ראשית, גילוי נאות. אני עובד במרכז המידע הארצי ברשות האוכלוסין וההגירה. אולי בגלל זה, תקפה אותי סקרנות טבעית ללמוד את הנושא. אודה עלי פשעי, לאחר שבועות של עיון בנושא אני מוצא עצמי יותר ויותר חסר עמדה החלטית כבתחילה.

לעיתים (כמו בחברת איסתא) הביטוי "טעות אנוש" הוא תירוץ שאינו מניח את הדעת * לעיתים (כמו בספינה האיטלקית) הוא מהווה כסות למעשה זדוני שעל גבול הפלילי * לעיתים (כמו בעולם העסקים) הוא דווקא תשובה נכונה ואמיתית * ויש מקרים בהם חייבים להטיל את האחריות על האדם ולא על כוחות עליונים

מרדף מסוכן שהתרחש הערב בצפון העיר עלול היה להסתיים באסון. צעיר שנהג בפראות וארבעה מחבריו התעלמו מהוראות השוטרים לעצור, ותוך חציית רמזורים אדומים - נסו מאימת הניידת שדלקה אחריהם. ברחוב דיזנגוף פתח אחד השוטרים באש חיה אל גלגלי הרכב, שפגע בקטנוע והטיח אותו בעוצמה בגבר ואישה

רקוויאם להולילנד: פירוק האבנים הקטנות מכתב האישום של הולילנד מעלה שאלה האם הפרקליטות אכן מחפשת את האשמים האמיתיים, או שזה פשוט מטח ארטילרי נוסף שנועד לקרקע את אהוד אולמרט, אחרי שפרשת טלנסקי הפכה לסתם פרשת נקודות של הנוסע המתמיד * וקינוח איטלקי

עיון היסטורי בהליך כינונו של בית המשפט העליון עם הקמת המדינה מראה כי כהיום כן אז - מינוי השופטים היה תהליך רווי יצרים ומהול בחשבונות פוליטיים