בתקיפה שבוצעה נגד בסיס הצי הרוסי זוהה כלי טיס, שאפשר שהוא תוצרת סין, ולא כלי טיס טורקי, כדוגמת אלו המסייעים לכוחות האוקראינים במהלך המלחמה | זו הפעם השנייה שבסיס הצי הרוסי מותקף באי קרים במהלך המלחמה באוקראינה Russian service members stand guard near the Russian Black Sea Fleet's headquarters following a reported combat drone attack in Sevastopol, Crimea July 31, 2022. REUTERS/Stringer   ביום שבת, ה- 20 לאוגוסט, תקף כלי טיס בלתי מאוייש (הכטב"מ) את מפקדת צי הים השחור הרוסי, בבסיס האם באי בקרים.  לפי דיווחים שונים בטוויטר, החימוש ששוגר על ידי הכטב"מ פגע בבניין ריק בנמל. נגרם נזק לבניין וללא אבדות בנפש. דיווחים אחרים מצביעים על כך שבוצעו מספר תקיפות ברחבי האי על ידי מספר כטב"מים נוספים.  בתקיפה שבוצעה נגד בסיס הצי הרוסי זוהה כלי טיס, שאפשר שהוא תוצרת סין, ולא כלי טיס טורקי, כדוגמת אלו המסייעים לכוחות האוקראינים במהלך המלחמה. התקיפות שבוצעו על ידי כלי הטיס הבלתי מאויישים, באמצעות חימוש עם כמות קטנה יחסית של חומר נפץ, לא נועדו לגרום לנזקים כבדים (מפאת מגבלות כמות החנ"מ) אלא בעיקר לייצר אפקט פסיכולוגי בקרב הכוחות הרוסים.  זו הפעם השנייה שבסיס הצי הרוסי מותקף באי קרים במהלך המלחמה באוקראינה. ביולי האחרון, במהלך חגיגות יום הצי הרוסי הותקף בסיס הצי על ידי כטב"מ אשר שיגר לעבר הבסיס פצצה. ככל הנראה היה זה כטב"מ טורקי. שישה חיילים רוסים נהרגו באירוע זה. ב- 9 לאוגוסט נשמעה סדרת פיצוצים בבסיס האווירי באי קרים, ודווח כי לפחות תשעה מטוסים צבאיים ניזוקו. בגרמניה טענו כי כמחצית מאוויריית הצי הרוסי הושמדה באירוע זה. הרוסים טענו, כי הפיצוצים נגרמו כתוצאה מתקלה בטיחותית ולא כתוצאה מתקיפה אווירית. בכירים אוקראינים נמנעים מלקחת אחריות פומבית לתקיפות. הכטב"מים תופסים מקום משמעותי ונרחב במלחמה באוקראינה, ובמיוחד עבור הכוחות המזויינים האוקראינים. הכטב"מים, טורקים בעיקרם, משמשים בקרב היבשתי והימי, לאיסוף מודיעין חזותי, לציון מטרות לתקיפה, ליצירת הונאה והרוויית מטרות ואף לתקיפה.  האוקראינים בסיוע הטורקים, שלמדו ככל הנראה את לקחי המערכה בנגורנו-קראבך, עושים בכלים הלא מאויישים שימוש רב.  רוסיה בהקשר זה מפגרת מאחור, כשצי הכלים הלא מאויישים שלה קטן, לא מפותח ברמה הטכנולוגית ועוד יותר מכך, תורת הקרב הרוסית עוד לא הבינה כיצד ליישם ולנצל את הכלים הלא מאויישים בקרב המשולב.  בהקשר זה ראוי לציין, כי רוסיה כושלת מראשית המערכה ליישם הלכה למעשה את תורת הלחימה שלה, תורת הקרב המשולב, בו יחידות לוחמות פועלות במגוון יכולות ומנצלות יכולות שיריון, ארטילריה, חיל רגלים וחיל אוויר ליצירת אפקט מערכתי נדרש.  האוקראינים מנסים ליצור אפקט פסיכולוגי באמצעות הכטב"מים, הגורם לרוסים לחשוש בבסיסיהם רחוק יחסית מקו החזית, בזמן שמערכות ההגנה האווירית, דוגמת הפנציר SA-22, לא מצליחות ליירט את האיומים הללו, למרות שתוכננו ופותחו לעשות כן.

בחינה של צווי תפיסה קודמים, מראים תפיסות של עשרות עד מאות אלפי דולרים למקרה. כאן, כאמור, מדובר במליוני דולרים על אדם אחד | משרד הביטחון אינו מרחיב בנושא במסגרת הצו  Israel's Foreign Minister Yair Lapid and Turkey's Foreign Minister Mevlut Cavusoglu attend a news conference as they meet in Ankara, Turkey June 23, 2022. REUTERS/Umit Bektas   בחודש יוני האחרון, משרד הביטחון הצליח לתפוס 10 מליוני דולרים על אזרח טורקי בשם מוחמד אסמעיל קאיא (Muhammad Ismail Kaya​). הצו המנהלי שפרסם המשרד אינו מתאר את האירוע, אך סכום התפיסה חריג בהיקפו.  בחינה של צווים תפיסה קודמים, מראים תפיסות של עשרות עד מאות אלפי דולרים למקרה. כאן, כאמור, מדובר במליוני דולרים על אדם אחד.  בחודש יולי האחרון, פורסמה כתבה בג׳רוזלם פוסט אודות תפיסה של תשעה אנשים, במזרח ירושלים, שעבדו בשביל חמאס בעיר. על התפיסה אחראים שב״כ והמשטרה. הכתבה מציינת כי התפיסה התבצעה ״בשבועות האחרונים״. הכתבה פורסמה כחודש לאחר מועד פרסום צו תפיסת הכספים בידי משרד הביטחון.  פרסום מוקדם יותר, ממרץ 2022, במעריב, מספר על ארבעה תושבי מזרח י-ם שנעצרו בגין קידום פעילות החמאס בעיר. את הכספים הם גלגלו דרך טורקיה.  האם האירועים קשורים זה בזה? טרם ברור. השם הטורקי המופיע על הצו נחשב לנפוץ מאד לגברים בטורקיה ואת ת״ז הטורקית המופיעה בצו קשה לאמת בלי מרשם האוכלוסין הטורקי.  מועד פרסום צו תפיסת הכספים (אמצע יוני) הוא גם המועד בו התפרסמו כתבות בעיתונות הישראלית אודות איום טרור כלפי ישראלים בטורקיה.  הטענה כי טורקיה משמשת חממה פיננסית לחמאס, קרי, מדינה שבה חמאס יכול לנהל מבצעים פיננסיים לטובת המשך המאבק בישראל - אינה חדשה. טענה זו נטענת כבר שנים בצורה גלויה. כך גם מעורבותה של טורקיה, דרך עמותות שונות, במימון פעילות חמאס בירושלים.  לאחרונה, ראש הממשלה, יאיר לפיד, החליט יחד עם מקבילו הטורקי, להחזיר את הפעילות הקונסולרית בין המדינות לסטטוס פעיל. זאת, לאחר שנים בהם משרד החוץ לא פעל בטורקיה. הסיבה לכך היא כנראה הרצון של ישראל לשווק גז לאירופה גם באמצעות תשתית טורקית. 

התצוגה כוללת טנקי T-72, T-80  ו-T-90, נגמ"שיםBMP -3, נגמ"שי נ"מ ול"א ומערכות הגנ"א PANTSIR An operational tactical missile system Grim (Thunder) passes during a military parade marking Ukraine's Independence Day in Kiev, Ukraine August 24, 2018. REUTERS/Gleb Garanich   ברחובות הראשיים של קייב נערכות הכנות למצעד יום העצמאות של אוקראינה ב-24 בחודש, שיכלול השנה שיירה ותערוכת נשק שלל – מבחר עשרות טנקים, כלי רכב ורק"ם שרופים של הצבא הרוסי שנפגעו במלחמה.  כמה עשרות כלים כבר הגיעו לקייב. דפנס בלוג מדווח שחגיגות יום העצמאוצת האוקראיני יתקיימו השנה בצניעות בגלל המלחמה, אך אין  מוותרים על תערוכה ומסע של עשרות כלים רוסיים שרופים. התצוגה כוללת טנקי T-72, T-80  ו-T-90, נגמ"שיםBMP -3, נגמ"שי נ"מ ול"א ומערכות הגנ"א PANTSIR.   במסגרת ההיערכות הצבאית של המערב במזרח אירופה הגיעה בסוף השבוע לנמל קלייפדה בליטא לראשונה אחת הספינות הגדולות ביותר בצי של ארה"ב – אניית התקיפה האמפיבית USS KEARSARGE. אניה זו שייכת לשייטת הפועלת עם המרינס, ועוד כמה ספינות מאותו סוג יגיעו בקרוב לנמל בליטא. הצבא האמריקני מוסר כי הנוכחות הימית האמריקנית בליטא משקפת את השת"פ בין שתי המדינות בים הבלטי.   

ה-JUMP 20 יחליף את ה-SHADOW | הכלי שהנבחר אינו זקוק למסלול המראה ונחיתה | נבחנו ארבעה ספקים טרם ההחלטה  https://www.avinc.com/media_center צבא ארה"ב בחר במל"ט JUMP 20 תוצרת חברת AEROVIRONENT ככלי הטיס הבלתי מאוייש הטקטי העתידי של הצבא, במקום מערכת SHADOW . דיפנס ניוז מדווח שהצבא חתם על חוזה בסך שמונה מיליון דולר עם היצרנית לאספקת מערכת אחת הכוללת ששה מל"טים וקרון פיקוד. הכלים יעברו סדרות של בדיקות וניסויים, ואם יעלו יפה תירכש מערכת שביעית.  המגמה היא להחליף את המל"ט  SHADOW של טקסטרון, שנתגלו קשיים בהפעלתו, היו תאונות ומנועו נמצא רועש מידי ליישומים מבצעיים. יחידות של צבא ארה"ב בחנו ארבע מערכות מל"טים עד שהוחלט על הכלי של AEROVIRONMENT. יתרונותיו: הכלי כבר עבר את שלב הפיתוח, הוא בנוי בטכנולוגיות מתקדמות ולדברי גנרל וולי רוגן, האחראי בצבא על כלים בלתי מאויישים, הכלי שהנבחר אינו זקוק למסלול המראה ונחיתה, הוא בעל חתימה אקוסטית נמוכה וזקוק למינימום ציוד להעברתו מזירה לזירה.   

ראש אגף היצוא הביטחוני, 'סיבט', תא"ל (מיל') יאיר קולס, הודיע למנכ"ל משרד הביטחון על רצונו לסיים את תפקידו במהלך שנת 2023 קרדיט לתמונה: אריאל חרמוני, משרד הביטחון   ראש אגף היצוא הביטחוני, 'סיבט', תא"ל (מיל') יאיר קולס, הודיע למנכ"ל משרד הביטחון על רצונו לסיים את תפקידו במהלך שנת 2023, בתום קדנציה של ארבע שנים בתפקיד.  ב-35 שנות שירותו בצה"ל ובמשרד הביטחון, מילא תא"ל (מיל') קולס שורה של תפקידים בכירים באגף המודיעין, כמזכיר צבאי לשר הביטחון וכראש אגף 'סיבט' במשרד הביטחון. אגף היצוא הביטחוני, בהובלתו של קולס, היה ממובילי הזינוק החד בנתוני היצוא הביטחוני, יחד עם התעשיות הביטחוניות הישראליות ואגפי משרד הביטחון, עד לשיא כל הזמנים שהושג בשנת 2021 - 11.3 מיליארד דולר. בתקופה זו חל זינוק חד גם בעסקאות מדינה למדינה (GTG), מ-911 מיליון דולר בשנת 2020 לשיא של כ-3.4 מיליארד דולר בשנת 2021. בשנים אלו נחתמו עסקאות משמעותיות בעולם ומול מדינות הסכמי אברהם, שהואצו בעקבות חתימת הסכמי השלום לפני כשנה וחצי. קולס יסיים את תפקידו לאחר סיכום נתוני היצוא הביטחוני לשנת 2022, שצפויים להמשיך את מגמת הגידול ביצוא הביטחוני הישראלי, ברקע אי היציבות העולמית והמלחמה באוקראינה.

הנרצחת היא דריה דוגינה, בת 30, בתו של אלכסנדר דוגין | דריה דוגינה היתה עיתונאית ומומחית לפוליטיקה, ונמסר שההתנקשות נחקרת כמעשה רצח By 1RNK, CC BY 3.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=122137949 בתו של אידאולוג לאומני קיצוני רוסי, תומך בפלישה הרוסית לאוקראינה, נהרגה בהתפוצצות פצצה במכוניתה בעת שנסעה מחוץ למוסקווה. יש סברה שיד אוקראינה במעשה, קייב מכחישה.  הנרצחת היא דריה דוגינה, בת 30, בתו של אלכסנדר דוגין. היא נסעה במכונית טויוטה לנד קרוזר ונהרגה במקום בהתפוצצות פצצה, כך מסרו חוקרי משטרת מוסקווה שהוזעקו למקום.  סוכנות הידיעות הרוסי, TASS, דיווחה כי לדברי אנדרי קרסנוב, ידיד של דוגינה, המכונית היתה שייכת לאביה והוא היה מטרת ההתנקשות. האב ובתו חזרו למוסקווה מפסטיבל מחוץ לעיר, וברגע האחרון החליפו מכוניות,  כתב העיתון רוסקיה גזטה.  דריה דוגינה היתה עיתונאית ומומחית לפוליטיקה, ונמסר שההתנקשות נחקרת כמעשה רצח. מריה זכרובה, דוברת משרד החוץ הרוסי, אמרה שאם החקירה תוביל לאוקראינה "זה יוכיח את מדיניות הטרור של קייב". אבי הנרצחת, אלכסנדר דוגין, מוגדר "מוחו של פוטין" בשל תמיכתו וקרבתו לנשיא. דוגין הוא תומך נלהב וותיק באיחוד כל העמים דוברי רוסית לממלכה רחבה אחת גדולה, שחייבת לכלול גם את אוקראינה. דוגין נמצא ברשימת הסנקציות האישיות של ארה"ב. בתו דריה שותפה לדעות אביה והביעה בטלוויזיה תמיכה בפלישה הרוסית לאוקראינה. 

ליצואני הסייבר ההתקפי זה כבר לא יעזור, אבל אולי לחלק מהיצואנים האחרים כן.  אילוסטרציה. צילום: אריאל חרמוני - משרד הביטחון  אגף הפיקוח על היצוא הביטחוני (אפ"י) במשרד הביטחון מפרסם היום להערות הציבור תקנות חדשות, שנועדו להפחית את הנטל הרגולטורי על היצואנים הביטחוניים בשיווק של מוצרים בלתי מסווגים ולמקד עוד יותר את הפיקוח בנושאים רגישים ומסווגים. התקנות אשר מתפרסמות להערות הציבור, יובאו בהמשך לאישור הכנסת. טרם פרסומן ערך אפ"י עבודת מטה רחבה, שבה נטלו חלק כלל השותפים בתהליך הפיקוח. עיקרי השינוי לצד תיקון התקנות, תורחב בכ-50% רשימת המוצרים הבלתי מסווגים, שניתן יהיה לשווק ללא צורך בקבלת רישיון שיווק וזאת אל מול רשימה מוגדרת של מדינות.  תורחב רשימת ״המדינות המותרות״, שייצוא מוצרים בלתי מסווגים אליהן יתאפשר ללא צורך בקבלת רישיון שיווק.  יחולו הקלות על פעולות שיווק בתערוכות ועל מתן שירותי תיקונים ותחזוקה מרחוק. הרפורמה מלווה בשינוי חקיקה כפי שפורסמה באתר משרד המשפטים. ״חוק הפיקוח קובע שלוש פעולות שנדרשות ברישיון יצוא ביטחוני: (1) העברה אל מחוץ לישראל של ציוד ביטחוני; (2) העברת ידע ביטחוני; (3) מתן שירות ביטחוני. עוד קובע החוק את סמכות שר הביטחון לקבוע פטור מהחובה לקבל רישיון יצוא ביטחוני״, נכתב בפרסום.  הצעדים הנוכחיים אמורים להקל על יצואני מערכות אמל״ח לבצע את הפעולות הללו.  

bigstockphoto תחת המונח ״עיר ללא אלימות״, מחזיק המשרד לביטחון פנים כלי רכש (מכרז מסגרת) המאפשר לגופים תחתיו לרכוש פתרונות וידאו לטובת מיגור פשיעה. פתרונות אלו כוללים מצלמות מסוגים שונים, מערכות שו״ב, מערכות הקלטה ויכולות אנליטיקה.  המכרז הקודם שהסתיים, היה רלוונטי רק לרשויות מקומיות (ישנן 257 כאלו בישראל). אם רשות מקומית הייתה רוצה לרכוש פתרונות כאלו, היא הייתה יכולה לעשות זאת באמצעות הספקים המוגדרים במכרז המסגרת. הרכש בוצע מתקציב הרשות.  במכרז הקודם, שהיה תקף לחמש שנים, עשו הרשויות המקומיות שימוש יחסית צנוע בהיקף של כ150-160 מליוני ש״ח בתקופה. קרי, כ-30 מליוני ש״ח בשנה. המשטרה ושב״ס, גם הם גופים החונים תחת משרד הבט״פ, עשו רכש עצמאי, נפרד מהמכרז.  כעת, המכרז החדש שפורסם לציבור ביוני האחרון, פותח את האפשרות לכלל הגופים המסונפים לבט״פ לעשות בו שימוש, כאשר הצפי הוא שהשימוש יגדל גם אצל הרשויות המקומיות וגם אצל המשטרה ושב״ס.  המכרז תחת השם ״מכרז פומבי מס' 1.21 לאספקה, התקנה ותחזוקה של מערכים טכנולוגיים מתקדמים״, כולל מפרט טכני לפתרונות המוצעים בו (מסמך ד').   ״מכלול לגילוי תנועה בווידאו יזהה תנועה של בני אדם וכלי רכב ויכיל את תכונות גילוי התנועה הבאות לגבי בני אדם וכלי רכב: חציית קו וירטואלי, כניסה לאזור מתוחם או יציאה ממנו ותנועה נגד הכיוון״, נכתב במכרז לגבי יכולות אנליטיקה. הספקים שקיימים במכרז הם Agent Vi, BriefCam, DIGIVOD ו-AVIGILON.  בנוסף, נבחרו ספקי אנליטיקה המאפשרים ״יישומי אנליטיקה באמצעות מצלמות שאינם יישומי גילוי תנועה״. אלו הם Viisight, Cawamo ו-Avigilon. היכולות שמציעות החברות הללו מגוונות וכוללות זיהוי אנשים בתא שטח, ספירת אנשים בתא שטח, זיהוי התנהגות חריגה ועוד. המטרה היא שהמצלמות ישמשו ככלי עזר לרשות, משטרה או שב״ס לאתר פשעים והתנהגות שמפריעה לסדר הציבורי.