נניח לרגע שנתניהו רציני ובאמת יש תכנית ורצון לתקוף באיראן, המרחב האווירי הסעודי עדיף על כל נתיב אחר | אם ריאד לא תסכים, ישראל תצטרך לאיים  https://twitter.com/IAFsite/status/1660284318340771841?s=20 בימים האחרונים, בעקבות החלטת סבא״א, גוף הפיקוח של האו״ם לנושא גרעין, להלבין אתר שחור איראני ששימש לפיתוח פצצת גרעין, לשכת ראש הממשלה ושר הביטחון פרסמו איומים במלחמה נגד איראן. נכון, אין זו פעם ראשונה. יש שיאמרו שנתניהו ״נובח, לא נושך״. קרי, אינו מתכוון לשלוח את צה״ל למלחמה עם איראן למרות האיומים.  ועם זאת, נניח לרגע שנתניהו רציני ובאמת יש תכנית ורצון לתקוף באיראן. נשים בצד את השיקולים בעד ונגד, לא רלוונטים לטיעון המסוים. החליטו להוציא לפועל תקיפה שתגרור מלחמה ועכשיו השאלה מה עושים. די ברור שהמתקפה תתבסס על מטוסים (ולא על טילים שישראל מעולם לא הצהירה שיש לה). מטוסים צריכים לטוס דרך מרחבים אווירים של מדינות אחרות. לישראל אין גבול משותף עם איראן.  עוד הנחה היא כי המטוסים יצאו מישראל. גם אם יש לישראל ידידות סמוכות גבול לאיראן, כמו אזרבאיג׳אן או האמירויות, ההסתברות שהשלטון המקומי יתן אישור לתקיפת איראן משטחו - אפסית. הוא למעשה מכריז מלחמה על איראן יחד עם ישראל.  אם פותחים מפה, האפשרויות להגיע לאיראן מישראל, דרך השמיים, מעטות. אפשר דרך ירדן או לבנון או סוריה ואז דרך עירק לאיראן. אפשר לטוס מעל הים ואז דרך טורקיה. אפשר דרך סעודיה או אפשר לעקוף את סעודיה. היות וגם ככה המרחק גדול למטוסים שיש בידי צה״ל, לעשות מעקפים, פחות רלוונטי. החשיפה ממושכת מידי מבחינת מודיעין ולא ישאר דלק.  האופציה של טורקיה גם נשללת. אף רוה״מ ישראלי לא יכנס לעימות עם טורקיה ואיראן במקביל. טורקיה לא צפויה לתת הסכמתה ויש לה צבא חזק. במקרה של הנתיב העירקי, השאלה עולה מה קורה אם טייסים או מטוסים נופלים או צריכים לנחות בשטח עירק. בעייתי.  הנתיב המועדף הוא דרך סעודיה, עם מעבר מעל מדינות המפרץ. אם טייס נופל, החזרתו לארץ לא צפויה להיות אתגר. אלו מדינות שאינן בעימות עם ישראל. בנוסף, מדינות אלו יכולות לארח מטוסים שנפגעו וצריכים שדה תעופה לנחיתה מיידית.  האם סעודיה תסכים?  ובכן, גם אם היה סיכוי כזה לפני ההכרזה על הסדרת היחסים עם איראן, כעת, הוא כנראה אפסי. אם סעודיה תתן הסכמתה למעבר מטוסי ישראלים בדרך לתקיפה באיראן, בטהרן יראו בה כאילו הכריזה על מלחמה נגד איראן. בשוך הקרבות, סביר שהאיראנים ירדפו את משפחת המלוכה בסעודיה עד סופה.  עולה השאלה, איך ראש ממשלה רוצה לתקוף באיראן, בלי אישור סעודי? האם ניתן להסתיר מהסעודים מערך תקיפה של מטוסי קרב ישראלים? בספק. על פי הערכות, צה״ל יכול לתקוף בגלים או בגל אחד מאסיבי. לצורך הגנת שמי המדינה אפשר להשאיר כוח יירוט קטן ולהסתמך על סוללות הגנה אווירית.  אם צה״ל יוציא 80-90 אחוז ממטוסי הקרב הפעילים שלו בגל אחד, יהיה קשה להסתיר זאת מהמכ״מים הסעודים. נוסיף את העובדה שהאמריקאים כנראה יראו ואולי ידווחו לריאד בעצמם.  אם צה״ל ירצה להוציא גלי תקיפות, עולה שאלה מה יהיה עם הגל השני ואלו שאחריו. נניח הראשון יעבור, לקראת השני, ירושלים תקבל שיחת טלפון מהבית הלבן, שבקו השני הסעודים צורחים לתוך האוזן של הנשיא האמריקאי.  בהנחה ואי אפשר להסתיר תקיפה כזו מהסעודים, ההסתברות היא שישראל תעדיף גל אחד גדול שיצא ויחזור. תחת הסתברות כזו, בריאד יקבלו טלפון לקראת כניסת המטוסים למרחב האווירי, עם איום ישיר לא להתערב. ״אם תתערבו, תופלו״.  בישראל לא ממש ״סופרים״ את סעודיה מבחינה צבאית, בתרחיש תקיפה באיראן ומניחים כי סעודיה לא תשלח את חיל האוויר שלה להלחם במטוסים שיכנסו לשטחה. אלא תדווח לאיראן על התקיפה ובמקביל יהיה טלפון לבית הלבן במטרה לעצור את ישראל.  שאלת השאלות, בתרחיש כזה, מי ירים בירושלים את טלפון האיום לריאד? אותו נתניהו שרוצה בימים אלו לסגור הסכם נורמליזציה מול סעודיה? או שנתניהו ישלח את הרמטכ״ל? כיצד ישראל יכולה להושיט יד אחת לשלום, ואת היד השניה לשמור מאחורי הגב, אם תרצה לתקוף באיראן דרך סעודיה - ולצפות שבריאד יקנו את זה?  במידה וישראל תהיה אגרסיבית כלפי סעודיה בעת תקיפה באיראן, עולות שאלות כיצד תנהג סעודיה אם מטוס ישראלי יצטרך לנחות בשטחה, או בשטח מדינת מפרץ כלשהי, בשל תקלה טכנית או פגיעת נ״מ? אם טייס יפול? שאלות נוספות עולות לגבי התגובה של סעודיה כלפי ישראל בשוך הקרבות עם איראן.  בהיבט מניעת התגרענות המזרח התיכון, מהות תקיפה ישראלית באיראן, עולה שאלה האם תחושת חוסר האונים של סעודיה לאור האיום הישראלי, תגרום לריאד להאיץ הליך הרכשת פצצה גרעינית, כמנוף עתידי מול ישראל? 

איראן אינה משקיעה מיליארדי דולרים ועשרות שנות פיתוח בתחום הטילאות בשביל הכיף. טילאות היא רגל הכרחית בפרויקט גרעין צבאי https://t.me/Projectmeshkat/7594 כפי שהצהיר מפקד משמרות המהפכה האסלאמית לפני כמה ימים, איראן חושפת טיל היפרסוני. לפי פרסומים לא רשמיים, הטיל מסוגל להגיע ל-25 מאך בשלב הביניים, ל-8 מאך בשלב הגלישה, ו-5 מאך בשלב הסופי. הטיל מונע בדלק מוצק (אין צורך בתדלוק טרם שיגור). לפי הפרסום האיראני, הוא מסוגל לחדור גם את מערכת החץ הישראלית.  בישראל תחום הטילאות נמצא מחוץ לדיון הציבורי הרשמי של משרד הביטחון, כולל מנהלת חומה. לרוב, את הראיונות עם בכירי המערכת ניתן לסכם ב״יהיה בסדר. תסמכו עלינו״. אין דיון ביכולות של איראן או של המערכות הישראליות שאמורות להגן בפני איומים איראנים.  גם אם נניח שיהיה בסדר בהיבט מערכות הגנה אווירית, וזה נניח גדול, עולה השאלה איפה המוסד הישראלי בסיכול יזום של פיתוחי טילאות? המוסד הצהיר כי יש לו ״עיניים, אוזניים ועוד״ באיראן. עם זאת, נראה כי לפחות בתחום הטילאות, המוסד לא מצליח לסכל פיתוח של אמצעי שיגור נשק גרעיני עתידי איראני.  עוד הנחה היא כי איראן אינה משקיעה מיליארדי דולרים ועשרות שנות פיתוח בתחום הטילאות בשביל הכיף. טילאות היא רגל הכרחית בפרויקט גרעין צבאי. טילים אמורים לשאת את פצצות הגרעין למטרה. וטיל היפרסוני, אמור להיות חוד החנית בתקיפה גרעינית. טילים היפרסונים מהירים מאד ומתמרנים. בכך הם מקשים על חיזוי המסלול (לעומת מסלול בליסטי), ומהווים אתגר מהותי למערכות הגנה אווירית קיימות.  משום מה, עד היום, פרט לכמה מסמכים בודדים (אחד מהם מראה סכמה של פצצת גרעין ברש״ק), המוסד לא שחרר מסמכים בנוגע לטילאות מתוך ארכיון הגרעין. אין כאלו? יש. אבל משום מה, המוסד לא רוצה לחשוף אותם. מה בדיוק מסתירים מהציבור בישראל? האם בארכיון נמצאות הוכחות לפיתוח מנוע היפרסוני? לא ברור.  החשיפה הנוכחית של טיל היפרסוני, שסביר שהיה בפיתוח לפחות עשור או שניים לכל הפחות, מראה כי יכולות המוסד לסכל פיתוח טילאות באיראן - קטנות עד לא קיימות. 

הפיקוד המבצעי של אוקראינה אישר את הרס הסכר בפוסט בעמוד הפייסבוק הרשמי שלו, ואמר שהם מעריכים את היקף הנזק ומחשבים אזורים סבירים להצפות https://t.me/V_Zelenskiy_official/6478 סכר מרכזי בדרום אוקראינה הכבושה בידי רוסיה נהרס בתחילת יום שלישי, מה שגרם לפינויים המוניים וחשש להרס בקנה מידה גדול, כאשר אוקראינה האשימה את מוסקבה בביצוע "רצח אקולוגי". לתושבים במורד הזרם מסכר נובה קחובה על נהר דניפרו בחרסון נאמר "לעשות כל שביכולתך כדי להציל את חייך", לדברי ראש הממשל הצבאי של מחוז חרסון באוקראינה, כאשר הסרטון הראה מבול מים זורם דרך מפרץ ענק בסכר. שני סרטונים שפורסמו ברשתות החברתיות הראו את חומת הסכר ההרוסה וזרמים מהירים של מים זורמים החוצה אל הנהר. מספר רב של מבנים בכניסה לסכר ניזוקו אף הם קשות. הסכר הקריטי של נובה קחובה משתרע על נהר דניפרו, נתיב מים מרכזי העובר בדרום מזרח אוקראינה, וישנן מספר עיירות וערים במורד הזרם, כולל חרסון, עיר של כ-300,000 תושבים לפני פלישת מוסקבה. הפיקוד המבצעי של אוקראינה אישר את הרס הסכר בפוסט בעמוד הפייסבוק הרשמי שלו, ואמר שהם מעריכים את היקף הנזק ומחשבים אזורים סבירים להצפות. בעקבות פריצת הסכר, נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי יקיים ישיבת חירום של המועצה לביטחון לאומי ולהגנה של אוקראינה, על פי אולקסי דנילוב, מזכיר המועצה לביטחון לאומי ולהגנה של המדינה.  

הרדיו, במשקל 800 גרם מסוגל לספק רוחב פס של עד 100 מגה לטווח 250 ק״מ  תמונה: Creomagic יצרנית התקשורת הישראלית Creomagic Ltd מציגה את CreoAir-HP, רדיו מוטס קומפקטי שנועד לחבר מספר פלטפורמות בצוותי לחימה אווירית מאוישת ובלתי מאוישת (MuM-T). הרדיו המוטס החדש ייחשף בסלון האווירי של פריז. CreoAir HP תוכנן לתמוך במספר פלטפורמות בלתי מאוישות ובצוות מאויש-לא מאויש (MuM-T), הנחשב חיוני למימוש מערכת אוויר קרבית עתידית (FCAS). הרדיו הקומפקטי של 10W, CreoAir-HP, רוחב פס עד 100Mbps וטווח פעולה של עד 250 ק"מ, במשקל של 800 גר' בלבד. לדברי Creomagic, ה-CreoAir-HP החדש כבר הוזמנה בהיקפים משמעותיים על ידי מספר יצרנים מובילים של מטוסים צבאיים ו-UAS, כדי לצייד את הפלטפורמות האוויריות שלהם, כולל מל״טים וחימוש משוטט. מערכות כאלו צפויות לפעול בנחילי פלטפורמות, גדולות וקטנות.  CreoAir-HP מורכב מרדיו מוטס במשקל של 800 גרם ומגוון מסופי קרקע המצוידים באנטנות מעקב כיווניות, לטווחים שונים, עד 250 ק"מ. הרדיו תומך בהפעלה בו-זמנית של מספר פלטפורמות באוויר, על הקרקע ובים. תצורה קרובה של CreoAir-HP תכלול גם מסוף מוטס עם יכולות מעקב כיווניות. הרדיו החדש עומד בתקנים כמו MIL-STD-810, MIL-STD-461 ו-MIL-STD-704. בנוסף, CreoAir-HP כולל מספר יכולות COMSEC, כגון Dynamic Spectrum Access, אשר משפרת באופן משמעותי את היכולת למנוע שיבוש עוין ומאמצי ECM אחרים, כמו גם רמה גבוהה של הצפנה, קפיצות תדר ופעילות בסביבת שיבושי GPS, תוך הסתמכות על מיקום מבוסס RF.

למעלה מ-2,500 שרתי MOVEit Transfer התגלו כנגישים לציבור באינטרנט Photo by Clément Hélardot on Unsplash חוקרי אבטחה של מיקרוסופט ייחסו גל חדש של פריצות בסייבר המכוונות ל-MOVEit Transfer, כלי העברת קבצים בשימוש נרחב, לכנופיית תוכנות הכופר הידועה לשמצה Clop. האקרים ניצלו פגיעות ב-MOVEit שאפשרה גישה לא מורשית למסד הנתונים. Progress Software, המפתחת של MOVEit, פרסמה תיקונים לפגיעות.  בין הקורבנות הראשונים שהופיעו הוא Zellis, יצרנית תוכנת משאבי אנוש מבוססת בריטניה וספקית שכר, שאישרה שמערכת MOVEit שלה נפגעה, והשפיעה על "מספר קטן" של לקוחותיה הארגוניים. ביניהם, British Airways שחשפה כי בוצעה גישה לא מורשית לנתוני שכר של עובדיה בבריטניה. גם ה-BBC וממשלת נובה סקוטיה אישרו שהם מושפעים מהתקרית.  חוקרי מיקרוסופט מייחסים את התקפות הסייבר הללו לקבוצה הידועה בשם "Lace Tempest", שלוחה של קבוצת תוכנות הכופר Clop המקושרת לרוסיה, שקודם לכן הייתה קשורה להתקפות המוניות תוך ניצול כלים אחרים להעברת קבצים.  חברת אבטחת הסייבר Mandiant הדגישה קווי דמיון "בולטים" בין נתוני המתקפה לבין קבוצת UNC4857, ו-FIN11. קבוצה נוספת שידועה כמפעילה תוכנת כופר של קלופ, למרות שעדיין לא ביצעה את אותו הייחוס כמו Microsoft. בהתחשב בהיקף השימוש ב-MOVEit, סביר להניח שקורבנות נוספים יצוצו במהלך הימים הקרובים. למעלה מ-2,500 שרתי MOVEit Transfer התגלו כנגישים לציבור באינטרנט.

מספר ההרוגים השנתי מתאונות, עבר מזמן את מספר הנספים במערכות ישראל או פעולות איבה, באותה שנה. ועדיין, לא רואים כותרות שמדווחות על זה קרדיט סטיליס: דוברות הכנסת, דני שם טוב אתמול (ב) יצאה הודעה לעיתונות שעסקה בוועדת המשנה לבטיחות בדרכים, בראשות ח"כ בועז טופורובסקי, וכך נכתב בה: "עסקה בתמונת המצב של התכנית הלאומית לבטיחות בדרכים, ובפעולות משרדי הממשלה השונים בעניין.״ ח"כ טופורובסקי פתח את הישיבה ואמר כי מאז תחילת השנה נהרגו 155 בני אדם.  תשומת לב: מספר ההרוגים השנתי מתאונות, עבר מזמן את מספר הנספים במערכות ישראל או פעולות איבה, באותה שנה. ועדיין, לא רואים כותרות שמדווחות על זה כמו על האירוע בגבול מצרים (בוא נהרגו שלושה לוחמים). "מתייחסים לזה כאל גזירת גורל וזה לא מקובל עלי וצריך לפעול כדי שהמספר ירד", אמר טופורובסקי. אין גוף מתכלל נציגת מרכז המחקר והמידע של הכנסת, אסנת אלגום מזרחי, אמרה כי יש גופים רבים שאחראים על בטיחות בדרכים, וקשה למצוא גוף מתכלל, מנהל ומפקח אחד. בנוסף ציינה, כי קשה לקבל נתונים ומידע על תוכניות, יעדים וביצועים. הכל נאמר ונכתב ונראה שאין דבר שאינו ידוע בהקשר תאונות דרכים. תמצית נתונים שיש בהם צער איום ונורא. מספר ההרוגים בין השנים  2013-2022 – 3414. הולכי רגל הרוגים לשנה 30, מתוכם 35% על מעברי חצייה. עלות שנתית כ-16 מילארד ש״ח.  שימו לב להכנסות המדינה מרכבים על הכביש - מיסוי ישיר ועקיף - 36.2 מיליארד ש״ח. 3.7 מיליון כלי רכב. 2,800 כלי רכב לק"מ בממוצע. פי 3.5 מממדינות OECD. כ-289,291 כלי רכב נוספו בשנת 2021 - עלייה של 34.8% - שיא חדש במסירת כלי רכב חדשים (ללא יבוא אישי). 4.6 מיליון נהגים, מתוכם 322,000 נהגים חדשים (7%).  למרות המספרים, נראה כי מדינת ישראל לא עושה כלום להתמודד עם תאונות דרכים. אין תכנית רב שנתית. בוחרים בכוונה תחילה שלא יהיה טכוגורף דיגטלי ברכב כבד כדי לא לפקח על שעות העבודה של הנהגים. זאת, אף על פי שרכב כבד מעורב בכ-19 אחוזים מתאונות הדרכים הקטלניות. בלי טכנוגרף, האכיפה כמעט בלתי אפשרית.  גם בתחום האופניים החשמליים לא מטפלים. ב-2015 נהרגו ארבעה רוכבי אופניים חשמליים ועד היום למעלה מ-25. אין לוחיות רישוי, אין צורך ברישיון, אין רגולציה על ספק הכלים החשמליים.  חסרים 144 שוטרים באגף התנועה במשטרה היו"ר טופורובסקי ביקש לדעת מה תקציב אגף התנועה בשנתיים הקרובות ונציגת המשרד לביטחון לאומי, שרית נשיא, השיבה כי בימים אלה נמצא תקציב האגף בדיונים. ח"כ טופורובסקי הזכיר כי ב-2017 הבטיח השר דאז גלעד ארדן שיהיו 450 ניידות, ושאל מה הפערים כיום.  קיטה התייחס לכך ואמר כי לאגף חסרים 144 שוטרים כדי למלא את 250 הניידות הקיימות, ועוד לפני שמדברים על הגדלה צריך למלא את החוסר הקיים. ראש מנהלת אכיפה דיגיטלית במשטרה, סנ"צ רפי וקנין, ציין כי כיום 80% מהאכיפה מבוצעת על ידי שוטרים ו-20% דיגיטלית, ובעתיד המצב יהיה הפוך. קרי, 80% מהאכיפה תהיה דיגיטלית. מנכ"ל אור ירוק, יניב יעקב, אמר כי אמנם כל הגופים הציגו עבודה יפה ומשמעותית, אבל ישראל היא עדיין במקום האחרון במספר ההרוגים לנפש. "בשביל שהבשורה תוכל להתממש צריך שני דברים, החלטת ממשלה שתאמץ את התכנית ותקציב שיגדל. מה שראינו זה השקעה של תקציבים קיימים או תקציבים שקוצצו. ליטא הוכיחה שזה אפשרי להוריד את מספר ההרוגים ב-50% תוך עשור".. בנימה אישית: ניכר כי ח"כ טופורובסקי מסור לנושא התמודדות עם תאונות הדרכים. עם זאת, במציאות, כל פעולה שממשלה כלשהי עושה בתחום הרכב, מטרתה לדאוג להמשך הזרמת כספים לבעלי האינטרסים ולקופת האוצר. כמעט לכל פעולה, יש תמורה כספית בצידה. לכן, אינני צופה שינוי בנושא, למרות המספרים הקשים. 

בכל שנה אפל פותחת את ועידת המפתחים העולמית שלה עם כמה שעות של הכרזות רצופות Image Credits: Apple אפל הכריזה על חידושי הפרטיות והאבטחה האחרונים שלה, כולל עדכונים גדולים לגלישה פרטית ב-Safari, בטיחות תקשורת, מצב נעילה, ותכונות חדשות כגון צ'ק אין, NameDrop והודעות קוליות חיות. העדכונים לגלישה פרטית ב-Safari מציעים הגנות מתקדמות, כולל בוחר תמונות מוטבע חדש (Photos picker) המאפשר למשתמשים לשתף תמונות ספציפיות עם אפליקציות, תוך שמירה על פרטיות הספרייה שלהם.  הגנת מעקב קישורים תסיר מידע מכתובות אתרים בהודעות, דואר וגלישה פרטית ב-Safari, ובכך תמנע מעקב אחר משתמשים באתרי אינטרנט. אפל גם מספקת למפתחים מידע נוסף על נוהלי הנתונים של ערכות פיתוח תוכנה (SDK) של צד שלישי, ומאפשרות תוויות מדויקות יותר של פרטיות (Privacy Nutrition Labels). בטיחות תקשורת, שנועדה להזהיר ילדים מפני עירום בתמונות ובסרטונים, תכסה כעת תוכן וידאו. כל העיבוד לבטיחות תקשורת יתרחש במכשיר, ויבטיח שלא אפל ולא כל צד שלישי תהיה גישה לתוכן. לשיתוף סיסמאות ומפתחות, משתמשים יכולים ליצור קבוצה ב-iCloud Keychain כדי לשתף ולערוך סיסמאות בצורה מאובטחת. מצב הנעילה מורחב כדי לספק הגנות נוספות מפני תוכנות ריגול מדינתי ונתמך כעת ב-watchOS. תכונות חדשות כמו צ'ק אין, שנועדו לאפשר לחברים או למשפחה לדעת שמשתמש הגיע ליעדו בבטחה, מוצגות גם כן. למשתמשים תהיה שליטה מלאה עם מי הם משתפים את המידע שלהם ומתי. NameDrop מציע חוויית AirDrop חדשה המאפשרת למשתמשים לשתף מידע ליצירת קשר ותוכן אחר בצורה מאובטחת דרך חיבור מוצפן. הדואר הקולי בשידור חי מאפשר למשתמשים לראות תמלול חי כאשר מתקשר משאיר הודעה. כל העיבוד מתבצע במכשיר ואינו משותף עם Apple.  תכונות אלו יהיו זמינות בעדכוני תוכנה חינמיים בסתיו הקרוב. 

יו"ר ה-SEC, גארי גנסלר, הצהיר כי ישויות של Zhao ו-Binance עסקו בהטעיה, ניגודי אינטרסים, חוסר חשיפה והתחמקות מהחוק REUTERS/Benoit Tessier/File Photo/File Photo הרשות לניירות ערך של ארה"ב (SEC) הגישה 13 אישומים נגד Binance Holdings Ltd., החברה המסונפת שלה BAM Trading Services Inc., והמייסד שלהן, Changpeng Zhao. האישומים כוללים הפעלת בורסות לא רשומות, סוחרי ברוקרים וסוכנויות סליקה, מצג שווא של בקרות ופיקוח על המסחר בפלטפורמת Binance.US, והצעה ומכירה לא רשומות של ניירות ערך. ה-SEC טוענת כי Binance וז'או טענו שלקוחות אמריקאים הוגבלו מלבצע עסקאות ב-Binance.com, אך אפשרו בחשאי ללקוחות אמריקאים בעלי ערך גבוה להמשיך לסחור. יתר על כן, Binance וג'או הואשמו בשליטה סמויה בפעילות Binance.US, שהוצגה בפומבי כפלטפורמת מסחר נפרדת ועצמאית למשקיעים בארה"ב.  ה-SEC גם טוענת ש-Zhao ובינאנס הפעילו שליטה על נכסי הלקוחות, מה שאפשר להם לשלב או להסיט נכסים כרצונם. זה כלל הפניית נכסים ל-Sigma Chain, חברה בבעלות Zhao, ול-Merit Peak Limited, ישות נוספת בבעלות Zhao. ה-SEC טוענת כי ישויות Binance הוליכו משקיעים שולל לגבי בקרות מסחר לא קיימות בפלטפורמת Binance.US ועסקו במסחר מניפולטיבי כדי לנפח באופן מלאכותי את נפח המסחר של הפלטפורמה. האישומים כוללים גם הפרות של הוראות קריטיות הקשורות לרישום של חוקי ניירות הערך הפדרליים נגד Binance ו-BAM Trading, לרבות הפעלת בורסות לניירות ערך לא רשומות, סוחרי ברוקרים וסוכנויות סליקה, והצעה ומכירה לא רשומות של נכסי הקריפטו של Binance עצמה. יו"ר ה-SEC, גארי גנסלר, הצהיר כי ישויות של Zhao ו-Binance עסקו בהטעיה, ניגודי אינטרסים, חוסר חשיפה והתחמקות מהחוק. "הם ניסו להתחמק מחוקי ניירות ערך בארה"ב על ידי הכרזת פיקוח מדומה שהם התעלמו מהם מאחורי הקלעים", אמר גנסלר.  גורביר ס. גרוואל, מנהל חטיבת האכיפה של ה-SEC, הדהד את תחושותיו של גנסלר, וקבע כי Zhao ובינאנס בחרו במודע להתחמק מהכללים, ובכך להעמיד את הלקוחות והמשקיעים שלהם בסיכון.