ילך ויתרחב. החקלאים, ובהם מוכתר שבעא, שהוא אחד מהם, חיכו למסוק את יבול הזיתים שלהם, אבל כשהגיע הזמן, הוא ואחרים הופתעו מכך שאינם יכולים להגיע לשטח כדי לבצע זאת. הוא אמר בעצב למי שראיין אותו, "יש לי 350 עצי זית ו-43 כוורות דבורים, וההפצצות מונעות ממני להגיע אליהם. לצערי אני עייף, והפרנסה שלי נפגעת מהפגזים ומהטילים".  עוד הוסיף ואמר: "הייתי אמור להתחיל למסוק זיתים לפני חודש וחצי, ועכשיו אני לא יודע מה קרה להם. האם הם נפלו ארצה, או שצריך לחכות עד שאני אצליח להגיע ולבצע את המשימה הזו". לדבריו, ההפסד שלו מכך עולה על 30,000 דולרים. לדבריו, "עד כה אף גורם רשמי לא פנה אלינו. אני מבקש הפסקת אש, כדי שנוכל לקצור את היבול. התנאים הכלכליים שלנו קשים, ואם לא יימצא פתרון, החקלאים יסבלו מהפסדים כבדים".  מצבו של האיש דומה למצבם של החקלאים האחרים מעיירתו, ומהעיירות האחרות בדרום לבנון.  העימותים הסלימו בחזית הדרומית של לבנון בשבועות האחרונים, מאז נכנסה ישראל למלחמה נגד חמאס, בעל ברית של חיזבאללה. עוד לפני שפרצה המלחמה בעזה, סבלה לבנון ממשבר כלכלי, ואחרי ה-7 באוקטובר, בעקבות הלחימה בה פתח חיזבאללה בגבול הצפוני של ישראל, נפגעו מספר מגזרים חשובים בכלכלה הלבנונית. חוקר הכלכלה פרופסור ג'אסם עג'אקה, אמר בראיון, כי אלה כוללים את "מגזרי התיירות, השירותים, ההשקעות ואחרים, ואם לבנון תגלוש לתוך עימות מקיף, ההערכה היא שההפסדים יגיעו ל-25 מיליארד דולר, וזאת על סמך חישובים ראשוניים המבוססים על נתונים ממלחמת יולי 2006". לדבריו, ההפצצות הישראליות על עיירות הדרום, גרמו לאובדן בתים ותשתיות, ולפגיעה באדמות חקלאיות שעלולות להפוך לבלתי מתאימות לחקלאות לאחר שנפגעו מפצצות זרחן, שכן יהיה צורך לטפל בהן לאחר שנשרפו כתוצאה מכך." לדברי הפרופסור, נכנסו עיירות הדרום מבחינה כלכלית "לשלב מסוכן בשל חוסר יכולתם של האנשים ליהנות ממשאבי עיירותיהם, בין אם במונחים של תיירות, חקלאות או תעשייה, וכן ככל שאנו מתקרבים לגבול, המצב נעשה גרוע יותר". מן הראוי לציין כי לבנון עדה לקריסה כלכלית מואצת מאז קיץ 2019, שהגיעה לנקודה שבה המטבע המקומי איבד חלק ניכר מערכו מול הדולר, והעוני החמיר בתקופה שבה הבנקים נקטו בצעדים שמנעו מהמפקידים למשוך את כספם כתוצאה ממחסור בנזילות, במיוחד בדולרים. נזק עצום בדרום לבנון רוב תושבי עיירות הדרום, במיוחד אלה שאינם עובדים בבירת לבנון, חיים מגידול טבק וזיתים, ומאחר והלחימה המתמשכת מנעה מהם לקצור את תוצרי החקלאות שלהם, נשאלת השאלה, כפי ששאל הפרופסור: "מי יפצה אותם, בהתחשב בכך שכלכלת הדרום מהווה חלק מהתוצר המקומי הגולמי הלבנוני הכולל, ולכן תהיה לכך השפעה על כלכלת לבנון, אלא אם היא תשאר במצב בו העימות לא יתרחב". על-פי נתוני משרד החקלאות הלבנוני, הותקפו על ידי צה"ל, בין ה-7 באוקטובר ל-14 בנובמבר, למעלה מ-47,000 עצי זית, בנוסף לעצי אורן ואלון, תוך הצבעה על כך כי "60 אחוז מהתקיפות כוונו לאזורי יער המכילים עצים - אלונים, חלמית ודפנה, 30 אחוז מהם פגעו בשטחים בהם נטועים עצי פרי כהדרים, ו-10 אחוז פגעו באזורים מכוסים בעשב". ההפצצות הישראליות, "שכוונו ל-53 עיירות בדרום לבנון, גרמו נזק ל-60 חממות (אוהלים חקלאיים – במקור) ו-250 כוורות, בנוסף למותם של 200,000 תרנגולות ו-700 ראשי בקר, והרסו כליל מחסן מספוא בשטח של 600 מ"ר." למשרד החקלאות יש תוכנית לסייע לחקלאים, שר החקלאות הלבנוני, עבאס אלחאג' חסן, אישר כי נערכים סקרים יומיים, שאינם כוללים את כל האזורים שנפגעו, בשל הקושי להגיע אליהם, מכיוון שהם מאוימים בהפצצה ישירה של מל"טים ישראלים.  לדברי השר, למשרדו יש שתי תוכניות לטיפול בנושא: "הראשונה היא פנימית, לספק סיוע חירום ומהיר לכל החקלאים שנפגעו מההפצצות באמצעות תוכנית החירום וגופים תורמים, הפועלים בתוך לבנון, והשנייה היא חיצונית, במסגרתה פנו לארגון החקלאות והמזון של האו"ם (FAO), וביקשו סיוע דחוף ומיידי לנפגעים באזורי הדרום". התושבים אמנם מייחלים לכך שההפצצה תיפסק כדי לקצור את יבוליהם, אבל השר אומר, "מי מחייב את ישראל לעשות זאת? ראינו איך האו"ם והקהילה הבינלאומית לא מילאו את חובותיהם" לגבי המתרחש בעזה. לפני מספר ימים אישר השר, במהלך השתתפותו בתערוכת "אדמתי", כי "הצבא הישראלי מפציץ את עושר היער, הצמחים והחי הלבנוני בפגזי זרחן לבן האסורים לשימוש בעולם, וזאת במטרה לשרוף שטחים ירוקים, עצים, שדות חקלאיים וחוות", והוא הבטיח "לנטוע 10 עצים במקום כל עץ שנשרף". השר הלבנוני אישר בהצהרה כי ממשלת לבנון "תגיש מחאה רשמית לאומות המאוחדות, בהתנגדותה להפרת החוק הבינלאומי וריבונות לבנון".  דילמה גדולה הלחימה בדרום לבנון משפיעה כאמור על כל המדינה ובמגזרים שונים. כך לדוגמא תחום המסעדות ומועדוני הלילה, שהושפע מאוד מההפצצות בדרום. לדברי ח'אלד נוזהה, סגן ראש איגוד בעלי המסעדות, בתי הקפה, מועדוני הלילה והקונדיטוריות, הצטמצמה מאוד תנועת המבקרים בהם. לדבריו,"זה ירד מיום שני עד יום שישי בכ-85 אחוז, במיוחד מאז פרוץ הלחימה, במקביל לסיום עונת הקיץ, בתקופה שבה פעלנו להפוך אותה לעונה רצופה, ולהמשיך עם חג המולד וראש השנה החדשה". בראיון לאתר, הדגיש נוזהה כי ההפסדים מכך הם גדולים מאוד, שכן "לאחר שגופים רבים פתחו את שעריהם מחדש עם תחילת עונת הקיץ, והעסיקו צוות מלא של טבחים, מנהלים, עובדים ואחרים, שעבדו ביום ובלילה, היקף עבודתם ירד כתוצאה מהתפתחויות בגבול לבנון". הדבר הפך לנטל, במיוחד שהעלות התפעולית גדולה מאוד, וכידוע לכל, המחירים הגבוהים של חשמל, מים, אמצעי תחבורה והיעדר תשתית". גם ראש הפדרציה של איגודי התיירות וראש המועצה הלאומית לתיירות, פייר אל-אשקר, אישר בדבריו כי "למרבה הצער, תקופת החגים לה חיכו הלבנונים ומגזר התיירות בלבנון, הפך לנושא בחדשות", וציין כי "כל מוסדות התיירות ממתינים כעת לעונות האביב והקיץ של שנת 2024, בתקווה שהמלחמה בעזה והמתיחות בחזית דרום לבנון יסתיימו (עד אז)". הוא הדגיש כי "כל עוד נמשכים חילופי האש בגבול לבנון וכל עוד המלחמה בעזה לא תסתיים לחלוטין, אף אחד לא יבקר בלבנון. גולים לבנונים חוששים להגיע, מחשש שנמל התעופה "רפיק אל-חרירי" בביירות ייסגר, והם לא יוכלו לעזוב את לבנון, כי נסיעה דרך סוריה או דרך הים הוא דבר בלתי אפשרי." נמל התעופה הבינלאומי בביירות תנועת הנוסעים בנמל התעופה הבינלאומי בביירות במהלך חודש אוקטובר התאפיינה בירידות ראשונות מאז תחילת השנה בכל הנוגע לכניסות ללבנון. למרות זאת, אמנם, סך הכול הנוסעים שעברו בשדה התעופה מתחילת השנה ועד סוף אוקטובר הגיעו לשישה מיליון, 321 אלף ו-349 נוסעים, כפי שדיווחה סוכנות הידיעות הלאומית, עלייה של 18 אחוזים.  מספר הנוסעים שהגיעו ללבנון במהלך אוקטובר 2023 ירד ב-15 אחוזים, ונרשמו 208,706 נוסעים (לעומת 245,977 נוסעים באוקטובר 2022), בעוד שמספר הנוסעים היוצאים מלבנון גדל ב-15.5 אחוזים, ונרשמו 307,879 נוסעים (לעומת 226,680 נוסעים באוקטובר 2022), בעוד שמספר נוסעי המעבר ירד ב-48.3 אחוזים ונרשמו 261 נוסעים בלבד. אל-אשקר חשף כי "המגעים שיצר עם בעלי מוסדות התיירות הראו שההכנות לקראת עונת החגים הן מאוד צנועות", וגם אישר את ביטולם של קונצרטים רבים שנקבעו בעבר. הוא הדגיש כי "עונת החגים, שנמשכת עשרה ימים, מה-22 בדצמבר עד ה-2 בינואר, חשובה עבור מגזר התיירות ולבנון, אך לא באותה מידה כמו עונות תיירות אחרות הנמשכות שלושה חודשים או 40 יום".  בהתחשב בכך, ש"האווירה השלילית היא לא רק בלבנון, אלא מתייחסת למדינות האזור, וזה מה שלא מאפשר להחיות את העונה". הוא גם ציין, "כל ההתפתחויות והמומחים הדיפלומטיים והצבאיים מאשרים כי המלחמה לא תסתיים בקרוב, מה שמציב את מגזר התיירות בדילמה גדולה". לסיכום: הדברים האלה מצביעים על החמרה אפשרית בפגיעה בכלכלת לבנון, ובהדרדרותה בהמשך, בהתאם להתפתחות המצב בשטח ולהתנהלות החיזבאללה במהלך הלחימה. זה משאיר אותנו עם שאלה פתוחה, מה יעדיף הארגון ומנהיגו, למלא את הוראות הפטרון האיראני לגבי המשך הלחימה, שיכולה להחריף, או להתחשב באסון שהוא עומד להמיט על כלכלת ארצו, ולסיים את חלקו בארוע זה, למרות הנזקים לנגרמו לדרום לבנון והאבדות הרבות שספג.

שתי ספינות הסיור המהירות טרם נכנסו לשירות מבצעי והן תעבורנה סדרה של בדיקות https://x.com/MonteroMax/status/1726795151362924886?s=20 נמשכת אספקת ספינות שלדג MK5 מישראל לחיל הים הפיליפיני. ברשתות החברתיות בפיליפינים מדווח על הגעתם של שתי ספינות שלדג נוספות, תוצרת מספנות ישראל, למדינת האיים האסיאתית. מדובר בספינות החמישית והשישית מתוך סך כולל של 8 ספינות. שתי ספינות הסיור המהירות האלו טרם נכנסו לשירות מבצעי והן תעבורנה סדרה של בדיקות, ניסויים והתאמות לפני הכנסתן לשירות מבצעי מלא לפני סוף השנה. בקיץ 2019 דווח ב-"ישראל דיפנס" כי מספנות ישראל זכו באספקת שמונה ספינות מהירות למדינה כולל אמל"ח של רפאל ושיפוץ תשתיות ימיות לצורך בניית ספינות כאלו בפיליפינים. היקף הפרויקט כ-195 מיליוני דולרים. מאוחר יותר, בינואר 2020, נמסר כי מדובר בשמונה ספינות סיור מדגם שלדג וכי ארבע ספינות ייוצרו בישראל עבור הפיליפינים והארבע הנותרות ייבנו במספנה בפיליפינים.  בחודש אוגוסט 2022 דיווחנו באתר "ישראל דיפנס" כי מספנות ישראל החלו בתהליך אספקת ספינות הסיור שלדג MK V לחיל הים הפיליפיני וכי שתי ספינות הועמסו על גבי ספינת מסע בנמל חיפה.  

לא נמסרו פרטים על הכלי, אלא שהוא השלים טיסת בכורה ותוכנן לפעילות מבצעית מכלי שיט https://weibo.com/n/Polis%E5%9F%8E%E9%82%A6%E5%B7%A5%E4%BD%9C%E5%AE%A4  סין ניצלה את תערוכת התעופה בדובאי (13-17 בחודש) כבסיס ליצירת קשרים מסחריים עם מדינות במזרח התיכון. סין מקפידה להשתתף בתערוכות שמתקיימות מחוץ למדינות החברות בנאט"ו. השבוע הציגו הסינים בדובאי מוצר שהוצג כחדש ומתקדם: דגם של מסוק בלתי מאוייש גדול שכינויו AR-2000 שהוצג לראשונה מחוץ לסין. לא נמסרו פרטים על הכלי, אלא שהוא השלים טיסת בכורה, תוכנן לפעילות מבצעית מכלי שיט, יש לו זוג כנפיים קצרות מתקפלות, מכ"ם גדול הנתון בתוך פוד בתחתית חרטום המסוק. אורחים מכובדים בתערוכה זכו לראות בהצגה פרטית נפרדת גרסה של המסוק הבלתי מאוייש חמוש בטילים מונחים קצרי-טווח. נציג מפעל הייצור CATIC מסר לדפנס ניוז שמשרד ההגנה בבייג'ין כבר הזמין מסוקים מסוג זה. בתערוכה נחתמו חוזים בין חברות סיניות לבין מדינות באזור לרכש מטוסי אימון L-15, שרותי תחזוקה, לוגיסטיקה, חלפים לכלי טיס, הכל בסכום כולל של 926 מיליון דולר, לטענת הסינים בתערוכה.    

בישראל נשמעו אתמול ביטויי אופטימיות זהירה לקראת אפשרות של עסקת שחרור חטופים היום ה-45 למלחמה: תקוות לעסקת שחרור עשרות נשים וילדים חטופים. קרבות פנים אל פנים עזים בעזה. מתיחות בצפון ואזעקות במרכז הארץ. אחרי פגישת משפחות החטופים עם חברי הקבינט וראש הממשלה אמר אמש בחצות אחד המשתתפים שנאמר להם כי יתכן שיראו חטופים בזמן הקרוב, אם כי עסקה עדיין אינה בשלה.  המשפחות התרשמו שיש נכונות להפסקת לחימה כדי לאפשר שחרור חטופים. מנהיג חמאס איסמעיל האנייה אמר לסוכנות רויטרס שארגונו קרוב להסכם הפסקת אש עם ישראל, אך לא מסר פרטים.    הנשיא ביידן אמר אמש בבית הלבן כי קרובה עסקה לשחרור מספר מסויים של חטופים. לשאלת כתב אם קרובה עסקת שחרור חטופים השיב הנשיא "כך אני סבור", והניף אצבעות כסימן לתקווה.  שגריר ישראל בארה"ב מיכאל הרצוג אמר ברשת ABC שבישראל מקווים שמספר משמעותי של חטופים ישוחררו על ידי חמאס "בימים הקרובים". בישראל נשמעו אתמול ביטויי אופטימיות זהירה לקראת אפשרות של עסקת שחרור חטופים, עשרות נשים וילדים תמורת שחרור כמאה נשים מבתי כלא בישראל והפוגות בפעילות הצבאית בפעימות של כמה ימים.  אולם לא נמסרו שום הודעות רשמיות על עסקה. בביקור בטה השב"כ חזר שר הביטחון יואב גלנט ואמר כי ככל שיגדל הלחץ על חמאס כך יגדל הסיכוי לשחרור החטופים. נשיאת הצלב האדום מריאנה ספוליאריק נפגשה אתמול עם איסמעיל הנייא בקטאר לשיחה שהוגדרה "קידום סוגיות הומניטריות", אולם עצם הפגישה היתה רמז להתקדמות לקראת עסקת שחרור חטופים. הצלב האדום ביקש מראשי החמאס להיפגש עם החטופים.    דגש אתמול על הלחימה בחזית הצפון, למרות אזעקות רבות במרכז הארץ, בגוש דן, בשפלה ובשרון. נשמעו אזעקות באצבע הגליל, צה"ל תקף תשתיות טרור של חיזבאללה וחוליית מחבלים שניסתה לשגר טילי נ"ט משטח לבנון.  אתמול היו 40 שיגורים מלבנון, הגנ"א יירט כמה שיגורים, והיתר נפלו בשטחים פתוחים. זוהו שלושה כלי טיס בלתי מאויישים שפגעו סמוך למוצב צה"ל, גרמו נזק לרכוש אך לא היו נפגעים.  נחשפה פעילות יחידת המודיעין 504 , יחידה של חוקרי שטח וחוקרי מתקנים שהובילה את המאמץ המרכזי. הם חברו לגדודים וסייעו לאתר מחבלים ולהניע תושבי עזה לדרום הרצועה.  בדרום הוקם מתקן שטח ארעי לביצוע חקירות בזמן אמת. עד כה נחקרו 300 מחבלים שמסרו מיקומי מנהרות טרור, מחסנים ואמל"ח ופרטי היטמעות מחבלים באוכלוסייה אזרחית. באמצעות מודיעין אנושי סיפקו לוחמי יח' 504 הפללת יותר מ-300 איתורי אויב ו-100 מטרות. דובר צה"ל תא"ל הגרי מסר אתמול שהצבא שחרר חיילי מילואים במערכים עורפיים. צה"ל אפשר אתמול להעביר תינוקות עזתיים מבית החולים שיפאא לטיפול רפואי במצרים. הפעולה בוצעה לבקשת מצרים, בתיאום עם מנהל ביל החולים שיפאא וצוותי או"ם. אתמול צוין בעולם יום הילד הבינלאומי, ואמר על כך דו"צ: "חמאס מחזיק 40 ילדים וילדות שנחטפו ומוחזקים ברחבי הרצועה. יחיא סינואר אחראי לכך אישית, והוא יודע היכן מוחזקים הילדים".  

בכל הקשור לטווח הארוך, מסתמנים פערי עמדות קוטביים בין אסטרטגיית היציאה של הנשיא ביידן מהמלחמה, שבמרכזה פתרון שתי המדינות - לבין העדר אסטרטגיה בצד הישראלי  הנשיא ביידן פרס בטור דיעה שפרסם בוושינגטון פוסט (18 נובמבר) את תפיסת עולמו באשר לעומק האתגרים הניצבים כיום בפני המערכת הגלובאלית בכלל וארה"ב בפרט בעקבות המלחמות באוקראינה ובעזה. לגישתו, העולם ניצב כיום בצומת דרכים. "פוטין וחמאס נלחמים כדי למחוק דמוקרטיות שכנות מהמפה...אמריקה לא יכולה, ולא תיתן לזה לקרות. למען האינטרסים הלאומיים שלנו, ולמען טובת העולם כולו". מכאן ניתן להבין את התמיכה הרחבה שביידן מעניק לישראל ואת נכונותו "לשכב על הגדר" ולספוג את הביקורת הקשה מקרב חוגים במפלגה הדמוקרטית ואף בממשל כדי להעניק לישראל את מרחב הפעולה הנדרש לריסוק החמאס. זאת, בשל תפיסתו כי לתוצאות המלחמה יהיו השפעות מרחיקות לכת לא רק על ישראל אלא על המזרח התיכון בכללותו.  ביידן ייחד חלק ניכר מהמאמר לחזונו ל"יום שאחרי" במערכת הפלסטינית. לגישתו, פתרון שתי המדינות הוא הדרך היחידה להבטיח את הביטחון לטווח הארוך, והוא הדגיש כי "לעם הפלסטיני מגיעה מדינה משלו ועתיד חופשי מחמאס".  ביידן התווה את העקרונות הבסיסיים להשגת היעד. אלו נשענים על חמישה לאווים: רצועת עזה לא תשמש יותר כבסיס לטרור; לא תתאפשר העברה בכוח של פלסטיניםמעזה; לא כיבוש מחודש; לא הטלת מצור או סגר; ולא צמצום בשטחה של הרצועה.  לתפיסתו, רצועת עזה ויהו"ש צריכים להיות מאוחדים תחת מבנה שלטוני אחד, שבסופו של דבר יהיה תחת רשות פלסטינית "מחודשת". עם זאת, ביידן ככל הנראה במכוון השאיר אמירה זאת עמומה ונמנע מלפרט את כוונתו באשר למאפייניה של הרשות הפלסטינית העתידית. נראה, כי המשמעות העולה מדבריו של ביידן היא, כי מדובר בתהליך ארוך טווח וכי הרשות הפלסטינית תהא חייבת לעבור שינויים מהותיים, בייחוד בכל הקשור להפגנת משילות אמיתית ביהו"ש והפסקת ההסתה הנרחבת כנגד ישראל. זאת, כתנאי הכרחי ליכולתה למלא בהצלחה את תפקידה בניהול המערכת הפלסטינית ובקידום הסכם עם ישראל. ביידן גם לא היסס מלנקוט לשון תקיפה למיגור מעשי האלימות כנגד תושבים פלסטיניים ביהודה ושומרון. לדבריו, יש למצות את הדין עם אלו האחראים לכך. הוא אף הבהיר כי ממשלו מוכן לנקוט בצעדים חריפים כדי להיאבק בתופעה, ובכלל זאת שלילת ויזות. נראה כי בבסיס הגישה התקיפה של ביידן בסוגיה עומד, בין היתר, החשש כי מעשים אלו עלולים להצית אלימות רחבה ביהו"ש. לתפיסתו של ביידן, הקהילה הבינלאומית תצטרך להתגייס כדי לתמוך בתושבי עזה ולפעול לשיקום הרצועה. זאת, באמצעות מיסוד מנגנון שיקום והקצאת משאבים, ובכלל זאת אמצעי ביטחון. ביידן אמנם לא מציין זאת במפורש, אך נראה שהוא מכוון בדבריו גם לתפקיד שמדינות ערב המתונות, ובייחוד המפרציות, יצטרכו למלא "ביום שאחרי".  זאת בייחוד בכל הקשור להיקפי המימון האדירים שיידרשו בתהליך הממושך של שיקום הרצועה. לא בכדי, ניכר כי מאז פרוץ המלחמה, הממשל האמריקני משקיע מאמצים ניכרים כדי לגייס את תמיכתן בתהליכים שבכוונתו להוביל "ביום שאחרי".  נראה, כי מאמצים אלו נשאו פרי בפסגה הערבית-אסלאמית שהתקיימה בסעודיה, שבה חרף ההצהרות התקיפות, לא התקבלו החלטות אופרטיביות ממשיות לפגוע בקשרים עם ישראל. בשורה התחתונה, מניתוח דבריו של ביידן עולה, כי בטווח הזמן המיידי קיימת זהות אינטרסים ושיתוף פעולה אסטרטגי וביטחוני נרחב עם ישראל למימוש מטרות העל של המלחמה - ריסוק החמאס והחזרת החטופים. מנגד, בכל הקשור לטווח הארוך, מסתמנים כבר עתה פערי העמדות הקוטביים בין אסטרטגיית היציאה של הנשיא ביידן מהמלחמה, שבמרכזה פתרון שתי המדינות, לבין היעדר אסטרטגיה מצידה של ממשלת ישראל.  התהום הפעורה בין תפיסות עולם אלו עלולה להעיב על ההזדמנות הניצבת בפני ישראל להשתלב ולהיות שותפה בעיצוב מערכת אזורית חדשה "ביום שאחרי". 

באגרים כאלו הינם כלים שעשוי לפתור את בעיית החפירה בסמוך למאגרי נפיצים בלתי יציבים בנוף ים לצורך טיהור האתר מאת Bureau of Land Management - http://www.or.blm.gov/coosbay/newsreleases/fy1999/10-plover.htm, נחלת הכלל, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=241492 לפני ימים בודדים, הוועדה הבין-משרדית לגיבוש המלצות להבטחת שלום הציבור ממתחם תעש נוף ים, שבמשרד ראש הממשלה (הידועה בקיצור כ"וועדת לוט", שבראשה עומד מהנדס ראם לוט המשמש כראש היחידה לרישוי מפעלים במשרד הפנים), פרסמה דו"ח ביניים. ועדה זו הוקמה בעקבות פיצוץ ובעקבות התפרקות אלימה של חומרים שגרמה לשריפה, שהתרחשו במתחם תעש הנטוש בנוף ים בחודשים יוני ויולי 2023. ועדת לוט הינה ועדה בין-משרדית והיא כוללת את נציגי משרד הביטחון, משטרת ישראל, הרשות הארצית לכבאות והצלה, המשרד להגנת הסביבה, פיקוד העורף, משרד הפנים, משרד העבודה, רשות מקרקעי ישראל, משרד המשפטים ועוד. דו"ח ועדת לוט ועדת לוט עשתה עבודה יסודית מאוד, ניסתה לאתר מידע היסטורי (שחלקו כנראה הושמד) ואף קיבלה מידע מעובדי תעש לשעבר (שחלקם מסרו את העדויות, תחת מעטה חשאיות, מבלי שהסכימו להיחשף בשמם).  למרות זאת, ועדת לוט לא הצליחה לאתר מידע מדויק איפה הוטמנו נפיצים ברחבי האתר. המפעל הוקם לפני כמעט 75 שנים, נסגר לפני כ- 30 שנים, וחלק גדול מעובדיו כבר אינם בין החיים, ולכן כיום לא ניתן לדעת איפה הוטמנו נפיצים ברחבי האתר. לאור האירועים שהתרחשו באתר, ברור שמוטמנים בו מאגרי נפיצים, ולאחר שנים רבות הם איבדו את יציבותם, ועלולים להתפוצץ ללא התראה מוקדמת. דו"ח ועדת לוט מפרט את השלבים הנדרשים לצורך שיקום האתר: בשלב ראשון יש לגדר את האתר על מנת למנוע כניסה אליו ויש לבצע היערכות לאירועים מסוכנים העלולים להתרחש באתר.  בשלבים הבאים יש לאתר את הנפיצים שהוטמנו באתר, לסלקם, ולטהר את האתר מחומרים מסוכנים אחרים. על פי הממצאים שהתגלו בזירת הפיצוץ הראשון שהתרחש בחודש יולי, נקבע שהגורם לפיצוץ היה מאגר נפיצים, שעל פי הערכה בתקשורת משקלו היה מספר טונות (!), ושנקבר תחת מספר מטרים של עפר. מטבע הדברים, חפירה ליד מאגרי גדולים של נפיצים בלתי יציבים הינה מאוד מסוכנת, ואין בישראל ידע וניסיון בביצוע בטיחותי של עבודה כה מורכבת ומסוכנת. ועדת לוט קיבלה מספר הצעות לגבי טכנולוגיות שונות לאיתור הנפיצים הטמונים באתר ולטיהור האתר מנפיצים, אך בגלל מגבלות טכניות שונות, התברר שאף שיטה לא תפתור את הבעיה בנתונים הייחודיים והמורכבים של האתר בנוף ים. במסקנות של דו"ח הביניים של ועדת לוט נכתב, בין השאר: הוועדה נאלצת להודות באומץ וביושר, שבמסגרת הזמן שהוקצב לוועדה, לא ניתן לסקור את כלל הטכנולוגיות הנדרשות, לאסוף את המידע הקיים ולרכוש את הידע הנדרש על מנת למצוא את דרך הפעולה המתאימה לטיהור כל המתחם מנפיצים. לכן כעת יבוצע השלב הראשון של גידור האתר, הערכות לחירום והצבת שמירה, ולאחר מכן צריך יהיה למצוא את הפתרונות הטכניים לאיתור הנפיצים, סילוק הנפיצים, וטיהור האתר מחומרים מסוכנים אחרים, עד לרמה שניתן יהיה להכריז בביטחון שהאתר אינו מסוכן. מחפרים נשלטים מרחוק העיתונאי יובל אזולאי מ"כלכליסט" חשף כי בימים אלה מתאימים את הדחפורים של צה"ל למערכת שליטה מרחוק. אזולי הסביר כי הדחפורים של צה"ל סופגים כמויות אש גדולות, בעיקר טילי נ"ט ו־RPG, בעת שהם מובילים את תנועת הכוחות בתוך הרצועה ולכן חלק מדחפורי ה־D9 עוברים בימים אלה תהליכי התאמה לפעילות אוטונומית או חצי־אוטונומית שמאפשרים פעולות מורכבות באזורים רוויי סיכון בלי צורך בנהג.  מערכת שנקראת "פנדה", שפותחה בשנים האחרונות באלתא מערכות (מקבוצת התעשייה האווירית) ובמש"א, מספקת את היכולות האוטונומיות. דחפורים הינם כלי מצוין לפתיחת צירים שמוטמנים בהם מטעני נפץ ולהריסת מבנים נמוכים. ואולם לצורך הריסת מבנים גבוהים יותר ולצורך חפירה לעומק משתמשים במחפרים (הידועים בכינוי "באגרים") שיש להם זרוע מפרקית ארוכה, שבקצה שלה ניתן להרכיב כף חפירה גדולה או כלי הריסה שונים. אני סבור שמחפרים מפוקדים מרחוק (בניגוד לדחפורים מפוקדים מרחוק) הינם כלים שעשוי לפתור את בעיית החפירה בסמוך למאגרי נפיצים בלתי יציבים בנוף ים לצורך טיהור האתר. מחפרים מפוקדים מרחוק הינם גם בעלי יישומים צבאיים בתרחישים שאנו רואים במלחמה בעזה. לכן יש צורך בהכרזה על צורך מבצעי במחפרים מפוקדים מרחוק לצרכים צבאיים, הן לצורך הריסת מבנים גבוהים והן לצורך חשיפת מינהרות טרור שעלולות להיות ממולכדות. למחפרים נשלטים מרחוק יכולים להיות גם שימושים אזרחיים כגון הריסת מבנים שעלולים להתמוטט על המחפר, עבודה על גבי שיפועים מסוכנים, או טיפול בתקריות חומרים מסוכנים. רן טמיר, מומחה לתעשיית הכרייה, המנהל פרויקטים מורכבים ברחבי העולם, הצביע על כך שקיימות ערכות מסוג זה. בן היתר קיימת ערכה של חברת קטרפילר לפיקוד מרחוק על מספר סוגים של מחפרים. רן הוסיף שייתכן שיש מקום לפיתוחים בנושא תוך שילוב מערכות כמו קסדות המציגות תמונה של סביבת המחפר, כמו קסדות טייס וקסדות טנקים התורמות למודעות המצבית, שפותחו בישראל. כמו כן הוא הדגיש כי קיימת חשיבות רבה לפיתוח תורת הפעלה למכלול אמצעים, כולל למחפרים כאלו, עבור תרחישים שונים, תוך הפקת לקחים מאיתור, ניטור ונטרול מנהרות בתווך התת-קרקעי. האתר בנוף ים עשוי להיות אתר ה"בטא סייט" לפיתוח המערכת, ללימוד השימוש בה, ולמתקן האימונים, שבו ייצברו ניסיון בשימוש במערכת מחד, ויפתרו את בעיית הנפיצים הטמונים באתר מאידך. המחבר הוא מהנדס יועץ בתחום החומרים המסוכנים, חבר באיגוד הישראלי להנדסת בטיחות, מחבר ומתרגם ספרים ובהם "מדריך תגובות חירום בתקריות חומרים מסוכנים" | המאמר מציג את עמדת מחברו, ואינו מבטא עמדה רשמית של האיגוד הישראלי להנדסת בטיחות.

לדברי ראשי הקרן, יוזמה זו חורגת ממודלים מסורתיים של השקעות והקרן הצהירה כי חמישים אחוז מה-GP יוקצה לתמיכה בחברי הקבוצה שיצאו להילחם כמילואימניקים קרדיט תמונה: naturegrowth קרן "Israel Defense fund״ (הקרן לביטחון ישראל) המופעלת ומנוהלת על ידי קבוצת טיטאן (Titan Innovations), נרתמת במהלך המלחמה לעזור בקידום ועידוד המשק בטכנולוגיות הקשורות למערכת הביטחון. בין התחומים: רובוטיקה, אוטונומיה, רחפנים, תקשורת, רשתיות ועוד.  צוות ההנהלה של הקרן מורכב ממשקיעים ותיקים ובעלי תפקידי בכירים לשעבר במערכת הביטחון. תוך כדי הלחימה הוקמה קרן אימפקט “Israel Defense fund” המשקיעה בטכנולוגיות וסטארט-אפים העוסקים בתחומים רלוונטיים ללחימה. לדברי קבוצת טיטאן, יוזמה זו חורגת ממודלים מסורתיים של השקעות והקרן הצהירה כי חמישים אחוז מה-GP יוקצה לתמיכה בחברי הקבוצה שיצאו להילחם כמילואימניקים. הקרן שמה לה למטרה לספק תמיכה מוחשית ולאפשר ללוחמים אלו להתמקד במשימותיהם בראש שקט. קרן הביטחון לישראל משתפת פעולה עם NatureGrowth Incubator LP, קרן הון-סיכון ישראלית שהתמחותה בטכנולוגיות חקלאיות והיושבת בשדרות, כדי להביא עסקים וארגונים לעוטף עזה. קרן “Israel Defense fund" פתחה את המשרד הראשון שלה בעיירה שדרות והיא  צופה להפוך את האזור לעמק הסיליקון של ישראל בדרום, לאחד את קהילת ההייטק למען מטרה משותפת ולהשפיע לאורך זמן ברמה הלאומית והאזורית כאחד. קבוצת טייטן מנהלת את "כוורת" (Caveret), המשמשת כחממת סטארט-אפ לחברות טכנולוגיה בתחום הבלתי מאוישים ומבצעת השקעות טרום-סיד. בפורטפוליו של הקרו נמצאות חברות מוכרות בעולם הבלתי מאוישים כדוגמת סקייסאפיינס, Creomagic, איירסקורט, Easy Aerial ועוד.