קצת קליפורניה וקצת חיפה, קצת אנימל סטייל וקצת סטריט סטייל, והרבה מאוד טעם

אנחנו דאגנו לכסות את כל עולמות התוכן הבצקיים ותתי-הז'אנר העדתיים, אתם תדאגו לביצה קשה ולכורסה נוחה אחר כך

מירב שיינר משתעשעת עם גלילות התמרים המסורתיות ומכינה בצק ביסקיטס פריך בנוסח אנגלי ובתוכו ממרח תמרים לבנטיני. התוצאה ממכרת

לורי לנדר היא לא אישה של מסגרות, הן לא עושות לה טוב, אבל איכשהו הבריחה שלה מהמסגרות הובילה להקמה של יקב. משימה שאין מחייבת ממנה. לורי, ושייקה בעלה, הם העומדים מאחורי יקב צפרירים ממושב צפרירים שבמטה יהודה. היא במקור מארה"ב, הוא מפולניה, ושניהם יחד חיים משנת 1989 באזור, שהוכרז לא מזמן כאזור יין רשמי וראשון למדינת ישראל, וחובק למעלה מארבעים יקבים. כבר בגיל 16 נשלחה לורי ללימודים בקולג'. "הייתי ילדה אינטליגנטית ולא ידעו מה לעשות עם ילדים כמוני, זו הייתה איזו דרך לשים אותי במסגרת", היא אומרת. במחצית שנות ה-70, כשהייתה בת עשרים, יצאה לורי מהמסגרת המשפחתית והחליטה לעשות עליה לישראל לבדה. שייקה לנדר, שעלה לארץ כילד בן שש בשנות ה-50 מפולין, הוא ארכיאולוג וגיאוגרף שבסוף שנות ה-60 נרשם למדרשת שדה בוקר כשהיחידים כמעט שגרו בשממה רחבת הידיים היו הזוג בן גוריון ועוד כמה מפריחי שממות. איך הם הכירו? ככל הנראה כאשר הם "חפרו" אחד לשני כשנפגשו ברשות העתיקות, מקום עבודתם. הוא כארכיאולוג והיא כמאיירת בעלת מומחיות לרישומים ארכיאולוגים, ומאוחר יותר כעורכת ומפיקה ספרותית.

מה מכינים לארוחת ערב קלילה? פשטידת תירס כמובן, כזו שגם ילדים וגם מבוגרים לא יצליחו להפסיק ליישר והיא אפילו ללא גלוטן