שם: ח"כ מיכאל ביטון, יו"ר ועדת הכלכלה, "כחול לבן". מי אני: הבן של מסעודה ואליהו, יהודי ציוני, מרוקאי, מסורתי, ירוחמי. אדם חברתי שאכפת לו מאנשים שקשה להם, אבא בינוני עם אישה גדולה מהחיים. שורשים: הצד של אבי מכפר בהרי האטלס, שם חיו חיי שיתוף עם המקומיים. סבא היה תלמיד חכם שידע גם לכלכל את המשפחה בחקלאות. סבתא נפטרה ונקברה במרוקו, וסבא עלה עם המשפחה ב- 1963, בעקבות אחד הבנים שהגיע למבשרת ציון בירושלים. אמא היא נצר למשפחת ועקנין, שהייתה ידועה כמשפחת סוחרים ממולחת. ילדיו של סבא מרדכי, הדודים שלי, עברו למרקש וקזבלנקה ופתחו סניפים. אמא צוחקת שאבא בא מבית של חכמים ואצלה ידעו לעשות כסף. ההורים הכירו במרוקו. אמא הייתה מיועדת למישהו אחר, ואחרי שאבא קידש אותה בצחוק, הרב אמר שאין צחוק והם נשואים ואחותה התחתנה במקומה עם הבחור. כשעלו לארץ בתחילת שנות ה- 60' עם חמישה ילדים, הם ביקשו להגיע לירושלים ומצאו את עצמם במעברה בירוחם ומשם עברו לדירה עם שני חדרי שינה וסלון ומטבחון. ב- 1980, עמידר נתנו להם "שדרגו" אותם לשלושה חדרים. אבא הקים בית כנסת, נקלט בסיבי דימונה, אח"כ גויס לקמ"ג ועבד עד עשר בלילה בשביל השעות הנוספות. אמא ניקתה בבית הספר ובבתים של עובדי מקורות.

מינוי חדש במשרד יוסי לוי ושות' - עו"ד דנה טירנגל-ליפקה מצטרפת למשרד ותכהן כראש מחלקת תחרות והגבלים עסקיים. עו"ד טירנגל הצטרפה למשרדנו לאחר למעלה מ- 10 שנים ברשות התחרות. במהלך שנותיה ברשות עסקה בכלל תחומי המשק במגוון תפקידים. בתפקידה האחרון כיהנה כראשת צוות בכירה במחלקה המשפטית. בשנותיה כראשת צוות בכירה הובילה דנה תיקי אכיפה מרכזיים ברשות, החל משלבי גיבוש התיק הראשונים, דרך קבלת ההחלטות המרכזיות בתיק כדוגמת הטלת עיצומים, ועד לניהול ההליכים המשפטיים בבית הדין לתחרות. בין התיקים אותם הובילה ניתן למנות את תיק מתן ההוראות לחברת ש.שסטוביץ בקשר למוצרי קולגייט, תיקי העיצומים הכספיים נגד חברת SOS, חברת שופרסל, חברת בזק והחברה המרכזית - קוקה קולה, והובילה את תיק צינור הגז הטבעי בין ישראל למצרים ותיק העיצומים הכספיים נגד החברה המרכזית. בנוסף, ריכזה דנה את נושא קביעת גובה העיצום הכספי המוטל על מפרי הוראות חוק התחרות.

קבוצת פנג'יה (Pangea), אחת מהחברות המובילות בישראל בפתרונות של טרנספורמציה דיגיטלית , מצרפת לשורותיה את תא"ל (במיל') רלי מרגלית, ששימש עד לאחרונה כמפקד מפקדת הקורונה הלאומית "אלון" של פיקוד העורף. בתפקידו כמפקד מפקדת "אלון" וקודם לכן כמפקד מרכז החקירות האפידמיולוגיות סייע מרגלית למשרד הבריאות בקטיעת שרשרת ההדבקה החל מהגל השני של הקורונה והוביל חלקים משמעותיים מאופרציות הקורונה בישראל לרבות בדיקות קורונה, חקירות אפידמיולוגיות, בידודים, ריצופים גנטיים, חיסונים ועוד.

חודש דצמבר חותם שנה חלומית לקרנות ההשתלמות עם תשואה שנתית ממוצעת של 14.41% לשנת 2021 כולה, ותשואה חודשית ממוצעת בגובה 1.83% לחודש המסכם של השנה. בהסתכלות שנתית מדובר בתשואה הגבוהה כמעט פי 3 מהתשואה הממוצעת בשנת 2020, שעמדה על 5.3%, וגבוהה אף משנת השיא הקודמת של קרנות ההשתלמות טרום הקורונה ב-2019, אז עמדה התשואה הממוצעת על 12.3%. מובילת טבלת תשואות ההשתלמות לחודש האחרון של השנה היא חברת הביטוח 'הפניקס', עם תשואה בגובה 2.21% לחודש המסכם של השנה.

האגורות של הישראלים הפכו לסכום של למעלה מ-18 מיליון שקל שנתרמו השנה ליותר מ-200 עמותות בישראל והיוו עבורן עוגן משמעותי באחת התקופות הכלכליות המאתגרות שידעה המדינה - כך עולה מדוח סיכום שנת 2021 שמפרסמת היום 'עיגול לטובה'. עיגול לטובה היא פלטפורמה המאפשרת לעגל עסקאות בכרטיס האשראי לשקל הקרוב. סכום האגורות המצטבר עובר לתרומה לעמותות לפי בחירת בעל/ת הכרטיס, מתוך רשימת עמותות רחבה הכוללת את העמותות המובילות בישראל. מדובר בסכום חודשי ממוצע של כארבעה שקלים מכל תורם.

מנכ"ל חדש לקבוצת הגרעין, סמנכ"ל כספים באנרפוינט, CRO בארניקס ועוד ועוד. זה היה שבוע גדוש במינויים - הנה הם לפניכם

שר האוצר אביגדור ליברמן פרסם בסוף השבוע האחרון פוסט בו הוא חזר על המסר שלו בכל הנוגע לסיוע לעסקים בעת משבר האומקירון: "אני רוצה להיות ברור וחד משמעי, מי שצריך וזכאי לסיוע כתוצאה ממדיניות הממשלה בגל הנוכחי - יקבל. אצלנו אף טייקון לא יתעורר לגלות שקיבל 750 שקלים לחשבון הבנק שלו, פשוט כי אנחנו רואים אתכם באמת" - כך שר האוצר. בעקבות הדברים יצא "וואלה" לבדוק אילו עסקים מדינת ישראל "רואה באמת" והם יכולים לקבל סיוע כעת, ובעיקר - מה התנאים שצריך לעמוד בהם כדי לקבל פיצוי על הירידה בהכנסות. פנינו אל משרד האוצר, משרד הכלכלה, ואל רשות המיסים, אלו התשובות שקיבלנו. מרשות המיסים נמסר: "נכון להיום, אין ברשות המסים מענקים פתוחים להגשה. בעניין תכניות לעתיד, יש לפנות למשרד האוצר". ואילו במשרד האוצר השיבו לפנייתנו באופן הבא: "במטרה לסייע לעסקים לעבור את גל האומיקרון ניתנה חבילת סיוע לעסקים הכוללת תשלום על ימי בידוד לצד קיצורו, חלוקת בדיקות בחינם, והגברת הנזילות לעסקים וזאת באמצעות דחיית תשלומי מע"מ, פריסת החזר מענקים והארכת הקרן להלוואות בערבות המדינה. משרד האוצר ימשיך לעקוב אחרי הנתונים ויגבש מענה וסיוע ממוקד לעסקים בהתאם". במילים אחרות: אין פיצוי, אין סיוע - למעט ענפים כמו התעופה והתרבות, שהצליחו לעורר קצת מהומה. חלק מ"הסיוע" הוא הלוואת בערבות מדינה (פתרון סביר כשהוא חלק מסל של צעדים), חלק מתייחס בעיקר למשבר הקודם, כמו ההקלות בארנונה שמתווך משרד הכלכלה - והחלק המשמעותי ביותר, כולו דיבורים ריקים מתוכן שמילים כמו "נבחן, נגבש ונשקול" מככבות בהם, כשהתחושה היא שהמדינה משחקת על זמן ומקווה שהגל יחלוף לפני שתידרש לפיצוי מהותי. יותר פרטים קיבלנו מדובר שר האוצר, שהסביר אודות הצעדים ששר האוצר מתכנן כסיוע לעסקים, וביניהם: מימון ימי בידוד לשכירים (בכפוף לתיקון חקיקה - בהקשר הזה יש לציין כי הצעת החוק עברה השבוע בקריאה ראשונה בכנסת והיא עתידה להעלות היום לדיון בוועדת העבודה והרווחה). בנוסף, קיימת קרן הלוואות-לעסקים בערבות המדינה, פתרון שנועד לסייע למי שנקלעו לקושי תזרימי עקב ירידה במחזורים. הקרן תמשיך להניק הלוואות עד לסוף חודש פברואר. זאת ועוד, שר האוצר פירסם כי החזר המענקים שניתנו לעסקים והשבתם הגיעה עד לפתחו של בית המשפט העליון, ידחה עד שנת 2023 (איך אמורים להרגיש עכשיו כל מי שמיהרו לנהוג כחוק והשיבו את המענקים לרשות המסים?) וכי תשלומי המע"מ לעצמאיים ידחו בעשרה ימים.

הקריאות והזעקות על קיומו דה-פקטו של סגר לא פורמלי, לנוכח כמות המבודדים ומיעוט המבקרים במרכזי הקניות, אינן חסרות שחר. הירידה במספר הלקוחות היא עובדה שאין עליה עוררין, ועל פי נתוני המבקרים והפדיונות המדווחים, הפגיעה הכלכלית מורגשת בקרב כל העסקים הפועלים במתחמים המסחריים, וביתר שאת במתחמים הסגורים. מה שמוביל פעם נוספת לציפייה מצד בעלי העסקים, וליוזמות "התנדבותיות" מצד בעלי הנכסים, לפיהן בעלי המרכזים המסחריים שוב יהיו אלו שיישאו על גבם את הנטל הכלכלי ו"יקלו" עליהם. שייכנסו לנעלי החובה והמחויבות של המדינה והממשלה ותחתם לשאת במשמעויות ובנטל הכלכלי של המשבר (כפי שהורגלו בטעות מהעבר). זה מטורף וחסר כל הצדקה והיגיון.